מהם יסודות עוולת התרמית ? | עו"ד רונן פרידמן

##עוולת התרמית בחוק:## כותרתו של סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] עוולת התרמית. יסודות עוולת התרמית נלמדים מסעיף 56 לפקודת הנזיקין, הקובע כדלקמן: "56. תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון". ##יסודות עוולת התרמית:## מלשון סעיף 56 לפקודת הנזיקין עולה כי לעוולת התרמית 5 יסודות מצטברים: ##(א)## היצג כוזב של עובדה; ##(ב)## העדר אמונה באמיתות המצג מצד המציג, גם אם הדבר נעשה מתוך קלות ראש; ##(ג)## כוונה שהתובע יוטעה ע"י המצג ויפעל בהסתמך עליו; ##(ד)## התובע הוטעה ופעל על סמך המצג; ##(ה)## התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך המצג. ##נטל ההוכחה בתרמית:## עול ההוכחה בטענת תרמית רובץ הוא על בעל הדין אשר מעלה טענה זו. במישור האזרחי, די ברמת הוכחה של מאזן הסתברויות, כשהגרסה המתקבלת היא הגרסה המסתברת והסבירה יותר, גם אם אין היא וודאית. בדרך כלל, די בכך שהגרסה העולה מן העובדות של צד אחד, תהא יותר קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו על ידי הצד שכנגד. זאת, לעומת מידת ההוכחה הנדרשת להוכחת תרמית במישור הפלילי, שם הנטל הוא כבד יותר, ויש להוכיח קיומה של עבירה פלילית מעבר לכל ספק סביר. יחד עם זאת, כאשר מבקשים להוכיח את עוולת התרמית, נדרשת מידת הוכחה גבוהה יותר. ראו לעניין זה ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4), 253 בו נקבע: "אך טבעי הוא שבית משפט, היושב לדין בהליך אזרחי, ידרוש הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל, אם מיוחסת לבעל דין מרמה ולא (למשל) רשלנות גרידא ...אולם אפילו בדונו בעניין מעין פלילי אין בית המשפט דורש בהליך אזרחי הוכחה בדרגה הנדרשת בפלילים." ##עוולת התרמית פקודת הנזיקין - סיכום:## עוולת התרמית היא עוולה הדורשת מצב נפשי של כוונה. הדרישה הגלומה ביסוד זה היא שהנתבע לא רק הציג היצג כוזב כלשהו, אלא שהוא התכוון לגרום לניצג להאמין באותו מצג ולפעול על פיו. על מנת להוכיח את עוולת התרמית אין די בכך שבוצעה מרמה, אלא יש להוכיח כי לתובע נגרם נזק ממוני כתוצאה מהתרמית. די שתתגבש עוולת התרמית נדרשת מודעות של המזיק למצג המטעה, או לכל הפחות יצירת מצג מתוך קלות דעת, בעוד שבעוולת הרשלנות ייתכן שיוצר המצג כלל לא ידע שהמצג אינו נכון אך היה עליו לדעת זאת על-פי אמת הזהירות הנדרשת ממנו, כאדם סביר, בנסיבות העניין. מלשון פקודת הנזיקין עולה, אפוא, כי כדי שתתגבש עוולת התרמית נדרשים חמישה יסודות מצטברים: היצג כוזב של עובדה; העדר אמונה באמיתות ההיצג; כוונה שהתובע יוטעה על-ידי ההיצג ויפעל בהסתמך עליו (בכך בא לידי ביטוי היסוד הנפשי הנדרש לצורך התקיימותה של העוולה); התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו; התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך ההיצג (ע"א 614/84 דניאל ספיר נ' דוד אשד, פ"ד מא(2) 225 (1987)). לעניין נטל ההוכחה, הטלת אחריות בגין עוולת תרמית חמורה מהטלת אחריות בגין רשלנות, משום שהאשם המיוחס למי שרימה הינו חמור יותר מזה המיוחס לרשלן. משכך, נקבע כי נטל הוכחת עוולת התרמית הוא נטל כבד (ע"א 125/89 בלס נ' ערן פילובסקי, פ"ד מו(4)441; ע"א 4842/05 גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, 12.08.07)), ואין די לשם כך במאזן ההסתברות. שאלות משפטיותעוולת התרמיתתרמית