נזקים למטעים ע''י עדר פרות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים שנגרמו ע''י עדר פרות: תביעה זו, עניינה בנזק שנגרם למטעי התובע, בשנת 2001 בין החודשים מרץ - יוני, על ידי עדר פרות השייך לטענת התובע, לנתבע מר מיכאל נעמן. הנזק נגרם, על פי כתב התביעה, בגלל רשלנותה של המועצה המקומית שלומי, אשר הרסה תוואי דרך וגדר קיימת, שהפרידה בין מטעי התובע לשטחים באחריותה, באופן חד צדדי ומבלי שהוקמה גדר אחרת. המצב איפשר לעדרו של מר נעמן, לחדור למטעים, חדירות אשר נמשכו במשך מספר חודשים ולגרום נזק רב למטעי האבוקדו, הבננות והליצ'י, של התובע. הנזק שנגרם נאמד על ידי השמאי מר יגר נבו, ב - 87,857 ₪ נכון ליום 08.07.2001. התביעה הוגשה בשנת 2005 כנגד הנתבעים: המועצה המקומית שלומי ומר מיכאל נעמן. צדדים נוספים צורפו לתביעה: החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, אשר הרסה את הגדר ואמורה היתה להקים את הגדר החדשה. ולזר נוי ופיתוח ש.ר., אשר עסקה בפועל בעבודות הריסת התוואי והגדר והקמתה מחדש. כאן יש לציין, שמדובר בגדר הכוללת רכיבים רבים, ביניהם, סלילת דרכים, תאורה וגידור. כפי שניתן להבין, מדובר בחלק מגדר בטחון בגבול הצפוני של המדינה. לא היתה מחלוקת בין הנתבעת 1 וצדדי ג', כי לתובע נגרם נזק, ובמהלך הדיונים השונים הגיעו הצדדים האחרים פרט לנתבע, להסכמי פשרה. על פי ההסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 7.12.08 נדחתה התביעה כנגד הנתבעת 1, וכן נדחתה ההודעה כנגד צד ג'. מן הדיון אשר התקיים ביום 2.12.08, ניתן להבין, כי התובע קיבל פיצוי בהסדר, כנראה מחוץ לכותלי בית המשפט, (עמוד 1 שורות 10-21). טענתו העיקרית של הנתבע, פרט להכחשות הגורפות באופן כללי, כי הפרות אינן שייכות לו, וכי אין לו כל ידיעה מי הם בעליהן. מטעם התובע העידו מר אהוד אדלמן, שהיה מרכז ענף הבננות בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, מר משה ורדי, מרכז משק בקיבוץ ראש הנקרה במועד האירועים, ומר נבו יגר השמאי, אשר העריך את הנזקים לאחר שביקר בחלקות הניזוקות. הערכתו מתייחסת הן לנזקים במטעים וכן לנזקי הדרך והגדר. הנתבע העיד בעצמו ולא זימן עדים אחרים. התמונה המצטיירת מהעדויות בפני בית המשפט, היא כדלקמן: לבני משפחת נעמן המתגוררת בשלומי, עדרי פרות. לגבי הנתבע - על פי עדותו, זהו אחד מעיסוקיו חובקי עולם. לנתבע אחים נוספים אמיר ומוריס, העוסקים אף הם בבקר. כנגד האח אמיר, ניתן פסק דין בת.א. 9311/05 בגין נזקים למטעים שנגרמו במועד מאוחר יותר למועדים נשוא תיק זה, כפי שיפורט להלן. שטחי המועצה המקומית שלומי, גובלים בשטחי התובע, ביניהם מטעים של בננות, אבוקדו וליצ'י. תופעת חדירת הפרות למטעים, אינה חד פעמית ומוכרת היטב לאנשי התובע, כמו גם לנתבע. חדירות אלו מלוות תדיר בגרימת נזקים לעצים ולפריים. אירועים מסוג זה קרו כאמור, גם לאחר האירוע נשוא התביעה וגם לפניו וחלק מהם היו נשוא ת.א. 9311/05 הנ"ל. אחד מן הגורמים לבעיה היה, יבוש שטחי מטעים לטובת הרצון להקים אזור תעשיה ולספח את שטחו אל שטח המועצה המקומית שלומי. בהסכמה ניתנה רשות התובע למרעה בשטח זה. דא עקא, הסכמה זו היתה לרועץ משנהרסה הגדר המפרידה ועדרי הפרות חדרו מעבר לשטח היבוש גם למטעים. לא היתה כמובן כל הסכמה, כי עדרי הפרות ימשיכו את המרעה לתוך המטעים של התובע ויגרמו לנזק. הגדר, הקמתה, הריסתה וכו', היא חלק ממערך בטחוני, אשר להקמתו שותפות גם המועצה המקומית שלומי וגם המדינה, באמצעות החברה למשק וכלכלה. היות והצדדים שכנים ותופעת מרעה הפרות בשטח התובע אינה חדשה, היו נסינונות הדברות רבים, ולגבי האירועים נשוא תביעה זו, פניות אל הנתבע 2, אשר הבטיח ואף שלח אנשים, ביניהם, אחיו אמיר, לפנות את הפרות. החל ממחצית חודש מרץ 2001, נעשו עבודות הריסה ללא תיאום עם התובע, כתוצאה מכך, נהרסה הגדר מבלי שאנשי התובע ידעו בעוד מועד, והתוצאה - הפרות היו חופשיות להכנס למטעים, ואכן זאת עשו וגרמו נזק על ידי רמיסת נצרים, אכילת פירות וכו'. שיחות, פגישות, בקשות וכו', התנהלו במשך כל השבועות, עד 31.06.2001, והוקמה באופן זמני, גדר תייל בלבד. זו לא עמדה בפני הפרות אשר דרסוה ושוב חדרו למטעים, וגרמו נזק. חלק מן הרקע עולה מהמסמכים, אשר צורפו לתצהיר מטעם הנתבעת והודעתה לצדדי ג', חלק ממסמכים אשר צורפו לתצהירי מר אדלמן ומר ורדי. מבלי כמובן, להתייחס למשקלם של ההתכתבויות בין הגורמים במועצה המקומית שלומי, לחברה למשק וכלכלה, תמונה עגומה מאוד עולה מההתייחסות לביצוע עבודות האמורות להגן על חלק מגבולה הצפוני של המדינה. מר ורדי ומר אדלמן היו אנשי התובע שהעידו. עד נוסף היה אמור להעיד, מר דני מאיר. לא הוברר בבית המשפט, מדוע בסופו של דבר, לא הגיע להעיד. מר מאיר היה בזמנו סייר הבטחון במועצה אזורית מטה אשר. כנראה, היות והאירוע אליו התייחס במכתבו המצורף לתצהירו של מר ורדי, הוא מאוחר לאירועים נשוא התביעה, לא הוזמן בסופו של דבר להעיד. לא למר ורדי ולא למר אדלמן, היה ספק כי הפרות, אותן ראו תקופות ארוכות, שייכות למשפחת נעמן בכלל ולמר מיכה נעמן בפרט. לתמיכה בכך, הוצגו מסמכים של הלשכה הוטרינרית המחוזית עכו - נצרת, המתייחסים לחיסון העדר של הנתבע. בשנת 2000 חוסנו מן העדר 803 ראשי בקר - ת/1. הנתבע לא הציג כל מסמך נוגד אחר וגם לא כל מסמך המעיד כי לאחיו אמיר, יש עדר או למישהו אחר מבני משפחתו. מר אהוד אדלמן ומר משה ורדי, העידו עדות כנה ואמיתית, לא מתחכמת ומתחמקת, אלא דברים כהווייתם, כפי שחוו אותם ובכאב. שניהם היו עדים לפלישת הפרות למטעים בתקופה נשוא תביעה זו, ולשניהם לא היה ספק, כי מדובר בפרות השייכות לנתבע, גם אם לא כולן. (דברי מר אדלמן - עמודים 7-8 לפרוטוקול). הראיה הנצחת מבחינתם היתה, כי בכל פעם שפנו אליו, הבטיח כי ידאג מייד לפינוי הפרות. אכן בפועל מי שנראה בשטח, דואג לפינוי, הוא אחיו אמיר, אך בליווי בניו של הנתבע. מר ורדי ומר אדלמן, ידעו היכן נמצאות הרפתות או המכלאה של הבקר, כי העדר של מוריס כלל אינו יוצא את הרפת. רק לגבי העדר של הנתבע נמצאו חיסונים. ב"כ הנתבע טען, כי משאישר מר אדלמן, כי לא חתם בפני עורך הדין על התצהיר (עמוד 3 שורות 9,10), הרי כביכול אין חקירה ראשית בפני בית המשפט. מבלי להכנס לעומקה של סוגיה זו, די בדברים שאמר מר אדלמן בחקירה הנגדית, דהיינו: "ש. כשבאת למקום ראית פרות בשטח אוכלות מן הפרי. ת. נכון. ש. אחר כך בסעיף 7: "אציין כי הפרות היחידות...."נכון שזה מה שכתבת. ת. נכון. ש. נכון שלאמיר נעמן יש גם פרות. ת. כן. אבל שנה לפני האירוע היתה סופה מאוד גדולה שהפילה 250 דונם של בננות. מיכה ביקש ממני לרעות את העדר על השטחים שנפלו וביקשתי ממרכז המשק אישור והעלנו את העדר על אותם שטחים שנפלו, גם מיכה וגם אמיר היו עם העדר, והעדר משותף, ובגלל זה כתבתי משפח' נעמן לזהות איזו פרה היא שלו ואיזה שלו אני לא יכול. שנה לפני זה היה סביבות 100 פרות והם הגיעו למטע. אם 100 פרות היו גם באירוע הזה אז אחד ועוד אחד זה שניים לא שלוש. בגלל זה ציינתי משפחה, אך אני מניח שזה גם וגם. ש. כלומר המסקנה שאני מסיק ממה שאמרת קודם לאור מה שכתבת בתצהיר, שיצאת מנקודת הנחה שהעדר הוא משותף ולכן כתבת משפחת נעמן ולא מיכה. אך התביעה הוגשה רק נגד מיכה נעמן ולא נגד אמיר. ת. אני לא יכול לענות לזה כי לא אני הגשתי את התביעה. ש. בהמשך לתצהירך בסעיף 11 כתוב שהקיבוץ הגיש תלונה למשטרת ישראל ביום 30.6 אתה הגשת את התלונה בשם הקיבוץ. ת. לא. מי שהגיש אותה הוא מרכז המשק. אני הייתי מרכז הענף. ש. אתה יודע נגד מי הוגשה התלונה במשטרה. ת. כמו שציינתי לא אני הגשתי ואינני יודע נגד מי. ש. בסעיף 13 לתצהירך. תסביר לבית המשפט למה כתבת בתחילה בבעלותו של מיכה נעמן ואחר כך ברשות משפחת נעמן. ת. אם אתה חוזר לסעיף 7 יש שם שני משפטים, תקרא את המשפט השני ואז תבין למה חשבתי וכתבתי את מה שכתבתי בסעיף 13.הוא לא אמר לי שהוא ידאג שאחיו יוציא את הפרות, מן הסתם הבנתי שזה הפרות שלו ולא של אחיו. ש. אבל קיימת אפשרות נוספת ויכול להיות שהפרות האלה שייכות לאמיר נעמן והוא דיבר עם אמיר נעמן והוא זה שבא להוציא את הפרות מהשטח. ת. בפועל מי שבא להוציא את הפרות היה אמיר, אבל היו גם בן של מיכה, ועוד אחד ואפילו שניים, אני לא למד שום דבר, אני ביקשתי ממיכה. ש. אני למד מכאן שהמסקנה שלך בהיות העדר של מיכה היא מהעובדה שעם אמיר הגיעו בן אחד או שניים של מיכה. מכאן למדת שאלו הפרות של מיכה. ת. לא. אני הייתי איתו בקשר טלפוני יותר מפעם אחת, כי האירוע נמשך לאורך תקופה של שבועיים והוא אמר לי שהוא ידאג לכך שהפרות תוצאנה מהשטח, ביום האחרון לא כל העדר היה בשטח, במשך השבועיים האלה הוא לא אמר שאמיר ידאג להוצאת הפרות. ש. כמה פעמים היה האירוע האם זה היה יום יומי. ת. כן. ברוב הפעמים אנו גרשנו את הפרות כי היו מעט, ביום האחרון זה כבר היה כל העדר כמאה פרות. ש. בסעיף 12 לתצהירך, אתה אומר "ביום 1.7.01...." נפגשת עם אמיר נעמן. ת. אני עזרתי להוציא את הפרות מהשטח, עם כל הצוות שלי. ש. אני אומר לך שהפרות היו של אמיר נעמן והוא הגיע והוציא אותן מהשטח. יכול להיות? ת. יכול להיות שחלק מן הפרות היו גם שלו. ש. מה זה חלק מהפרות?איך אתה אומר חלק באיזה חלק. ת. מהניסיון שלי שנה לפני שאנו הרשנו להם לעלות על השטחים העדר היה באותו גודל, הם שניהם התעסקו עם העדר, הם הביאו אותו הזיזו אותו משטח לשטח, ואני לא יכול לקבוע כמה היו שלו וכמה היו שלו, אני מניח שבאיזה מקום היו רישומים. ש. אז למה לא הגשתם תביעה גם נגד אמיר נעמן. ת. הלכו ובדקו מול רישומים של הוטרינר באיזור, ומצאו שמי שעל שם מי שרשומים החיסונים של הפרות זה היה מיכה נעמן ולא אמיר. מכיוון שאני לא הגשתי את התביעה אני לא יכול להגיד, מה שהצהרתי זה מה שאני אומר עכשיו. ש. אני אומר לך שמיכה נעמן לא אמר לך אף פעם, אודי הפרות שבשטח הן שלי, נכון שהוא לא אמר לך את זה. ת. מה זה אף פעם. ש. במקרה הספציפי הזה. לא לפני ולא אחרי. ת. במקרה הספציפי הזה, הוא אמר לי אני אדאג להוציא את הפרות. ש. אבל הוא לא אמר לך אלו הפרות שלי. ת. כשאני מתקשר לנדב (אני סבורה שנפלה כאן טעות קולמוס וצריך להיות אדם ולא נדב -בכל התיק לא נזכר אף אדם ששמו נדב - ח.ל.ה.) ואני אומר לו הפרות שלכם בשטח, והוא אומר לי אני אדאג להוציא אותן, אני מבין דבר אחד, שלפחות חלק מן הפרות הן שלו." (עמוד 3 לפרוטוקול שורה 17, עד עמוד 5 שורה 11, ישיבה מיום 2.12.08). לא למותר להעיר, כי מר אדלמן אישר את חתימתו על התצהיר, לאחר שהוזהר על ידי בית המשפט, כי עליו לומר את האמת וכל האמת. מר אדלמן אישר לאחר אזהרת בית המשפט, כי האמור בתצהיר הוא על סמך דבריו. תצהיר עדות ראשית הונהג על מנת להקל על בית המשפט בהליך ניהול הדיון, ואין בכך כדי ללמד על אמיתות או חוסר אמיתות לתוכנו של המסמך, אשר נכתב לפי דבריו של מר אדלמן, ועל כן, משהוזהר על ידי בית המשפט, הרי תוכן דבריו מתקבל ולא הצורה. לעניין אישור עורך הדין, חתימה שלא בפניו, הוא נושא במישור יחסים אחר. למעלה מן הצורך: מר אדלמן חזר ואמר: "מה שהצהרתי זה מה שאני אומר עכשיו" (עמוד 5 שורה 3), ועל כן, והיות והוזהר על ידי בית המשפט, הרי הדברים כתובים ב"תצהיר" גם אם לא אומתו על ידי חתימה בנוכחות עו"ד - תכנם הוא העיקר, ואזהרת בית המשפט בודאי אינה נופלת בתוקפה מאזהרת עורך דין המאשר את חתימת המצהיר בפניו. לעניין טענות ב"כ הנתבע, כי התובע לא דאג להקים גדר בעצמו, או להציב שומרים, השיב מר אדלמן, כי קיבל את המילה של מיכה וגם המועצה המקומית שלומי כאמור, הגדר הזמנית אשר הוקמה לא עמדה בפני הפרות (שורות 14-18 עמוד 7 לפרוטוקול). עדותו של מר אדלמן אינה עומדת לבדה, קיימת גם עדותו של מר ורדי בתצהיר עדות ראשית ובחקירה הנגדית: " ת. אני יודע שלמוריס יש פרות שלא יוצאות ממכלאה, אני יודע שלמיכה יש פרות שכן יוצאות ממכלאה, דיברת איך הפרות מגיעות משלומי לראש הנקרה. אני נפגשתי איתו לא פעם על ההר, דרך ההר הזה הן מגיעות לשטחינו מרחק של קילומטר, קילומטר וחצי, אך הן רועות על ההר. אני הסתובבתי עם מיכה לא פעם ודיברנו שבהר איפה שאין גדר, הוא תבע ממני לשים גדר וטען כי הפרות שלו חודרות לשטחי כי לא עשיתי גדר על ההר כמו שעשיתי כך שממיכה יודע שיש לו פרות שמסתובבות בשטח. ש. גם לאמיר יש פרות שמסתובבות בשטח. ת. אני לא יודע ולא ידעתי שיש לאמיר פרות. באותו מועד ידעתי שמיכה מרכז את כל ענייני הפרות בידיו. ש. איך ידעת שהוא מרכז. ת. הוא בא אלי לא פעם אחת בדברים היה אצלי במשרד ודיבר על הנושא של הפרות. גם ברישומים שבדקתי במשרד החקלאות, רק על שמו היו פרות. ש. למה לא כתבת את כל הסיפור הזה בתצהיר. ת. לא אמרתי שהוא מרכז את ענייני הפרות. אמרתי שהוא דיבר איתי על הפרות. ש. זאת אומרת שאתה לא יכול להגיד הפרות הן של מיכה נעמן, אלא הסקת שהפרות של משפחת נעמן הן של מיכה. ת. הפרות שרועות בהר משנת 2001, והיה ויכוח מי יעשה את הגדר, לא היתה שאלה שהפרות לא שלו." (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 23-28,עד עמוד 12 שורה 12 ישיבה מיום 2.12.08). לעומת עדויות אלו, מהן התרשמתי כי ניתנו בכנות, ביושר ובנאיביות מסויימת, ללא כחל וסרק, והן מהימנות ואמינות, הרי עדותו של הנתבע היתה מתחכמת ומתחמקת כמו פרשת ההגנה. הנתבע השתדל להרחיק את עצמו ככל האפשר, אך כבר בתשובתו הראשונה לאחר הצגת מגוון העיסוקים והעסקים שלו, השיב כדלקמן: "ש. של מי היו הפרות שחדרו למטעים של ראש הנקרה וגרמו לנזק נושא התביעה? ת. אני לא ראיתי אף פעם את הפרות, לא קרה פעם שקראו לי לבוא לקחת את הפרות. הילדים שלי למדו בקיבוץ גשר הזיו והחברות שלי עם הקיבוצים היא מאוד קרובה. כל פעם שהיו פרות, הייתי מרים טלפון לאמא שלי, ואומר לה שתתקשר לאמיר שייקח את הפרות, היות ואני לא מדבר איתו." הסתירה הפנימית בתשובה זו, מדברת בעת עצמה ואחר כך הנתבע אשר חש בה בעצמו, המשיך בתשובתו לשאלה של מי היו הפרות בשטח, והשיב כך: "ת. אם הייתי רואה את הפרות הייתי יכול להעיד של מי הפרות, היות ולא ראיתי אני לא יכול להגיד, הפרות שלי במכלאה סגורות, ומקבלות אוכל, המכלאה שלי מרוחקת מקיבוץ ראש הנקרה כ-3.5 ק"מ. השיחות שהיו לי איתם הן מיכה יש פרות בשטח, אני חושב שזה ורדי או אודי או מוטי הייתי אומר להם הפרות האלה לא שלי. היו מס' טלפונים ובכל פעם אמרתי להם להתקשר לאמיר. הפרות שלי מסומנות גם לפי תעודת זהות." (עמוד 17 שורה 26 עד עמוד 18 שורה 8 לפרוטוקול). שוב סתר הנתבע את דבריו, כי לא קרה פעם שקראו לו לבוא, והודה בשיחות שהיו לו עם ורדי או אודי או מוטי. אמנם שב והכחיש כי הפרות הן שלו, אך להכחשה זאת אין משקל רב במאזן הכולל של העדויות. הנתבע לא הזמין להעיד איש מבני משפחתו. הדעת ניתנת וכך ההלכה, כי משהבטיח כי ידאג לפנות את עדר הפרות וזאת לא הכחיש, ובעקבות הפניה אליו, ולא אל אמיר אחיו, החל פינוי יחד עם אנשי התובע, של אמיר ובני הנתבע, ואיש מהם לא הגיע להעיד לטובתו, הרי לו היה מזמינם להעיד, עדותם היתה מזיקה ויתכן ומאשרת את הגירסה, כי אמנם הפרות הן של הנתבע. נטענה טענה כנגד אנשי התובע, מדוע לא תפסו מי מהפרות, והרדימון על מנת לזהותן. נבצר ממני כיצד ניתן כלל לבוא בטרוניה אל אנשי התובע, על כך, כי נמנעו מפעולה בלתי חוקית. לא קשה לתאר את גודל המחאה והטרוניה כלפי התובע, לו אכן ביצע מעשה זה. מעבר לכך, העידו אנשי התובע, כי חלק מהפרות היו כרותות אזניים, בכדי, כנראה, שלא יהיה ניתן לזהותן. במקום זאת, פנו אל השירותים הויטרינרים, ת/1 - תעודת עובד ציבור של ד"ר יובל הדני, המעידה על חיסון עדר הפרות של הנתבע. לא נמצא תעודת חיסון של עדר אחר. התביעה כאן היא תביעה אזרחית ולא פלילית. אין כאן צורך להוכיח מעל לכל ספק סביר, ודי במאזן ההסתברויות אשר יטה לטובת התובע, כדי לקבל את התביעה. המאזן אכן קיים ואף למעלה מכך, אני מאמינה לגירסאות מר ורדי ומר אדלמן במלואן. מדובר באירועים מתמשכים, במשך שנים ולא אירוע חד פעמי. אני מאמינה למר אדלמן ולמר ורדי, כי כאשר ביקשו מהנתבע לפנות את העדר משטחי התובע, הוא אמר כי ידאג לעשות כן. העדר פונה בעזרתם של אנשי הנתבע והתובע. אני מקבלת את טענת ב"כ התובע, כי יש כאן יותר מהודאת בעל דין. אני מקבלת את עדותו של מר ורדי, כי למשפחת נעמן רפת אחת בה נמצאים הבקר של המשפחה או המשפחות. לו לא היה כך, היה הנתבע טורח להזמין להעיד את מר אמיר נעמן ו/או מר מוריס נעמן לנסות להפריך עדות זאת. ת.א. 9311/05 של בית משפט השלום חיפה. ב"כ הנתבע ביקש להציג את כתב התביעה בתיק הנ"ל, בו הגיש התובע תביעה כנגד אמיר נעמן. על פי ההחלטה בעניין זה, הובא כל התיק לעיוני. התביעה התייחסה לגרימת נזקים למטעי התובע, החל מחודש אוקטובר 2004 עד לחודש מרץ 2005, על ידי עדר הפרות השייך לאמיר נעמן. כתב התביעה מתאר גם כאן נסיונות להגיע להסדרים, הן עם אמיר נעמן והן עם המועצה המקומית. היקף הנזקים הנתבע היה 254,861 ₪. מר אמיר נעמן לא הגיש כתב הגנה, וניתן פסק דין בהעדר הגנה. בקשה לביטולו נדחתה באופן חריג, כפי שכתבה כבוד הרשמת ספרא ברנע בהחלטתה מיום 5.7.06, החלטתה מדברת בעד עצמה. מר אמיר נעמן הגיש ערעור ופסק הדין בוטל על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בע"א 3770/06, אשר קבע תנאי הפקדה וערבות. הנתבע לא מילא אחר התנאים, ובקשתו להארכת מועד נדחתה. אי לכך, נותר פסק הדין כנגדו על כנו. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ב - 23.10.08 לפני מועד שמיעת הראיות בתביעה כאן. אין בכתב התביעה בתיק 9311/05 הנ"ל ואף בבקשה לביטול פסק הדין, שם לכאורה, מפורטת הגנתו של מר אמיר נעמן, משום ללמד דבר וחצי דבר על זהות עדר הפרות, אשר גרם נזק למטעי התובע נשוא תביעה זו. הרלוונטיות שלו היא רק לעניין, כי במשך שנים סובל התובע מנזקים הנגרמים על ידי עדר פרות השייכים לבני משפחת נעמן. הנזק התובע נעזר בחוות דעתו של מר יגר נבו, להערכת הנזקים אשר נגרמו לתובע - ת/1. מר יגר נבו, ביקר בחלקה הנזוקה ביום 1.7.01, דהיינו, סמוך מאוד לאירוע האחרון, ומצא את הנזקים לחלקה עצמה - הריסת הגדר, הריסת דרך כורכר באורך 300 מטר, רוחב 3.5 מטר ועומק 30 ס"מ ובהמשך פגיעות בתוואי דרך עפר. וכן תיאר את הנזקים שנגרמו למטעים והעריכם: למטעים נגרם נזק על ידי הפרות כדלקמן: השחתת 969 אשכולות בננות. השחתת 367 נצרים - משמעות נזק זה היא דחיית שיווק פרי עתידי והפחתת פדיון. מעיכת מחצית חלקת האבוקדו הושמדה. נשירת ליצ'י כ - 200 ₪ היקף 6 כ - 160 ק"ג. תשתיות מוערך הנזק ב - 17,545 ₪. בננות מוערך הנזק ב - 55,264 ₪ . אבוקדו מוערך הנזק ב - 4,568 ₪. ליצ'י מוערך הנזק ב - 2,480 ₪. נזק נוסף אשר הוערך על ידי התובע, הוא, ימי עבודתם של אנשי התובע, סביב האירוע אותם העריך ב - 10 ימים ובסך הכל 8,000 ₪, כולל הוצאות שמאי ושונות. סך הכל כולל תיקון התשתיות והערכת הנזק היתה 87,857 ₪. הנתבע לא הציג חוות דעת סותרת מטעמו. בסיכומיו ובחקירתו, חקר ב"כ הנתבע את מר יגר, בעניין שיוך העדר לנתבע וכפי שמופיע בחוות דעתו. הדברים אמנם לא מידיעתו האישית של מר יגר, ועל כן אמנם אין בדברי מר יגר משום להוות ראיה למי שייך עדר הפרות, ואף אין בכך לשמש כנדבך לפסק הדין. לעניין הערכת הנזקים, לא התייחס ב"כ הנתבע בסיכומיו, ועל כן ומשלא הוצגה כל חוות דעת סותרת, הרי יש לקבוע כי גובה הנזקים שנגרמו לתובע, הם על פי חוות הדעת של מר יגר, דהיינו 87,857 ₪ סיכומו של דבר הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 70,042 ₪. סכום זה הוא לאחר הפחתת רכיב הנזק לגדר, אשר לגביו הסכים התובע, כי אינו רלוונטי לנתבע (אגרה + שכ"ט המומחה). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.01 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, ישא הנתבע בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בשיעור 10,000 ₪ + מע"מ. אף סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.01 ועד ליום התשלום בפועל.בעלי חייםמטעיםפרותענף הבקר