האם פסק דין בהעדר הגנה מהווה מעשה בית דין ? בית המשפט העליון ציין בפסיקתו כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו. כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים. בשיטה המאפשרת לנהוג כך, פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה לעולם לא יהיו חלוטים. לא יהיה צורך בהגשת בקשה לביטול פסקי דין כאלה ולא תהיה משמעות למועדים להגשת בקשת הביטול. נתבעים יוכלו, גם בחלוף שנים (כפי שארע בענייננו), להפוך לתובעים ולטעון טענות נגד החיוב, לרבות טענות מרכזיות ביותר . כך ייפגע הן האינטרס של בעל הדין שזכה בדינו להגנה מפני הטרדות חוזרות ונשנות מצידו של בעל הדין שכנגד והן האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים המוגבלים. אם נאפשר לבעל דין לשוב ולהתדיין בעניין שכבר הוכרע, ייפגעו מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט. שיקול נוסף שיש לשקול הוא הרצון לצמצם את האפשרות להכרעות סותרות כך גם נפסק בה"פ (ת"א) 200994/08 ברדה רחמים פיליפ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם במאגרים הממוחשבים) כי כאשר נדחית בקשת רשות להתגונן מדובר במעשה בית דין ולא ניתן לתבוע בגין אותה עילה בתובענה חדשה [ראה דוגמאות נוספות בתא (י-ם) 5841/03 נעמאן אלדמירי נ' מוחמד נכאל (פורסם במאגרים הממוחשבים) וע"א (חי) 648/08 עבד ראזק עטארייה נ' סאלח סגיר (מיום 29.6.01)].מעשה בית דיןפסק דין בהעדר הגנה