החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי / אחריות סוכן ביטוח להזהיר בדבר קטיעת רצף ביטוחי בהחלפת חברות ביטוח: מבוא 1. עניין לנו בתביעה שהגישה התובעת בשעתה כתביעת שיבוב של נזקים שנגרמו למבוטחת שלה ואשר התובעת שילמה בגינם תגמולי ביטוח. 2. הדיונים בתיק זה נסחבו בעצלתיים מסיבות שונות לרבות הצורך באיתור והוספת צדדים במסגרת הודעות לצד ג' וכו'. 3. במהלך שמיעת הראיות, ביום 30.10.07, ולאחר הסדר גישור, הגיעו הצדדים לידי הסכמה ולפיה יצאה התובעת מן התמונה תמורת תשלום סך של - 600,000 ₪ בתוספת ריבית בשיעור 4% על הסכום הנ"ל החל מועד ההסכמה ובצירוף 15% שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק. עוד סוכם כי ההסדר מסלק תביעה נוספת שבין הצדדים ולא תהיה לצדדים כל טענה נוספת איש כלפי זולתו בתיק זה. התשלום יעוכב עד למתן פסק דין בתביעה כאן ואזי יבוצע התשלום לתובעת על פי חלקו של כל אחד מהנתבעת והצדדים השלישי, רביעי, וחמישי כפי חלקם על פי פסק הדין. הדיון הוסיף להתנהל במישור היחסים שבין הנתבעת לצדדים השלישיים, הרבעיים והחמישי. ואלה בקצרה העובדות הרלוונטיות לעניין: 4. התובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את תל-בר תעשיות למוסדות בריאות בע"מ (להלן: "תל-בר" או "המכבסה") בפוליסה מסוג "אש מורחב". 5. הנתבעת סיפקה שרותי שמירה למכבסה בזמנים הרלוונטיים לתביעה. 6. המכבסה הייתה מבוטחת אצל הצד השלישי מס' 1 - עילית חברה לביטוח בע"מ (להלן: "עילית") באמצעות סוכן הביטוח אהרון קפלן, הוא צד רביעי (להלן: "רוני קפלן" או "הסוכן"). עילית התמזגה באריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אריה") שבסופו של יום נקנתה על ידי כלל. 7. עילית ביטחה את הנתבעת בפוליסה משולבת לבתי עסק, ובמסגרתה כנגד חבות מכוח אחריות מקצועית, בתקופה שמ - 1.1.97 ועד 31.12.98 וסה"כ שתי תקופות ביטוח בנות שנה. ביטוח האחריות המקצועית הוא על בסיס מועד הגשת התביעה כנגד המבוטח (במקרה זה - הנתבעת). ברשימה לביטוח הורחבה הפוליסה לכסות אירועים רטרואקטיביים החל מ- 1.1.94. 8. התביעה לבית משפט זה הוגשה ביום 16.12.01 וההודעה הראשונה שמצויה בתיק הביטוח של הנתבעת בעילית הינה מיום 29.3.00. 9. בשנת 2000 ובשנת 2001 לא הייתה הנתבעת מבוטחת בביטוח אחריות מקצועית בעילית אלא בחברת איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון"). 10. רוני קפלן היה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית באיילון, היא צד חמישי. 11. ביום 12.3.97 פרצה דליקה בחלל המכבסה לאחר תום יום העבודה. חקירת הדליקה העלתה כי הדליקה ארעה ככל הנראה כתוצאה מהצתה. 12. כלל שלחה חוקר שריפות, שמאי ומומחה לאזעקות ובסופו של יום לאחר בדיקתה שילמה לתל-בר תגמולי ביטוח מכוח חבותה שבפוליסה. 13. עם התשלום לתל-בר פנתה כלל בתביעה כנגד הנתבעת כאן בטענה כי התרשלה בשירותי השמירה ואפשרה לאותם מציתים לחדור לשטח המכבסה. כאמור התביעה הוגשה בשנת 2001. 14. הנתבעת שלחה הודעה לצד ג' כנגד המבטחת שלה - עילית, וכנגד סוכן הביטוח - רוני קפלן, בטענה כי על פי הפוליסה על עילית ליתן לה כיסוי ביטוחי לנזקי השריפה במסגרת אחריות מקצועית. ההודעה לצג ג' כנגד הסוכן הוגשה ככל שיימצא שהמבטחת פטורה ואזי עולה כי התרשלות הסוכן במתן ההודעה לעילית על קרות האירוע היא שהביאה לדחיית הכיסוי הביטוחי. 15. הנתבעת לא שלחה הודעה לצד ג' כנגד איילון. עוד בשנת 2002 התנהלו מגעים בין הנתבעת ורוני קפלן לאיילון ולפיהם ביקשו הנתבעת ואיילון להגיע לידי הסדר לפיו איילון תשתתף בעלות הייצוג המשפטי של הנתבעת בתביעה זו שבפניי ובתנאי שהנתבעת תתחייב לא לתבוע את איילון מכוח פוליסת אחריות מקצועית שהייתה לנתבעת באיילון במועד הגשת התביעה (נ/10 ונ/13). 16. עילית שלחה הודעה לצד ד' כנגד רוני קפלן בטענה כי אם יימצא שעליה לשלם תגמולי ביטוח לנתבעת, הרי שהיא זכאית לשיפוי ממנו בשל התרשלותו בהתנהלות מולה ובכך שלא פעל כסוכן סביר. 17. רוני קפלן שלח הודעה לצד חמישי כנגד איילון בטענה כי הוא זכאי לשיפוי מכוח פוליסת אחריות מקצועית ככל שיימצא שהוא חייב בפיצויה על עילית. משמע איילון מצויה בתיק זה רק תחת כובעה כמי שהוציאה פוליסת אחריות מקצועית לרוני קפלן. השאלות השנויות במחלוקת 18. האם עמדה הנתבעת בדרישות הפוליסה בכל הנוגע למתן הודעה למבטחת שלה - עילית? היינו האם נמסרה הודעה בסמוך לקרות האירוע? 19. האם הייתה התרשלות מצד הסוכן שיש בה כדי להחיבו אישית במישור היחסים שבינו לבין הנתבעת ו/או בינו לבין עילית ששלחה לו הודעה לצד ד'. 20. האם יש להכיר במקרה כמקרה ביטוח בר כיסוי שעל איילון לכסות במסגרת הפוליסה שהוציאה לרוני קפלן? מישור היחסים שבין הנתבעת לעילית ולרוני קפלן מועד מסירת ההודעה על אירוע השריפה על ידי הנתבעת לסוכן ולעילית 21. מטעם הנתבעת העיד המנכ"ל שלה מר אורי אלבז. 22. מר אלבז טען כי הודיע מידית לסוכן הביטוח רוני קפלן על דבר אירוע השריפה וכי בהמשך לשיחה זו ביניהם יצא מכתב מיום 13.3.97 (נ/7) המופנה לרוני קפלן. 23. לטענתו לא ידע שמדובר בהצתה אך היו דיבורים על כך במשך הימים או השבועות שלאחר השריפה. 24. לטענתה של הנתבעת יש לראות בהודעתה זו הודעה לחברת הביטוח עילית בהיותו של קפלן שלוח של עילית. 25. מנגד טוענת עילית כי הודעה כאמור לא נמסרה לה אלא עם הגשת הדרישה של כלל לנתבעת בשנת 2000. 26. מטעם עילית העידה גב' ליביה מלק ששימשה בתקופה הרלוונטית כמנהלת תביעות צפון בעילית. העדה העידה כי בתיק הפוליסה אצלם, כפי שהוצג לה, אין כל מסמך דוגמת המסמך נ/7 ואין כל הודעה אחרת על קרות האירוע הביטוחי לפני שנת 2000 והיא מפנה למכתבו של מר קפלן מיום 29.3.00 (נ/3). 27. לטענתה המכתב מיום 13.3.97 (נ/7) התקבל באריה חברה לביטוח בע"מ ביום 5.2.02. זאת לאחר שעילית התמזגה באריה. היא הוסיפה וציינה כי אם היה המכתב מגיע קודם לכן לעילית - הייתה נפתחת תביעה בעניין או למצער הייתה נרשמת אזהרה בתיק הפוליסה והייתה חותמת של עילית על גבי המכתב של דואר נכנס. (ראה דבריה בעמ' 50 ובעמ' 56 לפרוטוקול). במקרה הזה לא נפתח תיק תביעה עובר לשנת 2000 ואף לא נרשמה אזהרה על תביעה צפויה בתיק הפוליסה. היא הפנתה למכתב של עו"ד תגר לעילית מיום 18.5.2000 שעליו העירה הערות בכתב יד הנוגעות לחקירות וכן: "למה לא תבעו עד היום- המלצת שמאי לעשות שיבוב נגד חברת השמירה." (ראה נ/5). 28. בסופו של יום נפתחה תביעה באריה (עילית לשעבר) ביום 8.1.02. 29. מר רוני קפלן העיד כי כבר ביום 13.3.97 הודיעה לו הנתבעת על קרות האירוע ובאותו היום דאג למסור את ההודעה לעילית. בתצהירו הוא מציין כי מסר את ההודעה הן בפקס והן בשיחה טלפונית לגב' ליביה בעילית. לטענתו מעבר לשליחת ההודעה לא היה עליו לעשות דבר. 30. בחקירתו הנגדית העיד מר קפלן כי יום לאחר השריפה קיבל הודעה מאלבז שארעה שריפה וכי אין לנתבעת כל אחריות לעניין. הוא הציע לו כדלקמן: "אני אמרתי לו שכמו שאני יודע חברות הביטוח יחפשו סיבה להתנער ולכן הצעתי לו להודיע לחברת הביטוח ברמת אזהרה בלבד ונסביר להם שאין פה שום צ'אנס לפי מה שאורי הסביר שהוא ייתבע בגין האירוע, אבל שתמצא הודעה בחברת הביטוח וביקשתי שיעביר לי בכתב ואכן הוא העביר לי בכתב." (ראה דבריו בעמ' 59 לפרוטוקול). 31. בהמשך הוא התייחס למכתב מ - 13.3.97 (נ/7) וציין כי אינו יכול לאשר שזה המכתב שאלבז שלח לו אך בוודאות הועברה אליו הודעה והוא העבירה לעילית ואף שוחח בטלפון עם ליביה. אם היה מקבל מכתב בנוסח של נ/7 היה בוודאי שולח הודעה על תביעה להבדיל מהודעת אזהרה. (ראה דבריו בעמ' 61 לפרוטוקול). 32. משהוצג בפניו מכתבו לעילית מיום 29.3.00 (נ/3) שמדווח על אירוע השריפה הוא מיהר לציין שזה מכתב שכתבה ענת, ששימשה פקידה בכירה במשרדו והיא שלחה את המכתב מבלי ליידע אותו. 33. מתוך המכתב נ/3 עולה כי סיבת הדליקה המוזכרת בו היא ניצוץ בין שתי שמיכות שהביא לפרוץ השריפה. משנשאל על מכתב זה ביקש ליתן הסבר ואלו היו דבריו שראיתי להביאם במלואם: "אתה מבקש שאסביר מהו הבירור שנדרשנו לעשות בהתאם לדרישת חברת הביטוח, אני משיב לך שאני אתן לך תשובה שאני מבקש שתשמעו עד הסוף, כי זה ההסבר היחידי שיש לי. מהאירוע הזה במשרד שלי אף אחד לא ידע, היחידי שידע על האירוע הזה זה אני וזה היה ביני לבין מר אלבז. זה ההסבר היחידי שיש לי מדוע ענת שהיא פקידה מאד בכירה במשרדי שהיא לא שאלה אותי בכלל. אני לא הכרתי את הסיפור, היא ניהלה את כל העניין למול חברת הביטוח. אם היא הייתה שואלת אותי היא הייתה מקבלת תשובה שאנחנו מכירים את הסיפור הזה משנת 97." (שם, בעמ' 60). 34. בהמשך הבהיר כי כל שנה הוא מעביר לארכיון את כל התיקים ומכאן שלענת לא היה תיק של הנתבעת בגין האירוע לעיין בו בטרם כתבה את המכתב נ/3. 35. הוא הוסיף שאת החומר כולו כבר שרף מאחר ועברו 7 שנים ועל כן אין לו כל חומר שנוגע לתיק של הנתבעת מאחר והיא כבר לא מבוטחת שלו מספר שנים. יחד עם זאת בתשובותיו לחקירת ב"כ איילון השיב כי לא ביער את התיק וכולו אצלו (ראה עדותו בעמ' 65 לפרוטוקול). דיון 36. לאחר שעברתי על העדויות הגעתי לכלל מסקנה כי מר אלבז אכן דיווח למר קפלן על קרות האירוע. למסקנה זו הגעתי לאור עדותו של מר קפלן ששב וציין כי מר אלבז הודיע לו עוד בבוקרו של יום על האירוע וזאת הגם שעדותו זו הינה בניגוד לאינטרס ישיר שלו. לו היה מעיד אחרת הרי יכול שהיה ממלט עצמו מחרבה של ההודעה לצד ג' שנשלחה אליו על ידי הנתבעת, המבוטחת, ואף מן ההודעה לצד ד' שנשלחה אליו על ידי עילית. 37. מתוך העדויות עלה כי אירוע השריפה היה אירוע דרמתי שדובר עליו באזור כולו. מכאן שבהתחשב בעובדה שלנתבעת היה ביטוח בר תוקף במועד קרות האירוע, לא הייתה כל סיבה שמר אלבז לא ידווח לסוכן הביטוח שלו על האירוע. 38. משהודיע מר אלבז לסוכן על האירוע יצא ידי חובתו מבחינת חובותיו שבפוליסה. 39. לדעתי במהלך הדרך וכאשר הוגשה הדרישה הראשונה מצד כלל לגורמים המעורבים, עשו הן מר אלבז והן מר קפלן מעשים שמטרתם הייתה לכסות על מחדלים שלהם בטיפול בעניין ואבהיר דבריי. 40. בכל הנוגע למכתב נ/7 מיום 13.3.97 לדעתי מדובר במכתב מאוחר שנכתב רק לאחר שנתקבלה דרישה ראשונה מכלל. אני מקבלת טענת ב"כ עילית כי במועד שנחזה להיות מועד המכתב, לא יכול היה מר אלבז לציין שמדובר ב"הצתה" שכן דובר בבוקרו של יום שלאחר השריפה. אין הגיון שבעת דיווח ראשוני על אירוע שריפה תצוין כבר הסיבה לדליקה ולא ייעשה שימוש פשוט במונח הכללי יותר של "שריפה". 41. לכך יש להוסיף את העובדה שהמכתב נכתב על לוגו של הנתבעת עם פרטי כתובת וטלפון שלא יכלו להתקיים באותו המועד. במועד השריפה טרם שונו מספרי הקידומת של נצרת מ - 06 ל - 04. הדבר נעשה שנים לאחר מכן. בעניין זה הוצג מסמך של "בזק" שמאשר עובדה זו. איני מקבלת את ניסיונו המגומגם של מר אלבז להסביר סתירה זו בכך שלא עשה הגהה על דפי הנייר של החברה שהגיעו אליו מן הדפוס. שהרי אם המספר שגוי היה הדבר עולה ללא כל קשר לאירוע נשוא התביעה. לקוחות או ספקים שהיו מעוניינים להתקשר היו נתקלים בטעות והטעות הייתה עולה על פני השטח. אין זאת אלא שמדובר במכתב שנכתב לאחר זמן רב. 42. אני מניחה כי בעת שהוגשה לראשונה פניה של כלל לנתבעת, הבין אלבז וידע כי עילית טוענת כי לא דווח לה על האירוע וטענה זו עשויה לעלות לו בדחיית הכיסוי הביטוחי. חשש זה הוליד את המכתב המאוחר נ/7. 43. במקביל ומחמת נוהלי העבודה אצל מר קפלן נשלח המכתב נ/3. מתוך עדותו של מר קפלן התרשמתי שהוא סומך על עצמו ועל זכרונו ואינו מדקדק בפרטים. אני מתקשה להאמין כי התיק של הנתבעת אצלו לא היה בהישג ידו ונראה כי המכתב נ/3 מיום 29.3.00 נשלח לאחר שקפלן ידע שלא דיווח במועד על האירוע לעילית וכי בתיק הביטוח של הנתבעת אצלו אין כל אישור על שליחת הודעה על האירוע בזמן אמת. מטעם זה מצוין באותו מכתב כי לא הייתה כל אשמה על המבוטחים לפרוץ השריפה שנבעה מניצוץ של חשמל סטטי בין שתי שמיכות. 44. אני סבורה שהמכתב נ/3 נשלח בסמוך למועד החותמת שעליו (של מחלקת תביעות באריה) 5.2.02. באותה תקופה נעשתה פנייה לחברת איילון שביטחה את הנתבעת בביטוח אחריות מקצועית במועדים מאוחרים יותר ובמועד הגשת התביעה, וזו ראתה לדחות את הכיסוי הביטוחי אך להגיע להבנות מסוימות עם הנתבעת בשיתוף פעולה עם הסוכן קפלן, כפי שעולה מן התכתובת שהוגשה ב - נ/10 ואילך. 45. אילו היה בידי מר קפלן מכתב דיווח שלו או של הנתבעת שנשלח לעילית בשעתה, לא הייתה נדרשת הוצאת המכתב נ/3 באיחור כה רב ואף לא נ/7 שהוצא ככל הנראה שנתיים קודם לכן. 46. ב"כ הנתבעת בסיכומי תשובה מתייחס לטענה לכאורה כאילו נרקמה קנוניה בין הנתבעת למר קפלן. לא הוכחה לי קנוניה ומכל מקום די לי במסקנותיי שהובאו לעיל. 47. מתוך מסקנותיי אלה נמצא כי ככל שאין חריגים אחרים לכיסוי הביטוחי, עמדה הנתבעת בדרישה של מתן הודעה על קרות האירוע. 48. כפי שיובהר בהמשך לא ראיתי ליתן משקל לטענת עילית ולפיה היה על הנתבעת לשלוח הודעה למענה הרשום של עילית. בנסיבות בהן מתרחש אירוע ביטוחי או אירוע שהוא בעל פוטנציאל להיות אירוע ביטוחי, די למבוטח שימסור דיווח לסוכן הביטוח שלו. אם זה האחרון אינו עומד על קבלת הודעה כתובה או לא מנחה אותו כי עליו להעביר ישירות למבטחת את ההודעה, אין לראות בו כמי שלא עמד בדרישות ההודעה. אלא שכאמור להלן עניין זה נעדר משמעות. האם יש כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה בעילית 49. ב"כ עילית טוען כי על פי תנאי הפוליסה הרי שביום שכלל שלחה דרישתה הראשונה לא הייתה הפוליסה בעילית בתוקף שכן מדובר בפוליסה על בסיס מועד הגשת תביעה ולא על בסיס מועד אירוע. 50. אכן עיון ברשימה מלמד כי בכל הנוגע לפרק הרחבת אחריות מקצועית מצוין במפורש "מוסכם ומצהר בזה כי: הכיסוי עפ"י הרחבה זו על בסיס תאריך הגשת התביעה. תאריך רטרואקטיבי : 1.1.94". בתנאים הכלליים מצוין כי: "..המבטח מתחייב לשפות את המבוטח בגין חבותו של המבוטח על פי דין, בשל מקרה ביטוח שיגרם במשך תקופת הביטוח הנקובה ברשימה ו/או במפרט, בכפיפות לכל התנאים והסייגים הכלולים בה וגם או אשר יוספו לה בהסכמת הצדדים." 51. אין חולק שעד לשנת 2000 לא עלתה כל דרישה, שלא לומר תביעה, כלפי הנתבעת. כך גם אין חולק שהפוליסה בעילית לא הייתה בתוקף לאחר 31.12.98 ומכאן שלא התקיים "מקרה ביטוח" על פי הפוליסה. 52. העובדה שהנתבעת מסרה הודעה על קרות אירוע שעשוי להביא לתביעה נגדה, אין בה כדי להותיר את הכיסוי בתוקף ככל שבמועד הגשת התביעה אין המבוטחת מבוטחת באותה חברת ביטוח. משידעה הנתבעת על האירוע, ואף אם סברה כי לא תוגש נגדה תביעה, הרי שהיה עליה לדאוג לשמור על רצף ביטוחי אצל אותה מבטחת או לחילופין להודיע ולדווח על האירוע למבטחת החדשה ולקנות כיסוי גם לתביעה בגין אירוע שקדם לתקופת הביטוח הנוכחית. עניין זה של ביטוח רטרואקטיבי הוא עניין נוהג בתחום זה של פוליסות אחריות מקצועית והראיה הינה התקופה הרטרואקטיבית בפוליסת הנתבעת בעילית. 53. עובדה היא כי איילון שהייתה המבטחת באחריות מקצועית של הנתבעת במועד הגשת התביעה לא נתבעה. אני נוחה לקבל את הסברה של העדה מטעם איילון, גב' לאה שכטר, כי בעת עריכת הביטוח באיילון לא דווח על האירוע שצפוי להוליד תביעה באחוז זה או אחר ומכאן דחיית הכיסוי הביטוחי על ידי איילון בעת שהנתבעת פנתה אליה. ההסכמה אליה הגיעה איילון עם הנתבעת באשר להשתתפות בייצוג המשפטי של הנתבעת נובע להערכתי משיקולים כלכליים גרידא ולא יותר מכך. בכל אלה אין כדי לסייע לנתבעת בטענה כי היה קיים כיסוי ביטוחי בעילית שכן אין הדבר כך. מילות הפוליסה ברורות ואינן משתמעות לשתי פנים. 54. לסיכומה של נקודה זו אין לנתבעת עילת תביעה כנגד עילית מכוח הפוליסה וההודעה לצד ג' נגדה נדחית. 55. משכך נדחית גם ההודעה לצד ד' ששלחה עילית לסוכן רוני קפלן. האם קמה אחריות הסוכן כלפי הנתבעת 56. ב"כ הנתבעת בסיכומיו טוען כי ככל שיימצא שעילית אינה חבה כלפי הנתבעת כי אז חב הסוכן כלפיה. הוא מבקש לחייב את הסוכן בכל סכום פסק הדין במצב דברים זה. 57. ב"כ הנתבעת מפנה לטענות שהעלה כלפי הסוכן בסעיף 24 להודעה המתוקנת לצד ג' שנוגעות לרשלנות הסוכן כלפיה. בין היתר נטען כלפי הסוכן כי פעל שלא במיומנות ובמקצועיות שמצופה מסוכן ביטוח מקצועי סביר ומיומן. (ראה סעיפים קטנים י' - יד'.) 58. ב"כ הסוכן טוען מנגד כי לא נפל בהתנהלות הסוכן כל פגם. במועד קרות האירוע הודיע על האירוע למבטחת. באותו מועד לא הועלתה כל טענה כלפי הנתבעת ועל כן לא היה מקום אלא להודיע הודעת "אזהרה" ולא היה מקום לפתיחת תיק תביעה בעילית. משכך לא הייתה כל אינדיקציה לסיבוכה של הנתבעת בתביעה אפשרית. 59. עוד טוען ב"כ הסוכן בסיכומיו כי גם אם יימצא שהסוכן מחויב בשיפוי הנתבעת על נזקיה הרי שאין עליו לשפותה ביותר מהסכום שבוטח בפוליסה בעילית. על פי הפוליסה גבול האחריות בגין אירוע אחד עמד על 300,000 ₪. 60. מתוך העדויות והמסמכים אני סבורה שמר קפלן התרשל כלפי הנתבעת בכך שלא דאג לשמור על רצף ביטוחי או להזהירה כי עליה לעשות כן גם אם בחרה לפנות למבטחת אחרת בשלב מסוים. האירוע התרחש בשנת 1997 והנתבעת חידשה את ביטוחה בעילית לשנה נוספת בשנת 1998. לתקופה שלאחר מכן, ועד לשנת 2001, לא הוצגה פוליסה ולא נמסר מידע. מתוך המסמכים שצורפו והנוגעים לפוליסה שערכה הנתבעת באיילון ניתן להבין שלא נשמר רצף ביטוחי וכי הנתבעת לא דווחה על הסיכון שבהגשת תביעה נגדה מצד כלל /תל-בר (ראה נ/13 התחייבות הנתבעת כלפי איילון). 61. מתוך דברי רוני קפלן בפניי עלה כי הוא כלל לא ראה כל סיכון אפשרי לנתבעת כלקוחה שלו כתוצאה מן האירוע. בכך יש משום התרשלות. סוכן זהיר היה מבהיר למבוטח כי גם אם קיים סיכון קטן ביותר - יש לשמור על רצף ביטוחי בדרך זו או אחרת. 62. מנגד לא ראיתי להתעלם מן העובדה שהנתבעת בחרה בשלב מסוים להפסיק התקשרותה עם הסוכן קפלן. משעשתה כן הייתה מוטלת אף עליה האחריות למסור למבטחת החדשה שבחרה לעבוד עמה כל פרט שיכול ויהיה רלוונטי והיא לא עשתה כן. 63. בבואי לקבוע את מידת אשמה התורם של הנתבעת בעובדה שלא נשמר רצף ביטוחי, ראיתי להעמיד את שיעור אחריותה על 10%. זאת מאחר והנתבעת יכלה לסמוך על סוכן הביטוח שלה כגורם מקצועי שינחה אותה. יחד עם זאת היה על מר אלבז לציין את העובדה שבתקופת ביטוח קודמת נדרש לתת הודעה למבטחת על אירוע שריפה שאירע במקום שבו סיפקה הנתבעת שירותי שמירה. 64. צודק ב"כ הסוכן כי גבול אחריותו של הסוכן עומד על גבול האחריות שבפוליסה היינו 300,000 ₪ למקרה. 65. לסיכומה של נקודה זו ראיתי לקבוע כי במסגרת ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת כנגד הסוכן רוני קפלן, עומדת אחריותו לשיפוי על 90% דהיינו - 270,000 ₪ נכון למועד קרות האירוע. סכום זה צמוד למועד הגעת הצדדים להסדר עם התובעת (30.10.07) עומד על - 355,293 ₪. האם הסוכן זכאי להיפרע מהמבטחת שלו באחריות מקצועית 66. כאמור, רוני קפלן הגיש הודעה לצד חמישי כנגד איילון בטענה כי היה מבוטח אצלה בביטוח אחריות מקצועית במועדים הרלוונטיים לתביעה. 67. מר קפלן הצהיר בתצהירו כי ביום 14.6.02 הוציא מכתב לאיילון לידי הגב' לאה שכטר שבו הודיע לה כי הוגשה נגדו הודעה לצד ד' וכי בשלב זה ההודעה היא לאינפורמציה בלבד שכן עו"ד כסלו-ספקטור (שייצגה באותה עת את הנתבעת) הבטיחה לו שהיא תנסה להוציאו מהתביעה. מר קפלן צרף מכתב מיום 12.6.02 ברוח זו לתצהירו וכן אישור על שליחת דואר רשום לאיילון. 68. אכן בתחילת הדרך, עת התנהל הדיון בפני כב' השופט אל-יגון ניתנה הוראה על פיצול הדיון באופן שההודעה כנגד הסוכן תידון לאחר שתוכרע התביעה למול הנתבעת והמבטחת שלה. באותה מסגרת ניתנה למר קפלן ארכה למשלוח הודעה לצד חמישי כנגד איילון. בהמשך ומשהועבר התיק לשמיעה בפניי הוריתי על דיון מאוחד בתביעה ובכל ההודעות שנשלחו לרבות ההודעה לצד חמישי. 69. איילון התגוננה כנגד ההודעה שנשלחה לה בטענה כי ההודעה הראשונה שהתקבלה אצלה, באשר לתביעה כנגד הסוכן, הגיעה עם ההודעה לצד חמישי בשנת 2006. המכתב משנת 2002 שצורף לתצהירו של מר קפלן לא הגיע אליה מעולם ולא מצוי בתיקו של הסוכן אצלה. ראה לעניין זה תצהירה של הגב' כרמלה מועלם ששימשה ראש מדור אחריות מקצועית במחלקת תביעות באיילון במועדים הרלוונטיים לתביעה. 70. לטענת איילון הפוליסה שהייתה למר קפלן אצלה הייתה בתוקף מ - 31.12.2001 והיא בוטלה במועד 1.5.04. מכיוון שעד מועד זה לא נמסרה כל הודעה על הגשת תביעה, כי אז במועד קבלת ההודעה לצד חמישי , כבר לא הייתה הפוליסה בתוקף. מטעם זה נדחה הכיסוי הביטוחי. 71. איילון טוענת עוד כי הכיסוי היה נדחה בכל מקרה שכן הטענות שמועלות כנגד הסוכן מקורן במעשה או מחדל החורג מסמכות ביודעין, ומכאן שאין להם כיסוי על פי סעיף 1 לרשימת החריגים לפוליסה. 72. לטענת ב"כ איילון מופנית ההודעה לצד חמישי רק כנגד הטענות שהועלו על ידי עילית כנגד הסוכן ולא להודעה לצד ג' שנשלחה אל הסוכן על ידי הנתבעת. לטענתו כל טענות הסוכן בעניין זה הינן הרחבת חזית שאין להיעתר לה. 73. עוד טוען ב"כ איילון כי ההודעה לצד ג' שנשלחה אל הסוכן על ידי הנתבעת, נשלחה רק בשלבים מאוחרים בשנת 2006 ובמועד זה כבר לא הייתה הפוליסה של הסוכן באיילון בת תוקף. אף מטעם זה אין מקום להתייחס לטענות הסוכן הנוגעות להודעה לצד ג' שנשלחה אליו במסגרת ההודעה לצד חמישי. 74. ב"כ איילון מוסיף וטוען כי במסגרת ההסכם אליו הגיעה הנתבעת עם איילון (נ/13) היא התחייבה שלא לתבוע את איילון ו/או סוכניה בתובענה הנדונה. לטענתו עם החתימה על אותה התחייבות הוסר כל חשש לתביעה מצד הנתבעת כנגד איילון או מר קפלן. אומר כבר עתה כי אין ממש בטענה. הנתבעת שלחה הודעה לצד ג' כנגד הסוכן קפלן בהיותו סוכן הביטוח שלה בעת שהייתה מבוטחת בעילית. לא ניתן לקשור בין ההתחייבות של הנתבעת כלפי המבטחת שלה לביטוח שערך הסוכן לעצמו באותה חברה. ההתחייבות של הנתבעת כלפי איילון נעשתה במישור הביטוח שלה באיילון היינו ביטוח אחריות מקצועית שלה. במסגרת זו התחייבה שלא לתבוע את סוכני איילון. אין בכך כדי למנוע אותה מלתבוע את הסוכן במסגרת פוליסת אחריות מקצועית שלו בגין מעשים ו/או מחדלים שעשה בתקופה שהייתה מבוטחת באמצעותו בחברה אחרת. 75. על פי הפוליסה שיעור ההשתתפות העצמית של הסוכן עומד על 50,000$. 76. על פי הפוליסה גבול האחריות לא יעלה על 1,000,000 ₪ לכל התקופה. כבכל פוליסת אחריות מקצועית גם בפוליסה זו נדרש המבוטח, היינו הסוכן, לציין אירועים שעלולים להוות סיבה להגשת תביעה נגדו בגין אחריותו המקצועית. דיון 77. אקדים ואומר כי צודק ב"כ איילון בטענתו ולפיה ההודעה לצד ה' ששלח הסוכן כנגד איילון נוגעת רק להודעה לצד ד' שנשלחה נגדו על ידי עילית. הסוכן לא ביקש לתקן את ההודעה לצד ה' ששלח, לאחר שתוקנה ההודעה לצד ג' שנשלחה על ידי הנתבעת גם כלפיו בשלב מאוחר של הדיון. 78. מאחר וראיתי לדחות את ההודעה לצד ג' שנשלחה כנגד עילית, נפלה עמה גם ההודעה לצד ד' שנשלחה על ידי עילית כנגד הסוכן. ואם ההודעה כנגד הסוכן נדחית הרי שאין מקום לדון בהודעה לצד חמישי ששלח הסוכן כנגד המבטחת שלו איילון. 79. מכאן שכל הטענות כלפי איילון הנובעות מטענות הנתבעת כלפי הסוכן הינן בגדר הרחבת חזית. על כן ההודעה לצד ה' נדחית. 80. ועל מנת שלא אחשב כמי שפטרה עצמה בקלות אוסיף דיון גם בטענותיו הנוספות של הסוכן כלפי איילון וזאת אף למקרה שבסופו של יום דעתי זו לא תתקבל. 81. בחקירתו הנגדית של מר קפלן הוא נשאל אודות המסמכים בתיקו שלו וציין כי כל החומר ברשותו אך את המכתב לאיילון בנוגע לפוליסת אחריות מקצועית שלו - אין לו. (ראה דבריו בעמ' 65 לפרוטוקול). 82. גם בחקירתו הנגדית טען כי הודיע על הגשת ההודעה לצד ד' נגדו "ברגע שיצאה בת קול". בהמשך משנשאל כיצד ידע לציין מועדים השיב שעל פי מכתבים שנמצאים בידי ב"כ איילון ומשהופנה לנספח א' לתצהירו שלו השיב: "כנראה". (ראה עדותו בעמ' 66 לפרוטוקול). 83. בהמשך נתבקש ליתן הסברים מדוע הוא מציין שהפנה את המכתב לגב' לאה שכטר כאשר בפועל המכתב ממוען לגב' כרמלה מועלם וניסיונותיו ליתן תשובה ראויה התמצו במתן תירוצים ולא בתשובה מושכלת. 84. בעדותה ציינה כרמלה מועלם כי בעת שנפתח לראשונה תיק תביעה באיילון בכל הנוגע לפוליסה של מר קפלן, היא כבר לא עבדה שם שכן היא סיימה עבודתה ב - 1.1.2004. היא גם לא ידעה שאיילון הגיעה להסכמה עם הנתבעת ולפיה תממן איילון את הגנתה של הנתבעת כאן ובתנאי שלא תתבע על ידי הנתבעת מכוח הפוליסה של הנתבעת באיילון. ראוי לציין כי מתוך העדויות עלה שגב' מועלם וגב' שכטר עבדו במחלקות שונות כאשר גב' מועלם עוסקת בתביעות מכוח פוליסות אחריות מקצועית ואילו גב' שכטר עוסקת בתביעות רכוש. 85. גב' מועלם נשאלה האם קיים שיתוף פעולה בין המחלקות השונות באיילון במקרים שמוגשת תביעה נגד איילון על ידי המבוטח או צד ג' ובמקביל גם הסוכן מבוטח באיילון והיא השיבה שאין קשר כל עוד הסוכן עצמו לא נתבע. היא שבה וציינה שכל עוד לא נפתח תיק תביעה במסגרת ביטוח אחריות מקצועית של הסוכן - היא אינה מיודעת באירועים. 86. מכאן שלטענתה כל עוד לא הגיעה הודעת הסוכן או הודעה לצד חמישי כמו בענייננו מצד הסוכן או צד ג אחר, אין מחלקת תביעות אחריות מקצועית נכנסת לתמונה ולו לידיעה. אם נפתחו כבר תיקי תביעה אז יכול שיהיה קשר של שיתוף פעולה בין המחלקות ומנהל המחלקה יביא בחשבון את השיקולים של שתי הפוליסות במסגרת ניהול התביעה. (ראה דבריה בעמ' 24-26 לפרוטוקול). 87. בכל הנוגע לתביעה שבפניי ציינה העדה כי את המסמכים שהוציאה לאה שכטר במסגרת תיק התביעה של הנתבעת, היא לא ראתה. 88. עוד ציינה גב' מועלם כי נוהל העבודה היה שכאשר נמסרה הודעה על אפשרות שתוגש תביעה כנגד סוכן, הוא היה נדרש מיד להגיע אליה ולמסור לה בתצהיר את גרסתו ולחתום עליו. מר קפלן הכיר את הפרוצדורה הזו מתיקים אחרים שהיו לו באיילון במסגרת פוליסת אחריות מקצועית שלו. 89. גב' שכטר, שכאמור שימשה ראש צוות חבויות רכוש באיילון במועדים הרלוונטיים לתביעה, העידה כי כאשר פנתה אליהם הנתבעת הם דחו את הכיסוי הביטוחי בטענה שהנתבעת ידעה על נסיבות התביעה עובר לעריכת הביטוח באיילון ולא דיווחה על כך. יחד עם זאת משיקולים מסחריים ניאותו להשתתף במימון הוצאות הייצוג של הנתבעת. 90. היא ציינה שמאחר והם לא הוסיפו לטפל בתיק משום שלא היה להם חשש שיידרשו לשלם, לא התעמקה ולא עקבה אחרי התנהלות התביעה. גם כשהגיע דו"ח חקירה שבוצע לבקשת ב"כ הנתבעת ואיילון נדרשה לשלמו, היא לא קראה אותו בעיון. 91. ניתן לומר שמתוך עדותה עלה כי היא לא הייתה ערה להערה של החוקר בדו"ח החקירה כי קיים סיכון שאיילון עצמה תתבע במסגרת פוליסה נוספת שהוצאה לסוכן הביטוח שהיה מעורב באירוע (ראה דבריה בעמ' 5-9 לפרוטוקול המוקלט מיום 26.3.08). 92. דברים אלה ראיתי לציין שכן ב"כ הסוכן מבקש ללמוד על ידיעתה של איילון, על תביעתו האפשרית של הסוכן בגין אותו אירוע, מתוך התביעה שהוגשה במסגרת הפוליסה של הנתבעת באיילון. 93. לאחר ששבתי ועברתי על העדויות ראיתי לקבוע כי לא הוכח בפניי שאיילון הייתה מודעת לאפשרות הגשת תביעה/הודעה לצד ג' כנגד הסוכן עד לקבלת הודעה מפורשת על כך. אני מקבלת את עדותה של גב' מועלם שכל עוד לא נמסרה הודעה על אפשרות של הגשת תביעה, לא נפתח תיק במחלקתה והעובדה שהתנהל תיק במחלקה סמוכה לא מובא לידיעתה באופן שגרתי ואוטומטי. 94. על כן יש לבחון מתי נמסרה לראשונה הודעה על האפשרות לתביעה מכוח פוליסת אחריות מקצועית של הסוכן. 95. כאמור מר קפלן סומך ידו על המכתב מיום 12.6.02 כשהוא מגובה באישור על משלוח דואר רשום. החותמת שעל גבי האישור מציינת מועד - 14.6.02. ניסיונו של ב"כ איילון לטעון כי האישור אינו שייך למכתב שכן המספר הרשום אינו שייך למכתב המצוין מטה, נזנח בסופו של יום על ידו שכן לא הובאה כל תעודת עובד ציבור או עדות קבילה בעניין זה . 96. במצב דברים זה יש בידי הסוכן ראיה תומכת לטענתו כי שלח את המכתב מיום 12.6.02 לאיילון. מנגד עומדת עדותה של גב' מועלם ולפיה מכתב כאמור לא הגיע אליה והיא לא פתחה תיק תביעה במסגרת פוליסת אחריות מקצועית של הסוכן אצלם. 97. בבואי לבחון את עדויות מר קפלן מזה וגב' מועלם מזה מצאתי את עדותה של גב' מועלם אמינה מאד. כל ניסיונות בא כוחו המלומד של הסוכן לקעקע את דבריה ולהביאה לידי סתירה עלו בתוהו. היא שבה על גרסתה לכל אורך החקירה. העובדה שהעדה לא זכרה אם קיבלה הודעה טלפונית או כתובה ממר קפלן אין בה כדי לקעקע את עדותה שכן בחלוף שנים רבות למן האירועים הנטענים וכאשר העדה עצמה הפסיקה לעבוד באיילון בינואר 2004 ובמועד עדותה חלפו יותר מארבע שנים מאז, ברי שאינה יכולה לזכור שיחה אקראית עם מבוטח שלה (הסוכן) שכמוה קיבלה בוודאי רבות במהלך עבודתה. 98. מטעם זה ראיתי לקבל את עדותה של גב' מועלם ולפיה ככל שהיה מתקבל באיילון מכתב דוגמת זה שצורף לתצהירו של הסוכן, היה נפתח תיק תביעה והסוכן היה נדרש להתייצב ולמסור פרטים. העובדה שמר קפלן לא יכול היה להציג כל מסמך שקיבל מאיילון שהם מכירים בכיסוי או שהם פונים אליו להמשך טיפול מלמד שאכן גם אם נשלח המכתב הוא לא הגיע ליעדו. 99. במצב דברים זה ונוכח ניסיונו של הסוכן, הוא לא יכול היה לשבת בחיבוק ידיים ולא לקבל ולו אישור פורמאלי שמכתבו הגיע והוא מכוסה. יתרה מכך אם דיווח הסוכן על תביעה אפשרית כנגדו עוד בשנת 2002 הכיצד ישב בחיבוק ידיים ולא ביקש אישור על כיסוי כאשר בשנת 2004 ביטל את הפוליסה המקצועית שלו באיילון? 100. אין זאת אלא שההיגיון מוביל למסקנה כי המכתב לא נשלח לאיילון ולמצער לא הגיע לאיילון והסוכן לא טרח לוודא שאכן נרשמה הודעתו על תביעה אפשרית. התנהלות זו אינה סבירה בעיני. הסוכן הינו איש מקצוע בתחומו ועל כן אינו יכול לטעון שלא היה ער למשמעויות שעשויות להיות מדיווח מאוחר. כאשר לא קיבל הדים למכתבו, ככל שזה נשלח, היה עליו לשוב ולפנות ולדאוג כי בתיקו יהיה אישור של המבטחת שהיא תיתן כיסוי לאירוע ככל שתתגבש תביעה. העובדה שהסוכן היה ער לאפשרות של דחיית התביעה על ידי חברת הביטוח עלתה בעדותו שלו כאשר הסביר מדוע הורה לאלבז להעביר הודעה בכתב על אירוע השריפה גם אם לא סבר שיש על הנתבעת אחריות (ראה דבריו שצוטטו לעיל). משבפועל הוגשה התביעה וניתנה הודעה ראשונה לאיילון רק בשנת 2006, כי אז הפוליסה באיילון לא הייתה בתוקף. 101. בשולי הדברים אציין שמאחר ומר קפלן היה בסוד ההסכם שנרקם בין איילון לנתבעת, וזאת עוד בשנת 2002, כפי שעולה ממכתבה של גב' שכטר מיום 7.4.02 (נ/10), הרי שטבעי שהיה דואג לקבל אישור כלשהו גם בעניינו. באותו מכתב מצוין כי הוא נכתב בהמשך לשיחה עם סוכן הביטוח מר קפלן והוא אף מכותב באותו מכתב. 102. מכאן שאף אם אתעלם מן הטענה להרחבת חזית, יש לדחות את ההודעה לצד ה' כנגד איילון כמבטחת את הסוכן בפוליסת אחריות מקצועית. 103. משבאתי למסקנתי זו לא ראיתי להוסיף ולדון גם בטענה כי מעשי ו/או מחדלי הסוכן נכנסים תחת החריג שבפוליסה בהיותם מעשים שמחוץ לסמכות ביודעין. 104. כך גם לא ראיתי שהוכחה טענת ב"כ הנתבעת ולפיה יש לראות בכלל כמי שידעה על התביעה כנגד הנתבעת בשל הרכישות והמיזוגים שנעשו בין עילית לאריה ומאריה לכלל במשך השנים שמאז האירוע ועד לניהול הדיון. סוף דבר 105. לאור ההסכם בין הצדדים כפי שנוסח על ידם בפרוטוקול ישיבת 30.10.07, יבוצעו התשלומים ישירות לתובעת. 106. ראיתי לקבל את ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת כנגד הסוכן מר קפלן ועל פיה לקבוע כי הסוכן חב ב - 90% מסכום תקרת האחריות על פי הפוליסה שהייתה לנתבעת בעילית וסה"כ 270,000 ₪ נכון למועד האירועים. 107. ראיתי לקבוע כי לנתבעת 10% אשם תורם במישור היחסים שבינה לבין הסוכן בכל הנוגע להתנהלות מול המבטחת שלה עילית. 108. ביתרה שבין הסך של 355,293 ₪, חלקו של הסוכן, לבין הסך של 600,000 ₪ סכום הפשרה נכון למועד גיבושה, תשא הנתבעת ישירות למול התובעת. 109. הסכומים כולם ישאו ריבית בשיעור 4% כפי ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים וכן ישאו בשכר טרחת עורכי הדין בסך של 15% מן הסכום שעל אותו צד לשלם לתובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ. 110. ההודעה לצד ג' כנגד עילית וההודעה לצד ד' כנגד הסוכן לרבות ההודעה לצד ה' כנגד איילון, נדחות. 111. הנתבעת תשא בהוצאות עילית במסגרת ההודעה לצד ג' ששלחה אליה ונדחתה בסך של - 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. 112. הסוכן ישא בהוצאות איילון בכל הנוגע להודעה לצד חמישי שהגיש נגדה בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. ראיתי לפסוק סכום מופחת לאור העובדה שאיילון נכנסה לתמונה רק בשלבים מאוחרים של הדיון. פוליסהקטיעת איברחברת ביטוח