סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), שכותרתו "חוזה פסול" קובע כי :  "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל."   האם אי החוקיות מחלחלת אל עילה השטרית ? התשובה לשאלה זו הנה חיובית, זאת לאור ס' 28(ב) לפקודה, שכותרתו " פגמים שבזכות קניין", הקובע: "ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות" (הדגשה הוספה). כך גם  נאמר ע"י ש' לרנר, בספרו "דיני שטרות", שם. בע' 330 - 331: "אי החוקיות שבעסקת היסוד מחלחלת, לאור האמור, גם לעילה השטרית."   ראו רע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ תק-על 99(3), 425 ,עמ'  427 נקבע כי:   "...הזכות השטרית היא במהותה זכות חוזית... על זכות זו חלות איפוא שתי מערכות של דינים: דיני הסחרות הקבועים בפקודת השטרות ("דיני שטרות במובן המצומצמם") ודיני החוזים הקבועים בקודיפיקציה האזרחית ("דיני שטרות במובן הרחב"). כך למשל, הכשרות לחוב על פי צד לשטר נקבעת על פי דיני הכשרות הכלליים. דיני הטעות, ההטעיה, הכפיה והעושק הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), חלים גם לעניין חיוב שטרי; דיני הקיזוז והערבות, החלים לעניין חיוב חוזי, חלים גם לעניין חיוב שטרי...אך מעבר לכך: השטר אינו עומד בבדידותו. היחסים השיטריים פועלים במסגרת הנורמטיבית הכללית של המשפט. הדין הכללי, החל על התנהגותו של כל אדם, חל גם על התנהגותו של הזכאי או החייב על פי שטר. "שטר