חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט:

הבקשה

עניינו של תיק זה- הינו עתירת חברת קיטשן ליין אורי בע"מ (להלן: "המבקשת") להורות לחברת 012סמייל.תקשורת בע"מ (להלן: "המשיבה") לחשוף את זהותו של פלוני (להלן "הגולש") , אשר באמצעות כתובות שונות, בימים ובשעות המפורטים בבקשה, גלש באינטרנט ועשה, לטענתה, שימוש לרעה ברשת האינטרנט על מנת לפגוע בשמה הטוב.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

עיסוקה של המבקשת באספקת ציוד מקצועי למטבחים מוסדיים.
המבקשת טוענת לאמינות, מקצועיות ומוניטין בקרב לקוחותיה, עליהם נמנים,בין היתר- רשתות בתי קפה ומסעדות מהמובילים בשוק.
לטענת המבקשת, החל מחודש דצמבר 2009 ומזה מספר שבועות, במספר אתרים באינטרנט בהם מתנהלים פורומים בנושאי מזון ומסעדנות, מתפרסמות כל העת ובשיטתיות הודעות שיש בהן כדי להכפישה ולהשמיצה.
לטענתה, המדובר באותו גולש, לדעתה- ככל הנראה מתחרה עסקי, המעורר מיוזמתו את הפרסומים במטרה להזהיר כביכול את ציבור הלקוחות מפניה, בשל ציוד באיכות ירודה ושירות גרוע לכאורה.
המבקשת מצטטת בבקשתה את הנאמר בפרסומים במועדים השונים וטוענת כי יש בהם כדי להסב לה נזק רב, ובבחינת לשון הרע.
לטענת המבקשת- חופש הביטוי אינו מתיר ביזוי,השפלה וביצוע עוולות ברשת האינטרנט ובנסיבות המקרה לאור חומרת האמירות והפרסומים על בית המשפט להורות על גילוי שמו של מפיץ המידע.

בתגובה שהגישה, טוענת המשיבה, כי הינה מחוייבת בשמירה על פרטי מנוייה, וכי קיימת חשיבות להשארת האנונימיות של פרטי הגולשים באינטרנט.
יחד עם זאת, מותירה המשיבה את השאלה האם התגבשו הנסיבות למתן צו המורה על חשיפת פרטי הגולש, לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

בבקשה מסוג זה מתבקש איזון בין שני אינטרסים: מחד- ערכו של חופש הביטוי והצורך בשמירה על פרטיות ואנונימיות ברשת האינטרנט, אשר לגביה כבר נפסק כי "מטיבו של מכשיר האינטרנט שהוא מאפשר תגובות, הבעות עמדה, ויכוחים, שיחות לסוגיהן, ומסירת מידע מבלי שהגולש באינטרנט יוכל לאתר את המגיב, המתווכח או המשוחח, אם זה אינו מעונין להזדהות"
(ראו ה.פ (ת"א) 250/08 חברת ברוקרטוב בע"מ נ. חברת גוגל לישראל (להלן: "פרשת ברוקרטוב") );
מאידך- האינטרס שבשמירה על שם טוב ומניעת השפלה ביזוי והשמצה כפי שקיבלו ביטוי בחוק איסור לשון הרע.

בהעדר הסדר חקיקתי, מסתמנות בפסיקת בתי המשפט שתי מגמות עיקריות בכל הנוגע לסוגיה בה עסקינן.

האחת- מוצאת ביטוי בפסקי דין של כב' השופטת מיכל אגמון גונן, ראו בש"א 4995/05 פלונית נ. בזק בינלאומי (להלן: "פרשת פלונית"); ה.פ. 250/08 (ת"א) 541/07 עו"ד סבו נ. ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה). על פיה- ראוי להורות על חשיפת פרטי הגולש האנונימי כאשר יש בכוחו של תוכן הפרסום כדי להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע.
במגמה זו יש כדי ליתן משקל מכריע לחופש הביטוי והאנונימיות מכוחו, וכדברי כב' השופטת אגמון גונן בפרשת פלונית:
"לאור עליונותו של חופש הביטוי באינטרנט ובאוח תזכיר הצעת החוק, יש לבחון האם קיים חשש ממשי להתקיימותה של העבירה הפלילית".

השניה-באה לידי ביטוי בפסק דינו של כב' השופט עמית בבר"ע 850/06 מור נ. ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET-מערכת הפורומים. לפיה- די להראות כי למבקש היתה עומדת זכות תביעה כנגד מפרסם הדברים, אלמלא זהותו היתה אנונימית, אך בתוספת "דבר מה נוסף" כלשונו, כגון: מידת תום ליבו של המבקש, בחינת סיכויי התביעה, זהותו של הנפגע מהפרסום, עוצמת הביטוי הפוגע ,התועלת שתצמח מחשיפת פרטי הגולש וכל זאת על מנת למנוע הרתעת יתר של גולשים מלהביע עמדתם ודעתם.

כב' השופטת ד"ר דבורה פלפל, בה.פ. (ת"א) 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ. מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, המביאה בפסק דינה מדברי הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח - 2008, כותבת כי "הקו שמנחה את המחוקק ...הוא שהתקשורת האלקטרונית נהנית ממידת חופש מוגברת , ומאפשרת נגישות למידע,לידע, למסחר ,לדיון פוליטי תוסס ולהחלפת דעות בכל הנושאים, באופן מקוון, בזמן אמת וללא מורא. הטבע האנושי הוכיח את עצמו, שאנונימיות מוחלטת עלולה לגרום גם לזרימתו של רוע, רצון להזיק ונסיון להחליף את הדיון מגופו של ענין, לדיון בגוף או בגופה עצמם. המחוקק היה ער לכך, וקבע את נקודת האיזון בין זרימת מידע חופשית לבין הגנה על הכבוד, הקנין הרוחני והפרטיות בסעיף 13(ב) להצעה...הוא : "חשש של ממש לביצוע עוולה או פגיעה בקנין הרוחני" ומהו אותו חשש ממשי?
קובעת כב' השופטת פלפל:
"בדיקת עילת התביעה צריכה לעבור את הסף של "החשש הסביר", אך אינה נדרשת לענות על קריטריונים מחמירים של רמת וודאות קרובה, אלא עליה להיות ברמה השווה לאפשרות ממשית, על מנת לאמת את החשש הממשי של ביהמ"ש היושב לדין";
ובהמשך:
"השיח הציבורי, יכול להיות שוטף ואנונימי כל אימת שהוא ענייני; ברגע שהבמה האלקטרונית הופכת לזירת אגרוף בבוץ, צריך המתפלש בבוץ להבין ולהפנים שאם זרק בוץ על מאן דהוא ובכך לכאורה יש עבירה או עילת תביעה בנזיקין או בקניין רוחני ,זכאי אותו נפגע לדעת מיהו זורק הבוץ ולהחליט מה לעשות במידע זה לאחר מכן, עפ"י שיקול דעתו".
מכאן, שעל בית המשפט להורות על גילוי פרטי הגולש, "כאשר נעשה שימוש לרעה באנונימיות ברשת, שימוש המהווה לכאורה על פניו עוולה בנזיקין, ולא רק מקום בו קיים חשש ממשי לביצועה של עבירה פלילית", כאמור בפסק הדין הנ"ל.

ומן הכלל אל הפרט:

לאחר שנתתי את הדעת לתוכן הפרסומים נשוא הבקשה, באתי לכלל דעה כי ראוי להעתר לבקשה במקרה זה, ואנמק.

לית מאן דפליג כי זכותו של אדם, כלקוח, להביע בפומבי את אי שביעות רצונו משירות כזה או אחר. זו מהותו של חופש הביטוי, כל עוד נעשה תוך שמירה על כבודו של נותן השירות.

ואולם- מקום שהדברים נאמרים בלשון העשויה להחשב בעיני מי כגסה, בוטה, משפילה ומבזה, בלשון המעטה, תוך שימוש בביטויים פוגעניים כגון: "שירות מחורבן" פשוט זוועה"; "יחס פשוט מגעיל"; "הציוד שלהם פשוט חרא"; בלווית אזהרות חוזרות ונשנות מפני התקשרות עם המבקשת , עד כדי 'מסע הפחדה' מפני תוצאותיה של כזו, - דומני כי בשלב זה, אין מקום לספק כי הדברים עשויים, ולו לכאורה, להוות לכל הפחות , עוולה לפי חוק איסור לשון הרע.
בנסיבות שהובאו בפני, התרשמתי כי יש בדברי הגולש כדי לחרוג מהבעת דעה גרידא.
הלשון בה הוא נוקט, משתמעת כקביעת עובדות בבחינת "ממצאים בדוקים", בכל הנוגע לכלל ציודה של המבקשת כמו גם טיב שירותה.
לכך יש להוסיף את העובדה, כי המדובר בפרסומים החוזרים על עצמם מספר רב של פעמים, בתכיפות גבוהה, באופן העלול להכפיש את שמה של המבקשת.
הפרסום נוגע לעיסוקה ופרנסתה של המבקשת, וקיימת לטעמי, אפשרות ממשית, לאור תוכנם של הפרסומים כמו גם האופן בו נוסחו, כי אלה יפגעו פגיעה של ממש.

אין לי אלא להביא בהקשר זה ,ולסיום, מדבריה של כב' השופטת ד"ר פלפל בפרשת ברוקרטוב:
"העובדה שהבמה פתוחה לכ, וכיכר העיר הוירטואלית מלאה במתדיינים ובדעות, לא באה לפרוץ יסודות מוסד ומוסרשל שיטת משפט; השיח החופשי לא אמור לאפשר ולאשר עבירות פליליות, כמו גם עוולות אזרחיות,. האנונימיות לא נועדה ליצור חסיון מעביורת ומעוולות, היא נועדה להעלות רעיונות ודעות ולנסות בצורה כזו (רצוי מתורבתת) להשפיע על הלך הרוח הציבורי" .


סוף דבר

נוכח כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו המורה למשיבה ליתן בידי המבקשת- בתוך 14 יום ממועד קבלת צו זה, את כל הפרטים שבידה והמאפשרים את זיהוי הבעלים של כתובות האינטרנט ( (IP נשוא התביעה.

בנסיבות הענין- איני עושה צו להוצאות.

בהחלטה זו יש למעשה כדי לסיים את התובענה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטרדות באינטרנט

  2. חשיפת זהות אימייל

  3. חשיפת זהות שולח מייל

  4. מצג כוזב באתר אינטרנט

  5. הגשת ראיה מאתר אינטרנט

  6. פוליסת ביטוח באינטרנט

  7. פרסום שם קטין באינטרנט

  8. הונאת אינטרנט איפוס חוב

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. העתקת תוכן מאתר אינטרנט

  11. תביעה על השמצות באינטרנט

  12. אספקת תכנים לאתר אינטרנט

  13. אחריות על מכירות באינטרנט

  14. חשיפת פרטי גולש באינטרנט

  15. חשיפת פרטים אישיים של גולש באינטרנט

  16. העתקת מאמרים לאתר אינטרנט

  17. איתור בעלים של אתר אינטרנט

  18. העתקת מודעות מאתרי אינטרנט

  19. סמכות שיפוט מקומית אינטרנט

  20. זנות באינטרנט - עבירה פלילית

  21. פיצוי על תקלה זמנית באינטרנט

  22. פרסום תמונה ללא רשות באינטרנט

  23. תביעה בגין אחסון אתר אינטרנט

  24. תביעה להסרת אתר מרשת האינטרנט

  25. חובת עירייה להקים אתר אינטרנט

  26. תביעת לשון הרע בפורום באינטרנט

  27. העלאת תמונות לאינטרנט ללא רשות

  28. תביעה נגד גולש אינטרנט אנונימי

  29. לשון הרע באינטרנט נגד עובד ציבור

  30. העלאת צילומים לאינטרנט ללא אישור

  31. סגירת אינטרנט לעובדים במקום העבודה

  32. הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט

  33. העלאת תמונה לאתר אינטרנט ללא אישור

  34. זכויות יוצרים על תמונה באתר אינטרנט

  35. איסור הורדת תמונות פדופיליה באינטרנט

  36. פיטורים בגלל שיתוף דף אינטרנט בפייסבוק

  37. העברה בנקאית באינטרנט - תביעה נגד בנק

  38. פריצה לאתר אינטרנט - גניבת רשימת לקוחות

  39. אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר אינטרנט

  40. אחריות מפעיל אתר אינטרנט לפרסום לשון הרע

  41. תביעת פיצויים על העתקת תוכן לאתר אינטרנט

  42. חשיפת זהות גולש באינטרנט עקב חשיפת שחיתות

  43. חוסר יכולת טכנית לחשוף פרטי גולש אינטרנט

  44. חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט

  45. הפצת תמונות עירום באינטרנט ע''י החבר לשעבר

  46. תביעה בגין שימוש במילות חיפוש בגוגל אדוורדס

  47. לכידת פדופילים ע''י התחזות לקטינים באינטרנט

  48. תביעה בגין פרסום באמצעות "דפי נחיתה" באינטרנט

  49. האם מותר לפרסם שמות חשודים בפלילים באינטרנט ?

  50. תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

  51. פיצויים על השמצת עורך דין באינטרנט - 30,000 ש''ח

  52. גילה אחרי 3 שנים שהוא משלם על שירותי אינטרנט ללא ידיעתו

  53. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא פרסום ''מטעה'' באינטרנט

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא תעריף גלישה באינטרנט

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון