פטירת מומחה שנתן חוות דעת לבית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת חוות דעת חדשה בגין פטירת המומחה: השאלה השנויה במחלוקת בענייננו, הינה האם יש להתיר לתובעת (להלן: "המבקשת") לתקן את כתב תביעתה, על דרך של הגשת חוות דעת חדשה מטעמה בשל מותו של המומחה בתחום הכירורגיה מטעמה, ולפיכך, ביצוע תיקון מהותי של כתב התביעה בהתאם לאמור בחוות דעת זו. בתאריך 1/11/2007 הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה בגין טיפול רשלני שקיבלה התובעת בבית חולים סורוקה. התובעת צירפה לכתב תביעתה חוות דעת של פרופ' שיינפלד בתחום המיילדות וחוות הדעת של ד"ר אמסטרדם ז"ל בתחום הכירורגי. במהלך חודש נובמבר 2009 נפטר ד"ר אמסטרדם. הצדדים המשיכו בניהול מו"מ בנסיון להגיע להסדר בתיק, ומשלא עלה הדבר בידם, קם הצורך בהגשת חוות דעת חדשה מטעם התובעת בתחום הכירורגי ולשם כך צירפה את חוות דעתו של פרופ' קראוס. חוות דעתו של ד"ר קראוס צורפה לכתב התביעה המתוקן. לטענת המבקשת, בהתאם לקביעותיו של ד"ר קראוס בחוות הדעת, נתחוור למבקשת כי ישנו צורך בביצוע תיקון מהותי של כתב התביעה ולא ניתן להסתפק בתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות דעתו חדשה. לטענת המבקשת, התיקון המבוקש דרוש והכרחי לשם דיון בפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים, ומאחר והתיק נמצא בשלב מוקדם, עדיין לא התקיים נשמעו ראיות והמומחים הרפואיים טרם נחקרו, לא יגרם נזק כלשהו למשיבה בתיקון כתב התביעה כמבוקש. תגובת הנתבעת (להלן: "המשיבה") נתבקשה ונתקבלה. המשיבה טוענות כי אין מקום להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה וזאת ממספר נימוקים. ראשית, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהבקשה לתיקון כתב התביעה איננה נתמכת בתצהיר כמתחייב על פי דין. שנית, אין צורך אמיתי בתיקון כתב התביעה משום שהתיקון המבוקש לא יסייע להבהרת השאלות שבאמת שנויות במחלוקת- המדובר בכתב תביעה חדש לגמרי אשר טומן בחובו גרסה עובדתית/רפואית חדשה שלא בא זכרה בכתב התביעה המקורי ולכן התיקון רק יסרבל ויכביד על ההליכים שהתקיימו ועתידים להתקיים, מה גם שהבקשה נגועה בחוסר תום לב אשר יקפח את המשיבה ויפגע בה שלא כדין. לטענתה, יש לדחות את הבקשה גם מהטעם של השיהוי הניכר בהגשתה, מקום בו הבקשה והוגשה 3 שנים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ושנה לאחר פטירת המומחה בתחום הכירורגי, ד"ר אמסטרדם. דיון והכרעה התקנה הרלוונטית לעניין הנדון הינה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") הקובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות" מלשון תקנה 92 ופרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים, כאשר במסגרת הבקשה לתיקון צריך בית המשפט להביא בחשבון גורמים כגון התנהגות בעלי הדין והשלב בו מובאת הבקשה בפניו. [ראה ספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית", סיגא-הוצאה לאור בע"מ, בעמודים 140-141. יפים לכאן דברי השופטBRAMWELL בעניין Tildesley v. Harper (1878) 10 Ch.D. 398; 39 L.T. 552, כפי שהביאם ד"ר יואל זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), בעמוד 339: "תמיד נהגתי להתיר תיקון, אלא אם כן הייתי משוכנע, כי המבקש לא התנהג בתום לב, או משגהו גרם לפגיעה ביריבו, אשר עליה לא יפוצה בהוצאות או בדרך אחרת". אלה הם השיקולים המהווים צידוק שלא להתיר את תיקון כתב התביעה: התיקון יקפח את הצד שכנגד ויפגע בו שלא כדין. בקשת התיקון הוגשה באיחור ניכר. המבקש התנהג שלא בתום לב. (ראה ספרו של זוסמן המוזכר לעיל, בעמוד 340) לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובת המשיבות סברתי כי יהיה זה נכון לקבל את הבקשה. לטענת המשיבה, לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות ואולם, בענייננו, לא ראיתי כל צורך להגיש תצהיר כתמיכה לבקשה, מקום בו התיקון המבוקש נדרש בשל מותו של המומחה מטעם המבקשת וחוות הדעת החדשה שהוגשה בעקבות זאת. המדובר בעובדות אשר לא קיימת חובה לתמוך אותם בתצהיר. גם בחינת הבקשה לנוכח השלב בו נמצא ההליך, הביאני למסקנה כי אמנם הבקשה הוגשה כ-3 שנים לאחר מועד הגשת התביעה ברם, נראה כי אין מנוס מלהעתר לבקשת המבקשת. בירור התביעה נמצא עדיין בשלב הראשוני, והצדדים טרם הביאו הוכחותיהם בפני בית המשפט, כך שהתיקון המבוקש לא יצריך שמיעה מחודשת או כפולה של עדים. למעשה עד ליום זה לא נשמעו התובעת או עדיה בפני בית המשפט. עוד מצאתי כי מתן הרשות לתקן לא יהווה פגיעה שלא כדין במשיבה ויקפח זכויותיה. יש לזכור, כי ברוב רובם של המקרים, התובע הוא זה שטוען שיש לזרז את ההליכים, כך שאם במקרה שלפנינו סבור ב"כ המבקשת - שבעיניי מייצג באופן מקצועי וענייני את האינטרס הטוב ביותר של המבקשת - כי יש צורך בתיקון כתב התביעה בדרך של שינוי מהותי של כתב התביעה, והוא יודע כי כתוצאה מכך יתארכו ההליכים, כי אז מן הראוי להיענות לבקשתו, גם אם יביא הדבר להארכת הדיונים לתקופה משמעותית. בענייננו, התיקון מבוקש בעקבות מותו של המומחה בתחום הכירורגי מטעם המבקשת. הגשת חוות דעת חדשה בשל נסיבות אלו, הביאה לבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של שינוי מהותי של כתב התביעה בהתאם לאמור בחוות הדעת החדשה של המומחה ד"ר קראוס. במצב דברים שכזה, שבו התיקון איננו נובע משינוי גירסה של המבקשת, כי אם בעקבות חוות דעת של מומחה מטעם המבקשת ובמצב שבו בית המשפט טרם נדרש לשמוע ראיותיה של המבקשת, וטרם קבע ממצא שיפוטי כלשהו אשר יש בו כדי לקבוע מסמרות בגירסתה של התובעת, אי העתרות לבקשתה של המבקשת כמוה כסתימת הגולל על תביעתה של המבקשת. התיקון המהותי אינו נובע משינוי גרסה כזאת או אחרת שמסרה התובעת בכתב התביעה, אלא בשוני הקיים בין חוות הדעת של המומחים מטעמה, כאשר סביר להניח כי קיומו של שוני זה אין מקורו בתובעת. בענייננו, נראה כי אין לי אלא לקבוע כי במאזן האינטרסים של שני הצדדים, הכף נוטה לטובת המבקשת. כאמור, דחיית בקשתה לתיקון כתב התביעה תסתום את הגולל על תביעתה בכך עלול להיגרם לה נזק שלא ניתן יהיה לתיקון. לעומת זאת למשיבה עומדת עדיין האפשרות להתגונן כנגד כתב התביעה המתוקן ולהעלות טענות הגנה לגופה של התביעה ותיקון כתב התביעה אינו מהווה מבחינתן סוף פסוק בבירור הגנתן. לסיכום נקודה זו, אף כי במקרה הנדון, ייתכן והמדובר בהרחבת חזית, הנני סבור כי יש מקום להתיר למבקשת לתקן את תביעתה וזאת לצורך ליבון כל השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים. המשיבה תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה וכן חוות דעת משלימה או נוספת מטעמה בתחום הכירורגיה, תוך 60 ימים מהיום. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. בעל דין נפטרחוות דעת מומחהמומחהחוות דעת