עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיון בתיק רפואי בהליך פלילי:

1. בפני בקשתו של ב"כ הנאשם לעיון בחומר חקירה, בקשה הנסמכת על הוראות סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

רקע וטענות הצדדים:
2. כנגד הנאשם הוגש כתב- אישום המייחס לו ביצוע עבירות ובהן 2 עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת זוג, עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ושלוש עבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3. ב"כ הנאשם בבקשתו ביקש כי המאשימה תמסור לידיו את החומר הבא:
א. גיליון רישום פלילי של המתלוננת תמר ג'רסי (להלן:"המתלוננת").
ב. תיקה הרפואי של המתלוננת מביה"ח לחולי נפש "שער מנשה".
ג. תיקם של הנאשם והמתלוננת בלשכת הרווחה באור עקיבא ובבנימינה.

4. ב"כ הנאשם ביסס את בקשתו על כך שחומר החקירה המפורט לעיל הינו רלוונטי להגנתו של הנאשם, וזאת מן הנימוקים הבאים:
א. למתלוננת קיים מניע להפליל את הנאשם - הנאשם והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים מורכבת אשר במהלכה נולד להם ילד משותף לפני כ- 8 שנים. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם פנה ביום האירוע נשוא כתב האישום מיוזמתו ללשכת הרווחה באור עקיבא, שם מטופלת המתלוננת, וטען כי המתלוננת ובעלה משתמשים בסמים, באופן שמסכן את בנו של הנאשם.
מניע נוסף הוא – המתלוננת ניהלה במקביל מערכת יחסים רומנטית או לפחות מינית עם אחיו של הנאשם, אמיל, והאחרון שכנע אותה, כעולה מחומר החקירה, להגיש תלונה כנגד הנאשם.
ב. לטענת ב"כ הנאשם, המתלוננת סובלת מבעיות פסיכיאטריות והיא אושפזה וטופלה בביה"ח "שער מנשה". לפיכך, ביקש לעיין בתיקים הרפואיים של המתלוננת וכן לעיין ברישום הפלילי שלה, שכן זה רלבנטי לצורך בחינת מהימנותה של המתלוננת.
ג. ב"כ הנאשם טען כי תיק הרווחה רלבנטי לצורך בחינת מערכת יחסים של המתלוננת ושל עובדת הרווחה, ולצורך בחינת השפעתה של העובדת הסוציאלית על המתלוננת.
 
5. המאשימה מתנגדת לבקשות המבקש לחשיפת הרישום הפלילי של המתלוננת, תיקיה הרפואיים והתיקים של הנאשם והמתלוננת בלשכות הרווחה. לעניין תיקה הרפואי של המתלוננת ותיקם של המתלוננת והנאשם מלשכת הרווחה באור עקיבא ובבנימינה, טענה ב"כ המאשימה, שחומר זה אינו מצוי בידי ב"כ המאשימה ובפני ב"כ הנאשם סלולה הדרך להגיש את הבקשה המתאימה לפי סעיף 108 לחסד"פ. מה גם שתיק רפואי חסוי לפי פקודת הראיות.
 
דיון והכרעה:
א. האם יש להתיר חשיפת התיק הרפואי של המתלוננת?
6. ב"כ הנאשם טען כי המאשימה פנתה לביהמ"ש בבקשה למתן צו להמצאה של מסמכים הנוגעים לבריאות הנפש של המתלוננת מביה"ח הלל יפה ושער מנשה וקיבלה את מלוא החומר לידיה. לטענת ב"כ הנאשם, למתלוננת עבר פסיכיאטרי והיא בדתה את האירועים נשוא כתב האישום, יתרה מכך עברה הפסיכיאטרי של המתלוננת מעיד על מהימנותה. המאשימה לא הכחישה, כי למתלוננת עבר פסיכיאטרי אך טענה כי החומר המבוקש אינו ברשותה ועל ב"כ המבקש לפנות בבקשה מתאימה בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ, ולחילופין טענה ב"כ המאשימה כי חשיפת מידע שכזה היא פגיעה חמורה בזכותה של המתלוננת לפרטיות . לאחר עיון בתיק החקירה שנמסר לידי נראה כי החומר המבוקש אכן נמצא בידי המאשימה. יוצא, אפוא, כי אין מדובר במסע דיג אותו מבקש ב"כ הנאשם לערוך אלא שיש דברים בגו.

7. זכות העיון נגזרת למעשה מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו באופן ראוי ואפקטיבי כשמלוא התמונה הראייתית ברשותו:
"זכות הנאשם להתגונן כנגד אישום פלילי וזכות העיון הכרוכה בכך איננה רק זכותו של הפרט, אלא היא משקפת אינטרס ציבורי כללי, שנועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורלו של נאשם בגדרו של משפט הוגן, שבו ניתנה לו הזדמנות מלאה להציג את הגנתו. מימושה של זכות ההגנה מותנה בכך שמלוא החומר הנוגע לעניינו של נאשם יוצג בפניו ויהא ידוע לו." (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי, ).

על מנת שנאשם יוכל לממש ולמצות את זכותו בהתאם לחוק מצווה התביעה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר "חומר חקירה" שנאסף על ידי המשטרה במהלך החקירה. בפסיקה נקבע, כי יש להעניק פירוש מרחיב למונח זה, לאמור, כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך ההליך הפלילי הינו "חומר חקירה" כמשמעותו בחוק, אך לא באופן גורף וללא סייג, כאשר המפתח לפענוח המושג הינה מידת הרלבנטיות של החומר לשאלות השנויות במחלוקת "... אולם... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית..." (בג"ץ 233/85 עלי אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פד"י לט (4) 124 בעמ' 129). לשון אחר, נקודת המוצא להגדרתו של חומר כ"חומר החקירה" במובן החוק היא הרלוונטיות העניינית הגלומה בו לאישום הפלילי.
בבש"פ 9322/99 מסארווה נגד מדינת ישראל פ"ד נד(1), 376,נקבע כי:

"כל ראיה העשויה להיות רלוונטית לשאלות העומדות להכרעה במשפט, במישרין או בעקיפין, בין שהיא תומכת בגרסת התביעה ובין שהיא לכאורה עומדת בסתירה לה, ובין שהיא נראית נייטרלית לגבי השאלות השנויות במחלוקת, חייבת להכלל 'בחומר החקירה' העומד לעיון הסניגוריה".

8. עם זאת, החומר אשר ביקש ב"כ הנאשם, תיקה הרפואי של המתלוננת מביה"ח "שער מנשה", אינו חומר חקירה מובהק, שכן אין מדובר בראיות הנוגעות לעצם מעשה העבירה, גם במשמעות המורחבת, אלא בראיות הנוגעות לאישיותה של המתלוננת, אופייה, מעשיה וכיוצ"ב ואשר מטרתן לפגוע במהימנות עד התביעה. ראו, למשל, בש"פ 9322/99 עבד מסארווה נ' מדינת ישראל פ"ד נד ( 1) 376.

בנוגע למשמעות החסיון הרפואי, החל על כל חומר רפואי, לרבות זה הנוגע למצב נפשי
והשפעתו על ההליך לגילוי ראיה הנוגעת למצב נפשי של עד, ראו דברי כבוד השופטת בייניש (כתארה אז), גם בבש"פ 5400/01 פלוני נ' מדינת ישראל :
"השאלה אם חומר רפואי או פסיכיאטרי או כל חומר אחר הנוגע
למצבו הנפשי, לאישיותו או לעברו של עד, הוא חומר רלוונטי
להליכים ומטעם זה גם להגנת הנאשם, היא שאלה התלויה במהות
החומר, בהקשרו, ביחס שבינו לבין הארוע הנדון ובנתוניו המיוחדים
של כל מקרה. אין זה מובן מאליו כי כל חומר רפואי או פסיכיאטרי
הנוגע לעד, למתלונן או למתלוננת במשפט אכן רלוונטי לעניין הנדון
בבית המשפט. ככלל, אם מדובר בחומר שעל פניו ישלו רלוונטיות
לעניין הנדון, או שהוא משמעותי כיוון שעשוי הוא להשפיע על
קביעת מהימנותו של עד או על הכרעה בעניין כושרו של העד להעיד,
הרי בדרך כלל הוא יהווה "חומר חקירה" והוא יימצא בשליטת
התביעה או שצריך הוא להימצא בידיה. עם זאת, אפילו נמצא החומר
בשליטת התביעה והוא חומר חקירה מובהק, אין היא רשאית למסרו
לידי הסניגוריה, אם על פי טיבו מדובר בחומר חסוי. כאשר חומר
חסוי מצוי בידי התביעה או בשליטתה, עליה להודיע על כך
לסנגוריה כדי לפתוח בפניה את הדרך לבקש הסרת החיסיון מהחומר
האמור."
לעניין זה ראוי להפנות גם לסעיף 74 (ו) לחסד"פ, הקובע:
"אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971".

ההוראה הרלבנטית לענייננו, בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971- (להלן:
"פקודת הראיות"), היא הוראת סעיף 49 (א), הקובעת חסיון רפואי, לטובת המטופל, תוך
מתן שיקול דעת לביהמ"ש להורות על גילוי הראיה, אם מצא ש"הצורך לגלות את הראיה
לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה" ובשיקוליו יביא ביהמ"ש בחשבון גם
את זכותו של הנאשם להתגונן.

9. אם כך, כאמור השאלה אם חומר אשר נאסף ע"י התביעה, הינו "חומר חקירה", תלויה, בין היתר, באישום בו מדובר ובגרסת הנאשם לאישום.
בעניינו, מואשם הנאשם בתקיפתה של המתלוננת ובאיומים עליה, בכמה אירועים שונים. לטענת הנאשם, המתלוננת מעלילה עליו עלילה מאחר ועובר לאירועים הנאשם התלונן עליה ועל בעלה כי הם משתמשים בסמים ובכך מסכנים את בנו, וכן מאחר והמתלוננת הושפעה מאחיו של הנאשם עימו קיימה יחסים רומנטיים במקביל ליחסיה עם בן זוגה ועם הנאשם.

10. בנסיבות אלה, אין מקום להורות למאשימה להמציא לב"כ הנאשם חומר כלשהו בעניין זה, הנמצא בידיה, ככל שנמצא, שכן רצונו של הנאשם לפגוע במהימנות עדותה של המתלוננת אינה מצדיקה פגיעה בחיסיון הרפואי המוענק לה ובזכותה לפרטיות.
ככל שיבקש ב"כ הנאשם לשאול את המתלוננת, בעת חקירתה, על עברה הנפשי וככל שתקום לכך התנגדות, בין מפי המתלוננת ובין מפי ב"כ המאשימה, ישקול המותב אשר דן בתיק אם יש מקום להתיר את השאלה, אם לאו, תוך שהוא מביא בחשבון את החיסיון הרפואי והדרך להסירו, אשר נקבעה בפקודת הראיות.

ב. האם להתיר חשיפת התיקים של הנאשם והמתלוננת בלשכות הרווחה באור עקיבא ובפרדס חנה ?
11. אין חולק כי הוראת סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 נועדה כדי לאפשר למבקש ולבא כוחו לעיין בכל חומר חקירה וחומר שנאסף על ידי הרשות החוקרת ונוגע לכתב האישום, וזאת כדי לאפשר משפט הוגן, וכן לאפשר למבקש להכין את הגנתו כראוי.

12. כאמור, בעניינו, מואשם הנאשם בתקיפתה של המתלוננת ובאיומים עליה, בכמה אירועים שונים. לטענת הנאשם, המתלוננת מעלילה עליו עלילה מאחר ועובר לאירועים הנאשם התלונן עליה ועל בעלה כי הם משתמשים בסמים ובכך מסכנים את בנו, וכן מאחר והמתלוננת הושפעה מאחיו של הנאשם עימו קיימה יחסים רומנטיים במקביל ליחסיה עם בן זוגה ועם הנאשם.

בנסיבות אלה, יש מקום להורות למאשימה להמציא לב"כ הנאשם את תיקי הרווחה מלשכת אור עקיבא, הנמצא בידיה, ככל שנמצא, שכן משרשומות הגב' דורית גולד, הגב' אושרה קזאז, הגב' נגה קרסנטי והגב' ענת בניסטי, עובדת לשכת הרווחה אור עקיבא, כעדות תביעה, חיוני להגנתו כי תיק לשכת הרווחה המתייחס לנאשם ולמתלוננת, יועבר כולו לעיונו של הנאשם.

13. בנוגע לתיקי הרווחה מלשכת הרווחה בפרדס חנה, טענה המשיבה כי התיקים אינם ברשותה ועל ב"כ הנאשם להגיש בקשה מתאימה בהתאם להוראות סעיף 108 לחסד"פ.

מעיון בתיק החקירה שנמסר לידי אכן עולה כי תיקי לשכת הרווחה בפרדס חנה אינם ברשות המאשימה. על פי ההלכה הפסוקה, המדובר בחומר "בין אם מצוי הוא למעשה בידי התובע ובין אם מצוי הוא במקום אחר, שלתביעה שליטה עליו" (ע"פ 400/84).

מחד, קיימת גישה כי בקשה להשגת חומר, שאינו מצוי ברשות המשטרה או התביעה, אינה באה בגדר "עיון בחומר חקירה" [בש"פ 1153/98 (בן-ארי) ]. מאידך, נפסק כי חומר חקירה אינו רק החומר המצוי באופן פיזי בידי גורמי החקירה והתביעה, והוא כולל גם חומר המצוי בשליטתם במובן הרחב.ב

במקרה שלפנינו, החומר אינו מצוי בידי המאשימה אלא בחזקתם של רשויות אחרות – לשכת הרווחה בפרדס חנה - ומתייחס לנתונים אישיים של המתלוננת. כאשר נעשות פעולות חקירה באופן ענייני ובתום לב, החומר אינו בידי גורמי החקירה רק משום שלא נמצא על-ידם כרלוונטי לחקירה. משמעות הדבר היא, שהחומר אינו חלק מתשתית האישום, שמפניו על הנאשם להתגונן. למותר להוסיף, כי המשטרה או התביעה אינן רשאיות להימנע במכוון מלתפוס או לאסוף חומר, הרלוונטי לאישום, רק כדי למנוע את היותו חומר חקירה, המובא לידיעת הנאשם, ובמהלך העניינים הרגילים אין להניח היווצרותו של מצב כזה. הנחת היסוד היא, כי התביעה ממלאת את המוטל עליה במיומנות והגינות ולפי שיקול דעת מקצועי כפי שנאמר בפסקה 4 לפסק דינה של השופטת בייניש, בש"פ 9322/99 עבד מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376.ו

יחד עם זאת, אין לשלול אפשרות כי חומר, שכלל לא מצוי בידי המשטרה ולא נתפס על ידה, משום שלא נמצא רלוונטי לגורמי החקירה, ייראה לסנגור כרלוונטי להגנה והוא יהיה מעוניין בהשגתו. במקרה שלפנינו, כפי שנאמר לעיל, מסתמנת רלוונטיות של המסמכים המבוקשים. למרות שמדובר בפגיעה בפרטיותה של המתלוננת ובזכות היסוד שלה לצנעת הפרט, מדובר בחומר הנוגע למצבה הנפשי של המתלוננת ויכול שיתמוך בדברי הנאשם הטוען כי הגיש תלונה נגד המתלוננת ובן זוגה בלשכת הרווחה. חומר זה, יש בו כדי להשפיע בדרך זו או אחרת לבחינת מהימנות המתלוננת. ראה לעניין זה בש"פ 5400/01 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2001(3), 244.נ

במקום שההגנה יכולה להשיג חומר, שאינו מצוי ברשות התביעה, היא רשאית לעתור לזמנם, אולם, אין להפוך את התביעה למכשיר להשגת חומר הדרוש להגנה. עפ"י סע' 108 לחסד"פ, או על-ידי חקירתם של מומחים ועדים אחרים, שיעידו במשפט. מעבר לכך, כשהחומר המבוקש נועד לקעקע את גרסת עדי התביעה או לפגוע במהימנותה, הדרך פתוחה בפני הסנגוריה להביא ראיות מטעמה וביוזמתה.

חומר חסוי על פי דין – גם אם החומר היה נמצא בשליטת התביעה, דבר שלא מתקיים בענייננו, וגם אם היה מדובר בחומר חקירה מובהק, עדיין אין התביעה רשאית למוסרו לידי הסנגוריה, אם על פי טיבו מדובר בחומר חסוי. בעניין זה אנו מודרכים על-פי שתי הוראות חוק, העוסקות בסוגיה, סע' 78 לחסד"פ וסע' 74(ו) לחסד"פ:
"78. חומר סודי
הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו.ב

74. (ו) אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971"

בהתאם לאמור הזכות לעיון והעתקה אינה חלה על חומר חסוי עפ"י דין וזאת כמובן כל עוד לא הוסר המעטה במקום שניתן להסירו; כאשר הליך ההסרה והצלחתו קודמים להליך הגילוי. אין מקום להליכי גילוי, אלא לאחר הסרת חיסיון, שהרי סע' 74 לחסד"פ אינו חל על חומר חסוי כאמור בסע' 78 (בג"צ 5274/91, מ"ו(1) 726 (חוזה).ו

המסמכים והמידע המבוקשים חסויים, מאחר ולא ניתן ויתור על סודיות ע"י המתלוננת ביחס לחשיפת החומר ע"י הסנגוריה, הרי שנוכח הוראות סע' 74(ו) וסע' 78, מנועה התביעה מלמסרו עד שיוסר החיסיון. על כן, הדרך לחשוף חומר זה בהיעדר ויתור על החיסיון תהיה בהליך הקבוע בדין ולפי החיסיון שבו מדובר.

לפיכך הנני מורה כי בית המשפט יעיין בתיקים אלה, תחת כללי החיסיון הקבועים בחוק. במידה ואמצא כי קיימים מסמכים שיכולים לסייע למבקש בהגנתו, תישקל מידת הפגיעה במתלוננת, כמו כן ישקל החיסיון המוטל על החומר המצוי בתיקים אלה, ותינתן החלטה בהתאם.

ג. האם להתיר חשיפת הרישום הפלילי של המתלוננת?
14. סעיף י(2) לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א – 1981 (להלן:נ "חוק המרשם הפלילי") קובע, כי ניתן למסור מידע מן המרשם לבית-משפט או בית דין, בין היתר, אם "הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".
 
בבש"פ 4481/00 יחזקאלי ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד נד(5) 245 (להלן:ו "פרשת יחזקאלי") נבחנה הוראה זו תוך איזון עם זכות היסוד לפרטיות וזכות הנאשם להליך הוגן ונקבע, כי יש להתיר המצאת גיליונות הרישום הפלילי של עדי התביעה לידי הנאשמים:ב
"סיכומם של דברים, לנוכח תכליותיו של חוק המרשם הפלילי ולנוכח משקלם הסגולי של הזכויות ושל האינטרסים המתנגשים, אין מקום לפירוש מצמצם של הוראות חוק המרשם הפלילי הקובעת כי לבתי-דין ולבית-המשפט תינתן גישה לרישומים הפליליים לפי בקשת בעל- דין ולצורך בירור מהימנות עדים. הוראה זו מייתרת אפוא פנייה מצד הנאשם אל רשויות התביעה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, והנאשם, ככל בעל דין, רשאי לבקש מבית-המשפט לצוות על המצאת גיליונות רישום פלילי של עדים לידיו." (שם, 251).

כב' השופטת ד' דורנר קבעה, כי הזכות לפרטיות ניתנת להשגה על ידי דיון בדלתיים סגורות ואין לצמצם את הוראות חוק המרשם הפלילי לשם כך.

15. התרת הצגת גיליון הרישום הפלילי עולה גם בקנה אחד עם המגמה הכללית בדיני ראיות לפיה הועבר הדגש מקבילות הראיות למשקלן. כאשר יוצג הרישום הפלילי של המתלוננת, על סוגי המידע השונים אשר בו, עשוי השופט שדן בתיק לא לתת לרישום זה כל משקל אם יהא סבור, כי אין לכך רלוונטיות בנסיבות העניין.
אשר על כן, גיליון הרישום הפלילי של המתלוננת יועבר בשלמותו לידי ב"כ הנאשם.

לסיכום:
16. הנני מורה כדלקמן:
א. באשר לבקשה לעיון בתיקים הרפואיים של המתלוננת, יש לברר עם המתלוננת האם היא מסכימה לחשיפת התיקים ואם תהיה התנגדות, בית המשפט הדן בתיק יברר האם הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה כאמור בסעיף 49 לפקודת הראיות.
ב. באשר לבקשה לעיון בתיקי הנאשם והמתלוננת בלשכת הרווחה באור עקיבא הרי שהוא יועבר בשלמותו לידי ב"כ הנאשם.
באשר לתיקי הנאשם והמתלוננת בלשכת הרווחה בפרדס חנה בשלב זה הבקשה נדחית.


ג. באשר לבקשה לעיון בגיליון הרישום הפלילי של המתלוננת, הרי שהוא יועבר בשלמותו לידי ב"כ הנאשם.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישום פלילי של עד

  2. ביטול עבירה פלילית

  3. ספק סביר במשפט הפלילי

  4. עיוות דין בהליך הפלילי

  5. הימנעות מהרשעה פלילית

  6. נהיגה בקלות ראש פלילי

  7. פיצויים על זיכוי פלילי

  8. אשפוז כפוי פלילי

  9. הסתרת עבר פלילי של עובד

  10. תשלום הוצאות הליך פלילי

  11. שיהוי בשמיעת משפט פלילי

  12. סעיף 158 לחוק סדר הפלילי

  13. סירוב להעיד במשפט פלילי

  14. האשמת עובד בעבירה פלילית

  15. ביטול חוזה בגלל עבר פלילי

  16. קנס פלילי בבית משפט אזרחי

  17. בדיקת מסוכנות - עבר פלילי

  18. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  19. פסק דין פלילי במשפט אזרחי

  20. זיוף קילומטראז עבירה פלילית

  21. אחריות פלילית - ייצור מזון מקולקל

  22. הליך פלילי נגד רופא שיניים

  23. פיצוי על טעות ברישום פלילי

  24. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  25. עדות נגד הגרוש המשפט הפלילי

  26. הצגת עבר פלילי בהליך משמעתי

  27. ייפוי כוח מוגבל בהליך פלילי

  28. עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

  29. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  30. סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי

  31. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

  32. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי

  33. סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי

  34. פיטורים עקב חשד לעבירה פלילית

  35. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  36. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  37. שימוש ברישום פלילי במשפט אזרחי

  38. בקשה לקבלת רישום פלילי של עדים

  39. ביטול זיכוי בהליך פלילי בערעור

  40. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי

  41. הוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי

  42. רשלנות עורך דין שהורשע בפלילים

  43. הכרעות דין סותרות במשפט הפלילי

  44. כיסוי הוצאות הגנה בהליך פלילי

  45. ערעור על החלטה אחרת במשפט פלילי

  46. אך מגישים חוות דעת בתהליך פלילי

  47. אמון הציבור במערכת המשפט הפלילי

  48. סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

  49. מירוץ ההתיישנות של עבירה פלילית

  50. הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי

  51. ידיעת השופט על עבר פלילי של נאשם

  52. דחיית ערעור פלילי בהעדר התייצבות

  53. העברת תיק מהליך פלילי להליך מנהלי

  54. העברת הדיון לשופט אחר בהליך פלילי

  55. זכות העיון במרשם הפלילי של מתלונן

  56. עונש על מספר רב של עבירות פליליות

  57. ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

  58. התיישנות תביעת פיצוי על זיכוי פלילי

  59. פסק דין פלילי כראיה בבית הדין למשמעת

  60. בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי

  61. זיכוי במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  62. הרשעה בפלילים עקב אי קיום צו בית משפט

  63. סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

  64. החזר קנס אזרחי לנישום לאחר הליך פלילי

  65. טיפול גמילה מסמים לנאשם בעבירה פלילית

  66. השפעת עבר פלילי בערעור על חומרת העונש

  67. עתירה נגד החלטה לא לנקוט בהליכים פליליים

  68. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  69. שלילת קצבת ביטוח לאומי בגלל עבירה פלילית

  70. פסק דין מרשיע במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  71. בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

  72. דחיית דיונים במשפט פלילי עקב החלפת עורך דין

  73. האם אפשר לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי ?

  74. הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי

  75. עיכוב יציאה מהארץ של נאשם תושב חוץ בהליך פלילי

  76. חשש מהפללה עצמית בהליך אזרחי במקביל להליך פלילי

  77. האם הפרת תנאי שחרור בערובה יכול להוות עילה להעמדה לדין פלילי

  78. בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  79. פיצוי על נזק לרכב בתאונת דרכים על סמך פסק הדין פלילי המרשיע

  80. סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-199

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון