להלן סקירה משפטית בנושא צירוף תיק לאיחוד תיקים: תיק שניתן לצרף אותו לתיק האיחוד, מוגדר בחוק ההוצאה לפועל, בסעיף 74 א' הקובע: "תיק הוצל"פ למעט תיק מזונות עניין שאינו כספי ועניין שהועבר לבית המשפט לפי סעיף 81 (א) (ג) כל עוד לא הוכרע סופית" מכאן אנו למדים, שלא ניתן לכלול בתיק איחוד תיק מזונות, תיק בעניין שאינו כספי כגון משכנתאות ותיק שהוגשה בו התנגדות וטרם הוכרעה על ידי בית המשפט. כל תיק אחר יש לכלול אותו בתיק האיחוד מכוח החובה הבסיסית המוטלת על החייב למנוע ניצול לרעה את מוסד איחוד התיקים ולמנוע העדפת נושה על פני נושה אחר. משמעות הדבר, שבתיק האיחוד ניתן לצרף תיק כספי שעניינו שכר עבודה. עמדה ברורה ניתנה בבית המשפט העליון ב בגץ  4976/07 יובל נורי נ' בית משפט המחוזי - כב' השופטת (ניתן ביום 27/7/08) לפיה: "אין בידי ראש ההוצאה לפועל הכח והסמכות לבודד תיק אחד ממכלול תיקי האיחוד, בין בשל טעמים הקשורים במהות החוב, ובין מטעם אחר. הסמכויות הנתונות לראש ההוצאה לפועל בפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הן להורות על איחוד תיקים, והכוונה היא לכלל תיקי החובות כנגד החייב בהתקיים תנאים מסוימים, או להימנע מכך (סעיפים 74ח ו-74י. לחוק). במסגרת צו איחוד, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים כנגד החייב, אולם החוק בדרך כלל אינו מאפשר להבחין בין תיקים הנכללים באיחוד התיקים, לבין אלה המוצאים ממנו, למעט תיקים שמכח הוראה מפורשת בחוק אין לכלול אותם מלכתחילה במסגרת האיחוד והם - תיקי מזונות, עניינים שאינם כספיים, ועניינם שהועברו לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג), כל עוד לא הוכרע בהם סופית (ראו הגדרת "תיק" בסעיף 74א לחוק). החוק קובע גם הסדר נפרד לגבי תיק נוסף שנפתח בהוצל"פ כנגד החייב, ולאחר הגשת בקשת האיחוד. תיק זה יצורף לבקשה, ואם הוגש התיק להוצל"פ לאחר שניתן צו איחוד, נתון לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת להחליט אם לצרפו לצו האיחוד או להימנע מכך (סעיף 74 יב לחוק)." ובהמשך נקבע: "הווי אומר, כי לגבי צו איחוד, לא ניתנה לראש ההוצאה לפועל סמכות להחליט על בידודו של תיק אחד או תיקים אחדים מהתיקים המאוחדים, והטעם לכך נהיר על פניו: מנגנון איחוד התיקים נועד, מצד אחד, לפתור את מצוקתו של החייב, אשר מספר נושים מנהלים נגדו הליכים במערכת ההוצאה לפועל. מצד שני, מנגנון זה יוצר מערך שוויוני בין הנושים, ומונע מצבים של "כל הקודם זוכה". הליך הגבייה הקולקטיבי מביא לתוצאה צודקת יותר לא רק לחייב, אלא גם לנושים שנשייתם היא נושא להליכי הוצאה לפועל (ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, (השופט גרוניס). צו איחוד שאינו חולש  על כל התיקים, למעט סוגי התיקים המוצאים במפורש מהאיחוד על פי חוק, עלול לפגוע בהליך הגבייה הקולקטיבי, ולהחטיא את תכליתו." אם כך חוק ההוצאה לפועל קובע את גדר סמכות ראש ההוצאה לפועל בעניין איזה תיקים-על פי מהותם, יכללו במסגרת תיק האיחוד ואין לו סמכות ליצור מדרג פנימי בין תיקי האיחוד על פי מהותם מעבר לאלו שהחוק ציינם מפורשות כגון: מזונות ,תיקי שאינו כספי ותיק שהוגשה בו התנגדות וטרם הוכרעה בבית המשפט. בית המשפט העליון אישר קביעת המחוזי שלא להפריד מאיחוד התיקים תיק שהחוב שלו, מקורו במעשה בעל גוון פלילי (ראו : בגץ  4976/07 יובל נורי נ' בית משפט המחוזי) .על רקע דברים אלו, יש מקום להבין את שורת פסקי הדין, החל מפסק דין בפרשת חביש ועד פרשת אל שאג'ור . ברע"א 5935/07 מועצה מקומית ירכא נ' מוחמד חביש, , נקבע כי, חובות המועצה לנושה שכר עבודה זוכים בדין קדימה. בית המשפט קבע את העיקרון לפיו נושה בגין שכר עבודה הינו זוכה בדין קדימה וקודם לנושה רגיל. קביעה זו היא קביעה עקרונית לפיה יש להבדיל ולאבחן בין תיק רגיל לבין תיק בו החיוב נובע משכר עבודה בכל הקשור למדרג הביצוע ונושה שכר עבודה בדומה להליך פשיטת רגל זוכה בדין קדימה והוא פורע ראשון מהכספים המופקדים בידי החייב. איחוד תיקים