מה ההבדל בין ערבות בנקאית אוטונומית לבין ערבות "רגילה" ?

מהי ערבות בנקאית אוטונומית ? כיצד יודעים אם מדובר בערבות רגילה או בערבות בנקאית אוטונומית ? ערבות בנקאית, ככל ערבות, היא חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים, כדברי בית המשפט העליון בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118, בעמ' 134: "סיווג ערבות כערבות רגילה, הטפלה לחיוב עיקרי, או כערבות בנקאית אוטונומית בבחינת התחייבות עצמאית לשיפוי, הוא עניין לפרשנות משפטית. ערבות ככזו, על כל צורותיה, ובכללה ערבות בנקאית אוטונומית, הינה בגדר חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעתם של הצדדים לו - על פי לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו". וכן נקבע בע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק), פ"ד נו(2) 685, בעמ' 696: "הבדיקה אם הערבות שבה מדובר היא בגדר ערבות 'רגילה' או שהיא ערבות בנקאית אוטונומית תיעשה אפוא לפי מידת התלות של הערבות בעסקת היסוד, כפי שנקבעה על ידי הצדדים". עם זאת, נקבע בשני פסקי הדין הללו, כי הנחת היסוד היא שכוונת הצדדים המשתמשים בערבות בנקאית היא לתת ערבות אוטונומית. למרות הנחת היסוד הנזכרת ולמרות היותה של כל ערבות נתונה לפרשנות חוזית, נמנו שני סימנים מובהקים, לקביעתה של ערבות בנקאית כאוטונומית: א. תניית המיידיות, המופיעה לרוב בכתבי הערבות הבנקאית, לפיה המוטב זכאי לתשלום מיידי, "על פי דרישה ראשונה". ב. תניית הפטור מהצורך לבסס ולנמק את הדרישה, המופיעה אף היא לרוב בכתבי הערבות הבנקאית. לניתוח הסוגיה, ראו: ד"ר אברהם וינרוט, ערבות בנקאית, (להלן - וינרוט), עמ' 58-66. יחד אם זאת בית המשפט העליון, לא ראה בקיומם או אי קיומם של שני הסימנים הללו או בקיומו או אי קיומו של אחד מהם, חזות הכל (כב' הנשיא בע"א 255/89 פדרו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 641, 651-2). הפסיקה קבעה גם, כי אזכור עסקת היסוד בכתב הערבות אינו סותר, בדרך כלל, את אוטונומיות הערבות. מצד שני נקבע גם (למשל, בענין פדרו, עמ' 654), כי העדרם של הסימנים שנמנו לעיל, או אחד מהם, עשוי להחליש אוטונומיות זו. לסקירת הפסיקה בנדון, ראו: וינרוט, עמ' 95-102.ערבות בנקאית אוטונומיתערבות בנקאיתבנקשאלות משפטיותערבות