קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה למורשה של חברה זרה בישראל: 1. הנתבעת מס' 1 (להלן: "המבקשת" או "Telit SPA") הגישה בקשה להצהיר, כי מסירתו של כתב התביעה במשרדיה של חברת דאי טלקום בע"מ, אינה מהווה המצאה כדין, בהתאם לנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). 2. התביעה הוגשה ע"י התובעים נגד Telit SPA ושלושה נתבעים נוספים (המשיבים הפורמאליים); וזאת בגין אי תשלום עבור שירותי ייעוץ חיצונים. כתב התביעה נמסר ל Telit SPA במשרדי חברת דאי טלקום בע"מ ברח' נירים 3 בתל-אביב. התובעת טענה כי נוסף למסירה זו; אזי בוצעה מסירה כדין למנכ"ל המבקשת מר עוזי כץ בכתובת מגוריו בישראל וכי המצאה זו מהווה אף היא המצאה כדין למבקשת באמצעות מנהלה בהתאם לתקנה 484 לתקסד"א. 3. תמצית טענות המבקשת: א) עניינה של בקשה זו בניסיונם של המשיבים 1 ו-2 (התובעים) לגרור, שלא כדין, את המבקשת, שהינה חברה זרה שמקום מושבה ופועלה באיטליה, להתדיינות בישראל, תוך התעלמות מוחלטת מכללי ההמצאה וסמכות השיפוט הבינלאומית הקבועים בתקנות 500 ו-501 לתקנות. ב) התובעים לא ביצעו המצאה כדין של כתב התביעה למבקשת. התובעים התיימרו להמציא את כתב התביעה למבקשת "באמצעות" חברה בשם דאי טלקום בע"מ (להלן: "דאי טלקום"), שהיא לטענתם "חברה בת" של המבקשת, מבלי שטענה זו נתמכה בראיה כלשהי, ומבלי שהתובעים הביאו שמץ של ראיה לכך שדאי טלקום כלל מורשית בקבלת כתבי בי דין עבור המבקשת. ג) בניגוד לטענת התובעים דאי טלקום איננה ולא הייתה מעולם חברת בת של המבקשת, והיא בוודאי שאינה מורשית בקבלת כתבי בי דין עבור המבקשת. ד) ככל שהתובעים התיימרו להמציא את כתב התביעה בהסתמך על תקנה 482 (א) לתקנות, המאפשרת להמציא כתבי בי דין באמצעות "מורשה בהנהלת עסקים" (ובכתב התביעה לא נטען כי כוונת התובעים הייתה להסתמך על תקנה זו, או על תקנה אחרת כלשהי), הרי שגם אז היה עליהם להראות כי דאי טלקום היא "מורשה" בהנהלת עסקים מטעם המבקשת. 4. תמצית טענות המשיבים: א) דאי טלקום מהווה מורשה בהנהלת עסקים של המבקשת, ולכן המצאה במשרדיה היא בבחינת המצאה כדין למבקשת עצמה, בהתאם להוראות תקנה 482 לתקנות: באתר האינטרנט של המבקשת, מופיעה כתובתה של דאי טלקום כמשרד מכירות של המבקשת בישראל. מספרי הטלפון והפקס המופיעים באתר האינטרנט של המבקשת כמספרי הטלפון והפקס של משרד המכירות שלה בישראל, הם אותם מספרי הטלפון והפקס של חברת דאי טלקום. וישנה הפניה לכתובת הדוא"ל בשרת של חברת דאי טלקום. מהאמור באתר האינטרנט של דאי טלקום עולה כי היא חברה בבעלות מלאה של המבקשת ומשמשת כנציגה של המבקשת בישראל. עובדה שמחייבת, כשלעצמה, את המסקנה שניתן לראות בדאי טלקום כמורשה להנהלת עסקים של המבקשת. שניים מ תוך שלושת מנהליה של דאי טלקום, הם מר עוזי כץ ומר יריב דפנה, המשמשים בתפקידים בכירים במבקשת, משמע, על פני הדברים קיים "ניהול צולב" בין הנהלת המבקשת להנהלת דאי טלקום. בנוסף, הלכה למעשה במשרדיה של דאי טלקום (אשר בפתחם מופיע שלט גדול עליו מתנוסס השם והלוגו המסחרי של המבקשת) מתנהלים כל עסקי המבקשת בישראל לרבות, בין היתר, הפגישות שהתקיימו בין המשיב מס' 2 לבין המשיבים הפורמאליים, נשוא התובענה שבנדון. ב) כעולה מתדפיס רשם החברות, מרבית מניותיה של חברת דאי טלקום מוחזקות בידי חברת דאי טלקום החזקות (2000) בע"מ. ואילו זו מצידה, מוחזקת בחלקה בבעלות של המבקשת. החזקת המבקשת (בשרשור) במניות דאי טלקום מהווה אף היא אינדיקציה לקיומה של הרשאה להמצאת כתבי בי-דין. ג) ביום 3.1.10 הניח השליח שנשלח למשרדי חברת דאי טלקום - משרד הרשום של נציגת המבקשת בישראל, את העתקי כתבי התביעה על שולחנה של פקידת הקבלה, בהתאם להוראות תקנה 489 לתקנות, וזאת מבלי שהיא אישרה בחתימתה את דבר קבלתם. ד) עוד ולחלופין- המצאת כתב התביעה למבקשת באמצעות מנהלה, מר עוזי כץ: ביום 30.12.09 בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה לידיו של מנכ"ל המבקשת, מר עוזי כץ (באמצעות רעייתו, גב' רותי כץ) בכתובת מגוריו הפרטית ברעננה. המצאת כתב התביעה למר כץ מהווה אף היא המצאה כדין למבקשת באמצעות מנהליה, בהתאם להוראת תקנה 484 לתקנות. 5. תמצית טענות המבקשת בתשובה לתגובה: א) דאי טלקום אינה מורשה בניהול עסקיה של המבקשת בישראל: "הסממנים" המצביעים לטענת התובעים, על כך שדאי טלקום הינה מורשה של המבקשת, מתבססים כולם על תשתית עובדתית שגויה ומטעה. נראה כי המקור העיקרי לכך הינו בלבול של התובעים בין המבקשת,Telit Communications SPA (להלן: "Telit SPA"), לבין Telit Communications PLC (להלן: "Telit PLC"), שהינן שתי חברות שונות ונפרדות זו מזו, המאוגדות ורשומות במדינות שונות, בעלות הנהלות נפרדות ומנהלות עסקים בעלי אופי שונה זו מזו. ב) המצאת כתב התביעה למר כץ אינה מהווה המצאה למבקשת: מר עוזי כץ איננו מנכ"ל המבקשת. וגם אילו היה מר כץ מנכ"ל המבקשת, לא היה בכך לסייע לתובעים. בהתאם ללשון תקנה 484, כאשר מדובר ב"תאגיד שהוקם בחוק" - תעשה ההמצאה במשרדו של מנהל התאגיד. מאחר והמבקשת הינה חברה זרה, רלוונטית לענייננו רק הרישא של תקנה 484 - קרי ההמצאה למשרדו או מענו הרשום של התאגיד. 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות, מהנימוקים כדלקמן: 7. הניתוח המשפטי: א) תקנה 482 (א) לתקסד"א קובעת כדלקמן: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". ב) בפסיקה נקבע כי אין לפרש את המונח "מורשה" במשמעות הטכנית של שלוח וכי יש להחיל פרשנות מרחיבה על תקנה לתקסד"א 482 (רע"א 39/89 GENERAL ELECTRIC CORP נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח' , פד"י מב (4), 762) (להלן: " פרשת ג'נרל אלקטריק"). פסק הדין שניתן ע"י כב' הש' לוין ברע"א 2652/94, עמיחי טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ ואח', תק-על 94 (3), 409 (להלן: "פרשת טנדלר"), עוסק בפרשנות תקנה 482 (א) לתקסד"א ובמסגרתו נקבע כי: "ראוי לעמוד על שלש נקודות העולות מאותו ענין: האחת - שאין לפרש את הדיבור "מורשה" בתקנה 482 (א) במשמעות הטכנית של שלוח אלא המבחן הקובע לענין שאלה זו הינו קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. השנייה, על מנת להחליט האם המצאת המסמכים הינה אפקטיבית במובן האמור, אין להסתמך על הראיות בדיעבד, דהיינו אין להסתפק בשאלה האם בפועל הגיע דבר ההליכים לידיעת הנתבע, אלא יש לבחון את הענין מנקודת מבט נורמטיבית (וראה גם רע"א 572/90, פ"ד מד (1) 758, 760. השלישי, בשאלת דרגת האינטנסיביות לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, ויש לבחון בכל ענין על פי נסיבותיו. יחד עם זאת, נקבע באותו ענין כי סוכן מכירות גרידא, שאין בינו לבין הנתבע שיתוף פעולה עסקי של ממש, אינו בגדר "מורשה"". עוד נקבע בפרשת טנדלר; כי מטרת תקנה 482 (א) היא בעיקר להבטיח הבאת דבר ההליכים לידיעת הנתבע, באמצעות מי שמקיים איתו קשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך דברים הרגיל. כל עוד מתקיימים תנאים אלה ב"מורשה" אין בכך כל פגם. כמו-כן, נקבע כי כדי שאדם יחשב למורשה, יש צורך להוכיח תקשורת עסקית שוטפת, וכי, דרישה להוכיח שיתוף פעולה ברמה של קבלת החלטות עסקיות וכושר לחייב את הנתבע, הינה דרישה המחטיאה את מטרת התקנה כאמור. ג) בפרשת ג'נרל אלקטריק הנ"ל נקבע; כי השאלה מה מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע ל"מורשה" הנדרשת כדי לעשות את ההמצאה בת פועל, היא שאלה שבדרגה. אין לראות סוכן מכירות, הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, כ"מורשה העסק אותה שעה מטעם האדם בהנהלת העוסק", אך כאשר מן העובדות עולים סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל עסקיו, תגבר הנטיה לראות ב"סוכן המכירות" מורשה. ד) "עולה מהמקובץ, כי המבחן להיותו של פלוני מורשה לענין תקנה 482 (א) הוא מבחן רחב. היינו, כל מקום שפלוני הוא מנהל או מורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם או הגוף בהנהלת העסק או העבודה באזור השיפוט - ומידת האינטנסיביות של הקשר מובילה למסקנה שבמידה מספקת של ודאות המצאה למורשה תוביל לכך שכתבי בי-דין יגיעו לאדם או לגוף - הרי שהדין מאפשר להמציא כתבי בי-דין למורשה" (ע"א 1004/97 - Foundation Sansounimaille נ' ישראל פרי ואח' תק-מח 98 (1) 16010). 8. הניתוח העובדתי: התביעה הוגשה נגד חב' Telit SPA. התובע מר גילת טען בכתב התביעה כי מאז שנת 2002 הוא נתן שירותי ייעוץ חיצוניים לנתבעת; ולפניה - לחב' דאי טלקום בע"מ; אשר ייסדה את הנתבעת והייתה בעלת מניותיה. משרדי חב' דאי טלקום בע"מ נמצאים ברח' נירים 3 בתל-אביב. התובעים מבקשים להראות קשר אינטנסיבי בין דאי טלקום לTelit SPA באופן שיוביל למסקנה ולפיה דאי טלקום העבירה לידיעת SPA את דבר ההליכים שהוגשו נגדה, והיא בגדר "מורשה" כמשמעותו בתקנה 482 לתקסד"א. התובעים מבקשים להסתמך על מס' עובדות: א) באתר האינטרנט בכתובת (להלן: "האתר") תחת הכותרת Telit Sales Offices מופיע משרד המבקשת בישראל בכתובת נירים 3 ת"א, שהיא כתובת דאי טלקום. ב) מספרי הטלפון והפקס באתר של משרד המכירות בישראל הם מספרי הטלפון והפקס של דאי טלקום. ג) איש הקשר שמופיע באתר הוא מר גדעון רוגובסקי, אשר שימש בעבר מנכ"ל דאי טלקום. (ראה במש/3 גם את כתובת המייל שלו ככתובת של משרד המכירות בישראל gideonr@dai.co.il). ד) אתר האינטרנט של דאי טלקום מופעל תחת הדומיין של Telit SPA בכתובת . (אישור על כך שהבעלים של הדומיין היא Telit SPA מופיע במש/2). ה) במשרדי דאי טלקום מופיע שלט גדול ועליו שם ולוגו של "Telit". ו) דאי טלקום מוכרת מוצרי Telit בישראל. (עובדה אשר לא הוכחה). ז) אנשי המבקשת משתמשים במשרדי דאי טלקום באופן תדיר כך למשל; עו"ד מיכאל גלאי - הנתבע יושב שם דרך קבע וגם הנתבעים עוזי כץ ויריב דפנה ישבו שם דרך קבע ומשתמשים במשרדי דאי טלקום כאשר הם מצויים בישראל. ח) הנתבעים 2-4 בעלי תפקידים בכירים במבקשת מחזיקים גם בכתובת דוא"ל בשרת של דאי טלקום. ט) מרבית מניות דאי טלקום מוחזקות בשרשור ע"י המבקשת עם בעלי מניות נוספים, הקשורים לנתבע מר כץ. י) בכרטיס הביקור של מר ג'ורסה - מנכ"ל Telit SPA; אשר נחקר על תצהירו בדיון; מופיעה כתובת האתר "" וכן לוגו של Telit Wireless Solutions. מר ג'ורסה אישר כי יום לפני עדותו הוא הגיע למשרדים ברח' נירים 3 בתל-אביב. כלומר - לכתובת בה מצויה דאי טלקום. מר ג'ורסה אישר כי מר עוזי כץ היה בעבר מנכ"ל Telit SPA וכי SPA Telit ו-PLC Telit שייכות לאותה קבוצה ו-SPA Telit היא בשרשור חב' בת של Telit SPA . מר ג'ורסה טען כי למעשה מדובר במשרדי המפיצה של הקבוצה בישראל ולא במשרדים של הקבוצה בישראל ואישר כי מיכאל גלאי ויריב דפנה הם דירקטורים ב- Telit Wireless Solution אשר יושבת ברח' נירים 3 בתל-אביב ולטענתו היא מפיצת מוצרי Telit PLC. מר ג'ורסה אישר; כי שמה הקודם של החברה היה דאי טלקום SPA. כמו-כן; הסתמכו התובעים על עלון פרסומי של Telit מחודש יוני 2005 (מש/5) שם נכתב במפורש של SPA Telit יש משרד מכירות בישראל וכי 20 איש הועסקו על ידה בישראל. ב"כ הנתבעת - המבקש טען כי: א) יש להבחין בין חברת Telit SPA המבקשת לבין חברת Telit PLC; שכן חב' דאי טלקום אינה חב' בת בבעלות המבקשת ולא מחזיקה לא במישרין ולא בעקיפין במבקשת. ב"כ המבקשת הדגיש כי קשר עסקי בין חברות, לכשעצמו, לא הופך חברה אחת ל"מורשה" מטעם חברה אחרת. דוח רשם החברות (מב/1) מעלה כי Telit PLC היא זו שמחזיקה ברוב מניות דאי טלקום ויתרת המניות מוחזקות בנאמנות ע"י יוסף זלצמן. ב) ב"כ המבקשת צרף מסמכים מהאתר () וביקש להראות שנבחרת הניהול של PLC כוללת את עוזי כץ, יוסי מוסקוביץ, מיכאל גלאי, יריב דפנה ועוד; וכי אין מדובר בחב' SPA Telit. ג) עוד ציין; כי לוגו Telit באתר דאי טלקום הוא לוגו של Telit PLC ולא של המבקשת. ד) האתר אינו אתר של PLC Telit או של SPA Telit אלא אתר של כלל קבוצת Telit. ה) מר רוגובסקי גדעון שהיה בעבר מנכ"ל דאי טלקום אינו קשור למבקשת. ו) דאי טלקום לא טוענת באתר האינטרנט שלה כי מניותיה מוחזקות ע"י המבקשת; אלא היא נמצאת בבעלות עקיפה של Telit PLC. ז) דומיין האתר נרשם כאשר חב' SPA רכשה אותו; ומאז משמש האתר את כל הקבוצה; למרות שהדומיין נותר רשום ע"ש המבקשת. ח) דאי טלקום לא מוכרת מוצרי Telit בישראל. ט) הנתבעים הנוספים אינם נושאים תפקידים במבקשת. עוד נטען; כי המצאת כתב תביעה למר כץ לא מהווה המצאה למבקשת; כיוון שלא התקיימו דרישות תקנה 484. 9. ממכלול העובדות והראיות אשר הוצגו בפני עולה, כי קיימת תקשורת עסקית בין דאי טלקום לבין המבקשת; קיים קשר של שיתוף פעולה עסקי בין החברות. חברות Telit SPA ו- Telit PLC הן חברות השייכות לאותה קבוצה. וטיעוני ב"כ התובעים (כמפורט בסעיף 8 לעיל) מצביעים על קשר בין המבקשת לחברת דאי טלקום. יש לזכור כי מר ג'ורסה מנכ"ל Telit SPA בביקורו בישראל לצורך מתן עדותו; הגיע יום לפני עדותו לבקר במשרדים ברח' נירים 3 ת"א; למרות שלטענת המבקשת; רק Telit PLC קשורה לאותם משרדים. על כן; בנסיבות אלו; ועל יסוד מכלול הנסיבות שהוצגו בפני, ניתן לקבוע כי דרגת האינטנסיביות של הקשר שבין דאי טלקום לבין Telit SPA היא כזו, שניתן היה להניח בזמן אמת, כי מסמכי ביהמ"ש יגיעו לידיעת המבקשת באמצעות דאי טלקום; וכי התקימו תנאי תקנה 482 לתקסד"א. ולפיכך; המצאת כתב התביעה שבוצעה למבקשת באמצעות דאי טלקום הינה עפ"י דין. 10. לאור המסקנה כאמור לעיל, מתייתר הצורך לדון האם המצאת כתב התביעה למבקשת באמצעות הנתבע 2 - מר עוזי כץ, מהווה המצאה כדין. 11. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. ב) המבקשת תישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ. ג) הצדדים ישלימו ניהול ההליכים המקדמיים עד ליום 3/10/10. (בשים לב לפגרת הקיץ ולחגי חודש תשרי). משפט בינלאומיחברה זרההמצאת כתבי בי דין