הוצאה לפועל בקרית מוצקין | עוֹרך דין רונן פרידמן

מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בקרית מוצקין ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בקרית מוצקין ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בקרית מוצקין ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי קרית מוצקין, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בקרית מוצקין ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בקרית מוצקין ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בקרית מוצקין תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בקרית מוצקין##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בקרית מוצקין, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בקרית מוצקין, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל קרית מוצקין הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בקרית מוצקין הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בקרית מוצקין - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בקרית מוצקין - מימוש משכנתא על דירה## בע.א 53501-11-14‏ ‏ הסוגיות העיקריות שהונחו לפתח בית המשפט היו, אם זכאית המערערת להגנה על פי חוק ההוצאה לפועל, דהיינו ל"סידור חלוף", ולהגנה לפי חוק הגנת הדייר, דהיינו קבלת מעמד "של דייר מוגן" כמשמעותו בחוק זה. הדירה של המערערת היתה מצויה בקריית מוצקין. נפתח תיק הוצאה לפועל ומונה כונס נכסים על הדירה. מששוב אחרה המערערת בתשלומי המשכנתא, פתח הבנק תיק הוצאה לפועל חדש לשם מימוש המשכנתא. משקיבלה המערערת את צו הפינוי היא פנתה לבית משפט קמא בתביעה לבטל את הצו משום שחלות עליה תניות הוויתור. התביעה נדונה והשופט קבע כי הסמכות לדון בהוראות חוק הגנת הדייר היא לרשם ההוצאה לפועל והעביר את הדיון לרשם. על החלטתו הוגש ערעור באמצעות עורך דין, שהתקבל ואשר קבע כי הסמכות היא לבית המשפט, ולפיכך, הוחזר התיק לבית המשפט קמא. בסופו של דבר הוחלט כי הערעור של המערערת התקבל חלקית.בית המשפט ציין כי, אמנם המשיב זכאי לפנות את המערערת מדירתה, אולם כל זאת בכפוף לדיור חלוף על פי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, אשר ייקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל. ##(2) עירבון בהוצאה לפועל כתנאי לאסור הליכי פינוי מדירה בקרית מוצקין## ברעא 23238-04-14‏ המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, שם נעתר בית המשפט לבקשת עורך דין המשיבים להשבת ערובה ועירבון שהופקד על ידם בקופת בית המשפט המחוזי, כתנאי למתן צו ארעי אשר אסר על המשך הליכי פינויים של המשיבים מהדירה הנמצאת בקרית מוצקין.המשיב - הבנק, פתח בהליכי מימוש משכון כנגד החייב במסגרת תיק הוצאה לפועלבגין משכון שנרשם על הדירה הנ"ל, להבטחת הלוואה שניתנה על ידי הבנק. ניתן צו מניעה זמני על ידי בית המשפט המחוזי אשר עיכב את הפינוי עד לסידור חלוף למגורים למשיבים, כפי שייקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל, וזאת כנגד הפקדת ערבות בנקאית או סכום במזומן ערובה ועירבון. הבנק הבהיר עוד שההסדר אליו הגיע במסגרת התיק האחר – התביעה הנוספת במסגרתו גובש הסדר פשרה – איננו קשור, לפחות לא ישירות, להליך זה, וכאשר הבנק עשה כל שניתן כדי לתת ביטוי לזכאות לסידור חלוף על פי הוראת סע' 38 לחוק ההוצאה לפועל, כפועל יוצא מן התביעה הנוספת, ואין בהסדר זה כדי להצביע על העדר נזקים שנגרמו לבנק בעיכוב מימוש המשכון על הדירה. אשר על כן, בית המשפט הורה על קבלת הערעור ועל ביטול ההחלטה של בית משפט השלום בדבר ההוראה על השבת הערובה. ##(3) הוצאה לפועל בקרית מוצקין - בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ## בת.א 61135-01-19 הוגשה בקשת עורך דין התובע למתן פסק דין על יסוד העתירה נשוא התביעה. התיק עסק בתביעה למתן צווי עשה וסעדים הצהרתיים שונים. כתוצאה מכך, החלו להגיע לכתובת התובע והוריו, בקרית מוצקין, התראות מתיק הוצאה לפועל, אותו פתח הנתבע כנגד חברה וכן התראות על חוב של החברה לרשות המסים. על יסוד עתירה בסיסית זו, ביקש עורך דין התובע את הסעדים המפורטים בתביעה וביסוד בקשה זו. בית המשפט קבע כי, התובע אינו בעל מניות ואינו מנהל בחברה, לתובע אין חוב כלפי הנתבעים, ניתן צו עשה כנגד הנתבעים למחיקת רישום התובע כבעל מניות וכמנהל בחברה, ניתן צו עשה כנגד הנתבע למחיקת רישום כתובת מגורי התובע והוריו ככתובת החברה בתיק הוצאה לפועל, ניתן צו עשה כנגד הנתבעת למחיקת כתובת מגורי התובע והוריו ככתובת החברה וניתן צו עשה כנגד הנתבעת למחיקת רישום התובע כבעל מניות וכמנהל בחברה. ##(4) הוצאה לפועל בקרית מוצקין - התנגדות לביצוע שטר## בת.ט 58934-01-12 התובע הגיש לביצוע שישה שטרות משורטטים. השטרות נמשכו מחשבונה של הנתבעת בבנק. על גבי שניים מבין השטרות הופיעה חותמת לפיה השטר הופקד בסניף קרית מוצקין. בהתאם לנהוג בלשכות ההוצאה לפועל, הועבר אישור המסירה של האזהרה לעורך דין התובע לצורך ביצוע מסירה אישית. ניתנה החלטת ביניים במסגרתה בית המשפט קבע כי לאור הפגם הצורני הבולט בתצהיר המוסר יעוכבו ההליכים כנגד הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל ללא תנאי. בדיון טען עורך דין הנתבעת כי מזכירתו שלחה בפקס את הבקשה וההחלטה לעורך דין התובע אולם לא יכול היה להציג אישור משלוח בפקס ואישור טלפוני בדבר קבלתו ממשרד עורך דין התובע. בית המשפט שקל את האפשרות להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה בשל השיהוי בהעלאת הגרסה המפורטת ומצא לנכון שלא לעשות כן הן משום שאין זה המקום לבחון את טיב האחיזה של התובע בשטרות והן משום שנותרו תמיהות, כבר מעיון בתאריכים על גב השטרות, בכל הנוגע למועדי הפקדת השטרות בסניף קרית מוצקין של התובע. ##(5) המצאת אזהרת הוצאה לפועל בקרית מוצקין## בת.א 22679-04-15 הוגשה בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה. על פי הנטען, כתב התביעה נמסר לנציגת המבקשת אשר העבירה בטעות ובהיסח דעת את הטיפול בתביעה לסוכן הביטוח שביטח את המשיבה. סוכן הביטוח לא עדכן את המבקשת כי מדובר בתביעה נגדה ואף קיבל את פסק הדין בשמה של המבקשת מבלי לעדכנה. נטען כי, אודות פסק הדין נודע לה לראשונה עת נמסרה לה האזהרה על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדה. פסק הדין נשלח למבקשת על ידי מזכירות בית המשפט לכתובת בעיר קריית מוצקין, אותה כתובת בה נמסרה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. מעיון בתיק עלה כי האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, שהמבקשת אישרה קבלתה, נמסרה למבקשת בכתובת בקריית מוצקין. בנסיבות אלה, ועל מנת לא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקשת ונוכח האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין והטרחה שנגרמה למשיבה עקב כך, בית המשפט התנה את ביטול פסק הדין בהפקדת ערבון בתיק וכן תשלום הוצאות למשיבה.

 

הוצאה לפועל בקרית מוצקין - הודעה לפני פינוי

על פי תקנה 97(ב) לתקנות ההוצאה לפועל "ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת, והיא תימסר על ידי המוציא לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם..." אך יחד עם זאת תקנה זו אינה בהכרח חל במכירה על ידי כונס נכסים. הליכי מימוש מקרקעין הנעשים על ידי כונס נכסים שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל אינם כפופים להוראות פרק ד' לתקנות ההוצל"פ, אלא להוראות ראש ההוצאה לפועל בלבד, אשר רשאי להיות מונחה מהוראת התקנות הדנות במכירת מקרקעין שלא על דרך כינוס. (ראה ע"א 213/89 - מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' משה"ב משכנות פאר בע"מ ואח', פ"ד מה(3), 91 והחלטתי בבר"ע (נצרת) 1033/06 - שמואל טלמור נ' עומרים חברה לבניין בע"מ ואח' . תק-מח 2006(2), 1832 ,עמ' 1834). ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הודעה לפני פינוי בהליכי מימוש משכנתא:## בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' הרשם מ. קבאני, מיום 12/8/10 והחלטת כב' הרשמת גב' רביע ג'אבלי, מיום 15/8/10, לפיהם, דחו, על פי ההחלטות הנ"ל, את בקשת המבקשת לבטל את צו הפינוי שניתן לנכס שהתגוררה בו יחד עם בתה במסגרת תיק ההוצאה לפועל: 13-07491-08-9. לאחר ששמעתי את הצדדים , עיינתי בטיעוניהם בבקשה ובתשובה, החלטתי לתת רשות ערעור, לראות בבקשה כערעור, והחלטתי לדחות את הערעור, הכל כמפורט בהמשך. העובדות בקצרה:- אפתח ואומר, כי שני הצדדים, לא טרחו להמציא את המסמכים ביחס להליכים שהתנהלו בין הצדדים, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון ורק במהלך הדיון, נזכרו הצדדים, שיש צורך למלא את החובה המוטלת עליהם ולהמציא את המסמכים במהלך הדיון. במרכז ענייננו, דירה הנמצאת ברחוב אושה 13, קרית מוצקין, הידועה כגוש 11562, חלקה 67/3, ואשר התגוררו בה המבקשת וכן בתה, מזה שנים רבות. משיב מס' 2, מר חרמון, הינו הבעלים הרשום של הדירה, משכן את זכויותיו בנכס לטובת משיב מס' 1 וביום 3/10/04 נרשמה משכנתא מדרגה ראשונה, להבטחת חובותיו והתחייבויותיו כלפי הבנק. מתברר, על פי מסמכים שהוגשו והחלטות בתי משפט, כי המבקשת חתמה ביום 10/10/04 על מסמך, לפיו היא מוותרת על כל זכות בדירה, אם יש לה וכי אין לה זכויות כאלה בדירה. ויתור זה ניתן לבנק בסמוך מאוד לרישום המשכנתא מדרגה ראשונה. בין המבקשת למשיב מס' 2 קיים סכסוך משפחתי ומתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, המשיב מס' 2 צבר חוב בחשבונותיו אצל המשיב מס' 1, הרקע לחובות אלה, בין אם הוא רקע עסקי ובין אם הוא על רקע הסכסוכים בין המבקשת למשיב מס' 2, לא הוברר דיו בפני ולא על פי המסמכים שהונחו לפתחי. בין אם כך ובין אם כך, חוב, ככל הנראה, ואין חולק על כך, קיים. כתוצאה מחוב זה, הגיש משיב מס' 1 (בנק לאומי) בקשה למימוש המשכנתא במסגרת תיק הוצל"פ 13/07491/08/9 ועו"ד זר מונה ככונס נכסים על הנכס. האזהרה נמסרה למשיב מס' 2 ביום 31/7/08, העתק מאזהרה זו נמסרה אף לידי המבקשת ביום 15/9/08. הליכי הפינוי החלו כבר מחודש פברואר 2009 והיו מספר צווים שקדמו לצו נשוא ההחלטות, עליהם הגישה המבקשת את הבקשה שבפני. כך למשל, ניתן צו פינוי ליום 4/1/10 ובאותו יום הגישה המבקשת לבטל או לעכב הליכי פינוי וכב' ראש ההוצאה - לפועל נעתר לבקשתה והפינוי בוטל. צו פינוי נוסף, לדוגמא, נקבע ליום 15/4/10, וימים ספורים לפני ביצוע הצו, פנתה המבקשת לבית משפט זה והפינוי גם כן, עוכב ובוטל. הפינוי הנוכחי מתייחס לפינוי שהיה אמור להתבצע, על פי צו הפינוי והודעת הפינוי, נספחים א' ו- ב' לתשובה, ביום 15/8/10. הודעת הפינוי הומצאה ביום 21/7/10. הליכים בבתי משפט אחרים:- התובעת הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לפיו ייאסר על הבנק לממש את השעבוד על הדירה על ידי פנייה, בשל זכויותיה בדירה, לרבות זכותה כדיירת מוגנת. ביום 23/6/10, קבע כב' השופט רניאל, לאחר ששמע את הצדדים, כי הוא דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על בנק לאומי לישראל לפנות את המבקשת ובתה מהדירה ברח' אושה 13. בית המשפט, מפי כב' השופט רניאל, ניתח את סיכויי המבקשת לקבלת הסעד הסופי, הם סיכויים קטנים מאוד, בשים לב למסמך הויתור עליו חתמה, בשים לב להסכם הממון שחתמה עליו ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואף בית המשפט לא נתן אמון כלל ועיקר בעדות המבקשת בעניין חוסר הבנתה לאמור במסמך הוויתור. בית המשפט מצא לנכון לקבוע, לכאורה, שמסמך הוויתור עליו חתמה המבקשת, נחתם לאחר שהיא הבינה בדיוק שהיא חותמת על מסמך לפיו היא מוותרת על זכויות בדירה, לרבות זכות דיירות מוגנת ומסכימה למימושה כפנויה. בית המשפט מצא שגם מאזן הנוחיות, למרות שמדובר בפינוי דירה, שבה התגוררה המבקשת עשרות שנים, ובשים לב לשיהוי בהגשת הבקשה, קבע בית המשפט שאין זה המקרה המתאים שימנע את מימוש הדירה. בקשת רשות הערעור על החלטת כב' השופט רניאל, נדחתה ביום 30/8/10 וזאת בשל העובדה, כי הליך הפינוי הושלם ומתייתר הצורך לדון בשאלת עיכוב הביצוע. המבקשת לא השלימה עם החלטה זו והגישה בקשה נוספת, לעכב ביצוע הליכי המשכנתא וימנע את פינוי המבקשת. בית המשפט העליון, שוב, גם בקשה זו נדחתה ביום 17/9/10. בחזרה לתיק ההוצאה - לפועל:- בין לבין הגישה המבקשת את בקשתה הראשונה בפני רשם ההוצאה - לפועל, ולאחר שנדחתה בקשתה בבית המשפט המחוזי, לבטל את הפינוי הקבוע ליום 15/8/10. במסגרתה בקשתה טענה המבקשת כי לא נמסרה לה ולבתה הודעת פינוי נפרדת מההודעה לחייב וכי צו זה אינו יכול להיות מבוצע ביחס אליה ולבתה. עוד טענה כי לא ניתן לפנות את הבת ללא מינוי אפוטרופוס לדין וכי נסיבות המבקש קשות הן בשל מצב הבת הרפואי. כבוד הרשם דחה את הבקשה ביום 12/8/10 ובין היתר על יסוד החלטת בית המשפט המחוז( החלטת כבוד השופט רניאל), אך הנמקתו כלל נימוקים נוספים כגון: החלטות קודמות, ההיסטוריה של התיק.הבקשה לעיון חוזר שהוגשה עוד באותו יום, גם היא נדחית על פי ההחלטה נוספת מאותו יום 12/8/10 , הפעם ביחס לטיעונים הקשורים במחלת הבת ובהעדר עילה עצמאית ונפרדת לבת בנכס וכי אי9ן מקום לעיון חוזר. הוגשה בקשה נוספת שהובאה בפני כבוד הרשמת ההוצאה לפועל ( גב' רביע גבאלי ) בה קבעה ביום 15/8/10 שאין מקום לשינוי החלטות כבוד הרשם מ. קבאני. על החלטות אלו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. הליך הפינוי; הליך הפינוי בוצע במלואו ביום 15/8/10 ואף לפני הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט. הליך הפינוי הושלם במלואו ובשל כך צו עשה זמני לאחר שהמעשה היה עשוי לא ניתן על ידי.בדיון בפני התברר כי המבקשת לא פנתה וביקשה עיכוב הליך המכירה, והוצג בפני אישור רשם ההוצאה לפועל שהדירה כבר נמכרה לצד שלישי ורשם ההוצאה לפועל חתם על אישור מכירה ביום 5/10/10 בתמורה כוללת של למעלה ממיליון ₪.לא רק הפינוי הושלם, אלא הדירה כבר נמכרה לצד שלישי, וצד זה לא צורף לבקשה ולמעשה , ההחלטה תפגע בצד שלא צורף ואשר רכש את הנכס בתום לב. הכרעה; הבקשה בפני מצומצמת לטענה אחת והיא שלא ניתנה למבקשת ובתה הודעת פינוי נפרדת ועצמאית וכי לא קוימה הוראת תקנה 97(ב) לתקנות ההוצאה לפועל , ומאחר והליך הפינוי דבק בו פגם , דין הפינוי להיות מבוטל עם כל המשתמע מכך. טענה זו שובה את הלב, שעה שבהליך פינוי נדרש רשם ההוצאה לפועל וכונס- הנכסים להקפיד הקפדה יתרה על ההליכים, לבל תיפגע זכותם של החייבים ובעיקר בשל העובדה כי החייבים יישאר ללא קורת גג. בתי המשפט נוהגים וצריכים לנהוג באנושיות בהליכים המביאים לפינוי אדם או משפחה מבית מגוריהם, דירת מגורים היא מרכבים חיוני ואישי בחייהם של אנשים, אך הדבר אינו השיקול היחידי, למולו עומד אינטרס הציבורי של מלווה לגבות את חובו והאינטרס והרצון להגן על רוכש בתום לב. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, החלטות רשמי ההוצאה לפועל והחלטות בתי המשפט השונים, החלטתי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור ואלה נימוקי לכך: ראשית, על פי תקנה 97(ב) "ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת, והיא תימסר על ידי המוציא לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם..." אך יחד עם זאת תקנה זו אינה בהכרח חל במכירה על ידי כונס נכסים. הליכי מימוש מקרקעין הנעשים על ידי כונס נכסים שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל אינם כפופים להוראות פרק ד' לתקנות ההוצל"פ, אלא להוראות ראש ההוצאה לפועל בלבד, אשר רשאי להיות מונחה מהוראת התקנות הדנות במכירת מקרקעין שלא על דרך כינוס. (ראה ע"א 213/89 - מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' משה"ב משכנות פאר בע"מ ואח', פ"ד מה(3), 91 והחלטתי בבר"ע (נצרת) 1033/06 - שמואל טלמור נ' עומרים חברה לבניין בע"מ ואח' . תק-מח 2006(2), 1832 ,עמ' 1834). המסקנה היא, כי עצם הטענה שלא נמסרו הודעות פינוי כדרישת החוק התקנות, לידי צדדי ג', ומבלי להביע עמדה בשאלה האם כך נעשה, איננה מספיקה כדי לקבוע כי יש לבטל את הליך הפינוי. שנית, חוק ההוצאה - לפועל והתקנות על פיו ביקשו- כמטרה, להעמיד את צד ג' המחזיק בנכס על העובדה שבתאריך הפינוי המיועד הוא עלול להדרש להתפנות מן הנכס. ידיעה זו תאפשר לצד ג' להערך לקראת הפינוי, או לפנות, בהתאם לסעיף 65 לחוק, לראש ההוצאה לפועל בבקשה להשהות את הפינוי עד לקבלת צו לעיכוב ההליכים מבית המשפט המוסמך להכריע בשאלת זכויותיו להחזיק בנכס. אם כך במקרים מתאימים, ניתן להסתפק בעצם הידיעה הממשית שיש לצד ג' כדי שתהווה תחליף להמצאת הודעת פינוי פורמאלית. במקרנו, הוכח בפני כי המבקשת ידעה וגם ידעה היטב על הודעת הפינוי ידיעה שאפשרה לה לפנות בהליכים לבית המשפט המחוזי , בית המשפט העליון ואף בשלוש בקשות בפני רשם ההוצאה לפועל. ידיעה זו אפשרה לה לעמוד איתן על זכויותיה ולדרוש שבית המשפט ייתן את הסעד המתאים, לצערה, בית המשפט לא נעתר לבקשתה. אך הוכח מעל לכל ספק כי המבקשת ידעה וגם ידעה על הליך הפינוי. במקרנו , הוכח בפני, שהמבקשת ובתה מתגוררים בנכס והחייב בתיק ההוצאה לפועל אינו מתגורר בנכס, הודעת הפינוי הגיעה למחזיק בנכס ולא לבעל הנכס שמתגורר במקום אחר. לו הודעת הפינוי נמסרה לידי הבעלים בכתובתו שאינה הנכס, תקנה 97 נועדה למקרה זה. אין תקנה זו מיועדת למצב בו המחזיק מקבל לידיו את הודעת הפינוי, פועל למימוש זכויות ומקיים את תכלית התקנה ואחריה בא לטוען כי לא קיבל הודעת פינוי על שמו. העיקר המהות ולא פרוצדורה. שלישית, הפינוי הומצא לידי המבקשת והמבקשת לא חלקה על כך ודי היה בהדבקתו על הדלת הבית , לאחר שהדירה נמצאה נעולה, כפי שעולה מנספי התשובה. ההמצאה בוצעה לכתובת המבקשת עצמה, לכתובת בה היא מתגוררת יחד עם בתה וכי החייב העיקרי הבעלים הרשום של הנכס אינו מתגורר שם. המצאה זו היא המצאה כדין. ראו : בר"ע ( חיפה) 2034/07 גליקמן נגד בנק לאומי לישראל ( ניתן ביום 25/9/07). רביעית, היה והייתי מגיע לתוצאה אחרת, ולפיה כונס הנכסים הפר את הוראות תקנה 97 לתקנות וכי הפינוי בוצע בניגוד להורות תקנה זו. השאלה מה הסעד המוקנה לנפגע מההפרה. האם מדובר בפינוי בטל או ניתן לביטול? לטעמי מדובר בפגם אשר תוצאת הפרתו הינה הבטלות היחסית ולא הבטלות. מה היא תורת הבטלות היחסית ? ברע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673, להלן: "פרשת גיספן", בע' 689) , כותב השופט זמיר בפרשת גיספן, בע' 685:"המשמעות העיקרית של תורת הבטלות היחסית היא שבכל מקרה בו נפל פגם משפטי, אם בפסק דין של בית-משפט ואם בהחלטה של רשות מינהלית, בגדר הסמכות או מחוץ לסמכות, יש לבדוק את נסיבות המקרה, בראש ובראשונה את מהות הפגם, ולהתאים את הסעד שיינתן על ידי בית המשפט לכל הנסיבות. אשר-על-כן, אפשר כי בנסיבות מסוימות פגם מסוים, בגדר הסמכות או מחוץ לסמכות, יצדיק מתן סעד מסוים, כגון, הצהרה על הבטלות של פסק הדין או ההחלטה, ואילו בנסיבות אחרות אותו פגם יצדיק מתן סעד אחר". ועוד מפיו של כב' השופט מצא בבג"ץ 10455/02 אמיר נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נז(2) 729, בע'739: "עקרון הבטלות היחסית מאפשר לבית המשפט לדון, בנפרד, בתוצאותיה של החלטה בטלה. הכרזה על בטלותה מעיקרה של ההחלטה שוב אינה חייבת להביא בכל מקרה וכפועל יוצא המתחייב מן ההכרזה - בחינת 'ייקוב הדין את ההר' - גם לבטלות תוצאותיה (בג"ץ 3081/95 רומיאו נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, פ"ד נ(2) 177, 194). עקרון הבטלות היחסית מהווה, בעיקרו, כלי של מדיניות שיפוטית, שבידי בית המשפט להפעילו, או להימנע מהפעלתו, תוך התחשבות בנסיבותיו של המקרה הנתון ובחינת השלכותיהן האפשריות של ההכרעות החלופיות הבאות בחשבון, הכול במטרה להגיע, במידת האפשר, לתוצאה מעשית העושה צדק יחסי עם כלל הגורמים העלולים להיות מושפעים מן ההכרעה, בהם המתדיינים והרשות הנוגעת בדבר" על כן הצו ניתן לביטול בלבד ובנסיבות העניין אין הכרח לבטל את הליך הפינוי, לאחר שזה כבר בוצע, והדירה נמכרה לצד שלישי, התוצאה בנסיבות אליה להכריז על בטלות הליך הפינוי, אינה מתבקשת כלל ועיקר. התובעת יכולה להמיר את תביעתה לתביעה כספית. חמישית, התמונה הפכה למורכבת, עת הוכנס לתמונה רוכש תם לב. האינטרס הציבורי להגן על צד שלישי, והרצון להכניס וודאות הליכי מכירה בידי הרשות, נוטים את הכף לכיוון אי היעתרות לבקשה. מדובר בהליך מכירה בידי רשות ,לידי צד שלישי, שאינו מודע להליכים שבפני, ויש מבחינת האינטרס הציבורי להגן על צד תם לב שרוכש דירה מרשות ציבורית, ואין לתקן עוול ביצירת עוול לאחרי, ואין הכרח לקבוע שתוצאת ההפרה הינה בטלות הליך הפינוי, שעה שאין השפעה על הליך הזכויות. שישית,המבקשת יכולה להמיר את זכויותיה מכוח זכות העקיבה לכסף המופקד בידי כונס הנכסים. מכל הטעמים שהובאו לעיל-בין בנפרד ובין מאוחד, כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל. על כן, דין הבקשה להידחות. לפנים משורת הדין, בשל מצבה הכלכלי ומצבה הבריאותי של הבת, אין צו להוצאות.הוצאה לפועל