מהו השתק שיפוטי

מהו השתק שיפוטי ?

דוקטרינת ה"השתק השיפוטי", כפי שהוגדרה על ידי כבוד השופטת דורנר בע"א 513/89 Interlego נ' .lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4) 133, 194 משמעה: "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה".

ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6), 625 , 632 התייחס בית המשפט העליון לתכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי:
"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמה של השתק שיפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה  בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט "


קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השתק שיפוטי:

בפני בקשה שהוגשה ע"י הנתבעים לקבוע כי התובע מנוע בהשתק שיפוטי מהכחשת הנכויות שנקבעו לו על ידי המל"ל בנכות כללית, עובר לתאונה ושיעורן.

התובע, יליד 1968, הגיש תביעה לנזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 22/10/03, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים תשל"ה 1975.

למען הסדר הטוב אוסיף כי התביעה הנה למעשה גלגול שני של תביעה שהוגשה בעבר בת.א 146/05, תביעה אשר נמחקה, והוגשה בשנית בתיק זה.

בתביעה בת.א 146/05 מונה ד"ר שלמה ברק, כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום הפה והלסת, אשר קבע לתובע 10% נכות צמיתה בגין התאונה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 27/4/10 הסכימו הצדדים כי אותה קביעה של נכות של ד"ר ברק, בת.א 146/05, תחייב ותחול גם בהליך זה.

ב"כ הנתבעים טוען בבקשה, כי מספר שנים לפני התאונה, פנה התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן המל"ל) בתביעה לנכות כללית ונקבעו לו 100% נכות רפואית המורכבת מ- 50% נכות פסיכיאטרית ו-50% נכות אורטופדית, כאשר הנכות הרפואית המשוקללת על פי המל"ל עמדה על 71%. עוד נקבע כי התובע לא כשיר לשום עבודה ומאז הוא מקבל קצבת נכות כללית על בסיס אי כושר עבודה של 100%.

ב"כ הנתבעים טוען לכן כי התובע מושתק השתק שיפוטי כלפי קביעות אלה ומנוע מהכחשת הנכות ושיעורה.

ב"כ הנתבעים טוען כי טענת התובע בסע' 11 לכתב התביעה כי עובר לתאונה היה בריא לחלוטין, סותרת את הקביעה הנ"ל של המל"ל.

הנתבעים טוענים כי לתובע לא היה כושר השתכרות גם לפני התאונה וכי לא בכדי בחר שלא להציג בתחשיב הנזק מטעמו, תלושי שכר לתקופה שלפני התאונה וזאת ניתן להסיק משיעור הנכות הצמיתה הגבוהה של התובע. התובע לכן לא עבד לפני התאונה.

ב"כ הנתבעים טוען כי הנתבעת זכאית להוכיח את הנכות שלא קשורה לתאונה. בכדי לעשות זאת עומדות בפני הנתבעת לשיטתה, 2 דרכי הוכחה: האחת באמצעות השתק שיפוטי והאחרת הינה באמצעות בקשה למינוי מומחים.

באשר לטענת ההשתק השיפוטי, טוען ב"כ הנתבעים כי טענה זו הינה חלק אינטגרלי מהמשפט הישראלי ותפקידה למנוע מן התובע מלהכחיש את אשר נטען על ידי התובע עצמו בפני המל"ל והתקבל על ידי המל"ל. לכן, תקנה 8 לתקנות הפלת"ד (מומחים) עוסקת במינוי מומחים לצורך הוכחת נכות רפואית כאשר יש צורך להוכיח את שיעור הנכות הנכון במסגרת החתירה לחשיפת האמת. כאשר חל ההשתק השיפוטי, העקרונות של תום הלב, מניעת פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי וחיזוק האמון של ציבור בבתי המשפט גובר על הערך של חשיפת האמת ולכן אין צורך למנות מומחים ויש לקבל לשם כך את קביעת המל"ל.

עוד טוען ב"כ הנתבעים כי אם יסבור בית המשפט שאין לקבל את טענת ההשתק השיפוטי, הרי שנוכח הנכויות הגבוהות להם טען התובע, מן הראוי למנות לתובע מומחים בתחום האורטופדי ובתחום הנפשי כדי להוכיח את שיעור הנכות שלא קשורה לתאונה.

ב"כ התובע בתגובתו התנגד לבקשה.

לטענתו, אין להיעתר לבקשה כי ייקבע שהתובע הינו אדם שאינו מסוגל לעבוד, על אף נכותו.

כמו כן אין למנוע מהתובע הבאת ראיות להוכחת נזקו והפסדיו וכן אין למנוע מהנתבעת ככל שתבקש להביא ראיות לכך, כי התובע הינו אדם שאינו מסוגל להשתכר בשל מומו.

עוד טוען ב"כ התובע, כי לבקשת הנתבעת אין כל תמיכה בחיקוק ובפסיקה.

ב"כ התובע טוען כי הפסיקה אותה הציגה הנתבעת אינה תומכת בבקשה, הפסיקה הנ"ל קובעת כי כאשר תבחן יכולת ההשתכרות של התובע, יש להביא בחשבון את יכולת ההשתכרות של התובע במומו וכי הניזוק מושתק מלטעון כי הוא כשיר למלוא ההשתכרות בשל נכותו במסגרת נכות כללית, אך מפה ועד לדרישה כפי שעותרת לה הנתבעת, לקבוע כי התובע מושתק לטעון כי הוא מסוגל לעבוד, המרחק הוא רב.

לשיטת ב"כ התובע, התובע רשאי, גם כאשר קיימות נכויות מהביטוח הלאומי (נכות כללית) לטעון כי אף בהתקיים נכויות אלו, הוא מסוגל לעבוד ולהשתכר.

זאת ועוד, אף המל"ל, קבע במסגרת חוק הביטוח הלאומי כי התובע רשאי לעבוד ולהשתכר שכר נוסף על הקיצבה המשולמת לו גם כאשר נקבעה לו נכות כללית בשיעור 100%.

בתשובה לתגובה, הוסיף ב"כ הנתבעת כי הנתבעים לא טענו בשלב זה כי התובע אינו מסוגל לעבוד, אלא בשלב זה ולצורך קבלת הטענה להשתק שיפוטי, די בכך שהתובע מושתק מהכחשת העובדה שלפני התאונה היתה לו נכות בשיעור 71% נכות משוקללים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ובתשובה לתגובה על צרופותיהן, ולאחר ששמעתי הצדדים, החלטתי הינה כדלקמן:

בסעיף 6ב לחוק הפלת"ד תשל"ה 1975 נקבע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
 
מספר תנאים דרושים לכך שקביעת דרגת נכות תבוא בגדרו של סעיף 6ב וכפי שנקבע בע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 698:
 
"התנאים לעניין יישום דרגת הנכות על תביעת הפיצויים הם אלה:
1. היא נקבעה על-פי כל דין
2. זו דרגת הנכות שנקבעה לנפגע
3. היא מתייחסת לנכות שנגרמה בשל הפגיעה באותה תאונת דרכים."
 

בר"ע 94/86 אברהם עקיבא נ' רותם חברה לביטוח, פ"ד מ (1) 754 (1986),756- 755 התייחס בית המשפט העליון לרציונאל הגלום מאחורי הוראת סעיף 6 ב' ולהיקף תחולתה וקובע:
 
"לא כל קביעת דרגת נכות קודמת מחייבת בתביעה לפי החוק אלא אך זו שנקבעה לנפגע "בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים" (ההדגשה שלי – י.ה). משמע, שהוראה זו חלה רק כאשר הגוף הפועל על-פי דין נדרש בזמנו לקבוע וקבע בפועל את דרגת הנכות העומדת בקשר סיבתי עם התאונה. זה המצב, דרך משל, במקום שבו תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, שכן נדרשת אז הוועדה של המוסד לביטוח לאומי לקבוע אך ורק את דרגת הנכות, שנגרמה עקב הפגיעה בתאונה, ועליה להתעלם מכל נזק שאינו קשור לכך (סעיף 63(א) לחוק הביטוח הלאומי). לפיכך, במקרה כגון זה (בכפוף לסיפא לסעיף 6ב לחוק) רואים את הקביעה כמחייבת אף לצורך התביעה. לא כן בענייננו. קביעת דרגת נכות לפי פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי כלל אינה קשורה באירוע שגרם לנכות, ועל-כן אין הוועדה הרפואית צריכה לתת דעתה על הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה. כל עניינה של הוועדה במצבו הרפואי של הנבדק בעת ביצוע הבדיקה, שכן (כאמור) עצם נכותו יוצרת זכאות לגימלה, ללא קשר לגורמיה. מכאן שבקביעת דרגת הנכות לפי פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי אין מתחשבים באפשרות, שהנפגע היה כבר נכה בטרם התאונה, או שהנכות נגרמה בשל סיבות אחרות ולא עקב התאונה מהטעמים שביארתי אין סעיף 6ב לחוק חל על הקביעה הקודמת של דרגת הנכות".
 
כאמור, אחד התנאים לכך שדרגת נכות שנקבעה לתובע תחייב לפי סעיף 6ב היא שהנכות שנקבעה היא בשל הפגיעה בתאונת הדרכים.

דרגת הנכות אשר נקבעה לתובע על ידי ועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית אינה נובעת מתאונת הדרכים נשוא התביעה ומשכך, לכאורה, היא אינה נכות מחייבת במסגרת הליך זה.

בעניין זה ראה גם ספרו של ריבלין "תאונת הדרכים", עמ' 466:
 
"קביעת דרגת נכות רפואית, שבאה על פי מעשי חקיקה בהם אין חובה, על הרופא או על הוועדה הרפואית, להתייחס לקשר הסיבתי בין דרגת הנכות לתאונת הדרכים, אינו בגדר קביעה על פי דין לצורך סעיף 6ב לחוק הפיצויים. לפיכך, קביעת דרגת נכות לפי פרק הנכות "הכללית" בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 אינה קביעה על פי דין כמשמעותה בסעיף 6ב".
 
קביעה ולפיה הנכות שנקבעה לתובע ללא קשר לתאונה תחייב בהליך זה שלפי חוק הפלת"ד היא בניגוד לדין ולהלכה הפסוקה הקובעים כי לא כל קביעת דרגת נכות מחייבת בתביעה לפי חוק הפלת"ד, אלא אך זו אשר נקבעה בשל הפגיעה שנגרמה באותה תאונת דרכים.

השאלה הנשאלת איפוא היא, האם ניתן באמצעות דוקטרינת ההשתק השיפוטי לטעון כי התובע מושתק מהכחשת העובדה שלפני התאונה היתה לו נכות בשיעור של 71% נכות משוקללת?
 
דוקטרינת ה"השתק השיפוטי", כפי שהוגדרה על ידי כבוד השופטת דורנר בע"א 513/89 Interlego נ' .lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4) 133, 194 משמעה: "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה".
 
ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6), 625 , 632 התייחס בית המשפט העליון לתכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי:

"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמה של השתק שיפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה  בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט "
 
בענייננו, מבקשת הנתבעת להחיל את הכלל של השתק שיפוטי על החלטות של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית.
 
השאלה שיש לבחון במקרה הנדון מתמצתת בשאלה האם התובע טוען במסגרת ההליך שבפניי טענה הפוכה מזו שטען בפני הועדה הרפואית שהינה בבחינת הליך מעין שיפוטי.
 
מחד , בסעיף 11 לכתב התביעה טוען התובע בין היתר כי:

" יצויין כי קודם לתאונה התובע היה אדם בריא לחלוטין ולא סבל מכל מחלה."

מנגד, במספר חוות דעת רפואיות שנערכו על ידי המוסד לביטוח לאומי,מתלונן התובע על פגיעות גופניות שונות מהן הוא סובל:

בחוות דעת רפואית מיום 13/8/91 , נכתב תחת סעיף "פרטי הליקויים(המחלות) מפי התובע:

"רגלו הימנית מגובסת. קשיים בהליכה. בטיפול באורטופדיה רמב"ם מרפאות חוץ עקב שבר בעצמות שוק שמאל. מ- 14/4/91 היה מאושפז...עבר ניתוח בשוק. כמו כן מוסר שנפגע גם ..הידיים וברגל שמאל".

באבחון רפואי פסיכיאטרי מטעם המל"ל מיום 13/8/91 נכתב תחת סעיף "פרטי הליקויים מפי התובע":

"מאושפז בבית חולים טירת הכרמל מ- 30/5/91 גם בעבר היו לו אישפוזים".

בחוות דעת רפואית אורטופדית שנערכה ביום 4.2.92 נכתב תחת סעיף "פרטי הליקויים מפי התובע":

" ב 4/91 נפל מקומה שלישית. שבר ידיים ורגליים. נותח ברמב"ם. לדבריו מוזמן לניתוח נוסף ב- 13/3/92 בקרסול ימין ושמאל. כמו כן גבסים בשתי הידיים".

באבחון רפואי פסיכיאטרי מיום 10/4/1994 נכתב תחת סעיף פרטי הליקויים( המחלות) מפי התובע:

"נמצא בטיפול ברמב"ם. יש לי בעיות עצבים. לא נרגע בלי ווליום.לפעמים נכנס לדיכאון נפשי חזק. ניסה להתאבד כל הזמן מנסה להתאבד (מראה את סימני החתכים על ידיו). היה בטירה במיון. היה מאושפז ב6ב' 6א'. ניסה להתאבד מקומה שלישית המצב גורם לזה...."

מהדברים האמורים עולה, כי התובע טוען בכתב תביעתו טענה כי קודם לתאונה הוא היה אדם בריא לחלוטין, אשר סותרת באופן מובהק את טענותיו בפני המל"ל המתייחסות למצב רפואי נפשי ופיזי רעוע שלו, בטרם התאונה.

לפיכך ומאחר ומדובר במצב בו התובע מעלה טענות עובדתיות סותרות במסגרת שני הליכים שונים- יש להחיל את הכלל של השתק שיפוטי ולראות מכוחו את טענותיו לגבי המצב הפיזי שלו לפני התאונה, כחלות גם במקרה שלפנינו.

יפים לעניין זה הדברים הבאים:

"מאחורי ההשתק שאליו שואפים המבקשים, המבוסס על ההצהרה, עומדת בעיקרה טענה של הגינות ותום-לב (ראו ד' פרידמן ו-נ' כהן, חוזים(אבירם כרך א, תשנ"א) 96). על פי כלל זה, אם העלה אדם טענה בהליך מסויים, וטענתו התקבלה, ובעקבות זאת זכה בטובת הנאה, הוא יהיה מנוע מלהעלות טענה סותרת בהליך אחר" (רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' ישראל פרידמן,  פ"ד נ(5) 418, 422).

יש להבהיר כי אין בדברים האמורים כדי לקבוע כי התובע מושתק מהכחשת העובדה כי לפני התאונה היתה לתובע נכות כללית בשיעור גבוה. ההשתק חל אך ורק לגבי טיעוני התובע לגבי מצבו הבריאותי לפני התאונה.

באשר לגובה הנכות הרפואית שנקבעה לתובע לפני התאונה, הרי בנקל יש בידי הנתבעת להוכיח עובדה זו וזאת באמצעות מסמכים שהוגשו ושיוגשו על ידה וכן באמצעות תעודת עובד ציבור. כמו כן יש בידי הנתבעת לטעון לעניין השלכת נכות זו על גובה הפיצוי וכמקובל, בתחשיב הנזק מטעמה ובמסגרת הסיכומים.

לאור האמור לעיל אני מקבל את הטענה בדבר השתק שיפוטי באופן חלקי, באופן הזה שהתובע מנוע מלטעון טענות סותרות לאשר נטען על ידו בהליכי המל"ל לקביעת דרגת נכות כללית, באשר למצבו הבריאותי קודם לתאונה נשוא דיוננו אולם אין כל השתק לעניין הנכות שנקבעה לתובע במל"ל.

יחד עם זאת, אני נעתר לבקשתם החלופית של הנתבעים למינוי מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה כדי להוכיח נכויות שלא נגרמו כתוצאה מהתאונה, וכדי לאפשר לנתבעים להוכיח את הנכות של "משקולת האלמלא".

בשכ"ט מומחים אלה ישאו הנתבעים בסך של 4,500 ₪ ומע"מ לכל אחד מהמומחים.



החלטה מפורטת לגבי מינוי מומחים אלה תינתן בנפרד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השתק עקיף

  2. כלל ההשתק

  3. השתק הגנתי

  4. השתק עילה

  5. השתק משפטי

  6. השתק הבטחה

  7. השתק שיפוטי

  8. השתק פלוגתא

  9. מהי טענת השתק ?

  10. מהו השתק שיפוטי ?

  11. טענת השתק פלוגתא

  12. השתק בדיני מקרקעין

  13. תנאים להשתק פלוגתא

  14. השתק עילה סעדים זהים

  15. מתי נוצר השתק פלוגתא ?

  16. הסכם פשרה השתק פלוגתא

  17. השתק פלוגתא פסק דין זר

  18. השתק פלוגתא בהליך פלילי

  19. דחייה על הסף מחמת השתק פלוגתא

  20. טעות המשפט קודם - השתק פלוגתא

  21. האם תשלום חברת ביטוח מהווה השתק ?

  22. השתק פלוגתא בשאלת הכיסוי הביטוח

  23. השתק פלוגתא בגין פסק דין בהסכמה

  24. נכות עקב תאונת דרכים השתק פלוגתא

  25. השתק פלוגתא על פסק דין בהעדר הגנה

  26. ההבדל בין השתק עילה והשתק פלוגתא

  27. תאונת עבודה השתק עילה עובד מעביד

  28. האם הסכמה דיונית יוצרת השתק פלוגתא ?

  29. האם השתק פלוגתא חל גם על "החלטות" ?

  30. השתק פלוגתא ללא זהות מוחלטת בין הצדדים

  31. מה ההבדל בין השתק שיפוטי להשתק פלוגתא ?

  32. האם פסק דין בהעדר הגנה מהווה השתק פלוגתא ?

  33. בקשת רשות להתגונן שנדחתה מהווה השתק פלוגתא

  34. האם יש השתק פלוגתא תביעות שיבוב של חברת ביטוח ?

  35. זכות בלתי הדירה להחזיק או להשתמש במקרקעין מכוח השתק

  36. האם יש השתק פלוגתא למרות "חילופי עמדות" בעלי הדין ?

  37. האם תביעת המבוטח יוצרת השתק פלוגתא בתביעת חברת הביטוח ?

  38. האם תביעה בגין נזקי רכוש יוצרת השתק פלוגתא לגבי נזקי גוף ?

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון