מינוי מומחה בתחום הראומטולוגי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה בתחום הראומטולוגי: בפניי בקשה מטעם התובעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ולמנות מומחה בתחום הראומטולוגי לקביעת נכותה כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה. רקע התובעת נפגעה ביום 10.5.05 בתאונת דרכים אשר הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לכתב תביעתה צירפה התובעת בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי. בהחלטתי מיום 8.4.10 מיניתי את ד"ר יעקב אבלין כמומחה רפואי בתחום הראומטולוגי. לאחר מתן החלטתי זו הגישה הנתבעת בקשה לשינוי החלטה במסגרתה טענה כי התובעת עמדה לבדיקה בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה כי לא נותרה לה נכות צמיתה כתוצאה מן התאונה. חשוב לציין כי בכתב תביעתה התובעת לא הזכירה את העובדה שהגישה תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי וכי עמדה בפני ועדה רפואית של המל"ל, אשר קבעה כי לא נותרה לה נכות צמיתה בתחום האורטופדי והנוירולוגי. התנהלות זו של התובעת אינה מקובלת עליי, כפי שכבר הבעתי דעתי בהחלטות קודמות. לאור בקשת הנתבעת הוריתי בהחלטתי מיום 2.9.10 על השהיית מינויו של המומחה ד"ר אבלין. מינוי המומחה הושהה לאחר שהתובעת כבר נבדקה על ידו ובטרם נתנה חוות דעתו. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 5.10.10 קבעתי כי ככל שהתובעת מבקשת לסתור את קביעת המל"ל עליה להגיש בקשה להביא ראיות לסתור ולא בקשה למינוי מומחה, כפי שנתבקש על ידה בבקשה אשר צורפה לכתב התביעה. כעת מונחת בפניי בקשת התובעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום הראומטולוגי. טענות הצדדים התובעת מציינת בבקשתה כי אכן עמדה בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בהרכב של אורטופד ונוירולוג בלבד. לטענתה, רק מספר שנים לאחר שנקבעה נכותה במל"ל ומשהוסיפה להתלונן בפני הגורמים המטפלים על כאבים בחלקי גופה השונים, אובחנה כסובלת מתסמונת הפיברומיאלגיה וכי ממצאים אלה לא עמדו בפני הועדה אשר דנה בעניינה מספר שנים קודם לכן. התובעת מסתמכת בבקשתה על רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח נ' טטרו יאיר, פ"ד מז(4) 89 וטוענת כי אין לחייבה לפנות למל"ל לצורך קביעת דרגת נכותה גם במקרה בו מתבקשת סתירת דרגת הנכות אשר נקבעה לה על ידי המל"ל. בנוסף מפנה המבקשת לרע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' רחמים קמחי, פ"ד מז (4) 815, שם נקבע כי כאשר עומדת לצד הזכות להביא ראיות לסתור, אין לחייבו לפנות בתביעה להחמרה למוסד לביטוח לאומי. התובעת מציינת בבקשתה כי במידה ותותר הבאת ראיות לסתור, תיטול על עצמה את תשלום שכר טרחת המומחה הרפואי. לחילופין, עותרת התובעת למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי מהטעם שלא נבדקה על ידי מומחה בתחום זה במל"ל. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, החלטת הועדה הרפואית כי לא נותרה לתובעת נכות מהווה קביעה על פי דין כמשמעותה בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים ומשכך מנועה התובעת מלעתור למינוי מומחה לפי סעיף 6א'. בנוסף, טוענת הנתבעת כי אין מקום להתיר לתובעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. הנתבעת טוענת כי מעיון במסמכים הרפואיים והשוואת תלונותיה של התובעת והממצאים במועד בדיקת הועדה עם תלונותיה והממצאים הרפואיים בתקופה המאוחרת לבדיקת הועדה, עולה כי לא חלה החמרה במצבה של התובעת. תלונות התובעת כפי שפורטו בהפניות לריאומטולוג אינן תלונות חדשות אלא תלונות שהובאו לידיעת הועדה הרפואית. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת נבדקה ע"י ראומטולוג רק למעלה משלוש שנים לאחר התאונה וכי התיעוד בתחום זה הוא דל ולא רציף ואינו מצדיק התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. דיון משעמדה התובעת בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, היא בחרה במתווה הקבוע בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") לקביעת נכותה תוצאת התאונה, והדרך העומדת בפניה למינוי מומחה רפואי הינה באמצעות הגשת בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ולא בקשה למינוי מומחה לפי המסלול המתווה בסעיף 6א. סעיף 6ב' לחוק הפיצויים קובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". בפסיקה נקבע כי על בית המשפט לעשות שימוש במשורה בסיפא לסעיף 6ב', וכלשון כב' השופט אור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77: "אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד". בע"א 634/95 עודה נ' רותם, פ"ד לט(4) 505 נקבע כי סטייה מהכלל האמור לעיל, תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהיו טעמים משפטיים או עובדתיים: א. טעמים משפטיים כגון: האם נראה לביהמ"ש, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת. בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו בתי המשפט להביא ראיות לסתור כאשר החומר הרפואי שעמד בפני הועדה אינו שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית נ' פלבינסקי תק-על 94(3) 847). כן התאפשר הדבר כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הועדה ועד לדיון בבית המשפט, או כאשר לא היו בפני הוועדה עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה שלו היו בפניה, היו מביאים לתוצאה שונה. בענייננו, ביום 9.7.06 נבדקה התובעת ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שכללה אורטופד ונוירולוג. כמפורט בסעיף 18 לדו"ח הועדה, המסמכים שעמדו בפניה היו: תעודת חדר מיון מיום 24.6.05, CT עמ"ש, תעודת חדר מיון מיום 11.5.05, תיק רפואי אורטופדי ובדיקת EMG מיום 9.5.06. בפרק תלונות הנפגע מצויין: "כאבי גב צוואר גב תחתון, לא מסוגלת לישיבה ממושכת ואח"כ פוטרה מהעבודה. היו נדודי שינה וחרדות בלילה, טופלה כעת לא נותרו תלונות בעניין זה..." הועדה הרפואית הגיעה למסקנה כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בגין הפגיעה בתאונה בתחום האורטופדי והנוירולוגי, תוך שהיא מציינת כי הנפגעת החלימה מהפגיעה בברך ימין וכי אין עדות לפגיעה חבלתית בעמ"ש מתני. תלונות התובעת כפי שהוצגו לוועדה הרפואית התמקדו בכאבי גב וצוואר. תלונות בדבר כאבים מפושטים עליהם הלינה התובעת בהמשך בפני הרופאים המטפלים, לא הועלו בפני הוועדה. למעשה, רק בחלוף הזמן ומשלא נמצא גורם אורטופדי לתלונותיה, פנתה התובעת לפרופ' בוסקילה, ראומטולוג, אשר קבע במסמך מיום 25.9.08 כי התובעת סובלת מתסמונת הפיברומיאלגיה והמליץ על מעקב ראומטולוגי. בחודש 05/10 פנתה התובעת לד"ר תיאודור שיפטר, ריאומטולוג אף הוא, אשר בדק את התובעת וחזר על האבחנה כי היא סובלת מתסמונת הפיברומיאלגיה. בפני הוועדה הרפואית של המל"ל התובעת לא התלוננה על כאבים מפושטים. תסמונת הפיברומיאלגיה כלל לא עלתה על שולחן דיוני הוועדה, שהתמקדו בפן האורטופדי והנוירולוגי של הפגיעה. ויודגש, כי אין מדובר בהכרח בהחמרה במצבה של התובעת בהשוואה למצבה במועד בדיקתה על ידי הועדה, כי אם בעובדה שבפני הועדה לא עמדה התמונה המלאה ביחס לתסמונת ממנה סובלת התובעת, אשר אובחנה בחלוף הזמן בהמשך הבירור הרפואי. בהקשר זה אוסיף כי משלא מדובר בהכרח בהחמרה אלא בעובדה שבפני הועדה לא עמדה התמונה המלאה בנוגע למצבה הרפואי של התובעת לאשורו, האפשרות של קיום בדיקה נוספת על ידי הועדה הרפואית נוכח החמרה אינה רלוונטית. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי מתקיימים טעמים המצדיקים מתן רשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי. באשר לטענת הנתבעת כי התיעוד שהציגה התובעת בתחום הראומטולוגי הינו דל ובלתי רציף, אכן מדובר בתיעוד שאינו רב, אולם עולה ממנו באופן ברור כי התובעת אובחנה כסבולת מתסמונת הפיברומיאלגיה, אבחנה אשר אין חולק כי לא עמדה בפני הועדה הרפואית. מטעם זה ועל מנת שניתן יהיה להתרשם ממצבה הרפואי של התובעת לאשורו, ניתן להסתפק בתיעוד אשר הומצא לצורך קבלת הבקשה. לאור האמור לעיל תבוטל השהיית מינויו של ד"ר אבלין, אשר מתבקש להמציא את חוות דעתו לתיק בית המשפט ולצדדים. מומחהמינוי מומחה