טרשת נפוצה בשירות הצבאי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טרשת נפוצה בשירות הצבאי:

עסקינן בערעור על החלטת המשיב מיום 27.9.04 לפיה אין קשר בין מחלת הטרשת הנפוצה, בה לקה המערער, ובין תנאי שירותו הצבאי.

מבוא

1. המערער יליד שנת 1981 גויס בחודש יולי 1999 לשירות חובה ובתום טירונות כלל צה"לית שוחרר להמשך לימודי אלקטרוניקה (יג'-יד').
בחודש מאי 2001 שב המערער לשירות סדיר והוצב ביחידה מקצועית בחיל המודיעין.

2. ביום 5.5.04 הגיש המערער תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 (להלן: "החוק") במסגרתה ביקש לקבוע כי מחלת הטרשת הנפוצה, בה לקה, נגרמה "תוך ועקב" שירותו הצבאי, אשר היה כרוך ב"לחץ ומתח תמידי" (להלן: "התביעה") (מסמכים 3-1 בתיק הרפואי).

2.1 תביעת המערער נדחתה על ידי המשיב בהחלטתו מיום 27.9.04 (מסמך 150 בתיק הרפואי) .

3. המערער לא הסכין עם החלטת המשיב וערעור שהגיש לועדת הערעורים (וע 439/04) נדון בפנינו.

3.1 במסגרת הערעור הגישו הצדדים חוות דעת רפואיות (פרופ' קורצ'ין מטעם המערער ופרופ' שדה מטעם המשיב), המומחים נחקרו על קביעותיהם ובנוסף העידו המערער ועדים מטעמו ומטעם המשיב.
כמו כן הוצג כראיה תיקו הרפואי של המערער המתנהל אצל המשיב.

3.2 בהחלטתנו מיום 16.9.07 מצאנו לדחות את הערעור בנימוק כי בעת הזו "אין בדינו לקבוע, כעמדת המערער, כי קיים קשר סיבתי בין דחק נפשי ופרוץ המחלה ברמה של "מתקבל מאוד על הדעת" ... קביעה משפטית אשר, לדידנו, יהא בה, בשלב זה, כדי להקדים את עולם הרפואה".

עוד ובנוסף קבענו כי נוכח הטעם לדחיית הערעור "איננו מוצאים להידרש לדיון מעמיק בתנאי שירותו של המערער, אך עם זאת מוצאים אנו לציין כי על יסוד הראיות שהובאו בענין זה, עדות המערער ועדים מטעמו, ספק רב בעיניינו באם יש בתנאי שהשירות משום אותה "ייחודיות ומיוחדות" של השירות הצבאי ואף לא שוכנענו בקיומו של דחק נפשי "אובייקטיבי" האופייני לסיכונים של השירות הצבאי".

3.3 המערער ערער על החלטתנו בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (עא 3675/07), אשר בפסק דינו מיום 16.3.09 הורה על החזרת התיק לועדת הערעורים על מנת שנשוב ונידרש לתשתית העובדתית - "תנאי השירות" - ונכריע אף בה.

תנאי השירות

1. המערער תמך תביעתו להכרת זכות בתצהיר מיום 28.4.04 (מע/1) בו ציין כי שירותו הצבאי היה כרוך בלחץ ומתח תמידי-
"הוצבתי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, בתפקיד מסווג הכרוך בפיתוח, אחזקה ותפעול של ציוד אלקטרוני מסווג, בנוסף מילאתי תפקיד של אחראי על שיבוץ חיילים לאבטחה בפעילות מחוץ ליחידה, לחץ ומתח שררו באופן תמידי בעבודתי"
(סעיף 3 ל- מע/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

2. במסגרת ערעורו על החלטת המשיב ערך המערער תצהיר נוסף מיום 7.3.06 (מע/2) בו שטח בהרחבה את תנאי שירותו, תוך התייחסות לשעות העבודה הארוכות ביחידה, עומסי העבודה להם נדרש מתוקף תפקידו המקצועי כהנדסאי ומתוקף היותו אחראי על האבטחה, תפקיד אשר התנדב למלאו, "יחסי אנוש גרועים" עם ראש הצוות (ע.א.), עד כדי אירוע בו "איים" עליו האחרון כי אם לא ישקיע יותר בתפקידו המקצועי יסולק מהמדור.

3. המערער קרא לעדות מספר עדים, חיילים ששרתו באותה יחידה בתפקידים שונים והמשיב קרא לעדות את ראש המדור (א.ו.) ואת מי שכונה על ידי המערער כראש הצוות (ע.א.).

4. עדותם של כל העדים שבאו בפנינו, לרבות ובמיוחד בחקירתם הנגדית, הביאה בפנינו את ההוויה היומיומית באחת מיחידות העילית בצה"ל, יחידה מקצועית, אשר תחום עיסוקה, כמו גם השאיפה למצוינות, הכתיבו ומכתיבים את התנהלותה, לרבות "לחץ בזמן ובעבודה"-
"במדור הייתה אווירה שדחפה אנשים לעבוד קשה מעל ומעבר ... זה לא היה נעים להרגיש שאתה פחות מאחרים ... האווירה במדור מאוד, מאוד עודדה עבודה קשה ומאומצת ..."
(מתוך עדותו של ע.ג. עמ' 28 לפרוטוקול ישיבת יום 3.10.06)

"לי זה גם כן נראה טבעי שהעבודה בצבא תהיה מאוד, מאוד תובענית ותדרוש הרבה מאוד מאמצים. אני פשוט לא הבנתי איך אפשר לעשות משהו מעבר לזה. איך אפשר לחיות עם כל כך מעט זמן פנוי. ... להגיד לו לעבוד פחות בצבא, אני לא יכולתי להגיד לו את זה. אני גם לא עבדתי פחות"
(מתוך עדותו של ע.ג. עמ' 31 לפרוטוקול ישיבת יום 3.10.06)

"ש. זה לא יהיה נכון גם להגדיר את העבודה עצמה כמאופיינת בתקופות לחוצות יותר ולחוצות פחות?
ת. זה אכן כן. זה לא קשור לתפקיד. זה קשור לאופי היחידה. ...
...
כ.ה יעקובוביץ: כלומר שכל אנשי הצוות היו נתונים לשיטתך באותו לחץ?
עד: כן.
כ.ה. יעקובוביץ: שאפיין גם את המדור הזה בתקופות כאלה ואחרות?
עד: כן כחלק מארגון שמתפקד בטיקים (צ"ל: "בפיקים" – ש.י.) של לחץ.
כ.ה. יעקובוביץ: וזה לא יהיה נכון לומר שאצלו (אצל המערער – ש.י.) הלחץ גדול יותר בגלל תפקיד נוסף שיש עליו?
ת: ייתכן אבל בגלל זה א' התחשבנו בזה ושתיים הצענו לו לאורך כל הדרך שהוא יכול תמיד לעזוב אותו"
(מתוך עדותו של ראש המדור א.ו. עמ' 15 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.06)

4.1 המשרתים ביחידה זו נבחרים בקפידה יתרה ובשל ניסיונם המקצועי הנרכש זוכים להערכה רבה בשוק האזרחי.
המערער כאחרים ראה בשירות החובה ביחידה משום מנוף לקידום עתידו המקצועי בין בשירות קבע ובין בשוק האזרחי –
"בשבילי זאת הייתה שאיפה להתקבל ליחידה הזאת ולשרת בחיל"
(מתוך עדותו של המערער עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת יום 1.5.06)

"מבחינתי זה היה או לשרת בחיל המודיעין או ללכת להתנדב ליחידה קרבית, שאני מבחינת האופי שלי הייתי מעוניין לתרום ולתת כמה שאני יכול ומבחינתי לתרום מתוך הידע שלי מתוך השאיפה שלי להצלחה ולשרת בחיל המודיעין, כי זה בסופו של דבר ייתן לי ניסיון מקצועי וככה אוכל לעזור להורים שלי"
(מתוך עדותו של המערער עמ' 2-3 לפרוטוקול ישיבת יום 1.5.06)

"כב' השופטת: ... אמרת שראית במקום הזה את המנוף לחיים האזרחיים והיית מוכן לעשות הכל, כך העדת היום
עד: אני ראיתי את המנוף כדי לעזור למשפחה שלי. אם אני הייתי נכנס לקבע אז אני הייתי מרוויח כסף וניסיון מקצועי הייתי מקבל. כי אני משקיע במה שאני אוהב ומבחינת האופי של היחידה, זה היה הנורמה. כאילו היחידה הזאת היא באמת יחידה טובה.
כב' השופטת: הנורמה היתה להשקיע?
עד: כן. ... מי שרוצה להתקדם ורוצה להתפתח ולהיות קצין, אז כן"
(מתוך עדותו של המערער עמ' 18 לפרוטוקול ישיבת יום 1.5.06)

דבר שהביאו אף להתנדב לשמש כאחראי על השמירות, תפקיד נוסף על תפקידו המקצועי כהנדסאי, אשר מטעמיו שלו בחר להתמיד בו חרף הקשיים שתיאר-
"אני לקחתי את המטלה על עצמי בשביל להוכיח שאני יכול שאפשר לסמוך עלי ואני יכול לעמוד במה שהתחייבתי אליו. ... אני רציתי להוכיח שאני מסוגל לעמוד במטלה ואם אני אחזיר לפחות בתקופה שהיית בה, זה ייראה כאילו אני לא מסוגל להתמודד ולא ניתן לסמוך עלי וככה לא הייתה לי אפשרות למעשה וזה היה מצטייר בצורה לא טובה "
(מתוך עדותו של המערער עמ' 24 לפרוטוקול ישיבת יום 1.5.06)

4.2 ע.א. לו היה המערער כפוף בעשייה המקצועית היומיומית, תואר על ידי המערער והעדים כמי שדרש מעצמו ומאחרים לחתור לשלמות, בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים", דבר אשר ללא כל ספק הקרין על האווירה בצוות -
"אני לא מאשים אותו בתור מה שאת מציירת מפלצת. ... עלי היה מוטל עומס עבודה והייתי צריך להשקיע שעות רבות, וזה מה שעשיתי בתור חייל שרוצה להתקדם ולהתפתח ולעזור להורים שלו, רציתי להיות בקבע והוא חלק מהסטנדרטים שלו זה להגיע לשלמות בעבודה וזה מה שהוא דרש מאתנו כי היינו כפופים לו"
(מתוך עדותו של המערער עמ' 14 לפרוטוקול ישיבת יום 1.5.06)

"למען האמת, ע. מבחינה מקצועית הוא טוב הוא יודע מה הוא עושה. העניין שהוא דורש שלמות גם מעצמו וגם מאחרים והוא הציב אותי אני מדבר על עצמי הוא הציב אותי בלחץ ודרש ממני להישאר"
(מתוך עדותו של המערער עמ' 17 לפרוטוקול ישיבת יום 1.5.06)

"הוא היה בן אדם מאוד, מאוד, חרוץ והוא עבד מאוד, מאוד קשה והוא גם ציפה מאחרים. ... לא הייתי מגדיר אותו כבן אדם אגרסיבי"
(מתוך עדותו של ע.ג. עמ' 29 לפרוטוקול ישיבת יום 3.10.06)

"הוא היה בן אדם מאוד לחוץ והוא היה בן אדם מאוד מלחיץ. היו לו סטנדרטים מאוד גבוהים, במיוחד הוא דרש מעצמו. דבר אחד אפשר להגיד עליו שהוא מעולם לא דרש מאחרים מעבר למה שהוא דרש מעצמו. ... הוא הקדיש את החיים שלו באותה תקופה לעבודה ביחידה"
(מתוך עדותו של ע.ג. עמ' 32 לפרוטוקול ישיבת יום 3.10.06)

"ש: איך אתה מגדיר את ע. זה נכון להגדיר את ע. כפרפקציוניסט כפייתי וכן הלאה?
ת: פרפקציוניסט כן.
ש: לחוץ?
ת: קצת.
ש: חותר לשלמות?
ת: כן.
ש: וזה גם הדברים שהוא דרש מהצוות שלו?
ת: מעמיתיו לצוות"
(מתוך עדותו של ראש המדור א.ו. עמ' 18 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.06)

תיאורם של העדים את ע.א. הולם אף את התרשמותנו הבלתי אמצעית.
עם זאת, אין בידנו לקבוע כי התנהלותו אל מול המערער (או אל מול אחרים) חרגה מהצבת דרישות מקצועיות ומעימותים על רקע זה וגלשה למחוזות של התעמרות אישית.
כמו כן לא שוכנענו כי אותו אירוע של "איום" ארע באופן המתואר על ידי המערער.
ע.א. בתצהיר עדות ראשית שערך (סעיף 17 ל- מש/6) הכחיש את שיוחס לו על ידי המערער וב"כ המערער בחר שלא לברר עמו ענין זה בחקירה הנגדית.
5. ככל שנכונים אנו לקבל את עדותו של המערער כי חש מן הבחינה הסובייקטיבית דחק נפשי שמקורו בתנאי השירות, הרי שביחס ל"עוצמתו" של אותו דחק יש ליתן את הדעת לעובדה כי המערער בחר שלא לעזוב את תפקיד האחראי על האבטחה (הגם שהאפשרות הועלתה בפניו) ואף לא שקל לבקש לעזוב את המדור או את היחידה.
חברו הקרוב של המערער ע.ג. ציין בעדותו כי כלל לא ידע שהמערער שימש בתפקיד של אחראי על האבטחה ולמעשה לא "התלונן" בפניו על תנאי שירותו-
"א. (המערער - ש.י.) פשוט תיאר בפני את אורח החיים שלו. כשאני ישבתי מהצד לי זה נראה אורח חיים שלא הייתי מסוגל לעמוד בו והוא אמר שזה אורח החיים שלו. הוא לא היה מתלונן, הוא לא היה אומר קשה לו"
(עמ' 30 לפרוטוקול ישיבת יום 3.10.06)

לא למותר לציין כי המערער באותה עת חווה דחק נפשי נוסף שמקורו בנסיבות חייו (מצב כלכלי שחייבו לצאת לעבודה בסופי שבוע) ואשר על עוצמתו הבלתי מבוטלת ניתן ללמוד מהעובדה כי בעדותו חזר והדגיש כי כל מהלכיו לאורך השירות הצבאי ועד שחלה (הרצון לשרת ביחידה, להצליח בכל מחיר ולא "לוותר" חרף הקשיים) נועדו לקדם מטרה אחת - עזרה בכלכלת משפחתו.

6. האווירה ששררה ביחידה כולה, לרבות עומסי העבודה ושעות הפעילות המתחייבים מהצורך לעמוד בלוחות זמנים, כמו גם עימותים על רקע מקצועי בתוך היררכיה מערכתית, אינם ייחודים, לדידנו, לשירות הצבאי ככזה ודומה עלינו כי לא יקשה לתאר את המקבילה להם בחיים האזרחיים, בין בעולם ההייטק, בין בעולם הפיננסי ובין במערכות אחרות-
"כדבר שבשגרה, בכל מקום עבודה בעל מבנה הירארכי, ניתנות הוראות לעובדים בארגון, לעיתים תוך עימותים ומאבקי כוח. מאפיין זה אינו ייחודי – בהעדר נסיבות אחרות שלא הובאו בפנינו – לשירות בצבא או במשטרה..."
(רע"א 6270/98 צבי פוטשניק ז"ל ואח' נ' קצין התגמולים, פ"ד נז(3) 721)

7. לפיכך ועל יסוד המבואר לעיל, באנו לכלל דעה כי הדחק הנפשי אותו חווה המערער ("המבחן הסובייקטיבי" על פי הלכת אביאן), אשר מקורו בתנאי השירות הצבאי לא בא מבחינת עוצמתו בגדרו של דחק נפשי חריג, מה גם שדחק זה נעדר את אותה "ייחודיות ומיוחדות" של השירות הצבאי, על "הסיכונים הצבאיים" האופיינים לו ("המבחן האובייקטיבי" על פי הלכת אביאן)-
"... כאשר מדברת ההלכה במתח או בפחדים היוצרים קשר סיבתי- משפטי בין פגיעה בחייל לבין שירותו בצבא, מכוונים הדברים לא למתח או פחדים על דרך הסתם אלא ל"מתח צבאי" ול"פחדים צבאיים" ..."
(דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן אורית, פ"ד נו(5) 732)
ראה בנוסף: רע"א 3103/00 עינת אקהוז נ' קצין התגמולים, רע"א 7737/01 אהרון ורובל נ' משרד הבטחון, רע"א 7207/01 נחום לייזר נ' מדינת ישראל (עניינו במי שחלה בטרשת נפוצה)

ודומה כי ראש המדור א.ו. היטיב להסביר זאת בעדותו בחקירה הנגדית-
"ש: תפקודו של א. (המערער – ש.י.) היה כרוך במתחים ולחצים?
עד: בלחץ בזמן ובעבודה. אני לא יודע לגבי מתחים. אני לא פסיכולוג. קשה לי לענות על זה.
ש: אתה מסוגל להגדיר את עוצמת המתח והלחץ?
ת: לדעתי הייתה הרבה יותר מסבירה. ... אני פשוט בה עכשיו אחרי תקופה של מלחמה וראיתי מה זה לחץ באמת. חוויתי את זה"
(מתוך עדותו של ראש המדור א.ו. עמ' 16 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.06)
(ההדגשה שלי – ש.י.)

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בשים לב לנימוקי החלטתנו מיום 16.9.07 ולטעמים שלעיל, שבים ומורים אנו על דחיית הערעור באופן שהחלטת המשיב מיום 27.9.04 תעמוד על כנה.
בשים לב למכלול כולו לא מצאנו לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו, לרבות שכ"ט פרקליטו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחפת בשירות הצבאי

  2. מחלת לב בשירות הצבאי

  3. מוות חייל במהלך חופשה

  4. מחלת קרוהן בשירות הצבאי

  5. דרופ פוט עקב שירות צבאי

  6. גידול בברך בשירות הצבאי

  7. תאונת דרכים חייל בחופשה

  8. שירות צבאי קצר

  9. מחלה טרשתית בשירות הצבאי

  10. פגיעה בברך בשירות הצבאי

  11. טרשת נפוצה בשירות הצבאי

  12. נפילה מהמיטה בשירות הצבאי

  13. אפילפסיה עקב השירות הצבאי

  14. תאונת דרכים בחופשה מהצבא

  15. מוות ממחלה עקב שירות בצבא

  16. קוליטיס כיבית בשירות הצבאי

  17. מחלה נפשית עקב השירות הצבאי

  18. מוות חייל בזמן חופשה מהצבא

  19. פוסט טראומה עקב שירות צבאי

  20. תאונת דרכים בזמן שירות צבאי

  21. פגיעה באוזן במהלך שירות צבאי

  22. תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי – ערעור

  23. קשר בין בעיות גב לשירות צבאי

  24. מיאסטניה גרביס בשירות הצבאי

  25. תסביך האשך עקב מאמץ בשירות הצבאי

  26. פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי

  27. מוות בתאונת דרכים במהלך שירות צבאי

  28. הפרעה בתפקוד המיני עקב שירות צבאי

  29. שירות צבאי כתנאי במכרז הקצאת מגרשים

  30. הכנסה משירות צבאי לצורך חישוב דמי פגיעה

  31. תאונת דרכים בצבא במסגרת השירות הצבאי - את מי תובעים ?

  32. פגיעת חייל במשחק בזמנו הפרטי לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון