העניינים שנמצאים בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, פורטו בתוספת לחוק בית משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. בסעיף 1 לתוספת הראשונה בחוק נקבע, שענייני ארנונה מסורים לבית המשפט לעניינים מינהליים; בסעיף 8(א) לאותה תוספת בחוק נקבע, כי תקיפת החלטה של רשות מקומית או נושא משרה או תפקיד בה- מסורה אף היא לבית המשפט הנ"ל. מהאמור עולה, כי הסמכות לתקוף החלטה של רשות מקומית או נושא תפקיד בה בענייני ארנונה והחלטה על גבייתה, נתונה היא לסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מינהליים. בלהלכה הפסוקה שניתנה ברע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר (מיום 16.02.2005) (להלן: "עניין בלונדר") נעשתה הבחנה בין תביעות כספיות להחזר סכומים שגבתה הרשות שלא כדין, בהן נתונה הסמכות לבית המשפט האזרחי בהתאם לסכום התביעה, לבין תביעות המבקשות להורות על ביטול דרישות תשלום או להצהיר כי הדרישה אינה כדין, בהן נתונה הסמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים. כן נפסק בעניין בלונדר, כי הסמכות לדון בהשגות על פעולות מנהליות של רשות מקומית נתונה בסייג הקבוע בפרט 8 (א) לתוספת ובהעדר הסדר מיוחד, לבית המשפט לעניינים מנהליים, ואינה נתונה לבתי המשפט האזרחיים; זאת ללא קשר לשאלה האם הופעל שיקול דעת על ידי הרשות טרם ביצועה של הפעולה המינהלית או האם מדובר בפעולה טכנית גרידא (כן הובעה הדעה, כי בחינה נוספת, לפיה ייבחן גם כן שווי הנושא, כאמור בסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט, שאלה אליה בית המשפט לא מצא צורך להתייחס בהרחבה, מהווה סיבוך נוסך בשאלת חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט, שאין לאמצה). ברע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' צרפתי (מיום 19.09.05) סויגה הלכת בלונדר, כך שכאשר אדם מעונין בביטולה או בשינויה של החלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי, אז יש לאבחן מקרה זה ממקרה בו נתבקש סעד הצהרתי של ביטול או שינוי החלטה מנהלית [ראו בעניין זה רע"א 3879/05 עיריית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ (מיום 12.07.2005)]. מכאן יש לומר, כי כאשר הסעד המבוקש בתובענה נגד החלטת רשות מקומית, לרבות בענייני ארנונה, הוא סעד כספי (השבה), אזי מוקנית הסמכות העניינית לדון בתובענה לבתי המשפט האזרחיים בהתאם לסכום התביעה, גם אם בירורה כרוך בתקיפה עקיפה של החלטת הרשות המקומית. אולם, כאשר התובענה התוקפת את החלטת הרשות המקומית היא לסעד הצהרתי בלבד, אזי מסורה הסמכות העניינית לבית המשפט לעניינים מינהליים בלבד [לגישה דומה ברוח הלכה זו ראו: ת"א 1096/08 סליבי חאתם נ' עיריית אל שאע'ור (ניתן ביום 13.01.2008); החלטתי בתיק ה"פ 45417-0310 מוחמד מחאגנה נ' עיריית עפולה (ניתן ביום 25.3.2010); ת"א 16131-10-09 אמיתי נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 29.11.2009)]. בית המשפט לעניינים מנהלייםארנונה