הגנת אמת הפרסום

על מנת להוכיח התקיימותה של הגנת אמת הפרסום, יש לבסס שני יסודות: האמת בפרסום עניין ציבורי (ר' ס' החוק לעיל וגם רע"א 9575/06 יגאל גיל (רוה"ח) נ' עו"ד ד"ר שרה פרזנטי, תק-על 2006(4) 1798). נטל ההוכחה למימוש הגנת אמת הפרסום מוטל על הטוען אותה. (ר' ע"א 326/68, אסא נ' ליבנה, (יוסף אסא נ' משה ליבנה, ואח', פ"ד כג (25 .23 (2.), בע' 25 ; ע"א 382/58, פ. ש. נ' מלכה זיסו-ברנטל, (פ. ש. נ' מלכה זיסו-ברנטל, פ"ד יב 1732, 1735 ; פ"ע לו 384.), בע' 1735)". (ע"א 723/74 הוצאת עתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל פ"ד לא(2), 281 ,עמ' 299-300). לעניין זה, אין נפקות לצפונות ליבו של המפרסם בעשיית הפרסום, אלא על המפרסם להראות לבית המשפט, אובייקטיבית, את התקיימות יסודות ההגנה: אמיתות הפרסום והעניין הציבורי. ר' ח' גנאים, מ' קרמניצר, ב' שנור, לעיל, בעמ' 310-311: "...בעיה מתעוררת כאשר המפרסם היה משוכנע שהפרסום נכון, ובפועל התברר שהוא שגוי. מחד, אין הצדקה להגן על פרסומים שגויים, אך מאידך, אי הגנה על פרסומים שגויים יוביל לחשש של מפרסמים פן יתברר בעתיד שהפרסום שגוי ויגרור אחריות אזרחית, ובכך ימנע פרסומם של פרסומים נכונים רבים שיש עניין ציבורי רב בפרסומם...כיום, בהנחה שהפרסום שקרי, אין משמעות במסגרת הגנת סעיף 14 לכך שהנתבע חשב שהפרסום אמת או שקר, אפילו אם בדק את הדברים כמיטב יכולתו... ". הגנות משפטיותפרסום