קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרעה בתביעה אזרחית לפי בדיקת פוליגרף: 1. התובע ביקש לחייב את הנתבע בפרעון הלוואות שנתן בידיו בחודש ספטמבר 06'. לגרסת התובע פנה אליו הנתבע המנהל משרד לחלפנות כספים וביקש שתי הלוואות במועדים שונים. לטענתו, לא רק שהנתבע לא החזיר את הכספים בתוספת הריבית אלא כשדרש את השבתם נענה כי הוא הלווה את הכספים לצד ג' והואיל והאחרון לא סילק לידיו את החוב אינו יכול לשלם לתובע. הנתבע הודה למעשה בכתב ההגנה בקבלת הכספים הגם שהכחיש קיומו של הסכם הלוואה או חוב ריבית וטען כי התבקש ע"י התובע להעביר את הכספים לצד ג' במסגרת עסקית, וזאת תמורת רווחים בין הפרשי השער בעסקאות קניה ומכירה. הנתבע ציין כי הודיע לתובע ש"נעקץ" ע"י צד ג', ולטענתו נראה כי התובע רקם כנגדו מזימה יחד עם צד ג'. 2. ב"כ הצדדים הגיעו ביום 1.2.10 להסכמה דיונית על פיה תיערך בדיקת פוליגרף לשני בעלי הדין על ידי מכון שיקבע ע"י בית המשפט. באותו מעמד הוסכם על נוסח של השאלות עפ"י הסוגיות שבמחלוקת עליהן ישיבו הצדדים. עוד הוסכם, כי ממצאי בדיקת הפוליגרף יהוו ראיה סופית בתיק, כך, שאם יתברר שהתובע אינו דובר אמת לפחות ב 75% מהשאלות - תידחה התביעה, ואם יתברר כך לגבי הנתבע - תתקבל התביעה. 3. שני הצדדים נבדקו ביום 1.6.10 ע"י מר מרדכי גזית ממכון גזית (להלן: "הבודק"), ועפ"י ממצאי חווה"ד עלה כי רק התובע דובר אמת. 4. ב"כ התובע ביקש לתת פס"ד עפ"י התובענה לאור מסקנת חווה"ד ומכח ההסכמה הדיונית. ב"כ הנתבע מצידו עתר להורות על פסילת בדיקת הפוליגרף שנערכה ע"י הבודק, וזאת לאור פגמים מהותיים לכאורה שנתגלו במהלך הבדיקה. טענות הצדדים 5. לטענת ב"כ הנתבע, שינה הבודק מספר פעמים את נוסח השאלות שהוסכמו עד לקבלת ניסוח סופי אשר הועלה על הכתב במכתבו מיום 31.5.10. לטענתו, למרות הנוסח המוסכם התברר לו לאחר שקיבל את חוות הדעת, כי נוסח השאלות שבחוות הדעת שונה מהנוסח הסופי המוסכם. ב"כ התובע התנגד לבקשה, וטען, כי למעשה מבקש הנתבע לחזור בו מהסכמה דיונית שכן לא קיים שוני מהותי בין הנוסח הסופי לשאלות שנשאלו הצדדים כמפורט בחווה"ד. דיון 6. אין מחלוקת, כי הצדדים ניסחו במעמד ההסכמה הדיונית את השאלות שלאורן תערך בדיקת הפוליגרף. כך אין מחלוקת, כי לאור הודעת הבודק לא ניתן היה לקיים את הבדיקה בנוסח השאלות המדויק שנרשם בפרוטוקול, ועל כן ניסחו שני הצדדים שאלות חדשות שהועברו ע"י הבודק לאישורם. ב"כ התובע טרח וערך רשימה משווה של השאלות שבין הנוסח המקורי, והמתוקן לזה שבחווה"ד ומצא כי אין שינוי, ובכל מקרה הוא מינורי ביותר. ב"כ הנתבע בתגובתו התייחס לטבלה הנ"ל ומצא בה אי דיוקים לשיטתו. 7. מתוך חוו"ד הבודק עולה, כי הנוסח הסופי כלל 2 סדרות של שאלות לכל אחד מהצדדים. 5 שאלות נוסחו ע"י הצדדים במסגרת ההסכמה הדיונית ו-5 שאלות הוצגו לכ"א מהצדדים, בשתי סדרות. לצד הבדלי הנוסח מול הנוסח המקורי פורטו נימוקי הבודק להבדלים אלו בפרקי ה"הערות" לחוות הדעת. 8. אין חולק כי ב-3 שאלות מתוך השאלות שנוסחו (שאלות א2, א3 ו-ב1) אין שינוי והן הופנו לצדדים באותו נוסח מוסכם. למעשה מתמקדת בקשת ב"כ הנתבע בטענות בדבר חוסר איזון בהפנית השאלות לצדדים, שינויי נוסח, השמטה של חלק מהשאלות והתאמתן על פי שיקול דעת הבודק. 9. לצורך בחינת הנטען יש להתמקד בהשוואת השאלות שהוצגו לכ"א מהצדדים. שאלות לתובע: שאלה א1 - השאלה שהוצגה לתובע היתה: "האם זאת אמת שרוזנברג ביקש ממך בהלוואה את סכומי הכסף שבנדון (100,000 ₪ או 25,000 $ "? לטענת ב"כ הנתבע בנוסח השאלות המוסכם צוינה חלופה של - 26,000$ ואילו בנוסח שבחוות הדעת הושמטה החלופה הנ"ל. הבודק נימק זאת (סעיף 6ב לחוות הדעת) בעובדה כי התובע טען בשיחה המקדימה לבדיקה שהעסקה עם הנתבע היתה לגבי סכום של 100,000 ₪ וסכום נוסף של 25,000 $. שוני נוסף לטענת ב"כ הנתבע כרוך בהשמטה של שאלה לתובע מהנוסח הסופי בעוד שהוצגה לנתבע והיא: "האם שיקרת בגרסתך באשר למועדי מסירת הכספים - ספטמבר 06'". הבודק נימק השמטה זו בעובדה כי בכל מקרה התובע לא זכר מועד מדויק (יולי או ספטמבר) (סעיף 3(ב) לחוות הדעת). כאן יאמר כי קיים ספק בדבר התאמתה של שאלה כנ"ל לבדיקה. שאלות לנתבע 10. שאלה א 1- שהוצגה לנתבע היתה: "האם ביקשת מגולן שילווה לך את הכספים שבנדון ( 100,000 ₪ ו- 25,000 $)"? לטענת ב"כ הנתבע למרות שצוינו שתי חלופות בנוסח המוסכם הושמטה החלופה בסך של 26,000 $ בנוסח שבחווה"ד. הבודק נימק זאת בעובדה שהנתבע טען בשיחה המקדימה לבדיקה שהתובע ביקש להחליף לו שטרות פגומים בסכום של 10,000 $ ויתכן להערכתו כי 1000 $ שמדובר בהם מתייחסים לענין זה. בהתאם לכך נוסחה השאלה. שאלה ב2 - השאלה שהוצגה היתה: ""האם שיקר בגרסתך באשר למועדי מסירת הכספים ( 6-7/7/06)"? לטענת ב"כ הנתבע דובר בנוסח המוסכם על מועדים בחודש יוני ואילו בנוסח שבחוות הדעת צוינו מועדים בחודש יולי. הבודק הסביר את השינוי בכך שהנתבע טען בשיחה המקדימה כי קיבל את הסך של 100,000 ₪ ביום 6.7.06 ואילו את הסך של 25,000$ קיבל ב7.7.06. בהתאם לכך נוסחה השאלה. שאלה ב3 - לטענת ב"כ הנתבע הושמטה שאלה שהוסכמה בנוסח המוסכם והיא: "האם שיקרת לי בגרסתך באשר לשיעורם המדויק של הכספים שהועברו ע"י גולן". מהסבריו של הבודק בפרק ההערות עולה כי לא היה טעם בשאלה זו לאחר שהובהר הפער של ה - 1,000$. 11. קביעותיו של הבודק על פי מסקנות חוות הדעת היו כדלקמן: לגבי התובע: א. הנבדק דובר אמת בגרסתו לפיה ישראל רוזנברג יזם את בקשת ההלוואה. ב. הנבדק דובר אמת בגרסתו באשר לסיכום עם ישראל רוזנברג בעניין הריבית. ג. הנבדק דובר אמת בהכחישו כי יזם העברת הכספים לצד ג'. ד. הנבדק דובר אמת בהכחישו כי הציע למר רוזנברג להתחלק ברווחים ביחס של 20-80%. ה. אני נוטה לדעה כי הנבדק דובר אמת בגרסתו באשר לשיעורם המדויק של הכספים שניתנו לרוזנברג, נראה כי אי הבהירות המסוימת בשאלה זו נובעת מהכללת שטרי הכסף הפגומים. לגבי הנתבע: א. הנבדק דובר שקר בהכחישו כי ביקש הלוואה מגולן. ב. הנבדק דובר שקר בהכחישו הסיכום לגבי הריבית להלוואה. ג. הנבדק דובר שקר בטענתו כי גולן הוא שיזם העברת הכספים לצד ג'. ד. הנבדק דובר שקר בגרסתו באשר לסיכום על חלוקת הרווחים ביחס 20%-80%. ה. הנבדק דובר אמת בגרסתו באשר למועדי מכירת הכספים. 12. שני הצדדים היפנו לפסיקה ממנה ביקשו ללמוד אסמכתא לטענותיהם. לטענת ב"כ התובע, לא יכול הנתבע לבקש לחזור בו מההסכמה הדיונית, גם לא בדרך שבה בחר, ואילו לטענת ב"כ הנתבע, בהיות ההסכם מעוגן בהכרעה עפ"י בדיקת פוליגרף, בנקל יורה ביהמ"ש על ביטולו. בפסק הדין המנחה בפרשת ביאזי נקבע כי: "...משבאו בעלי הדין על הסכם ביניהם לפתרון הסכסוך, אשר הבינו את משמעותו, וההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, הבקשה לביטולו של הסכם זה, על סמך טענה של רצון לבירור האמת על פי מסמך שבידיהם... - בקשה זו היא הפוגעת בתקנת הציבור של כיבוד הסכמים ושל סיום וסוף להליכים". עוד מציין השופט גולדברג כי: "על פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה...וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן - אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם - הסכם עדיף בחינת "ייקוב החוזה את ההר"". (ראה ע"א 61/84, יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי, פ"ד מב(1) 446 ) בית המשפט קבע כי על מנת לבטל הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, עליו להשתכנע שקמו נסיבות חדשות המהוות טעם מוצדק המבסס ביטול או סטייה מהסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה. (ראה: ע"א 595/78, בלדרמן נ' אורנשטיין, פ"ד לה (1) 467, 469) העילות שהוכרו ככאלו המצדיקות חזרה מהסכמה דיונית הן לרוב עילות היורדות לשורשיה החוזיים של ההסכמה הדיונית בהיותה חוזה לכל דבר ועניין וכפיפותה לעילות הביטול שבדיני החוזים. (ראה: ע"א 1742/90, בית חרושת לנרות שער ציון נ' אררט חברה לביטוח, .) 13. ב"כ הנתבע צירף לתיק בית המשפט אסופת פסיקה ונסמך על האמור בה לתמיכה בטענותיו. ברם, יש להדגיש, כי ב"כ הנתבע נמנע מלטעון לפגם חוזי בהסכמה הדיונית. מעיון בפסקי הדין הנ"ל לא נמצא לטעמי כל תנאי דמסייע לטענות ב"כ הנתבע, כפי שיובהר להלן. ברע"א 3915/04, איילון חברה לביטוח בע"מ נ' רפי אטיאס, , סטה אמנם בית המשפט המחוזי מהסכמה דיונית על פיה פעל בימ"ש השלום, אולם, כפי שצוין ע"י ביהמ"ש העליון, לא יתערב ביהמ"ש בד"כ בהסדרים דיוניים אליהם הגיעו הצדדים כל עוד ההסכמה לסטות מהמקובל אינה כרוכה בפגיעה בחוק, בתקנת הציבור ובזכויות מי מהמתדיינים. קרי, רק בנסיבות בעלות משקל, מוצדק לסטות מהפרקטיקה השיפוטית הנוהגת בדבר כיבוד הסדרים דיוניים. בע"א 5235/07, איי אי גי ביטוח זהב בע"מ נ' אלכסנדר צ'רקוב, , דן בית המשפט בטענה לפסלות שופט בשל הבעת דעתו לפיה יש לבטל הסכם פוליגרף. לא מצאתי בדברי בית המשפט - בין במפורש ובין במשתמע - תמיכה לטענות הנתבע. בע"א (מרכז) 6749-08-07, שושנה זרוג נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, , קבע בית המשפט, כי נודעת חשיבות לעובדה שהסכמת הצדדים לא כללה הסכמה ברורה כי תוצאות הפוליגרף יהוו ראיה מכרעת בתיק. בית המשפט מפנה לעקרונות השיטה המשפטית ומסביר כי: "הלכה פסוקה היא עמנו כי: "תוצאות הפוליגרף לא יהיו קבילות כראיה - גם לא במשפט אזרחי - אלא בהסכמת הצדדים. אולם גם משתינתן הסכמה שכזו לא יהיה בה להפוך ממצאי הפוליגרף לראיה מכרעת, אלא אם הצדדים הסכימו במפורש כי תוצאות הבדיקה הן שיכריעו בשאלה שבמחלוקת (ראו והשוו ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446 (1988)." הדגש בפסה"ד הנ"ל נסוב בעובדות המקרה שלפניו בהן לא נאמר דבר במפורש או ברמז אודות ייחודיות תוצאת הבדיקה או היותה מכרעת וסופית - מה שאין כן במקרה שבפני. אין חולק כי הצדדים הסכימו במפורש להיות תוצאת הבדיקה מכריעה וגם במקרה שבו התוצאה לא תהיה חד משמעית באופן מלא . בת"א (ת"א) 25518/08, עו"ד שי צ'וקרמן נ' ד"ר ג'אורג' פלמן, , חוזר בית המשפט על ההלכה לפיה רשאי הוא לאמץ הסכמה דיונית. המחלוקת בפסק דין זה הייתה בעניין נוסח השאלות אשר לא הוסכם על ידי הצדדים מראש. בית משפט השלום מצטט את ההלכה על פיה יש לביהמ"ש שיקול דעת שלא לאשר הסכמה דיונית כנ"ל, יחד עם זאת, גם הורה כי צד שאינו מרוצה מתוצאות הבדיקה מושתק מלטעון לגבי עצם הבדיקה, וזאת בהשוואה לטוען בעניין כדאיות העסקה. ביהמ"ש שם שלח את הצדדים חזרה לבודק ע"מ שהצדדים יגיעו לנוסח מוסכם של שאלות. במקרה שבפני, בוצע השלב הנ"ל עוד טרם הבדיקה. בע"א 678/86 חסן חניפה נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 177, פסל ביהמ"ש את ממצאי בדיקת הפוליגרף שעה שלא שוכנע בקיומו של הסכם בדבר קבילותם במשפט של ממצאי הבדיקה. לא כך במקרה שבפני, כאשר אין מחלוקת כאמור, אודות ההסכמה לתוצאות הבדיקה כראייה מכרעת במשפט. בת"א 60924/04, משולם שלומי נ' ישראכרט בע"מ, , מצא בית המשפט פגמים וליקויים רבים - במומחיות והכשרת מבצע הבדיקה, באופן עריכת הבדיקה (נערכו שתי בדיקות לתובע אך לא הוכן דוח נפרד לכל אחת, הבדיקה השניה בוצעה ללא כיול המכשיר), ובעובדה כי מבצע הבדיקה ויתר על שאלות "חימום" ועוד. כל הפגמים הנ"ל אינם עומדים ביסוד טענות הנתבע. 14. אין חולק, כי ב"כ הצדדים קיבלו לידיהם את מכתבו של הבודק מיום 3.3.10 שבו הודיע להם, כי השאלות כפי שנוסחו בפרוטוקול אינן מתאימות לבדיקת הפוליגרף הואיל והשאלות מנוסחות מראש עם כל אחד מהנבדקים במהלך השיחה המקדימה לבדיקה, בשפתו ובלשונו באופן שהתשובה להן ניתנת ב"כן" או "לא" בלבד. זאת ועוד, הבודק ביקש וקיבל מב"כ הנתבע סיכום עדכני של מצבו הבריאותי של הנתבע מרופא המתייחס לכשירותו הרפואית לעבור את הבדיקה. לאחר השוואת שני הנוסחים ולמקרא נימוקי הבודק לשינויי הנוסח לא מצאתי שוני מהותי בין הנוסח הסופי לנוסח שבחוות הדעת אשר יכול והיה בו כדי לשנות את התמונה העובדתית הברורה העולה מחוות הדעת. המדובר בשינויים סמנטיים בלבד אשר נדרשו לשם התאמת השאלות למהימנות הבדיקה. כמו כן, לא מצאתי פגם באופן ניהול הבדיקה ועריכת חווה"ד ע"י הבודק. אכן, הבודק התאים את השאלות לנבדקים על מנת שיהיו ראויות ומתאימות להישאל בבדיקת פוליגרף. הדבר כאמור מצוי בתחום מומחיותו והכשרתו של הבודק אשר בגינה לא נשמעה כל טענה. אני מוצאת, כי גם הצדדים קיבלו את עמדת הבודק על פיה נסיונו מחייב התאמת השאלות לכל נבדק ונתנו בידיו סמכות לביצוע התאמות אחרונות של השאלות לנבדקים וזאת לאור השיחה המקדימה עמם וכמובן לאור תשובותיהם. הבודק הסביר ונימק את השינויים בנוסח השאלות, כאמור לעיל, בפרק ה"הערות" והיה ער וקשוב להם. התרשמתי כי הבודק דייק ככל הניתן בהיצמדותו לנוסח הסופי וכל ששינה היה הכרחי לשם השאת אמינות הבדיקה. 15. תוצאות הבדיקה מלמדות על התייחסות לשאלה המרכזית שבמחלוקת, והוא דבר מתן הלוואה והמענה הברור המהימן היחיד עליה. על הגרסאות החזיתיות נשאלו הצדדים והמענה המפורש של כ"א מהם מעיד על התוצאה המסתברת להעדפת גרסתו של התובע. אמנם, ברמה העקרונית נלווית לבדיקת פוליגרף הרגשת אי נוחות עת שיש בה גם פגיעה בפרטיותו של הנבדק וגם ספק בדבר מהימנותה. על אופי זה של הבדיקה עמד ביהמ"ש העליון ברע"א 10235/05 וקבע, כי: "מהימנות הבדיקה תלויה במשתנים שונים, ובהם סוג הבודק, מיומנות הבודק, מאפייני אישיותו של הנבדק והמידע המוקדם הרלבנטי הנוגע לנושאי הבדיקה... לעומת זאת במישור האזרחי - וחרף הספקות הכרוכים בבדיקה נתקבלה גישה מקילה יותר על פיה... רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקבל כראיה את תוצאות הבדיקה מפוליגרף וזו יכול שתהא מכרעת בעניינם." (ראה: רע"א 10235/04 עו"ד נסים זועבי נ. סובחי נאיף, ) במקרה דנן ניתן היה להתרשם כי הבודק צמצם מאוד את השפעת המשתנים השונים על תוצאות הבדיקה וזאת להשגת המהימנות המירבית לתוצאותיה. כאן המקום לציין, כי הנתבע הגיש לאחר הבדיקה חוו"ד עצמאית שנערכה עפ"י ניסוח השאלות המקורי וביקש לשכנע בתוצאתה הנגדית לטובתו. אמנם חוו"ד זו נפסלה אולם, די בה כדי להחליש עד מאוד את טענות הנתבע אשר נמצא שוב דובר שקר לפחות באחת מהשאלות שבמחלוקת. 16. הואיל ולא מצאתי פגם היורד לשורשה של הבדיקה, בניסוח השאלות המעודכנות ובהצבתן לצדדים, מתקבלים ממצאיה כמכריעים את גורל התביעה על פי ההסכמה הדיונית. כפועל יוצא מכך, ניתן פסק דין כנגד הנתבע עפ"י כתב התביעה. לסיכום 17. לאור האמור, אני קובעת כדלקמן: א. התביעה מתקבלת, ואני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 356,430 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. לסכום זה יתווספו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ. ב. יוטל עיקול על זכויות הנתבע בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 128/1 בגוש 6586. ג. לאחר שהוצג אישור מסירה לצד ג' עפ"י הודעת צד ג', ולא הוגש ע"י האחרון כתב הגנה, ואף לא טרח להתייצב לדיונים - אני מחייבת אותו בתשלום לנתבע את כל הסכומים שחויב בהם כלפי התובע. ב"כ הנתבע יגיש פסיקתא בתוך 7 ימים. פוליגרף (מכונת אמת)תביעה אזרחית