קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכויות תובע משטרתי: השאלות העומדות לדיון הן: האם כתב האישום שהגישה המבקשת באמצעות תובע משטרתי, שהינו עו"ד, הוגש בחוסר סמכות? אם כן; האם כתב האישום בטל כתוצאה מהגשתו בחוסר סמכות? כללי: כתב האישום: ביום 21.11.10 הגישה המבקשת כתב אישום כנגד המשיב בו האשימה אותו בעבירות כדלקמן: החזקת סם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; התנגדות למעצר עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. בפרק "העובדות שבכתב האישום נכתב כדלקמן: בתאריך 15.11.10 או בסמוך לכך במחלף רמלה דרום, החזיק המשיב סם מסוכן שלא לצריכתו העצמית מסוג קוקאין מחולק ל-2 מנות במשקל כולל של 37.96 גרם נטו שלא כדין וללא היתר מהמנהל. בהמשך לאותן נסיבות, בעת שתוקל הנאשם ע"י השוטרים ... שביקשו לעצרו, הכשיל הנאשם את מעצרו בכך שהתנגד בכוח לכבילתו באזיקים תוך כדי הנפת ידיים לכל הכיוונים. טענת חוסר סמכות: במועד שנקבע לדיון בקיומן של ראיות לכאורה לנטען בכתב האישום, טען הסניגור שיש לבטל את כתב האישום, מכיוון שהוגש בחוסר סמכות. לטענתו, בהתאם לאמור בסעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן-"החסד"פ"), כפי שתוקן ע"י חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה), התשע"א-2010 (ס"ח 2261 י' כסלו התשע"א, 17.11.2010 עמ' 30) שהתקבל בכנסת ביום 17.11.10 (להלן-"החוק המתקן"), הסמכות להגיש כתב אישום כנגד המשיב, ככל שהוא מתייחס לעבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים במשקל הסם הנקוב בכתב האישום, נתונה לפרקליט מפרקליטות המחוז ולא לתובע משטרתי. לעומתו, טען התובע המשטרתי כי גם אם רק פרקליט מוסמך להגיש כתב אישום בקשר לעבירת סמים במשקל הסם הנקוב בכתב האישום, אין הדבר פוסל את ההליך. התובע המשטרתי מסתמך על סעיף 60(ו) לחוק המתוקן, הקובע כדלקמן: "טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי." דיון ומסקנות: המסגרת הנורמטיבית: תיקון סעיף 60 לחסד"פ: ההוראות מסעיף 60 המתוקן הרלוונטיות לענייננו הינן: "(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי; (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - (1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור - יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) ... (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי." בחוק המתקן נקבעה חלוקת תיקים בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית, כפי הנקוב בתוספת לסעיף זה. חלוקה זו אינה מוחלטת, ופרקליט מחוז מוסמך, בהתאם לשיקול דעת מובנה שניתן לו, להורות להעביר תיק שבסמכות טיפול של הפרקליטות לטיפול התביעה המשטרתית, ולהורות להעביר לטיפול הפרקליטות תיק שהוא בסמכות הטיפול של התביעה המשטרתית. ההנמקה לחלוקה זו ולסמכות הנתונה לפרקליט מחוז להעביר טיפול בחומר חקירה מהפרקליטות לתביעה המשטרתית ומהתביעה המשטרתית לפרקליטות מצויה בדברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית) (תיקון מס' 44), התש"ע-2010 (הצע"ח הממשלה - 500, ב' בניסן התש"ע-2010 עמ' 976). בעמ' 976 נכתב בדברי ההסבר כדלקמן: "בבסיס המוצע עומדת התפיסה כי הגדרת תחומי הטיפול בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית תיקבע על פי היתרון היחסי של כל גוף, היינו - תיקים מורכבים, רגישים או בעלי חומרה מיוחדת יטופלו בידי הפרקליטות, ואילו תיקים קלים ומהירים לבירור, בעבירות שאינן בעלות חומרה מיוחדת או מורכבות מיוחדת, או בסוגי עבירות שהתביעה המשטרתית התמחתה בטיפול בהם יטופלו בידי התביעה המשטרתית. לאחר התיקון, השינויים בחלוקת טיפול ככל שיידרשו ייעשו בדרך של תיקון הרשימה שעליה החליט פרקליט המדינה." ההדגשה שלי - י.ז.) בדברי ההסבר לסעיף 60(ד) להצע"ח (המקביל לסעיף 60(ג) לחוק המתוקן) נכתב כדלקמן: "חלוקת הטיפול לפי הרשימה תיקבע, כאמור, על פי קריטריונים שיקחו בחשבון את היתרון היחסי של כל אחד מגופי התביעה, ובשים לב למאפייני העבירות, כמפורט לעיל. כך לדוגמה, על פי המוצע תטפל התביעה המשטרתית בעבירות רכוש ואלימות שהן אמנם עבירות מסוג פשע, אך הן מאופיינות כ"עבירות רחוב". בעבירות אלה יש יתרון יחסי לטיפול מהיר ופשוט, ולפיכך ראוי להעבירן לטיפול התביעה המשטרתית. לעומת זאת הפרקליטות תטפל בעבירות רשלנות ומרמה, שהן אמנם עבירות מסוג עוון, ואולם בדרך כלל עבירות אלה מאופיינות במורכבות ראייתית ומשפטית המצדיקה טיפול בידי הפרקליטות. הטעמים לכך שחלוקת הטיפול בעבירות בין שני הגופים תיקבע בהחלטת פרקליט המדינה, שמעמדה החקיקתי הוא הוראת מנהל, הם ראשית - טיבה של החלוקה, שעיקרה חלוקה ארגונית-מנהלית בין גורמים שכולם מוגדרים כתובעים, ושנית - הרצון לשמור על גמישות החלוקה, ועל היכולת לבוחנה ולשנותה מעת לעת בהסכמת שני הגופים, על פי הניסיון המצטבר ועל פי שינויים חקיקתיים ושינויים בדפוסי הפשיעה בישראל." (ההדגשה שלי - י.ז.) אמנם סמכותו של פרקליט המחוז לא נכללה בחוק המתקן, ונמסרה לשר המשפטים בהסכמת השר לביטחון פנים ובאישור וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת (ראה סעיף 60(ח) המתוקן), אך אין דבר זה גורע מהנמקה זו מאומה, שכן גם לפי הצעת החוק בכל מקרה של שינוי הרשימה, על פרקליט המדינה היה לקבל את אישור שר המשפטים והסכמת השר לביטחון פנים. בסעיף 60(ו) לחוק המתוקן נקבע כי לא יהיה בטיפול בחומר חקירה, לכשעצמו, בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף המתוקן כדי לפסול הליך פלילי. על כך נאמר בדברי ההסבר כדלקמן (בסעיף 60(י) להצעה): "מאחר שמדובר בחלוקה פנימית מוסכמת של טיפול בין גורמי תביעה מוסמכים, מוצע לקבוע מפורשות, כדי למנוע ספיקות, כי טיפול בחומר חקירה שלא לפי הוראות הסעיף, היינו נקיטת הליכים כמו שימוע, הגשת כתב אישום וניהול ההליך, גם אם בוצעו בידי תובע או פרקליט שלא על פי חלוקת הטיפול שנקבעה לפי סעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול אך ההליך הפלילי." ההדגשה שלי - י.ז.). יש לשים לב כי בדברי הסבר אלו הובהרה כוונת המחוקק בביטוי "טיפול בחומר חקירה", הכוללים גם שימוע, הגשת כתב אישום וניהול ההליך הפלילי. תיקון סעיף 12(ב) לחסד"פ: לפי סעיף 12(ב) לחסד"פ, בנוסחו לפני החוק המתקן, היה תובע משטרתי : "... מוסמך לשמש תובע בבתי משפט השלום, בבתי המשפט העירוניים, ובסוג הליכים בבתי משפט אחרים, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בהתייעצות על שר הפנים; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר." בהתאם לסעיף זה, סמכויות התובע המשטרתי נקבעו בד"כ לפי הערכאה בה היו מוגשים ההליכים השונים. מאחר ובחוק המתקן נקבעה שיטה של חלוקת עבודה לפי רשימת עבירות ולא לפי הערכאה בה הוגש ההליך, היה צורך להתאים את הוראות סעיף 12(ב) לחסד"פ להוראות סעיף 60 המתוקן. ואכן בסעיף 1(1) לחוק המתקן תוקן סעיף 12(ב) לחסד"פ באופן ש: "במקום הקטע החל במילים "בבתי משפט השלום" עד המלים "שר הפנים", יבוא "בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60." לאור תיקון זה הנוסח החדש של סעיף 12(ב) הינו כדלקמן: "תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר." על פי הנוסח החדש של סעיף זה, תובעים משטרתיים יכולים לייצג המדינה בהליכים פליליים לא רק בבתי משפט שלום ובבתי משפט לעניינים מקומיים. לאור התיקון של שני הסעיפים הנ"ל, נוצרה הרמוניה בין סעיף 12(ב) לחסד"פ לבין סעיף 60 לחסד"פ. טיפול בחומר חקירה: טוען הסניגור שהביטוי "טיפול בחומר חקירה" אינו כולל הגשת כתב אישום. סבור אני שיש לדחות את טענתו זו מהסיבות כדלקמן: כפי שנוכחנו לדעת, דברי ההסבר קובעים במפורש שכוונת הביטוי כוללת הליך שימוע, הגשת כתב אישום וניהול ההליך הפלילי; כאשר רשויות החקירה מעבירות חומר חקירה לידי רשויות התביעה, תפקידן של רשויות התביעה להחליט האם לבקש השלמות חקירה, האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד ולנהל את ההליך הפלילי. טענת הסניגור מבקשת להוציא מרשויות התביעה את לב ליבו של הטיפול בחומר החקירה לאחר שבדקו את חומר החקירה והחליטו שיש מקום להגיש כתב אישום כנגד החשוד. הגורם המוסמך להגיש כתב אישום כנגד המשיב: בכתב האישום הואשם המשיב בשתי עבירות, שאחת מהן היא אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. סעיף 60(ג)(2) המתוקן קובע כי חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המצויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א' (להלן-"התוספת"), תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת תביעות. פריט 22 של חלק ב' לתוספת קובע כי תובע משטרתי שהוא עו"ד יגיש כתבי אישום בעבירות כדלקמן: "עבירות לפי סימנים א' וב' בפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בפרט זה - פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי הסימנים האמורים לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן: (א) לס"ד וכל סוגי האמפטמינים המפורטים בפרטים 2, 2א, 2ב ו-13ב עד 13ז לסימן ב' שבחלק א' לתוספת הראשונה בפקודת הסמים, וכן בפרטים 1 ו-3 לסימן ב' שבחלק ב' לתוספת הראשונה בפקודת הסמים - 100 יחידות; (ב) כל החומרים המצוינים בסימן א' שבחלק א' לתוספת השנייה בפקודה הסמים - 25 ק"ג; (ג) כל החומרים המצוינים בסימנים א' וב' שבחלק ה' לתוספת השנייה בפקודת הסמים - 20 גרם;" הסם קוקאין מצוי כפריט מס' 19 בסימן א' שבחלק ב' לתוספת השניה בפקודת הסמים המסוכנים. בכתב האישום הואשם המשיב באחזקה שלא כדין של קוקאין במשקל 37.96 גרם נטו. על פי חלוקת העבודה בין הפרקליטות והתביעה המשטרתית, יש להגיש כתב אישום בגין אחזקת קוקאין שלא לצריכה עצמית במשקל של עד 20 גרם ע"י תובע משטרתי שהוא עו"ד, וכתב אישום בגין אחזקת קוקאין מעל ל-20 גרם יש להגיש באמצעות פרקליט. לאור הוראות אלו, פרקליט היה צריך להגיש את כתב האישום ולא תובע משטרתי שהוא עו"ד. האם יש לבטל את כתב האישום? טוען הסניגור שמאחר וכתב האישום לא הוגש ע"י פרקליט, יש לבטל את כתב האישום, שכן הוגש בחוסר סמכות. סבור אני שיש לדחות את טענתו של הסנגור מהנימוקים שיפורטו להלן. סעיף 60(ו) המתוקן קובע כי: "טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי." משסייג המחוקק את חוסר פסלות ההליך במלה "לכשעצמו" משמע מכך שכאשר נלווים לטיפול בחומר חקירה פגמים נוספים על זה שהחומר לא טופל על פי חלוקת העבודה, יכול וייפגם ההליך הפלילי. האם במקרה שבפנינו היו פגמים נוספים, אשר יש בהם כדי לפסול את ההליך. סבור אני שהתשובה לשאלה זו שלילית מהסיבות כלדקמן: סעיף 60(ג)(2 מתנה את הגשת כתב האישום בעבירת פשע שבטיפול התביעה המשטרתית בכך שהטיפול ייעשה ע"י תובע שהוא עו"ד. כתב האישום במקרה שבפנינו הוגש ע"י תובע שהוא עו"ד; אחד הנימוקים לשפרקליט מחוז רשאי להורות על העברת טיפול בחומר חקירה לתביעה המשטרתית הוא חוסר מורכבות ראייתית. בבקשת המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נכתב כי חומר הראיות כנגד המשיב הינו כדלקמן: דו"פ של רמ"ח סמים שבו המשיב מודה בפניו כי מדובר בסם מסוג "קריסטל" וכי הסם שייך לו; דו"פ שוטרי ימ"ר מרכז שתיקלו את המשיב ברכבו וביצעו חיפוש על גופו, ובכיס מכנסיו נתפס הסם המסוכן; דו"פ של שוטרים לפיהן המשיב התנגד באופן אקטיבי למעצרו; חוות דעת סם ממעבדת סמים במטה הארצי כי מדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין; המשיב בחקירתו מסרב למסור גירסה ושומר על זכות השתיקה. נוכחים אנו לדעת שחומר הראיות הינו פשוט ביותר, אין בו כל מורכבות והטיפול בו הוא מהיר. לכן, יש להניח באופן סביר ביותר, שאם חומר החקירה היה מגיע לפרקליט מחוז, היה פרקליט המחוז מורה להעביר את חומר החקירה לטיפולה של התביעה המשטרתית, בהתאם לסעיף 60(ד) המתוקן; קיימת חשיבות רבה לטיפול מהיר ויעיל בעבירות פליליות, במיוחד בעבירות על פקודת הסמים, שהפכו למכת מדינה; מאחר ומדובר בחלוקת עבודה פנימית בין הפרקליטות לבין המשטרה, אין המשיב זכאי ליהנות מכך שרשויות התביעה השונות לא פעלו לפי חלוקת העבודה הפנימית ביניהן. לאור האמור לעיל, סבור אני שהפגם היחיד שנפל בהגשת כתב האישום הוא שכתב האישום לא הוגש ע"י פרקליט. לאור הוראות סעיף 60(ו) המתוקן אין פגם זה פוסל את ההליך הפלילי. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שלמרות שכתב האישום הוגש ע"י תובע משטרתי שהוא עו"ד, ולא ע"י פרקליט, אין לפסול את ההליך הפלילי ואין לבטל את כתב האישום. משטרה