הפקעה לצורך סלילת כביש עוקף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתפיסת מקרקעין לצורך הפקעה - סלילת כביש עוקף: מבוא 1. לפניי בקשה על דרך המרצת פתיחה, בה עותרת מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: "המבקשת") לתפיסת חזקה במקרקעין הידועים כגוש 11588, חלקה 13 (להלן: "המקרקעין"), המצויים בבעלותם ו/או בחזקתם של מר יהודה עלון (להלן: "המשיב 1"), מפעל לציפוי מתכות כרומניקל חברה בע"מ (להלן: "המשיבה 2") ומר דב דובדבני (להלן: "המשיב 3"), לצורך ביצוע עבודות סלילת הכביש, הידוע כ"עוקף הקריות". 2. במסגרת התובענה מציינת המבקשת כי על פי תשריט ההפקעה הנגזר מצו ההכרזה, אחוז ההפקעה של המקרקעין הינו 100%. יחד עם זאת, נחוץ למבקשת בשלב זה רק חלק מהמקרקעין והיא מבקשת בשלב זה להפקיע את המקרקעין המסומנים כקו הדיקור והמהווים 13.93% מכלל המקרקעין. התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת 3. ביום 07/01/01 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של מחוז חיפה (להלן: "הוועדה המחוזית") תוכנית מתאר מקומית, החלה על המקרקעין נשוא התובענה, הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת, הידועה בשם תוכנית ג/ד/1991 ד' (להלן: "התוכנית"). 4. על מנת לאפשר את תפיסת המקרקעין שנכללו בתוכנית לצורך ביצועה, חתם שר התחבורה על תשריט הכרזה וצו דרכים, מכוח סמכותו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 (להלן: "פקודת הדרכים ומסילות הברזל"), אשר כולל את הפקעת המקרקעין נשוא התובענה. 5. התוכנית ג/ד/1991 ד' פורסמה למתן תוקף ביום 08/05/05 בילקוט הפרסומים מס' 5403 עמוד 2920 ומכוחה נסלל כביש עוקף קריות. תוכנית זו מייעדת את המקרקעין לדרך כמפורט בתשריט התוכנית. 6. סלילתו של כביש עוקף קריות הוכרזה על ידי משרד האוצר כפרויקט לאומי. הכביש נועד להפחית עומסי התנועה, לשפר את הנגישות לערים באזור, לקצר את זמני הנסיעה ולהוסיף קיבולת למערכת הדרכים תוך שיפור איכות חיי התושבים, כמפורט בתצהירו של מצהיר המבקשת, מהנדס אורן רוזן, וכמפורט במכתבה של הגב' קרן טרנר, רכזת התחבורה במשרד האוצר, מיום 07/01/09. 7. בין המבקשת למשיבים התנהלו מזה שנים מגעים ארוכים במטרה ליישם בהסכמה את התוכנית, ואולם משהליכים אלה לא צלחו ופניית המבקשת למשיבים מיום 23/03/08 לא נענתה, הוגשה הבקשה דנא לביהמ"ש על מנת לאפשר למבקשת להיערך לביצוע עבודות הבינוי בהקדם. 8. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 10/06/09 ולאחר שהוארך המועד על מנת לאפשר למשיבים 2-4 להגיש תשובתם, נשמעה עדותם של אורן רוזן והמודד אבו נביל קרשין, מטעם המבקשת. כן נשמעה עדותם של המשיב 3 והמשיב 1. 9. מסיכומי הצדדים עולה כי גם לאחר שהושלמה שמיעת הראיות בתיק זה, הוסיפו הצדדים לנהל משא ומתן ביניהם. 10. פסק דיני ניתן אך כעת בעקבות התמהמהות המבקשת בהגשת סיכומיה, אשר הוגשו 10 חודשים לאחר המועד שנקצב ובעקבות פסק דין אשר הורה על מחיקת התובענה. טענות הצדדים בתמצית 11. המבקשת טוענת כי המקרקעין הופקעו מהמשיבים בהתאם לצו שהוצא מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל וזאת בשל העובדה שהמקרקעין נדרשים למבקשת בדחיפות לצורך ציבורי מובהק-סלילת כביש עוקף הקריות. לטענת המבקשת, כביש עוקף הקריות הינו עורק תחבורה חשוב וחיוני במערך הכבישים ונועד לשפר את עומסי התנועה באזור. המבקשת מוסיפה וטוענת כי משפורסם צו ההפקעה כדין ברשומות ומשהוכיחה המבקשת את התנאים הנדרשים טרם תפיסת המקרקעין, יש לצוות על המשיבים למסור לאלתר את החזקה במקרקעין לידי המבקשת. סעיף 4(1) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל, מקנה לרשות הזכות לרכוש חזקה מיידית במקרקעין וההליך המשפטי לתפיסת חזקה על ידי הרשות המפקיעה אמור להיות מיידי, יעיל וענייני. עוד טוענת המבקשת כי סוגיית תשלום פיצויי ההפקעה המגיעים למשיבים הינה נפרדת מהליך תפיסת החזקה במקרקעין וההלכה הפסוקה מאפשרת תפיסת המקרקעין עוד טרם סוכם עניין הפיצויים, אשר יבורר בהליך נפרד, אותו זכאים המשיבים להגיש לביהמ"ש המוסמך לצורך תביעת פיצויים מהמדינה בגין ההפקעה. במסגרת סיכומיה, הוסיפה המבקשת וטענה כי בפרק הזמן שחלף מסיום שמיעת הראיות, אף נבחר זכיין לבצע את עבודות סלילת הכביש והזכיין אף החל בעבודות, ובאם לא יתאפשר בידי המבקשת לתפוס חזקה מהירה במקרקעין, יימנע מהמבקשת לעמוד בלוח הזמנים שנועד לביצוע הפרויקט. במסגרת סיכומי טענותיה ומעבר לצורך, טוענת המבקשת כי המשיבים לא הוכיחו זכותם במקרקעין ובכל מקרה בדעתה לתפוס חזקה רק ב-13.93% מהמקרקעין ובאופן שלא יפגע בתפקוד המפעל של המשיבה 2. 12. המשיבים 1-3 יוצגו אמנם בנפרד, אולם מתשובתם ומסיכומיהם עולה כי בשלב זה האינטרסים והטיעונים שלהם זהים. המשיבים טוענים כי לא היה מקום לדון בתובענת המבקשת במסגרת הליך של המרצת פתיחה בשל מורכבותה של הסוגיה והצורך שהיה להם להביא ראיות בפני ביהמ"ש ויש אף עתה להורות על ביטולו. המשיבים טוענים כי המבקשת לא תמכה את התובענה במפת ההפקעות המקורית, המלמדת כי צו הדרכים ומסילות הברזל שניתן, חל על המקרקעין וכן אינה מפרטת את התכלית לשמה דרושים המקרקעין. עוד טוענים המשיבים כי המבקשת לא הוכיחה קיום צורך מיידי בתפיסת החזקה בקרקע ושעה שתנאי סטטוטורי לתחילת עבודות סלילת הכביש העוקף הינו הטמנת או העתקת מיכלי הגז בחוות הגז בקריית אתא וכי טרם ננקטו פעולות לקידום עניין זה. המשיבים מוספים וטוענים כי עצם העובדה שהתכנון של הפרויקט האמור החל עוד לפני 12 שנה, מעידה על היעדר הדחיפות והיעדר חשיבותו הלאומית הנטענת. המשיבים טוענים כי מפעל המשיבה 2 פועל על חלקות 13,14,16 בגוש 11588 והתפיסה של השטחים תפגע בתפקודו של המפעל שכן תהרוס שטחי עבודה, משרדים ואחסון ותמנע כניסה ויציאה של משאיות לשטח המפעל. לטענת המשיבים, לא ניתן לקבל את תפיסתה המשפטית של המבקשת כי המחוקק ראה בהרס מפעלים מחיר מוצדק לשם הרחבת מחלף דרכים. המשיבים מוסיפים וטוענים כי אין לאפשר את מסירת החזקה במקרקעין לידי המבקשת בטרם יוסדר הפיצוי המלא המגיע לבעלי הזכויות במקרקעין ולכל הפחות על המבקשת לשלם למשיבים את הפיצוי שהוצע על ידה במסגרת הליכי משא ומתן בסך של כ-7.8 מיליון ₪, כסכום שאינו שנוי במחלוקת. לטענת המשיבים, תפיסת החזקה בשטחים, ללא הבטחת חלופה סבירה שתבטיח את המשך פעילותו של מפעל המשיבה 2, מהווה פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בזכות הקניין ואשר הוכרה כזכות חוקתית המעוגנת בסעיף 3 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. דיון 13. בפתח הדברים אתייחס לטענת המשיבים, לפיה התובענה אינה ראויה להתברר במסגרת המרצת פתיחה וכי על ביהמ"ש להורות אף עתה על ניהול התובענה במסגרת הליך רגיל. אחד המאפיינים הבולטים של פקודת הדרכים ומסילות הברזל עניינו פשטות הליכי הפקעת המקרקעין מכוחה. לעניין זה די מבחינתו של בעל סמכות ההפקעה להורות על ההפקעה בצו, כאמור בסעיף 3 לפקודה. הוצאת הצו על ידי השרים המוסמכים, מהווה "אקט קונסטיטוטיבי של הפקעה" ומשכללת את הפקעת המקרקעין המצויים בצו (א' קמר דיני הפקעת מקרקעין, מהדורה שישית, 2001, 129). מכאן, ולמרות הוראת סעיף 4(1) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל, מוסמכת הרשות לקנות חזקה במקרקעין ועם תפיסתם, מוקנים המקרקעין לרשות. על רקע האמור, ושעה שפקודת הדרכים ומסילות הברזל הקנתה הסמכות להפקיע מקרקעין לצרכי סלילת דרכים תוך התניית סמכויות הפקעה רחבים בהליכים קצרים ופשוטים, ושעה שהטענות העומדות מכוח הפקודה למי שמקרקעיו הוכרזו כנגד ההפקעה הינן מצומצמות ובמהותן מוגבלות לטענות היורדות לעצם חוקיותה של ההפקעה ואף זכותה של הרשות המפקיעה לקבל את ההפקעה בנכס המופקע אינה מותנית בתשלום פיצויים, סבורני כי אין כל מניעה כי התובענה תתברר במסגרת המרצת פתיחה. למעלה מן הצורך, אציין כי ניהול ההליך במסגרת המרצת פתיחה לא פגע כלל בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים. לא רק שהדיון בתובענה נדחה ליום 10/06/09 על מנת לאפשר למשיבים להגיש תשובתם להמרצת הפתיחה, הרי שלא נמנע מהם להגיש חוות דעת, תצהירים ו/או ראיות, בשל מהותו של ההליך ואופיו. 14. המשיבים אינם תוקפים את תוקפו או חוקיותו של צו ההכרזה, אשר פורסם ברשומות ביום 20/11/02 ואשר מכוחו בוצעה ההפקעה. עם זאת, טוענים המשיבים כי העובדה שהתובענה אינה נתמכת במפת ההפקעות המקורית, המלמדת כי צו הדרכים ומסילות הברזל שניתן למבקשת חל במקרקעין הכלולים בהמרצת הפתיחה, הרי דין התובענה להידחות. המבקשת אכן לא צירפה את מפת ההפקעות המקורית לתובענה. עם זאת, מהצו ומהתשריט שצורף לו וכן מחוות דעתו של המודד מטעם התובעת, מר אבו נביל קרשין, עולה בבירור כי המקרקעין נשוא התובענה, חלקה 3, הופקעו בשלמותם בצו ההכרזה שהוצא. מהראיות שהובאו בפניי עולה אפוא כי דרישתה של המבקשת לתפוס חזקה במקרקעין המוחזקים על ידי המשיבים, הינה על פי צו ההכרזה אשר פורסם כדין בהתאם לפקודת הדרכים ומסילות הברזל. שר התחבורה, מכוח סמכותו על פי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל, חתם ביום 02/10/02 על הצו המחיל את פקודת הדרכים ומסילות הברזל על קטע דרך של הכביש ביחס למספר חלקות ובכלל זה המקרקעין דנן, כעולה מצו ההכרזה וכמסומן בתשריט מיום 18/09/02. תשריט ההכרזה, אשר נחתם על ידי שר התחבורה ביום 18/09/02, פורסם ביום 21/11/02 בקובץ התקנות מספר 620, בעמוד 188, ואילו צו הדרכים פורסם ברשומות ביום 20/11/02. 15. טענות המשיבים, לפיהן הצורך בהפקעת המקרקעין לא הובהר, אינה מבוססת, שכן סלילתו של כביש עוקף קריות הוכרזה על ידי משרד האוצר כפרויקט לאומי לצורך הפחתת עומסי התנועה ושיפור הגישה לערים הגובלות לחיפה, כמפורט בהרחבה בתצהירו של מהנדס אורן רוזן, אשר לא נסתר בחקירתו הנגדית וכמפורט במכתבה של רכזת התחבורה במשרד האוצר, הגב' קרן טרנר, מיום 07/01/09. חשיבותו של כביש עוקף קריות כבעל חשיבות לאומית הוכרה והוא מיועד ליתן פיתרונות תחבורתיים ובטיחותיים לעומסי התנועה בציר הקריות, כמו גם לשפר את הנגישות לערים באזור, לרבות בקיצור זמני הנסיעה. יצוין כי במסגרת חקירתו הנגדית של מהנדס אורן רוזן, הובהר כי במקרקעין נשוא התובענה עשוי לקום מחלף, וממילא הובהרה אפוא נחיצות ההפקעה של המקרקעין נשוא התובענה. 16. הגם שקיומה של תוכנית דרך תקפה ואישור הליכי התב"ע אינם בהכרח תנאים מוקדמים נדרשים כדי לאשר את תפיסת החזקה במקרקעין, עולה כי תוכנית ג/ד/1991 ד', אשר מכוחה יסלל כביש עוקף קריות והמייעדת את המקרקעין נשוא התובענה לדרך, פורסמה למתן תוקף ביום 08/06/05 והמשיבים לא חלקו על תקפותה. מכאן, ועם אישורה של התוכנית ביום 08/06/05, עולה כי הליכי התכנון הסתיימו, וכאמור ביהמ"ש העליון בע"א 1528/05, רשות הנמלים והרכבות-רכבת ישראל נ' הגב' הדסה אביגדורוב (פרסום נבו), קבע כי די בכך שהליכי תכנון התב"ע הינם בשלב מתקדם כדי שניתן יהיה לאשר את תפיסת החזקה במקרקעין. 17. המשיבים טוענים, בהסתמך על סעיף 25 לתקנון התוכניות, כי אין מקום לאפשר את תפיסת המקרקעין על רקע העובדה כי טרם הושלמה העתקתה של חוות הגז בקרית אתא כדרישת סעיף 25 לתקנון. סעיף 25 לתקנון, המתייחס לחוות הגז, קובע כדלקמן: "א. הפיתרון לחוות הגז יתבצע על ידי העברת המיכלים או הטמנתם בקרקע. במידה והמיכלים יוטמנו, מיקום נקודת המילוי ומיקום המיכלים ייקבעו באופן שיענה על מרחקי הבטיחות הדרושים מכביש עוקף קריות. ב. תחילת ביצוע הכביש יותנה בתחילת ביצוע העתקת חוות הגז בהתאם לתוכנית מאושרת או בהטמנתם בקרקע. ג. פתיחת הכביש לתנועה מוטורית תותנה בסיום העתקת חוות הגז או בסיום עבודות ההטמנה בקרקע". מעיון בלשון הסעיף עולה כי תחילת ביצוע הכביש, שמטבעו אמור להתבצע לאחר תפיסת המקרקעין, אינה מותנית על פי תקנון התוכנית בהעתקת מיכלי הגז או בהשלמת העתקתם, אלא בתחילת ביצוע עבודות ההעתקה או ההטמנה. יתר על כן, משעצם קיומה של תוכנית דרך תקפה אינה תנאי מקדמי למסירת החזקה במקרקעין מכוח הלכת פסק דין אביגדורוב, הרי שאין בעיכוב התחלתו או השלמתו של פרויקט העתקת ו/או הטמנת מיכלי הגז כדי למנוע את מסירת החזקה במקרקעין למבקשת, שעה שעיכובים כאלה ואחרים בקבלת אישורים ייתכנו בפרויקטים בהיקף כזה, וממילא אף הוראות התקנון אינן מונעות את תחילת עבודות הביצוע בטרם השלמת העתקת או הטמנת המיכלים. 18. בסיכומים, שבים המשיבים וטוענים כי תפיסת המקרקעין תביא כליה על מפעל המשיבה 3 ולפיטוריהם של עשרות עובדים, ועל כן הצעדים שננקטו על ידי המבקשת אינם מידתיים. מידת התערבותו של בימ"ש זה, בנסיבות בהן הוכיחה הרשות המפקיעה שהינה זכאית לקבל את החזקה בקרקע, הינה מצומצמת. יתר על כן, בנסיבות העניין, עותרת המבקשת בשלב זה לתפיסת המקרקעין אך בחלק של המקרקעין, שאינו עולה על 13.93% מן המקרקעין. מהראיות שהובאו בפניי על ידי המשיבים, לא עלה כי חלק המקרקעין האמור, בו מבקשת המבקשת לתפוס חזקה, משתרע על שטחים חיוניים של המפעל, אשר ישביתו כליל את המפעל ו/או ימנעו את הפעלתו. המשיבים עמדו בתצהירים ובעדותם על קשיי הגישה העלולים להיווצר בכניסה למפעל מתפיסת המקרקעין והקמת הכביש. מציאת פיתרון לקשיים אלה אינה נדרשת כתנאי מוקדם לתפיסת המקרקעין ואולם חזקה כי עם מעט רצון טוב משני הצדדים, יימצא אף לסוגיה זו פיתרון שיניח את דעתם של הצדדים ואשר לא ימנע את המשך תפקודו של מפעל המשיבה 2. וראה גם עדותו של מהנדס אורן רוזן (עמוד 15-16 לפרוטוקול). בכל מקרה, טענות המשיבים, לעניין הנזקים שעשויים להיגרם להם כתוצאה מתפיסת החזקה, אינן רלבנטיות לצורך ההכרעה בתובענה ועל המשיבים לטעון טענותיהם בתביעת פיצויים, ככל שתוגש על ידם. בתי המשפט בשורה של פסקי דין קבעו כי הליך תפיסת המקרקעין מכוח סעיף 4 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל, הינו הליך נפרד ובלתי תלוי מסוגיית הפיצויים, וראה: ע"א 290/91, מדינת ישראל נ' סלאמה מחמוד ואח', פ"ד מה(3), 109. ע"א 540/77, סניטובסקי נ' חברת חשמל לישראל בע"מ, פ"ד לב(2), 561. ה"פ (חיפה) 30399/97, עיריית חיפה נ' סביראת מוחמד, תק-מה-98(ו), 300. 19. בסיכומי המשיבים נטענה על ידם לראשונה טענה חילופית, לפיה יש להתנות את תפיסת החזקה בתשלום פיצויים למשיבים בסך של 7,857,760 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש מאי 2008, סכום שנמוך לטענת המשיבים מנזקיהם ואולם הינו סכום שאינו שנוי במחלוקת, שכן הוצע על ידי המבקשת במהלך המשא ומתן. בנסיבות העניין, ושעה שטענה זו הועלתה על ידי המשיבים לראשונה בסיכומיהם ולא הובאה על ידי המשיבים ראיה כלשהי שאכן הסכום האמור אינו שנוי במחלוקת, לא ניתן להיעתר לבקשתם של המשיבים. אוסיף ואציין כי גם אם הוצע הסכום האמור במסגרת משא ומתן על ידי המבקשת ולצורך הסכמת המשיבים להסכים להליכי ההפקעה מרצון, אין בכך להצביע כי הסכום אכן אינו שנוי במחלוקת כפיצוי בגין זכויות המשיבים והנזקים העלולים להיגרם להם. 20. לנוכח מסקנתי כי המבקשת זכאית לקבל את החזקה במקרקעין ויש באפשרותה להסתפק בשלב זה וכאמור בתצהירה ובסיכומיה בשטח של 13.93% מכלל החלקה הנדונה, מתייתר הצורך לדון ביתר טענות הצדדים, לרבות בטענות המבקשת לעניין היעדר זכותם של המשיבים ו/או מי מהם במקרקעין. סוף דבר 21. הנני מורה למשיבים 2-4 ו/או לכל מי מטעמם למסור למבקשת את החזקה בשטח הידוע והמהווה 13.93% מהמקרקעין שהופקעו וזאת עד ליום 01/12/10. 22. בנסיבות העניין, הנני מחייבת את המשיבים לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪. לסכום זה יצטברו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.קרקעותהפקעהכביש