חסינות של שופט

סעיף 8 לפקודת הנזיקין קובע כי: "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר- לא תוגש כנגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". באשר לשאלת האחריות השילוחית ו/או ישירה של המדינה בנוגע לעוולה המיוחסת לשופט - ראה לעניין זה: החלטתו של כב' הרשם אורנשטיין (כתוארו אז) בבית המשפט המחוזי מיום 20/8/08 בבש"א 6269/08 ת.א. 2136/05 מדינת ישראל- משטרת ישראל והנהלת בתי הדין הרבניים ואח' אנה וזגיאל, , שם נסקרה הפסיקה בנושא (סעיף 21 להחלטה) אשר דנה בשאלה, אם יש להטיל אחריות על המדינה בין מכוח אחריות שילוחית ובין אחריות ישירה וזאת במקרה של רשלנות שופט. באשר למהותה של החסינות והיקפה נשמעו דעות שונות: בפסק הדין בר"ע 2351/00 מדינת ישראל נ' פרידמן (להלן:"פס"ד פרידמן") (ניתן ביום 12.3.01), בית המשפט המחוזי בירושלים מצא כי יש לצמצם את החסינות במקרים שבהם מדובר ברשלנות בוטה וחמורה או רשלנות רבתי: "סעיף 8 נתון לשתי פרשנויות, ונראה לנו שראוי ונכון יהיה למצוא דרך ביניים פרשנית שתכיר אמנם בהקרנה של החסינות הפרסונלית הברורה שסעיף 8 יוצר אותה, על היכולת לתבוע את המדינה באחריות שילוחית, ואולם שלא תימנע כליל שימוש בדרך זו. הקרנה זו משדרת מסר פרשני, ולפיו תסוכל מטרת סעיף 8 אם הוא ייעקף על-ידי הגשת תביעת רשלנות "רגילה" נגד שופטים במסווה של תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית. ואולם מסר זה איננו נטול סייגים. לשון החוק איננה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה, ובנסיבות אלו ניתן וצריך לאפשר הליכה בנתיב זה במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד. ..." בניגוד לפס"ד פרידמן, הביע כב' השופט, הנשיא י' פרגו, בת.א. (ראשל"צ) 3568/06 שטרצר נ' בנק ירושלים (ניתן ביום 19.3.07). דעה אחרת הרואה את החסינות כחסינות מהותית מלאה: "החסינות הקיימת היא חסינות מהותית, מוחלטת ומלאה. כל ניסיון לערוך הבחנה כמותית, פוגע במהות ובמטרה שלשמן הוענקה חסינות זו. הבחנה זו תחייב גם את העדתו בבית המשפט של השופט או נושא המשרה השיפוטית, כדי להסביר את החלטתו ואת העדר הרשלנות. לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית - שופט, רשם, ראש הוצל"פ, בורר או כל אדם אחר המבצע פעולת שיפוט - יצטרך לאחר מכן להופיע בבית המשפט, על מנת להתגונן מפני תביעות הנוגעות למילוי תפקידו. זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של "פסיקה מתגוננת". אף השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מסתייגת ממה שנקבע בפרשת פרידמן בקובעה בת.א. 199207/02 יאיר ש. שיווק נ' הבנק הבינלאומי הראשון (ניתן ביום 14.9.05) כי: " אני סבורה, כי לא היה מקום לפרוץ את הגדר ולפעור בה פתח רחב, המאפשר הגשת תביעה נגד המדינה במקרה של רשלנות רבתי, כפי שנקבע בענין פרידמן. קביעה זו מזמנת הגשת תביעות סרק על ידי תובעים המתיימרים לסווג כל פעולה שיפוטית כנגועה ברשלנות רבתי." בספרם דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית, אשר נכתב על ידי המלומדים והשופטים טדסקי, אנגלרד, ברק וחשין (מהדורה שנייה), פורשה החסינות בצורה רחבה ביותר: "שיטות המשפט היונקות מהמשפט המקובל האנגלי מעניקות חסינות מיוחדת, רחבה מהרגיל, לרשות השופטת, חסינות זו משתרעת לא רק על מקרים רגילים של חריגה מסמכות, אלא גם על מקרים של פעולה מתוך מניע פסול. נימוק לגישה מיוחדת זו אינה מצוי כמובן, רק בכך שהשופטים הם שיצרו את חסינותם. מקורו של הנימוק לחסינות רחבה זו הינו ברצון לשמור על אי התלות של הרשות השופטת, ועל אי התערבות בפעולתה. נימוקים נוספים שניתן להזכיר הם הרצון לחסוך בזמנם של השופטים, המגמה לעודד אנשים מוכשרים לכהן בתפקידי שפיטה, חוסר רצון לאפשר חידוש משפט שנסתיים וקיום סעדים אלטרנטיבים לתקיפת ההחלטות של השופט. חסינות זו מבוססת כמובן, על האמון ביושרם של השופטים ועל נסיון החיים המלמד, כי המקרים שבהם נגרם עוול לאדם בשל פעולת שופט שלא כדין הם כה מועטים, עד כי אי הצדק העשוי להיגרם, אינו שקול כנגד התוצאות הקשות שיגרמו לציבור כולו מהתערבות בפעולותם של השופטים". (שם, בעמ' 392). "המבחן לחסינות הרשות השופטת הוא מבחן פונקציונלי, דהיינו ביצוע תפקיד שיפוטי. הפעלה רשלנית של תפקידים אלה אינה מוציאה את הפעולה מגדר התפקיד השיפוטי. גם שופט המתנהג באופן רשלני מבצע תפקיד שיפוטי. הסייג בענין הרשלנות המופיע לענין החסינות הכללית של עובדי ציבור, אינו חל על שופטים, ועל כן חסינים הם גם אם פעלו ברשלנות". (שם, בעמ' 395). שופטיםחסינותחסינות שיפוטית