קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פריצה למחשב של המעביד: הנאשם נמצא אשם על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של חדירה לחומר מחשב לפי סעיף 4 לחוק המחשבים תשנ"ה-1995. הנאשם עבד בחברת קואליטסט, חברה לבדיקות תוכנה, (להלן: "החברה") עד חודש מאי 2004 ובמסגרת תפקידו החזיק בקובץ XLS שהכיל שמות משתמשים וסיסמאות של עובדי החברה. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, לאחר שהנאשם עזב את החברה, בתקופה שבין חודש אוגוסט 2005 ל-ינואר 2006, במספר הזדמנויות, חדר הנאשם שלא כדין באמצעות שמות המשתמש והסיסמאות שהיו ברשותו, לכתובות הדואר האלקטרוני של עובדי החברה, וזאת ממחשבים של החברה המתחרה שבה החל לעבוד. לאחר שחדר לתיבות הדואר האלקטרוני כאמור, עיין הנאשם שלא כדין בתכנים שנשלחו לעובדי החברה, תכנים שנוגעים למידע עסקי של החברה. טרם הרשעה, כחלק מהסדר הטיעון שבין הצדדים, התקבל אודות הנאשם תסקיר שירות מבחן. כעולה מהתסקיר, הנאשם הוא בהשכלתו הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים ועובד מזה שנים בתחום הבדיקות בענף ההיטק, תחום שבו גם היה שותף בפיתוח פרויקטים שונים. קצינת המבחן התרשמה, שהנאשם נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה על ביצועם בהסבירו, כי בתקופה הרלוונטית עובדים של החברה ניסו לפרוץ לדואר האלקטרוני של החברה שבה החל לעבוד תוך שהם גורמים לתקלות קשות, ומעשיו נולדו כתגובה לאותם מעשים. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הוא בעל יכולות גבוהות וחיוביות ונעדר דפוסים עברייניים ומשכך לא ראתה צורך במעורבות טיפולית של שירות המבחן. מנגד התרשמה קצינת המבחן, כי יהא בהרשעה בפלילים כדי לפגוע קשות בתעסוקתו של הנאשם עד כדי פיטוריו מהחברה בה הוא עובד כיום וקושי להשתלב בענף. קצינת המבחן המליצה בנסיבות אלה להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו צו של"צ בהיקף של 250 שעות. ב"כ המאשימה הביע התנגדותו להמלצת שירות המבחן בסוברו כי טיב העבירה והחובה להרתיע מפני ביצועה אינם מתיישבים עם אי הרשעה. לדברי ב"כ המאשימה, בסוג כזה של עבירות, מרבית הנאשמים הם אנשים נורמטיביים וחסרי עבר פלילי, ולכן אין מצבו של הנאשם שונה ממצבם של אחרים דוגמתו. עוד טען, כי דבר הסתבכותו של הנאשם בפרשה כבר פורסם בעבר ולכן לא יהא בעצם הרשעתו כדי לשנות משמעותית את המצב . ב"כ המאשימה הסתייג מהקביעה שיהא בהרשעת הנאשם כדי לגרום נזק וודאי לו או למעסיקתו, בטענה, שלא מדובר בנזק שהוא מחוייב המציאות. ב"כ המאשימה עתר להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לטובת המתלוננת. טיעוני ב"כ הנאשם התרכזו בעתירה להימנע מהרשעת הנאשם תוך אימוץ המלצת שירות המבחן. לדברי הסנגור, אין להתעלם מחלוף הזמן הרב שעבר מאז המקרה ומהנסיבות הספציפיות של ביצועו, לרבות העובדה שלא נגרם בגינו נזק ממשי לחברה. ב"כ הנאשם הצביע על חוזים שכרתה מעסיקתו של הנאשם עם גופים שונים, שמהם עולה בברור כי הרשעת של מי מעובדיה- בכלל זה הנאשם שהוא עובד בכיר-תהווה עילה לביטול החוזים. לדברי ב"כ הנאשם אכן הפרשה פורסמה בעבר וגרמה נזק כלכלי לא מבוטל למעסיקתו של הנאשם לנאשם עצמו, אך בכך לא מוצה הנזק הפוטנציאלי ואין מקום להוסיף עליו. ב"כ הנאשם הציג פסיקה לגבי מקרים שבהם היו נכונים בתי המשפט בגין עבירות דומות להימנע מהרשעת הנאשם (ת"פ 7343/03 של בימ"ש שלום ת"א וכן ת"פ 4304/05 של בימ"ש שלום ת"א, ). נדמה שאין צורך להכביר מילים על כך שאין להקל ראש בעבירות מן הסוג הנדון. בעידן של היום, שבו תקשורת אלקטרונית היא חלק משגרת ההתנהלות העסקית, עבירות של חדירה לחומר מחשב מהוות פגיעה של ממש בתפקוד היומיומי הן של אנשים והן של חברות והן מצדיקות הבעת מסר עונשי ראוי. עם זאת, בד בבד עם השיקולים העונשיים הגלובאליים, יש לבחון כל מקרה לגופו, כאשר על הסנקציה העונשית להלום את נסיבות המקרה הספציפי. מבחינה זו אומר כבר עתה, כי הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה (ת"פ 3892/05 של בימ"ש שלום ת"א, ת"פ 3637/09 של בימ"ש שלום ת"א) מתייחסת אל מקרים חמורים בהרבה בנסיבותיהם. הגם שאין לזלזל במעשי הנאשם, לא ניתן להתעלם מכך שבסופו של יום לא נגרם נזק כלכלי ישיר כתוצאה ממעשיו. כמו כן יש לקחת בחשבון את העובדה (שלא הוכחשה) שברקע המעשים עמדה מערכת יחסים הדדית, זאת להבדיל ממקרים אחרים שנודעו בפסיקה שבהם החדירה למחשב בוצעה על ידי חוקרים פרטיים למען בצע כסף, או למטרות פליליות. לטעמי, יש לתת משקל בכורה לחלוף הזמן הרב שעבר מאז המקרה. בחלוף זמן כה רב מאבד במידה מסוימת האפקט ההרתעתי ממשקלו, ותחתיו גובר המשקל שיש לתת לנסיבות האישיות. צריך לזכור, שלאורך השנים שחלפו מאז המקרה, המשיך הנאשם בעבודתו, יצר קשרים עסקיים חדשים, פעל לשקם את הנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשיו וחשוב מכול- לא הסתבך בביצוע עבירות דומות. יש בהחלט אינדיקציה לקבוע, כי יהא בהרשעה בפלילים כדי לפגוע בתעסוקתו של הנאשם. במצב שבו החברה בה הוא מועסק מחוייבת כלפי צדדים שלישיים שלא להעסיק אנשים שהורשעו בפלילים- החשש לפגיעה ביכולתו של הנאשם להמשיך ולתפקד באותו משרה, הוא יותר מאשר חשש ערטילאי. כאשר שמים על כפות המאזניים את השיקולים השונים, המסקנה היא כי נסיבות המקרה הנוכחי מצדיקות סטייה מהכלל והימנעות מהרשעת הנאשם. אשר על כן אני קובעת כדלקמן: 1. הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 250 שעות בהתאם לתוכנית שגובשה עבורו על ידי שירות המבחן וזאת ללא הרשעה. 2. הנאשם יפצה את חברת קואליטסט בסך של 7,000 ₪. הסכום יופקד במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 1.3.10. מחשבים ואינטרנטעבירות מחשב ואינטרנטפריצה