ניכוי קצבת ילד נכה בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניכוי קצבת ילד נכה בתאונת דרכים: התובעת, ילידת 11.3.1997, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.12.02. התובעת סובלת משיתוק מוחין (CP) שאובחן בגיל של חודשים מספר, וכתוצאה ממנו, ללא כל קשר לתאונה, היא סובלת משיתוק חלקי של פלג הגוף השמאלי. בתאונה נפגעה בפניה, וכתוצאה ממנה סבלה גם מפגיעה בצואר. המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה קבע לתובעת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 37(5)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות), וזאת בשל הפגיעה בצווארה בתאונה. המומחה בתחום הנוירולוגיה מטעם בית המשפט קבע לתובעת נכות בשיעור 3% בגין כאבי הראש הנובעים מהתאונה, כשהוא מפעיל את סעיף 34(א)-(ב) לתוספת לתקנות בצורה מותאמת. בתשובות לשאלות הבהרה הבהיר המומחה בתחום הנוירולוגי כי לתובעת נכות בשיעור 60% בגין החולשה הספסטית בפלג גוף שמאל, שאינה קשורה לתאונה אלא למצבה הרפואי הבסיסי, וזאת לפי סעיף 29(1)(א)(III) לתוספת לתקנות. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה הוצעה לצדדים הצעה בעניין הנזק, כשהיא מושתתת על ההנחה כי לנוכח הנכות הנובעת ממצבה הרפואי הכללי של התובעת, וגם מסיבות אחרות שפורטו בהצעה, יש להניח ששיעור השתכרותה בעתיד יהיה נמוך מהמקובל. הצדדים הודיעו על הסכמתם לפיצוי התובעת בסכום המוצע. לא נותרה בין הצדדים אלא מחלוקת בנוגע לשאלה אם יש מקום לנכות או להקפיא מהפיצוי חלק יחסי מהסכום שישקף את גימלאות המל"ל להן עשויה התובעת לזכות עם הגיעה לבגרות, וכן חלק יחסי מקיצבת ילד נכה לה היא זכאית כיום. בעניין זה, ובו בלבד, סיכמו הצדדים טענותיהם. מדוחו"ת ועדות המל"ל בעניינה של התובעת עולה שעד לתאונה לא הוכרה התובעת כזכאית לקצבת ילד נכה, וזאת אף שנקבע כי היא סובלת מחולשת פלג גוף שמאל ומתקשה בפעולות שונות. יתכן שמסקנה זו נשענה גם על גילה הרך. ביום 16.3.04, 15 חודשים לאחר התאונה, הוגשה תביעה נוספת לגימלה לילד נכה. בטופס התביעה תואר הליקוי ממנו סובלת התובעת כ"שיתוק מוחין מלידה (שיתוק חלקי בצד שמאל)". בטופס האבחון הרפואי שנערך על-ידי ד"ר מיכאל וינטראוב ביום 3.5.04 תוארו קשייה של התובעת עקב השיתוק, ונמסר לרופא כי "עברה תאונת דרכים לפני שנה, כאבי ראש וצוואר". בתעודה "המשך אבחון רפואי ילד נכה" שערך ד"ר וינטראוב באותו יום נזכרו מגבלותיה של התובעת בהלבשה, רחצה ופעולות נוספות, אולם אלה יוחסו כולן לפגיעה בפלג הגוף השמאלי. כאבי הראש או מגבלות התנועה בצוואר לא נזכרו ולו ברמז. על בסיס קביעות ד"ר וינטראוב נקבעה לתובעת זכאות לקצבה בשיעור 50% מקצבת ילד נכה, החל מיום 1.3.04. מאחר ומהדיון במל"ל עולה שלפגיעה בתאונה לא ניתן משקל כלשהו, ולא הונחה כל תשתית להשערה לפיה עשויה להיות מוגשת תביעה נוספת, עדכנית, לקבלת קיצבת ילד נכה מוגדלת, הרי שניתן לקבוע שהנתבעת אינה זכאית להקפאת חלק כלשהו מקצבת ילד נכה או לניכויו. לעניין זה נקבע שהאפשרות שהנפגע יבחר לפתע לפנות בתביעת החמרה למל"ל "אינה מצדיקה להניח מראש כי אכן כך יהיה", ולפיכך אין מקום להביא בחשבון ניכוי גימלאות כלשהן בשל השערה חסרת ביסוס מעין זו (ע"א 2228/05 חיימוב נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, מיום 21.1.07). לפיכך אין לקבל את טענת הנתבעים ככל שהיא נוגעת לניכוי או הקפאת קיצבת ילד נכה. הגיונם של דברים מחייב לכאורה אף את המסקנה לפיה אין מקום להקפאת סכום כלשהו גם בשל האפשרות התיאורטית לפיה עשויה התובעת לזכות בהגיעה לבגרות בקצבת נכות כללית. שהרי אם עד כה לא הובאה הפגיעה בצוואר ובראש בחשבון בשיקולי ועדות המל"ל - מדוע ישתנה מצב דברים זה בעתיד? דא עקא שלא בדרך זו הילכה ההלכה הפסוקה. במסגרת ההלכה שנקבעה ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח, פ"ד נז(4) 350 (2003) (להלן: הילכת פרלה עמר), לפיה יש מקום לניכוי חלקי של גימלאות המל"ל שעה שהתאונה "תרמה" לנכותו הכוללת של נפגע, נקבע כי היחס בין הנכויות יחושב על פי קביעות מומחי בית-המשפט, שיתייחסו גם לפגיעות שאינן נובעות מהתאונה (להלכה לפיה יש למנות מומחים לצורך חישוב יחס זה ראו גם ע"א 4607/03 מוזיקנט נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נט(2) 381 (2004); ע"א 8322/06 פרץ נ' שמחה איילת, מיום 13.10.09). מאחר ובמקרה דנא קבעו המומחים מטעם בית המשפט את שיעור הנכויות הקשורות לתאונה (נכות אורטופדית בשיעור 10% ונכות נוירולוגית בשיעור 3%) ואת שיעור הנכויות שאינן קשורות לתאונה (נכות נוירולוגית בשיעור 60%), הרי שבפני בית המשפט מצויים כל הנתונים הנדרשים לצורך חישוב הסכום שיש להקפיא (על אפשרות הניכוי בעניינו של קטין ראו גם ע"א 8843/04 שריקי נ' מ' ג', מיום 3.12.07). במצב דברים מעין זה לא ניתן להתעלם מהאפשרות לפיה התובעת עשויה לזכות בגימלת נכות כללית לכשתגיע לכלל בגרות. מתן קיצבה זו מצריכה אומנם קביעה לפיה התובעת איבדה חלקית את כושר הכנסתה, אלא שההשערה שכך עשויים להיות פני הדברים (בשל נכותה הבסיסית, המושתתת על סעיף ליקוי העומד בדרישות סעיף 208(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995) עמדה גם בבסיס ההצעה שניתנה לצדדים במסגרת התובענה. ממילא נראה שאין מנוס מלהחילה, ולו לצורכי "הקפאה", גם על האפשרות שקביעה דומה תנחה בעתיד את ועדות המוסד לביטוח לאומי. חוות-הדעת האקטוארית מטעם הנתבעים קבעה, בין היתר, מה גמלת הנכות הכללית הצפויה ל"נכות כללית" בשיעור 65%. שיעור זה הוא הרלוונטי בעניינה של התובעת, ששיעור נכותה הכולל (הן זה הנובע מהתאונה והן זה שאינו נובע ממנה) הוא, כמעט במדוייק, 65%. דא עקא שהאקטואר הניח שהתובעת תזכה לגימלה מגיל 18 ושלושה חודשים, בעוד שההצעה הניחה הפסדי השתכרות מגיל 20, בדומה לכל צעירה אחרת בישראל, ומתוך הנחה שהתובעת עשויה לשרת במסגרת זו או אחרת על אף נכותה. יש לפיכך לבצע גם את חישוב הגימלה ממנה "יגזר" האחוז המייצג את הפגיעה בתאונה מתוך הנחה תיאורטית לפיה תזכה התובעת לגימלה רק מגיל 20. מובן שבעת חישוב סכום הגימלה לו תהיה זכאית התובעת בערכים של היום (ההקפאה היא נכון להיום, בדומה לפיצוי שהוא נכון להיום ונגזר ממקדמי ההיוון המתאימים) יש לפעול בהתאם לכללי ההיוון החלים על סכום שישתלם רק בעוד כשבע שנים, ולהחיל את מקדם ההיוון המתאים. יובהר שאין מקום להקפאת סכום נוסף כלשהו, בגין גימלת ניידות או שרותים מיוחדים, כאשר לא הוכח בכל דרך שהיא שהתובעת עשויה לזכות באחת מהן, ושעה שלא ניתן לשייך הנכויות מהתאונה לגימלאות אלה. לפיכך אני מורה על הקפאת סכום העולה כדי 17.8% (13/73; לדרך החישוב בעזרתה "מחולצת" הנכות, על-פי ההלכה שבע"א 1093/07 בכר נ' פוקמן, מיום 2.7.09, ראו בהרחבה בדיון שערכתי בת.א. (י-ם) 4063/07 המל"ל נ' הפניקס, מיום 7.4.10, בפיסקות 25-41 לפסק-הדין) מגימלת נכות כללית בשיעור 65% לה עשויה התובעת לזכות מגיל 20. כמו כן יוקפא החלק היחסי של שכ"ט עו"ד ומע"מ על סכום זה. סכום הלא מוקפא ישולם עד ליום 11.11.10. סכום זה יופקד בחשבון בנק נושא הצמדה וריבית על שם הקטינה, והוא או חלקו לא יעברו למאן דהו עד הגיע הקטינה לבגרות, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת של בית-משפט מוסמך. הסכום המוקפא והחלק היחסי בשכ"ט עו"ד ומע"מ יועבר לידי התובעת עת ימלאו לה 25 שנים בכפוף לכך שתגיש תביעה לנכות כללית בטרם תגיע לגיל 21, ותציין במסגרתה גם את פגיעתה בתאונת הדרכים ואת הנכויות שנקבעו לה על-ידי מומחי בית המשפט, ובכפוף לכך שבמסגרת החלטות המל"ל שינתנו במסגרת תביעה זו לא תיקבע נכות בשל הפגיעה בצוואר או בשל כאבי הראש. במקרה זה יועבר הסכום המוקפא לידיה כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. אם תידחה תביעתה של התובעת במל"ל מסיבות ענייניות על אף שהגישה התביעה כנדרש, יועבר הכסף לידיה לאלתר אף אם טרם ימלאו לה 25 שנים באותה עת, וזאת מבלי לחייבה להגיש ערר או ערעור על החלטת המל"ל. אם יקבע המל"ל לתובעת נכויות גם בשל הפגיעה הצווארית או כאבי הראש, יערך אז החישוב היחסי בפועל על פי הנכויות שיקבע המל"ל (ולא נכויות מומחי בית המשפט שנקבעו עתה) ובהתאם לדרך החישוב שהותוותה לעיל, ואם הסכום שיתקבל יפול מהסכום המוקפא בצירוף הפרשי ההצמדה והריבית - תזכה התובעת להפרש בין השניים. אם הצדדים סבורים שיש בכך צורך הם מוזמנים להגיש, בתוך 21 יום, פסיקתא מתאימה לחתימה. נכותתאונת דרכיםילד נכה / פעוט נכהקטיניםקצבת ילדים