מה הדין בסוגיית רשלנות במתן ייעוץ משפטי ? האם יש לעורך דין אחריות מקצועית על ייעוץ משפטי ? החובות המוטלות על עורך דין בשלב של ייעוץ והכנת המסמכים גובשו וסוכמו יפה בפסק דין שרמן באלה המילים: "מעורך-דין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק. אין לצפות שעורך-דין יידע את תוכנם של כל חוקי המדינה, אבל יש חוקים שימושיים שהוא חייב לדעתם, בייחוד אותם החוקים הנוגעים לעניין שהוא מסכים לטפל בו עבור לקוח ... עורך-דין חייב לפצות את לקוחו על נזק שנגרם לו בשל אי-מסירת עובדות ופרטים רלוואנטיים, שהיו בידיעתו ושהוא נמנע מלמוסרם ללקוח. עורך-דין חייב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו . (ההדגשות שלי - ש.פ.) (שם, עמ' 463 - 464)." נמצאנו למדים כי מוטלת על עורך דין החובה להכיר את כל החוקים הקשורים במישרין לעניין שלפניו או בעקיפין לעבודתו כעורך דין, כאשר חובת "הידיעה" מורכבת משני אלמנטים: החובה לבדוק את החקיקה והפסיקה הקשורות לעניין שלפניו; החובה להודיע ללקוח על מצב הדברים לאשורו. המלומדים י. שנהב ור. לויתן גוזרים מחובות אלה חובה על עורך דין לעדכן באופן שוטף את הלקוח בכל שלבי הטיפול המשפטי וכן להתייעץ עמו בכל מקרה שעו"ד עומד לנקוט בצעדים, אשר יטילו על הלקוח הוצאות מיוחדות או אשר עלולים לסבך את הלקוח מעבר לבעיות הקיימות (ד"ר יהודה שנהב ורחל לויתן אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח חבות הפרקליט לב, 177). בפסיקה ובספרות נעשתה הבחנה בין אחריות המיוחסת לעורך דין בשל טעויות שנעשו בייצוג בבית המשפט לבין יעוץ שניתן על ידו מחוץ לכותלי בית המשפט. לגבי קבוצת המקרים הראשונה, הגישה שאומצה היא של הקניית שיקול דעת רחב לעורך דין בהחלטות שהוא מקבל במהלך הייצוג המשפטי על מנת ליתן לו מרחב תמרון וחופש פעולה בייצוג הלקוח בבית המשפט. בעקבות כך, המגמה המסתמנת היא של צמצום אחריות מקצועית המוטלת על עורכי דין במהלך ייצוג לקוחות בבתי המשפט, וכפועל יוצא מכך מיעוט תביעות נגד עורכי דין בכל הקשור לדיון בבית המשפט (ראה ע"א (ת"א) 1549/05 משעל נ' גדעון דרורי). לא כן, לגבי אחריותו של עורך דין כלפי הלקוח בשלב של יעוץ, הכנת המשפט וניסוח הסכמים מחוץ לכותלי בית המשפט. בכל המקרים הללו, מציבה הפסיקה והספרות דרישות גבוהות לגבי הידע הנדרש מעורך דין בפועלו בכובע של יועץ ולגבי פעולות המוטלות עליו לצורך מניעת הנזק ללקוח. החיוב לייעוץ מלווה את כל סוגי הפעילות של עורך דין - בעל המקצוע - העומד מול לקוח הדיוט: מטרת הייעוץ היא להדריך את הלקוח בקבלת החלטות, בנקיטת צעדים מסוימים או בהימנעות מפעולה משפטית מסוימת. לרוב, החיוב לייעוץ הוא שלב טרומי לעריכת מסמכים על ידי עורך דין, להגשת תביעה משפטית או לנקיטת הליכים משפטיים אחרים עבור הלקוח (ראה את ספרה של ד"ר רנה סנילביץ חוזה למתן שירות עריכת דין והאחריות בגין הפרתו - הבט השוואתי ספר לנדוי 1471 - 1483 ואת הפסיקה המאוזכרת שם).ייעוץ משפטירשלנות