ליקויי בניה רטיבות במרתפים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי בניה רטיבות במרתפים:

רקע:
1. זוהי תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה.
התובעים הינם חלק מדיירי בית משותף המורכב משני מבנים המחוברים יחדיו, ואשר נבנו ע"י הנתבעת, ונקראו פרויקט "מגדלי שער העיר", ברח' טרומפלדור 38, בעיר טבריה.
כפי שנלמד בהמשך, ליקויי הבניה הנטענים מתייחסים לרכוש המשותף בבית המשותף.

2. עיקר ליקויי הבנייה הנטענים, הינם ליקויי רטיבות במרתפים 1- ו- 2- של המבנה.
עוד טענו התובעים כי נמצאו ליקויי בטיחות (כגון מרווח גדול בין הניצבים של מעקה חדר המדרגות), גלגלון כיבוי אש ללא ארון, צבע חוץ סדוק ומקולף, מדרגות שבורות, מתקני שעשועים ומתקנים לחדר כושר שלא סופקו, ועוד.
3. מנגד טענה הנתבעת, בין היתר, ומלבד הכחשת רב הליקויים הנטענים, להתיישנות מירב תביעות התובעים, אי-מתן הודעה מתאימה בקשר לליקויים הנטענים, וכן טענה כי מאחר ומדובר בתביעה של חלק מדיירי הבית, המונה 25 דירות, הרי שבכל מקרה יש לפסוק לתובעים את החלק היחסי בנזק, היינו 16/25.

4. התובעים עתרו לפיצוי בסך של 162,687 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:

א. עלות תיקון הליקויים - 86,800 ₪.
ב. שדרוג חדר הכושר - 25,000 ₪.
ג. עלות חוות הדעת(מטעמם) - 2,887 ₪.
ד. עוגמת נפש ונזק לא ממוני - 48,000 ₪.

סה"כ 162,687 ₪.

חוות דעת המומחה אסא זוהר:
5. בדיון מיום 13.02.08 מונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, מומחה אסא זהר, לשם מתן חוות-דעתו באשר לליקויי הבנייה הנטענים.
בפני המומחה עמדו כתבי הטענות, וחוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים.
המומחה ביקר בשטח ב-03.06.08, ונתן חוות דעתו.
כמו-כן, הופנו למומחה שאלות הבהרה מטעם התובעים וניתנו תשובותיו.
בחוות-דעתו אישר המומחה קיומם של רוב הליקויים הנטענים על ידי התובעים, אם-כי הערכותיו באשר לעלות התיקונים היו שונות, בד"כ נמוכות יותר.
לדוגמא, מצא המומחה רטיבות בקיר הדרומי של המרתף 2-, כטענת התובעים, אך העריך את עלות התיקונים ב-2,200 ₪ במקום 4,000 ₪ (לפי התובעים).
כמו-כן, אישר קיום רטיבות בקיר המערבי של החניון, אך העריך את עלות התיקונים ב-3,500 ₪, במקום 6,000 ₪ (לפי התובעים), ועוד.
לסיכום, המומחה העריך את עלויות תיקון הליקויים אותם מצא ואישר, בסך 25,100 ₪ (בהתחשב בביצוע העבודות בשוק החופשי), ובתוספת מע"מ כחוק (כיום בשיעור 16%).

הסדר דיוני:
6. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו יוגשו סיכומים בכתב על סמך חומר הראיות שבפני בית המשפט, ובית המשפט ייתן פסק-דין מנומק, ללא שמיעת עדים (ר' הודעת התובעים מיום 08.07.09 והודעת הנתבעת מ-23.06.09).


טענת ההתיישנות ואי-מתן הודעה:
7. כאמור, הנתבעת טענה בהגנתה כי יש לדחות את התביעה הן מחמת התיישנות והן מחמת אי מתן הודעה מתאימה באשר לליקויים הנטענים, במועדים הקבועים בחוק המכר(דירות), ובחוזים שנערכו ונחתמו בינה לבין התובעים.
בסיכומיה, טענה הנתבעת, כי בהתאם לחוק המכר(דירות), חלה על רוב רובם של מרכיבי התביעה התיישנות בת שלוש שנים.
לטענתה, החזקה בדירות נמסרה לתובעים בחודש אפריל 2003, ואילו התביעה הוגשה ב-13.06.07, למעלה מ-4 שנים מיום איכלוס המבנה.
עוד לטענת הנתבעת, תקופת האחריות לתיקון הליקויים הנתבעים הינה פחות מ-4 שנים, וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק המכר(דירות).

אין בידי לקבל טענה זו.
תקופת האחריות, כפי שהוגדרה בסעיף 4 (ג) לחוק המכר(דירות), היא תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק; ואילו תקופת הבדק, נעה בין שנה, לכל הפחות, לשלוש שנים (ר' תוספת לחוק המכר(דירות)).
לדוגמא, תקופת הבדק באשר לליקויי הרטיבות, קילוף חיפויים וסדקים בקירות ובתקרות הינה שלוש שנים.
הנה אם כן, תקופת האחריות של הנתבעת הינה ארבע שנים, לכל הפחות, מעת מסירת החזקה בדירות לתובעים, ולפי מהות הליקויים הנטענים, ואשר אושרו ברובם על ידי המומחה מטעם בית-המשפט, הרי תקופת האחריות, בצירוף תקופת הבדק, הינה שש שנים מיום מסירת החזקה בדירות לתובעים.

כך או אחרת, יש להבחין בין תקופת ההתיישנות, שהינה שבע שנים מיום מסירת החזקה בדירות (או ממועד בו ניתן היה לגלות את הליקוי בשקידה סבירה), וזאת בהתאם לחוק ההתיישנות, לבין תקופת האחריות בת השלוש שנים לפי חוק המכר(דירות).
תקופת האחריות לא באה לקבוע תקופת התיישנות קצרה מזו הקבועה בחוק ההתיישנות, אלא להטיל על המוכר אחריות לכל אי התאמה שנתגלתה בתקופת הבדק, זולת אם יוכיח שהיא נגרמה כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה (א. זמיר "תיקון תש"ן לחוק המכר דירות: צעדים עקלקלים בנתיב נכון", עיוני משפט, יח', תשנ"ד – 201, 208).
ובמלים אחרות, הוראת סעיף 4(א) (2) לחוק המכר דירות, שעניינה אי-התאמה, באה להטיב עם הקונה המבקש להסתמך על אי-התאמה, כך שפטור הוא מלהוכיח כי אי-ההתאמה הייתה כבר קיימת במועד מסירת החזקה בדירה, ומאידך נשללת מהמוכר האפשרות להוכיח כי אי-ההתאמה לא הייתה קיימת במועד המסירה.
ר' בהקשר זה ע"א (ת"א) 2697/04, גלמן אורלי נ' כהן פיתוח דרעד (הרכב השופטים: גרסטל, פוגלמן, שילה), 25/12/05):
"ואולם, בהוראה זו[סעיף 4(א)(ב) לחוק המכר(דירות)-ס.י] אין כדי לשנות את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות, אשר תחל להימנות מיום מסירת החזקה - המועד בו ניתן היה לגלות בשקידה סבירה את אי ההתאמה. בה במידה אין מקום לזהות בין תקופת הבדק והאחריות ובין תקופת ההתיישנות (ר' לעניין זה פסק דינה של השופטת א. פרוקצ'יה בת.א(מחוזי ירושלים) 164/93 כהן נ/ רמט, חברה רשומה בישראל, תק-מח 97 (4) 802)".
ועוד: "...יום מסירת החזקה בנכס הוא המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות. במועד זה גילו המערערים, או יכולים היו לגלות בבדיקה סבירה, את אי-ההתאמות התכנוניות. תקופת הבדק, תקופת האחריות, והנטל המוטל על הקונה להודיע על אי-התאמה שנתגלתה ולאפשר למוכר לתקנה, אין בהם כדי לשנות מתקופת ההתיישנות וממועד תחילתה".
(שם, סעיף 5(ג) לפסק הדין. ההדגשה שלי- ס.י).

בענייננו, אין חולק כי התביעה הוגשה כארבע שנים ממועד מסירת החזקה לתובעים; ועל-כן התביעה לא התיישנה, ודין טענת ההתיישנות להידחות.

8. ובאשר לטענת הנתבעת בדבר אי-מתן הודעה ע"י הקונים:
סעיף 4 א (א) לחוק המכר(דירות) קובע לאמור:

"הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה -
(1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד;
(2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה".
(ההדגשה שלי- ס.י).

טוענת הנתבעת בסיכומיה, כי התובעים לא מסרו הודעה מתאימה בקשר לליקויים הנטענים, לא במועדים הקבועים בחוזי המכר, ולא במועדים הקבועים בחוק.
הנתבעת לא טרחה לצרף עותק מחוזי המכר, ולא הפנתה לסעיף המתאים בחוזי המכר.
מכאן, שטענתה תיבחן לאור הוראות סעיף 4 א הנ"ל.
מנגד טענו התובעים בתביעתם, כי לאחר קבלת החזקה בדירות וגילוי אי-ההתאמות והחוסרים, וכן גילוי הליקויים הרבים והחמורים, כטענתם, "דיירים רבים פנו לנתבעת ובקשוה לתקן את הליקויים..." (סעיפים 6 ו-7 לתביעה).
התובעים לא טרחו לציין מתי פנו לראשונה לנתבעת בדבר הליקויים הנטענים.
התיעוד הראשון, בכתב, לקיום הליקויים הנטענים, נעשה ע"י מהנדס האגודה לתרבות הדיור שביקר במקום, והכין דו"ח מתאריך 06.01.06, כשנתיים וחצי לאחר מסירת החזקה לתובעים.
אי-מתן ההודעה בהתאם לחוק המכר(דירות), לכל היותר שולל מאת הקונה את הזכות האפשרית להסתמך על חוק המכר(דירות), אך אין בכך כדי לחסום אותו מפני תביעה באחת מן העילות הקיימות על-פי הדין הכללי, כגון עילה נזיקית, חוזית, הפר חובה, חקיקה וכו'. (ר' בהקשר זה: פירוש לחוקי החוזים, ג. טדסקי, חוק המכר (דירות), מאת א. זמיר, תשס"ב – 2002, עמ' 568-569).

יתרה מזאת, במסגרת הדיונית בה בחרו הצדדים להגיש סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות, לא יהא ניתן לברר עובדתית את השאלה אם ניתנה הודעה על אי-ההתאמה והליקויים, אם לאו.
במסגרת דיונית זו לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע ממצאים עובדתיים, ובהתחשב בכך שהנטל להוכיח כי לא ניתנה הודעה מתאימה רובץ על המוכר, הנני מקבל את טענת התובעים, כי הודעה אכן ניתנה.
על כך נאמר בספרו של טדסקי(הנ"ל):
"נחלקו הצדדים בשאלה אם מסר הקונה למוכר הודעה על אי-ההתאמה כנדרש לפי החוק, על המוכר מוטל הנטל לשכנע שההודעה לא נמסרה, משום שהוא הטוען לפטור מאחריותו בשל אי-קיום הנטל. כלל זה תואם את הכלל שלפיו המפר נושא בנטל השכנוע לכך שהנפגע לא עמד בנטל הקטנת הנזק. בניגוד לנטל השכנוע, נטל הבאת הראיות בדבר מתן ההודעה מוטל על הקונה, משום שמנקודת-מבטו של המוכר מדובר בעובדה בעלת אופי שלילי ובעניין הנמצא בידיעת הקונה" (ר': ג. טדסקי, שם, עמ' 570).

9. הליקויים עפ"י חוות דעת המומחה, אסא זהר:

א. נמצאה רטיבות בקיר הדרומי סמוך למחסנים הדירתיים; רטיבות בקיר חניון מערבי; רטיבות ביציאה ממהלך המדרגות לחניון 1-.

ב. צבע חיצוני מתקלף בפינה הדרום-מזרחית של הבניין, בין מפלס פני הקרקע למפלס גג הבניין; ובחזית המערבית של הבניין מתחת למרפסות קומות 1 ו-3.

ג. נשירת 5 אבני ציפוי.

ד. ביתן האשפה נבנה בעורף הבניין, באופן ששינוע פחי אשפה מלאים מהמתקן החוצה קשה (אם כי אפשרי), בגלל מיקום המתקן מתחת למפלס הרחוב.
המומחה בדעה, כי מאחר ומן הסתם מיקום המתקן אושר ע"י הגורמים המתאימים בעיריה, במסגרת הליכי אישור תכניות הבקשה להיתר, פינוי האשפה באחריות של העיריה.

ה. גלגלון כיבוי האש אשר הותקן ללא ארון. לדעת המומחה מקובל לספק את הגלגלון עם ארון אחסון ממתכת.

ו. גומיית איטום בחלק מזרחי של קומת הקרקע התפרקה (נזק מזערי של 80 ₪).

ז. אחד משני מתגים להפעלת התאורה לאורך פרוזדור הכניסה בקומת הקרקע אינו פועל.

ח. סף שיש אחד שבור, בכניסה לבניין.
(לפי המומחה, הפגם תוקן ע"י הקבלן).

ט. חיווט גלוי של גוף תאורה בכניסה (מהלובי).
המומחה מצא כי חסר גוף תאורה באותו מקום.
המומחה ציין כי בעת ביקורו במקום טען הקבלן שהתקין את גוף התאורה במקום, ואילו הדיירים שנכחו חלקו על כך.

י. תחתית ארון המים (בכניסה למחסנים מהלובי) עם סימני ריקבון, ודרוש החלפה.

י"א. היעדר כיסוי 6 יציאות צינורות בסבכות פלסטיק (עלות מזערית של 100 ₪).

י"ב. ידית דלת בחדר המעלית שבורה (הנתבעת טענה שהדלת נמסרה עם ידית).

י"ג. מדרגה שבורה במהלך המדרגות הירידה לדירה מס' 1.
(המומחה מעריך כי סביר שהמדרגה נשברה עקב נפילת חפץ עליה, כהערכת הנתבעת).

י"ד. חוסר מאחזי יד במהלך מדרגות הירידה לדירה מס' 1, ולדירה מס' 2.
לדעת המומחה, די במאחז יד מצד אחד, בעלות של 500 ₪.

ט"ו. מרווחים גדולים בין רכיבי המעקה ובינם לבין הבניין, לאורך מהלכי המדרגות. לדעת המומחה מדובר בליקוי בטיחותי והסטייה אינה מקובלת; על-כן, הליקוי דרוש תיקון, בעלות של 4,000 ₪.

ט"ז. תיקון הפרשי הגובה בין רווחי מדרגות שונות במהלך המדרגות, בעלות כוללת של 3,000 ₪.

י"ז. המומחה אישר כי נמדד רוחב מסדרון בכניסה לדירה מס' 16 בקומה ב' של 96 ס"מ (במקום 100 ס"מ); בכניסה לדירה מס' 12 קומה ד', רוחב המסדרון 95 ס"מ (במקום 100 ס"מ); בכניסה לדירה מס' 15 קומה ה', רוחב המסדרון 96 ס"מ (במקום 100 ס"מ).
לדעת המומחה, אין בסטייה זו משום השלכה על שווי הדירות, כטענת התובעים, אך הוסיף כי "יש לקבל אישור פוזיטיבי של רשויות כיבוי אש להשאת המצב הקיים".

10. מעבר לליקויים הנ"ל, טענו התובעים כי הנתבעת הבטיחה להתקין מתקני שעשועים בגשר המעבר בקומה א', בין שני הבניינים.
לטענת התובעים עלות מתקנים אלה 15,000 ₪.
המומחה אישר, כי מתקני שעשועים לא נמצאו, אך הוסיף הערה, כי מדובר במרפסת פתוחה בגובה הבניין, ואין זה סביר להציב במקום כזה מתקני שעשועים.
מכל מקום, לא הובאה אסמכתא לעניין הבטחה כזו מצד הנתבעת.
ועוד, טענו התובעים כי הובטח להם ע"י הנתבעת חדר כושר מצויד, ותחת זאת, קיבלו, במקום המיועד לחדר כושר, שלושה מכשירי כושר פשוטים בלבד.
הנתבעת טוענת מנגד, כי לא הייתה התחייבות מצדה לצייד את חדר הכושר במכשירי כושר, ולמרות זאת הנתבעת סיפקה מספר מכשירי כושר.
המומחה מציין, כי אכן על-פי פרוספקט הפרסום לא הובטח לדיירים חדר כושר מאובזר.

גובה הפיצוי:
11. מכאן לבחינת גובה הפיצוי המגיע לתובעים.
כבר אומר, כי אינני מקבל טענת התובעים בדבר התחייבות הנתבעת לספק ציוד שעשועים וציוד לחדר כושר.
מלבד זאת שאין המדובר בחיובים מכוח חוק המכר(דירות), לא הובאה בפניי ראייה כלשהי בדבר התחייבות חוזית מעין זו מצד הנתבעת.
כן, הנני מאמץ קביעתו של המומחה, כי לסטייה הקלה ברוחב המסדרונות אין השלכה על שווי הדירות.
באשר לביתן האשפה, הנני מקבל את קביעותיו והערכותיו של המומחה, כי מלבד אי-נוחות מסויימת בפינויי האשפה, ומאחר ויש להניח כי הרשות המקומית נתנה אישורה למיקום ביתן האשפה, הרי שמחוייבת היא לפנות את האשפה על אף המיקום. מכאן שאינני רואה לנכון לפסוק פיצויי בגין ליקויי זה.
המומחה העריך ס"כ העלויות הישירות לביצוע התיקונים ב-20,080 ₪, ובתוספת 25% בגין ביצוע בשוק החופשי, ומע"מ כחוק.
לסכום הנ"ל יש להוסיף סך של 300 ₪ עלות תיקון מדרגה שבורה במהלך המדרגות היורדות לדירה מס' 1 ; ועוד יש להוסיף 450 ₪ בגין התקנת אבני ציפוי במקום אלה שהתפרקו בסמוך לכניסת הרכבים לבניין, (הדברים עולים מתשובות ההבהרה של המומחה).
מכאן, שעלות תיקון הליקויים ואי-התאמות מגיעה לסך של 20,830 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה מיום מתן חוות הדעת (אוקטובר 2008) עד היום, מגיע הסכום לסך 21,795 ₪.
לסכום הנ"ל יש להוסיף 25% בגין ביצוע התיקונים בשוק החופשי ופיקוח, כפי הערכת המומחה, ומע"מ כחוק בשיעור של 16%.

האם זכאים התובעים לפיצוי חלקי?
12. כאמור, טענה הנתבעת כי מאחר ומדובר ברכוש משותף בבית משותף, ומאחר והתובעים מהווים חלק מבעלי הדירות, זכאים הם לחלק היחסי בלבד.
לא מצאתי התייחסות מצד התובעים לטענה זו, אף שהועלתה עוד במסגרת כתב הגנתה.
מקובלת עלי טענת הנתבעת כי הואיל ומדובר בליקויים ברכוש המשותף, הרי זכאים התובעים לחלק יחסי בלבד, היינו ל-16/25 מגובה הפיצוי; מה גם שהסעד הנתבע אינו ביצוע בעין של הליקויים אלא פיצוי כספי.
(ר' בעניין זה: ע"א 559/87 חשאי נ' רונן, פ"ד מו(1)229, עמ' 233 ; ר' גם: ע"א 1772/99 זלוצין נ' חב' דיור לעולה, פ"ד נה (4) 203, וכן:ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו(5) 725).

לא אכנס לחישוב מדוקדק, בהתאם לחלק היחסי המחושב לפי שטח רצפת כל דירה ודירה, מן הטעם שלא הובאו בפניי ראיות בעניין זה.

עוגמת נפש:
13. בהתחשב בכך שמדובר בתיקוני שאמורים להתבצע ברכוש המשותף, מחוץ לדירותיהם של התובעים, אם בחדר המדרגות, אם במרתפים, ואם בקירות החיצוניים של הבית המשותף, ברור הוא שאי הנוחות שתיגרם לתובעים נמוכה בהרבה בהשוואה למקרה בו התיקונים אמורים להתבצע בתוך הדירות.
בנסיבות, הנני מעריך את הפיצויי בגין עוגמת נפש לכל אחד ואחד מן התובעים בסך של 750 ₪ (ובסה"כ 12000 ₪).
לסיכום:
14. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים כדלקמן:
31,603 ₪ (לפי סעיף 11 לעיל, בתוספת מע"מ) x 16/25 (חלק יחסי) = 20,226 ₪
לסכום הנ"ל יש להוסיף 12,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

לפיכך, ס"כ הפיצויי לכל התובעים, 32,226 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק, וכן הוצאות משפט בסך
3,000 ₪.
הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעים, באמצעות בא-כוחם, תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה בלוד

  2. ליקויי בניה בעפולה

  3. ליקויי בניה יקנעם

  4. ליקויי בניה בנהריה

  5. ליקויי בניה רטיבות

  6. ליקויי בניה ביקנעם

  7. ליקויי בניה - ריצוף

  8. ליקויי בניה בשטחים

  9. ליקויי בניה - אוורור

  10. התיישנות ליקויי בניה

  11. ליקויי בניה בגן יבנה

  12. ליקויי בניה בקריית ים

  13. תקן לבדיקת ליקויי בניה

  14. ליקויי בניה - שנת בדק

  15. הרחבת בית - ליקויי בניה

  16. ליקויי בניה בכפר ורדים

  17. חדר ממ''ד - ליקויי בניה

  18. בוררות בנושא ליקויי בניה

  19. ליקויי בניה בקרית ביאליק

  20. ליקויי בניה ביחידת נופש

  21. מי אחראי על ליקויי בניה

  22. ליקויי בניה דירה באשדוד

  23. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  24. ליקויי בניה ביסודות הבית

  25. ליקויי בניה דירה במודיעין

  26. ליקויי בניה בדירה באשדוד

  27. ליקויי בניה בחיפוי פסיפס

  28. ליקויי בניה במעלה אדומים

  29. ליקויי בניה בדירות חפציבה

  30. סמכות עניינית ליקויי בניה

  31. ליקויי בניה בבית בהוד השרון

  32. תביעה קטנה בגין ליקויי בניה

  33. הסתכנות מרצון - ליקויי בניה

  34. ליקויי בניה רטיבות במרתפים

  35. ליקויי בניה בעסקת קומבינציה

  36. שיפוצים בדירה עם ליקויי בניה

  37. ליקויי בניה בדירה חדשה מקבלן

  38. ליקויי בניה בבית קרקע באשקלון

  39. התרוממות ריצוף בחדר בבית מגורים

  40. אי הודעה במועד על ליקויי בניה

  41. תביעה בגין ליקויי בניה בקוטג'ים

  42. רשלנות תורמת בתביעת ליקויי בניה

  43. ליקויי בניה בבניין מלפני 15 שנה

  44. סירוב לתת לקבלן לתקן ליקויי בניה

  45. ליקויי בניה בדירות לציבור החרדי

  46. ליקויי בניה בדירה במזרח ירושלים

  47. זכות מוכר הבית לתקן ליקויי בניה

  48. תביעה נגד עמותה בגין ליקויי בניה

  49. ליקויי בניה בשכונת רמות בירושלים

  50. ערעור על פיצויים בגין ליקויי בניה

  51. הוצאות משפטיות בתביעת ליקויי בניה

  52. ליקויי בניה בקוטג' - תביעה נגד קבלן

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעה בגין ליקויי בנייה במדרגות דירה

  55. חובת גילוי מוכר דירה של ליקויי בניה

  56. טענה לירידת ערך דירה בגלל ליקויי בניה

  57. תביעה נגד חברה זרה בגין ליקויי בניה

  58. ליקויי בניה בפרויקט דירות לתושבי חוץ

  59. חובת המוכר לגלות מידע על ליקויי בניה

  60. תביעה בסדר דין מהיר בנוגע לליקויי בנייה

  61. ביטול קניית דירה מקבלן עקב ליקויי בניה

  62. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה ועוגמת נפש

  63. תביעת נציגות בית משותף בגין ליקויי בניה

  64. תביעה בגין אספקת בית באיחור וליקויי בנייה

  65. ליקויי בניה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים

  66. מינוי מומחה מוסכם בתביעה בגין ליקויי בניה

  67. מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת ליקויי בניה

  68. הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה 7 שנים לאחר המסירה

  69. בוררות על ליקויי בניה לפי הסכם לרכישת בית מגורים

  70. נטען כי הקבלן רצה לתקן ליקויי בניה אבל לא נתנו לו

  71. הזכות לתקן ליקויי בניה אל מול הזכות לקבל פיצוי כספי

  72. תביעה כספית נגד המתכנן בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירה

  73. תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם וכן פיצוי בגין ליקויי בנייה

  74. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בבניין לאחר עבודות שיפוץ

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון