צ'ק טובה

הוראות סעיף 27 ב' לפקודת השטרות, קובעות כי "המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז הערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר, שאין אותו צד אלא מיטיב באם לאו".

המלומד, ד"ר זוסמן בספרו דיני שטרות מהדורה שישית, עמ' 149, קובע שמטרת הסעיף לעיל, הייתה להבהיר כי צ'ק טובה אינו פגום מחמת שלא ניתן בקשר לעסקה מסחרית של ממש, אלא להשאלת שם בלבד, ולכן אין צורך שהאוחז יהיה אוחז כשורה מאחר ואין פגם בזכות הקניין שיש להתגבר עליו.

עם זאת, הגם שאין פגם בקניין לנוכח העובדה שאדם משאיל שמו לאחר, לא ניתן לומר שזכות הקניין לא תוכל להפגע מטעם אחר, וכך קבע השופט זוסמן בספרו "לדוגמא, אם ביקש ראובן משמעון שיכתוב לו שטר לטובתו, כדי שיראה את המסמך לפלוני וישכנעו שמגיע לו כסף, והוא בעל אמצעים, ולמעשה הלך ראובן וסיחר את השטר לאחר, זכות הקניין נפגמה שכן השטר הוטה מן המטרה שלמעשה עושהו הוציא אותו. למעשה לא הוצא השטר אלא למטרה מיוחדת, כאמור בסעיף 20 (ב) (2) לפקודה, כדי שיוצג בפני פלוני לעיון ומשסיחר אותו ראובן תוך הפרת ההסכם שעשה עם המיטיב, מעל באמונו. מי שאינו אוחז כשורה בשטר, לא יהא זכאי להפרע מעושהו". (שם עמ' 149-150).


קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צ'ק טובה:

1. מונחות בפניי שלוש התנגדויות אשר הדיון בהן אוחד, לאחר שהועברו לבית משפט זה על ידי בית משפט השלום בחיפה. הגם שאין זהות בין כלל הצדדים, שכן כפי הנטען בבקשות, נסיבות מתן השיקים זהות, וכל השיקים ניתנו למשיבים על ידי המבקש.

2. המדובר בהתנגדויות שהוגשו בגין חמישה שיקים, כאשר ארבעה מתוכם נמשכו על ידי המבקש ומועדי הפרעון בין התאריכים 30.8.2009 עד – 30.11.2009והסך הנקוב בכל אחד מהשיקים עמד על 25,000 ₪ ושיק נוסף על שם המבקשת מספר 2 שאינה פעילה יותר הגם שהוגשה התנגדות מטעמה, על סך של 16,000 שקלים ומועד פירעון ב – 30.7.2009 ואשר עליו חתימת הסב של המבקש.

לטענת המבקש, המדובר בחמישה שיקים שהועברו על ידו במסגרת יחסי חברות בינו לבין אליהו סבאן (להלן: "אליהו") כשיק טובה, וללא קבלת כל תמורה בגינם. לטענתו, כל חמשת השיקים הועברו לאליהו לאחר הבטחה מפורשת מצידו, כי אלה לא יפרעו ולא יועברו לצדדי ג', ונועדו אך לשם הצגתם בפני גורם לו חייב אליהו כספים, ואף הובטח למבקש כי הם יוחזרו לו בטרם יגיע מועד פירעונם.

לטענתו, 3 השיקים הראשונים הוגשו לביצוע בעזרת חברת בלו סי.א.ד. בע"מ, אשר הסתבר, שהיא חברה שהוקמה על ידי אליהו והמשיב מספר 2 , ושני השיקים הנוספים הוגשו לביצוע על ידי המשיב 2 עצמו לאחר שהמשיבים או מי מטעמם, החליטו הפעם לנסות את מזלם ולהגיש את השיקים לביצוע על ידי המשיב 2 באופן אישי. לטענתו, המשיבים או מי מטעמם ידעו שמדובר בשיקים שניתנו לאליהו כטובה וללא כל תמורה.

כן נטען שהמשיב מספר 2, שככל הנראה הינו חבר של אליהו, רקם עימו קשר להונאת המבקש, ועצם היכרותו את מכלול הנסיבות, מאיינת את תום ליבו.

לטענתו, המשיב מספר 2 ידע על חילול ודאי בעתיד, של השיק, ומשכך אינו אוחז כשורה. בכל הנוגע לחברה המשיבה, טען המבקש, כי הינה צד זר למבקש, ואף היא ידעה על חילול ודאי עתידי של השיק.

אשר על כן טען המבקש, שהמשיבים ידעו שמדובר בשיקים טובה שלא ניתנו על מנת שיפרעו, והמשיבים אינם אוחזים כשורה ואף לא נטלו את השיקים כשהם שלמים ותקינים לפי מראם, והמדובר בפרשת עוקץ ורמאות המבטלת לחלוטין את זכויותיהם של המשיבים ואת אחיזתם בשיקים, ומשכך עתר לקבלת ההתנגדות.

3. מנגד טענו המשיבים, כי דין ההתנגדויות להדחות, לטענתם מדובר בטענות מופרכות, המנותקות מהמציאות שאינן נתמכות בכל מסמך, מלבד דבר טענות המבקשים ומטרת המבקשים להתנער מחבותם על השיקים עליהם הם חתמו. לטענתם, כל חייב יכול להעלות טענה שחתם על שיק טובה, המשיבים אף הוסיפו וטענו, שאף בהתאם להוראות סעיף 27 ב' לפקודת השטרות (להלן : "הפקודה"), גם כאשר מדובר במיטיב הריהו מחויב כלפי אוחז בעד ערך, ולנוכח החזקה בסעיף 29 לפקודה, הרי שהמשיבים אוחזים בעד ערך, והחזקה לא הופרכה, ואף מטעם זה יש לדחות ההתנגדות.

4. דיון:
 
כלל ידוע הוא כי התנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן ועל שתי בקשות אלה, חלים כללים זהים שנקבעו  הן בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 והן בספרות המשפטית ופסיקת בתי המשפט. התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה "למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו". (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2005); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518, 524 (1982); וראה ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, (טרם פורסם - 1.5.06); י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 675; א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 375).
 
על רקע הדברים הנ"ל נקבע לא אחת כי על מבקש רשות להתגונן להראות, כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה בסדר דין מקוצר, כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית משפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים, בשלב זה של הדיון, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.
 
הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, אינו בא במקום קדם-המשפט, או המשפט עצמו. במסגרת הדיון בבקשה מעין דא, אין בית-המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענת ההגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (ע"א אוזן, לעיל, שם). עם זאת, אין המבקש רשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ועליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400.
 
5. בענין הנדון, המשיבים טענו, כי אין מדובר בשטר טובה, ואף טענו שלנוכח החזקה בסעיף 29 לפקודה לפיה כל אוחז בשטר הוא אוחז בעד ערך, הרי שניתנה ניתנה תמורה, ודי בכך בכדי לדחות את הטענה. אלא שחרף טענה זו והוראות הפקודה, דין טענה זו להידחות ואפרט טעמי.
כפי שנקבע בהוראות סעיף 27 (א) לפקודה, אדם שחתם על שטר מבלי לקבל בעדו ערך אלא כדי להשאיל שמו לאחר, נקרא מיטיב, וההבדל בין מיטיב לצד אחר לשטר שאין בו תמורה הוא, שמיטיב חותם על השטר ללא תמורה במתכוון ועל מנת שאחר יהנה מחתימתו וידאג לסלק השטר בהגיע מועד הפרעון.

הוראות סעיף 27 ב' לפקודה, קובעות כי "המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז הערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר, שאין אותו צד אלא מיטיב באם לאו".

המלומד, ד"ר זוסמן בספרו דיני שטרות מהדורה שישית, עמ' 149, קובע שמטרת הסעיף לעיל, הייתה להבהיר ששטר טובה אינו פגום מחמת שלא ניתן בקשר לעסקה מסחרית של ממש, אלא להשאלת שם בלבד, ולכן אין צורך שהאוחז יהיה אוחז כשורה מאחר ואין פגם בזכות הקניין שיש להתגבר עליו.

עם זאת, הגם שאין פגם בקניין לנוכח העובדה שאדם משאיל שמו לאחר, לא ניתן לומר שזכות הקניין לא תוכל להפגע מטעם אחר, וכך קבע השופט זוסמן בספרו "לדוגמא, אם ביקש ראובן משמעון שיכתוב לו שטר לטובתו, כדי שיראה את המסמך לפלוני וישכנעו שמגיע לו כסף, והוא בעל אמצעים, ולמעשה הלך ראובן וסיחר את השטר לאחר, זכות הקניין נפגמה שכן השטר הוטה מן המטרה שלמעשה עושהו הוציא אותו. למעשה לא הוצא השטר אלא למטרה מיוחדת, כאמור בסעיף 20 (ב) (2) לפקודה, כדי שיוצג בפני פלוני לעיון ומשסיחר אותו ראובן תוך הפרת ההסכם שעשה עם המיטיב, מעל באמונו. מי שאינו אוחז כשורה בשטר, לא יהא זכאי להפרע מעושהו". (שם עמ' 149-150).
(ראה גם ע"א 486/63, החברה לפיתוח כפר ירוחם בע"מ נ' שלמה קטש, פד"י יח', 3, 29, 31).

בעניינו, טען המבקש שזו המטרה שלשמה ניתנו השיקים, על מנת שהמשיב יוכל לשכנע אדם אחר, כי הוא זכאי לקבל כספים, וכך העיד בחקירתו בפניי:
"הוא ביקש את השיקים האלה, כנגד בן אדם שלוחץ אותו ואומר שהשיקים לא יפרעו, הוא לא אמר לי מי האדם שלוחץ אותו, הוא היה לחוץ הוא אמר שהשיקים לא יפרעו…הוא אמר לי השיקים לא יפרעו, רק אני צריך להראות אותם, השיקים לא יפרעו".
(עמ' 2 לפרוטוקול שורות 5-21).

משכך, ומשטען המבקש, כי מדובר בפרשת עוקץ מצידו של אליהו, הרי שככל שתוכח גרסתו של המבקש, המדובר בפגם במסירה, ומשכך מדובר בפגם בקניין, ורק אוחז כשורה יוכל להפרע מהשיקים ולכן, אין בעובדה שלא נסתרה החזקה לפיה המשיבים אוחזים בעד ערך, בכדי לקבוע שמדובר בהגנת בדים, שכן ככל שתוכח גרסתו של המבקש, רק אוחז כשורה, יוכל להתגבר על הפגמים הקיימים בזכות הקניין.

המבקש טען שהמשיבים אינם אוחזים כשורה, טענה זו לא נסתרה במסגרת חקירתו הנגדית של המבקש, ומשכך אף טענה זו עומדת בעינה ואין די בעובדה שלא נסתרה החזקה לפיה המשיבים אוחזים בעד ערך.

6. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שגרסתו של המבקש מעלה תמיהות. כך התגלה במסגרת חקירתו הנגדית של המבקש כי נתן את השיקים לאליהו, שהקשר עימו קיים תקופה לא ארוכה, אלא תקופה של מספר חודשים ותמוה בעיני שאדם יתן שיקים טובה לאדם שאינו מכיר אותו תקופה ארוכה.

לא זו אף זו, מן החקירה אף הסתבר שגם כיום המבקש מעסיק את אליהו בתור מנהל תפעול באונייה שרכש באמצעות אליהו. אומנם המבקש טען במסגרת חקירתו, שאליהו נוכל, אך הוסיף וטען, שאין לו ברירה אלא להעסיק אותו מאחר והוא מבין בתפעול האונייה והמבקש אינו מבין בכך, אלא שגרסה זו רחוקה מלהיות סבירה בעיני. מצופה היה שכאשר אדם סבור שאדם אחר רימה אותו, יפסיק עימו את הקשר ובוודאי שיפסיק להעסיקו וימצא פתרון אחר לאחזקת וניהול הנכסים שבבעלותו, הגם שטוען הוא שאינו בקיא בתפעול אוניות, שכן סביר שיש אנשים רבים אחרים שבקיאים בכך ותמוה שהוא ממשיך להעסיק את אליהו כמנהל תפעול של האונייה אשר נטען כי שווה מאות אלפי שקלים. משכך, לא ניתן לומר שגרסת המשיבים לפיה המבקש מנסה לצאת מעסקה שכיום אינו חפץ בה אינה גרסה ראויה. לענין זה מצאתי מקום להוסיף שהגם שצורף תצהיר מטעם המשיב לענין הבקשה להעברת התיק לבית משפט זה בהיעדר סמכות מקומית לבית המשפט בחיפה, לא מצאתי לנכון להידרש לתצהיר שהוגש במסגרת בקשה אחרת בתיק ובשים לב לכך שהמצהיר לא נחקר על תצהירו.

המבקש אף לא מצא לנכון לפרט מה היו נסיבות מתן השיקים, היכן נמסרו לאליהו ומהו מועד מסירת השיקים וזאת בניגוד להלכה לפיה מבקש בקשת רשות להתגנן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו.

עם זאת, הגם שעולות תמיהות רבות מגרסתו של המבקש, לא מצאתי לנכון לסגור בפני המבקש את כותלי בית המשפט, שכן גרסתו של המבקש היא גרסה אפשרית אך בדוחק רב למדי ואני סבורה שמקרה זה, הוא מקרה בו על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו בהתאם להוראות תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 המורה כי בית-המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בערובה, ובכלל זה ערבון כספי.

על-פי תכליתה, הספציפית והכללית של תקנה 210 לתקנות, על בית-המשפט להשתמש בסמכותו האמורה, במשורה ובמקרים מיוחדים בהם הוא כמעט בטוח שהנתבע - מבקש הרשות להתגונן, לא גילה הגנה ראויה להתברר בבית המשפט (ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 757, 760-761 ונראה שלנוכח התמיהות בגרסת המבקש זהו המקרה בו יש לחייבו בהפקדת ערובה כספית .
 
7. בנסיבות העניין, מצאתי מקום להתנות את קבלת ההתנגדויות בהפקדה סך של 25,000 שקלים, בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום.

ככל שלא יופקדו הכספים במועד, ידחו ההתנגדויות ללא צורך בהחלטה נוספת, והליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

ככל שיופקדו הכספים במועד, יאוחדו ההתנגדויות ויפתח בגינן תיק בית משפט אחד, בכפוף לתשלום הפרשי אגרה, הבקשות שהוגשו ישמשו ככתב הגנה.


הוצאות הבקשות בסך של 2,500 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק, יחולו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צ'ק שכר שחזר

  2. צ'ק של חברה

  3. צ'קים פגומים

  4. צ'ק חוזר בטעות

  5. עורך דין צ'קים

  6. איבוד צ'ק בנקאי

  7. ביטול צ'ק שהוסב

  8. פגם בסיחור צ'ק

  9. גניבת פנקס צ'קים

  10. צ'קים לא סחירים

  11. פנקס צ'קים נגנב

  12. עיכוב מימוש צ'ק

  13. ביטול צ'ק למוסך

  14. איבוד צ'ק שבוטל

  15. צ'ק של אדם שנפטר

  16. מחיקת למוטב בלבד

  17. צ'ק מחשבון מעוקל

  18. תביעה על צ'ק שאבד

  19. פנקס צ'קים שנגנב

  20. תביעה על צ'ק שחזר

  21. מה זה צ'ק טובה ?

  22. חובת הבנק לפרוע צ'ק

  23. גניבת צ'ק בידי עובד

  24. צ'ק דחוי למוסך שחזר

  25. חתימה על צ'ק ביטחון

  26. אי החזרת צ'ק ביטחון

  27. צ'ק בלי כיסוי למתווך

  28. צ'ק חוזר חשבון מעוקל

  29. ביטול צ'ק דחוי בהסכמה

  30. החזרת צ'ק שנשלח בטעות

  31. צ'קים ללא כיסוי בישראל

  32. צ'קים חוזרים על סחורה

  33. החזרת צ'ק לאחר אישורו

  34. צ'קים חוזרים לוועד הבית

  35. התנגדות לביצוע צ'ק סחיר

  36. גניבת צ'קים שנשלחו בדואר

  37. אחריות הבנק על איבוד צ'ק

  38. חתימה על צ'ק מחשבון צד ג

  39. העברת צ'ק ללא חתימת היסב

  40. צ'ק חוזר עקב טעות של הבנק

  41. תביעה בנושא "גלגול צ'קים"

  42. ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

  43. תביעת בנק על הפקדת צ'ק פגום

  44. חתימת מנהל חברה על צ'ק שחזר

  45. ביטול צ'קים תשלום על פרסום

  46. התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי

  47. תביעה של בנק הפועלים על צ'ק

  48. חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות

  49. סירוב צ'ק מחמת אי כיסוי מספיק

  50. צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה

  51. צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות

  52. רישום המילים לביטחון בלבד על צ'ק

  53. כתיבת מילים האוסרות על העברת צ'ק

  54. תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים

  55. סירוב להחזיר צ'קים לאחר תשלום במזומן

  56. תביעה בגלל צ'קים שחזרו עקב חשבון מוגבל

  57. תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק

  58. מה העונש על זיוף צ'קים ? כמה מקבלים על זיוף צ'קים ?

  59. טענו כי השוכר לא מסר צ'קים לשלושת חודשי השכירות האחרונים

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון