מה הדין בסוגיית הוכחת אסכולה רפואית ? בעניין רע"א 2027/94 קליג' נ' קצין התגמולים, פ"ד נ(1) 529, 537) שנקבע כי "אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות הרפואית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה, צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד.". יתר על כן, "נדרש שהאסכולה תקבע כי קיים קשר סיבתי ברמה גבוהה של הסתברות (מתקבל מאוד על הדעת), בין הנסיבות המסוימות אליהן נחשף התובע במהלך שירותו לבין גרימתה או החמרתה של המחלה. היינו, שהאסכולה הרפואית תקבע כי 'מתקבל מאוד על הדעת' שתנאי השירות גרמו למחלה או החמירו אותה" (רע"א 8373/96 מאיר נ' קצין התגמולים, ). גם אם הוכח שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי בין אירוע או מצב לבין המחלה, עדיין פתוחה הדרך לפני המערער להוכיח כי במקרה שלו המחלה נגרמה עקב תנאי השירות (עניין קליג' הנ"ל). אם כי כפי שנקבע בבדנ"א 1240/03 מאיר נ' קצין התגמולים: "מטבע הדברים, משנקע כי לא הוכח קיומה של אסכולה רפואית התומכת בקיומו של קשר סיבתי כללי, מתמעטים עד מאוד המקרים שבהם עדוי להיות מוכר קשר סיבתי על בסיס אינדיווידואלי". רפואהקשר סיבתי