קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת הגילוי היזום של המבוטח: השאלה העומדת להכרעה בפסק דין זה נוגעת לחובת הגילוי היזום המוטלת על מבוטח כלפי המבטחת, ואופן ישום ההלכה שנקבעה בע"א 935/00 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד עיזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה ז"ל, פ"ד ס(4), 375 (להלן: "פרשת פיאמנטה"). עובדות שאינן במחלוקת 1. ביום 19.5.07 אירעה תאונת דרכים, בה היו מעורבים מספר כלי רכב. אחד הרכבים שהיו מעורבים בתאונה הוא מסוג איסוזו, מ.ר. 85-974-51, שהיה מבוטח אותה עת אצל כלל חברה לביטוח בע"מ בביטוח מקיף. רכב נוסף שהיה מעורב בתאונה הוא מסוג סובארו, מ.ר. 51-242-03, שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") ומבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי אצל הראל חברה לביטוח בע"מ, היא הנתבעת מס' 3 בתיק. 2. בעקבות התאונה ולאור הנזקים שנגרמו לרכב האיסוזו שילמה כלל חברה לביטוח בע"מ למבוטחה סכום של 114,026 ₪, בהתאם לפוליסת ביטוח מקיף, על פיה היה מבוטח, כאמור, רכב האיסוזו. 3. בגין הסכומים ששילמה למבוטחה, הגישה כלל את תביעתה דנן, בה היא עתרה לחייב את הנתבעים לשפותה בגין כל סכום ששילמה למבוטחה. כלל טענה, כי התאונה אירעה עקב רשלנותו של הנתבע, כי במועד אירוע התאונה רכב הנתבע היה מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, ובשל כך מוטלת על הנתבעים החובה לשלם לה את סכום התביעה. 4. הנתבעים הגישו כתבי הגנה וכפרו באחריותם לשלם לכלל את סכום התביעה. הראל טענה בכתב הגנתה, כי הנתבע מס' 1 הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). לטענתה, הנתבע עשה כן בכוונת מרמה, ובשל כך היא פטורה מחבותה על פי הפוליסה. 5. ביום 21.10.09 הגישו הצדדים הודעה על הסדר פשרה חלקי, על פיו הוסכם בין הצדדים, כי ישולם לתובעת (כלל) סכום של 118,069 ₪ כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. עוד הוסכם, כי הסכום ישולם, בשלב זה, על ידי הראל חברה לביטוח בע"מ כמימון ביניים, וכי אם יקבע על ידי בית המשפט, כי במועד אירוע התאונה לא היה כיסוי ביטוחי לרכב הנתבע, ישפה הנתבע את הראל בסכום הפשרה ששולם על ידה. אם לעומת זאת, לא תתקבל טענת הראל בעניין הכיסוי הביטוחי, לא יהיה הנתבע חייב לשפות את הראל בסכום כלשהו. באותו יום אישרתי את הסדר הפשרה החלקי, ונתתי לו תוקף של פסק דין חלקי. 6. לאור הסדר הפשרה החלקי, נותרה במחלוקת שאלת הכיסוי הביטוחי של רכב הנתבע אצל הראל. בעניין זה הוגשו תצהירים ומסמכים מטעם שני הצדדים. מאחר שהתובע נפגע באופן קשה מאוד בתאונה, הוא לא יכול היה להגיש תצהיר מטעמו, ולכן הוגש תצהיר עדות ראשית של אשתו, אליו צורפו מסמכים שונים. מטעם הראל הוגש תצהיר עדות ראשית של נטלי בארי, חתמת בהראל, וכן הוגשו מטעמה מסמכים שונים, שחלקם נוגע להתמכרות הנתבע לסמים וכן למצבו הרפואי עובר לכריתת הסכם הביטוח. 7. בישיבת יום 22.3.2010 הוסכם בין הצדדים, כי הם יסכמו את טענותיהם בעל פה, על סמך התצהירים והמסמכים שבתיק, ללא צורך בחקירת המצהירים על תצהיריהם. מאחר שהטענה של הפרת חובת הגילוי נטענה מפי המבטחת ומאחר שמדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה", סיכמה הראל את טענותיה ראשונה, ואחריה סיכם הנתבע את טענותיו. טענות הצדדים 8. הראל טענה, כי במועד כריתת חוזה הביטוח, היה הנתבע מכור לסמים, וכי הוא לא גילה לה עובדה זו בעת החתימה על הצעת הביטוח. לטענתה, מדובר בעובדה מהותית שכל אדם מודע למהותיות שלה, ולכן אי גילויה מהווה הסתרת מידע בכוונת מרמה, כאמור בסעיף 6(ג) לחוק. הראל המשיכה וטענה, כי אילו הייתה מודעת לעובדה שהמבוטח צרכן סמים קבוע, בטרם כריתת חוזה ביטוח, היא לא היתה מוכנה לקבל אותו לביטוח אפילו תמורת תשלום פרמיות גבוהות. על בסיס האמור מבקשת הראל להפעיל את הוראת סעיף 7(ג)(1) ו-(2) ולפטור אותה כליל מחובת תשלום תגמולי הביטוח. 9. הנתבע טען מנגד, כי במועד עריכת הביטוח הוא לא היה מכור לסמים והיה נקי מסם. הוא הוסיף, כי גם אם תתקבל טענת הראל שכביכול הוא היה מכור לסמים, לא הייתה מוטלת עליו חובה כלשהי לגלות עובדה זו. לטענתו, הוא לא היה מודע לחשיבות העובדה, בעת עריכת הצעת הביטוח, לא הופנו אליו שאלות שעניינן מצבו הרפואי בכלל, ולא הוצגה לו שאלה הנוגעת לשימוש או התמכרות לסמים. בנסיבות אלו, כך נטען, לא ניתן לומר כי קיימת במקרה דנן "הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי". המצב הנורמטיבי 10. חובת הגילוי הוסדרה בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח. סעיפים 6(א) ו-6(ב) דנים במקרים בהם מוצגים למבוטח על ידי המבטח שאלות שלדעתו חשובות ומהותיות לצורך עריכת הסכם הביטוח, והמבוטח מוסר תשובות שגויות או מוסר מידע חלקי. סעיף 6(ג) דן בחובת הגילוי היזום של המבוטח, דהיינו הסתרת מידע שהוא מהותי וחיוני על אף שלא הוצגה למבוטח שאלה הנוגעת למידע זה. רלבנטית לענייננו הוראת סעיף 6(ג) לחוק שעניינה חובת הגילוי היזום של המבוטח, שכן הוסכם בין הצדדים, כי בעת כריתת הסכם הביטוח, לא הופנו למבוטח שאלות כלשהן הנוגעות למצבו הרפואי בכלל, או לשימוש ולהתמכרותו לסמים בפרט. עובדה זו עולה מעיון בהצעת הביטוח עצמה, ממנה ניתן להיווכח כי היא אינה כוללת שאלות כלשהן, אשר מתייחסות לשימוש בסם או למצבו הרפואי של המבוטח. 11. בפרשת פיאמנטה התייחסה כב' השופטת עדנה ארבל לחובת הגילוי היזום וקבעה, כי "מבטח המבקש לכרות חוזה ביטוח עם מבוטח, הגם שהוא בעל יתרונות רבים על המבוטח, עודנו תלוי במידה רבה במבוטח ובתום לבו. בידיעתו של המבוטח מצוי בדרך כלל מידע החיוני למבטח לצורך הערכת הסיכון הטמון בביטוח. אם מידע זה לא יובא על ידי המבוטח לפני המבטח, יקשה על זה האחרון להשיגו". יחד עם זאת, "מקובל לראות במבטח כמי שבקיא במהות הסיכון ובמהות המידע הנדרש לו לשם הערכת הסיכון, ויותר מכך: המבטח נתפס כמי שבידו האמצעים להשיג מידע זה". לעניין חובת הגילוי היזום נקבע, כי "היא חובה מצומצמת שלא בנקל ניתן לקבוע כי הופרה. על הטוען להפרת חובת הגילוי לעמוד בדרישות מחמירות: לא זו בלבד שעליו להוכיח הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח, אלא עליו להוכיח גם את מודעותו של זה האחרון שמדובר בעניין מהותי". כב' השופטת ארבל מנתה את היסודות שעל המבטח להוכיח כדי להיכנס לגדריו של סעיף 6(ג) וציינה, כי על המבוטח להוכיח: הסתרה ; בכוונת מרמה ; של עניין שהמבוטח ידע כי הוא "עניין מהותי". 12. לעניין יסוד ההסתרה נקבע, כי "לא די בכך שבית המשפט יקבע כי מידע בעניין מהותי - שעל טיבו עוד אעמוד - לא נמסר למבוטח, אלא נדרש שבאי הגילוי ידבק כתם מוסרי הטמון ב"הסתרה"". בהמשך מציינת כב' השופטת ארבל, כי "מקום שהוכח כי המבוטח היה מודע להיות המידע מהותי, אך בחר להחריש ולא לגלות את המידע מתוך הנחה שלו כי הדבר ישפיע על נכונות המבטח לבטחו או על התנאים שבהם יבוטח ומתוך רצון למנוע תוצאה שכזו, הרי שאי הגילוי, גם אם לא נעשה צעד אקטיבי להעלים המידע, קרוב ביותר ל"הסתרה", וההבדל ביניהם הוא דק מדק". 13. לעניין יסוד כוונת המרמה נקבע, כי על המבטחת להוכיח, כי פעולת ההסתרה של המבוטח "תנבע מתוך כוונה להסתיר עניין מהותי, וזאת תבוא מתוך הנחה או סברה של המבוטח כי אם לא יעשה כן לא יכרות עמו המבטח חוזה ביטוח. אכן, בבסיסה של כוונת המרמה ניצב המניע השלילי של המבוטח להשיג את הכיסוי הביטוחי על אף "נתוניו" האמיתיים, שלהערכתו היו עלולים להכשיל את כריתת ההסכם או לשנות את תוכנו שינוי ניכר". 14. היסוד האחרון עניינו מודעות המבוטח לכך שמדובר בעניין מהותי. נקבע כי המבחן אם העניין הוא עניין מהותי אם לאו הוא מבחן מהותי. עניין יחשב כמהותי אם יש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח בכלל, או על תנאי הביטוח. לעומת זאת, "הדרישה לידיעת המבוטח שמדובר בעניין מהותי היא יסוד סובייקטיבי באופיו ... דהיינו, על בית המשפט לקבוע מה היה מצבו הנפשי של המבוטח בעת עשיית הפוליסה. הידיעה הנדרשת היא ידיעה של ממש. בידיעה קונסטרוקטיבית לא די". בהמשך נקבע כי "כאשר המידע נוגע לעניין שכל בר דעת היה מבין כי הוא רלוונטי לעשיית הביטוח, על המבוטח לעמוד בנטל להראות כי הוא עצמו לא היה מודע לכך". מן הכלל אל הפרט 15. גם אם אקבל את טענת הראל, כי במועד עריכת הביטוח היה הנתבע מכור לסמים, אינני סבור כי במקרה דנן מתקיימים היסודות של סעיף 6(ג) כפי שפורשו בפסיקה שהובאה לעיל. מוכן אני לקבל את הטענה, כי העובדה שהנתבע היה מכור לסמים היא עניין מהותי. ברם, לטעמי לא מתקיימים במקרה דנן יתר התנאים שעניינם מודעות הנתבע לכך שמדובר בעניין מהותי, ולא מתקיימים התנאים שעניינם הסתרה בכוונת מרמה. 16. לעניין יסוד המודעות, הנתבע פנה לסוכן הביטוח במטרה לערוך פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי לרכב שבבעלותו. בעת עריכת ההצעה נשאל התובע לעניין גילאי הנהגים ברכב, זהות הנהגים המורשים לנהוג, האם היו לו תביעות קודמות לחברות ביטוח, האם חברת ביטוח דחתה בעבר בקשתו להיות מבוטח, ושאלות רבות אחרות הנוגעות לכיסוי הביטוחי שמבקש הנתבע לרכוש ולעברו הביטוחי. ההצעה אינה כוללת ולו שאלה אחת שעניינה שימוש או התמכרות לסמים. יתרה מכך, אין בהצעה ולו שאלה אחת שעניינה מצבו הרפואי והבריאותי של המבוטח - האם הוא סובל מנכות מסוימת, האם הוא משתמש בתרופות, או כל שאלה אחרת שעניינה כושר הנהיגה של המבוטח. בנסיבות אלו, כאשר נושא הביטוח אינו נוגע, באופן ישיר, לעניין המהותי שבמחלוקת, כאשר בהצעת הביטוח אין שום אינדיקציה או אפילו רמז לאותו עניין, לא ניתן לצפות מהמבוטח, שאין לו ידיעה בחוזה הביטוח, להיות מודע למהותיות העניין. חוזה הביטוח הוא חוזה שבמהותו "חוזה ממכר מופשט, ערטילאי, שטיבו המדויק אינו נהיר בהכרח למבוטח אלא עד לאחר קרות מקרה הביטוח" (פרשת פיאמנטה). על כן, כאשר נושא הביטוח אינו נוגע ישירות לעניין המהותי שמבקשים מהמבוטח לגלות, וכאשר המבטחת אינה מגלה את דעתה שהעניין הוא מהותי, ואינה מכוונת את המבוטח לדעת שמדובר בעניין מהותי, לא ניתן לדרוש מהמבוטח מודעות לחשיבות ולמהותיות העניין. במקרים כאלה, לא ניתן לומר, כי "המידע נוגע לעניין שכל בר דעת היה מבין כי הוא רלוונטי לעשיית הביטוח", ולכן הנטל במקרה זה מוטל על המבטחת להוכיח את המודעות. כפי שפורט לעיל, הדרישה היא למודעות של ממש שהעניין מהותי ולא די בידיעה קונסטרוקטיבית. במקרה דנן, לא הובאה שום ראיה שיש בה כדי להצביע, ולו ברמז, על מודעותו של הנתבע לכך שמדובר בעניין מהותי שהיה עליו לגלותו. 17. היסוד השני עניינו הסתרת המידע הנוגע לעניין המהותי. כפי שפורט לעיל, מדובר באי-גילוי הדבק בו כתם מוסרי. על המבטחת להוכיח, כי ההסתרה הייתה במתכוון ומתוך מודעות לכך שהמבטחת הייתה חפצה לקבל את המידע לפני שהיא תכרות את הסכם הביטוח. כפי שפורט לעיל, לא הוכח כי הנתבע היה מודע למהותיות העניין, ולא הוכח כי ההסתרה הייתה במתכוון ומתוך חשיבה ומודעות שהנתבע מסתיר מידע רלבנטי. היעדר המודעות לרלבנטיות של המידע שוללת את היסוד השלילי (הכתם המוסרי) באי הגילוי, ועל כן היעדר הגילוי אינו נכנס לגדר המונח "הסתרה" כפי שפורש ביטוי זה בפרשת פיאמנטה. 18. כך הוא המצב באשר ליסוד האחרון שעניינו הסתרת עניין מהותי בכוונת מרמה. לא הוכח, כי הנתבע הסתיר את עובדת היותו מכור לסמים מתוך חשש שמא הראל לא תסכים לבטח אותו, או מתוך חשש שהוא יידרש לשלם פרמיה גבוהה יותר. כאמור, הנתבע לא היה מודע לחשיבות המידע, הוא לא סבר אותה עת, כי קיימת רלבנטיות לעובדת היותו מכור לסמים לנכונותה של הראל לכרות את חוזה הביטוח, ולכן לא ניתן לומר, כי הוא ביקש, על ידי הסתרת המידע, להשפיע על נכונותה של הראל לכרות את ההסכם או להביא לשינוי בתנאיו. משלא הוכחה כוונה כאמור, לא מתקיים היסוד "בכוונת מרמה". 19. על יסוד כל האמור הנני קובע, כי במועד אירוע התאונה היה לנתבע כיסוי ביטוחי אצל הראל, וכי הראל אינה יכולה ליהנות מהוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק. פועל יוצא מן האמור הוא שלא מוטלת על הנתבע חובה לשפות את הראל בגין הסכום ששילמה לכלל. 20. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין עוד צורך לדון בשאלה העובדתית אם הנתבע היה, במועד עריכת הביטוח, מכור לסמים, או שמא כבר נגמל מהתמכרותו והפך להיות נקי מסמים. 21. הראל תשלם לנתבע מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.פוליסהחברת ביטוחחובת הגילוי