רשלנות מודד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות מודד מוסמך:

1. ביום 10.4.97 התקשרה חברת החשמל לישראל בע"מ ( להלן "התובעת" ) עם מודד מוסמך במקצועו ( להלן "הנתבע" ), בהסכם לאספקת שירותי מדידה, לצורך מיקום כבלי חשמל מתח גבוה תת קרקעיים בשטח ציבורי המצוי ברח' בעלי המלאכה באזור התעשיה במפרץ חיפה ( להלן "השטח הציבורי" ).

2. ביום 14.1.98 הכין הנתבע מפה מצבית אשר תיארה את גבולות השטח הציבורי כפי שנערכו על ידו לצורך הנחת הכבלים. מפה זו צורפה לחוות דעתו של המומחה מר לבנברג ( ת/1 ) וסומנה באות A, ותכונה להלן "המפה המצבית".

3. בהסתמך על מפה זו, הכינה התובעת מפת הוראות חפירה אשר בה סימנו אנשי מחלקת התכנון של התובעת את התוואי לצורך הטמנת כבלי החשמל, בהתבסס על המפה המצבית שהוכנה על ידי הנתבע. ממפה זו צורפה כנספח ת/4 לתצהירו של עד התובעת מר אמיר אדן, ותכונה להלן "מפת הוראות לחפירה".

4. בחודש 7/98 ביצעה התובעת באמצעות קבלן חיצוני, עבודה של הנחת הצינורות והטמנת הכבלים, בהתאם להוראות שעל גבי מפת ההוראות לחפירה.

5. בסמוך לאחר השלמת העבודה, התקבלו אצל התובעת תלונות מאת בעלי חלקות פרטיות במגרש 298, שלפיהן כבלי החשמל עוברים בשטחים אשר בבעלותם. התלונות התבססו על מפה שהוכנה ביום 6.8.98 על ידי מודד מוסמך, מר אפרים לבנברג. מפה זו סומנה באות B במסגרת חוות דעתו של מר לבנברג שהוגשה לתיק בית המשפט וסומנה כמוצג ת/1.

6. בעקבות תלונות אלה, שכרה התובעת את שירותיו של מודד מוסמך נוסף מר ברמן, אשר אושש את טענותיהם של בעלי הקרקעות הפרטיות. מפה זו צורפה כנספח ת/8 לתצהירו של מר אדן.

7. התובעת פנתה אל הנתבע והודיעה לו על תלונותיהם של בעלי הקרקעות הפרטיות ועל כוונתה להעתקת כבלי החשמל מתחום החלקות הפרטיות אל תחום השטח הציבורי, אולם הנתבע התעלם מפניותיה הנ"ל על פי הנטען.

8. במצב דברים זה, פעלה התובעת להעתקת כבלי החשמל באורך של כ- 120 מ"ר על פי הנטען, משטח החלקות הפרטיות, למרחק של כחמישה מטרים מזרחית מן התוואי המקורי בו הונחו, ולשם כך שכרה בשנית את שירותיו של הקבלן שהטמין קודם את הכבלים בתוואי השגוי.

9. בגין עלות העתקת הכבלים כאמור הגישה התובעת את התביעה דנן ובה עתרה לחייב את הנתבע לפצותה בסכום של 83,950 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

10. הנתבע הכחיש את טענות התובעת וטען כי לא היתה כל הפרה ו/או רשלנות מטעמו בהכנת המפה המצבית, שכן לגרסתו מפה זו הוכנה על סמך בסיס נתונים שהיה קיים בעת עריכתה, ואשר השתנה לאחר שהשטח עבר תהליך של הסדר מקרקעין ופרצלציה בשנת 2005.

11. יחד עם כתב ההגנה, הגיש הנתבע הודעה לצדדים שלישיים שהן נגה חברה לביטוח בע"מ ( להלן "נגה" ) ואריה חברה לביטוח בע"מ ( להלן "אריה" ), מכח פוליסות ביטוח אחריות מקצועית שהונפקו על ידן כפי שיפורט בהמשך.

בשלב מאוחר יותר צורפו נגה ואריה כנתבעות נוספות בכתב התביעה המתוקן.

נגה ואריה הכחישו כל אחת מטעמיה את הכיסוי הביטוחי כפי שיורחב בהמשך.

12. לאחר שנשמעו חלק מהעדויות, הגיעו הצדדים לידי הסכמה ולפיה סכום הנזק יעמוד על סך של 83,000 ₪ נכון ליום 3.12.07, כשסכום זה אינו כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות, וכי שאלת האחריות תמשיך להתברר בבית המשפט על כל מרכיביה.

13. בהתאם להסכמה הנ"ל, הדיון להלן יתייחס לשאלת האחריות ולשאלת הכיסוי הביטוחי.

14. העדויות

מטעם התובעת העידו המודד מר אפרים לבנברג, ומר אמיר אדן אשר כיהן כראש מדור תאום הנדסי אצל התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה.

מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

מטעם נגה העיד סוכן הביטוח מר ראובן אריאלי שדרכו רכש הנתבע פוליסת ביטוח אחריות מקצועית העומדת לדיון במסגרת הליך זה.

מטעם אריה העיד מר חיים איזקוב המשמש כראש צוות חיתום אצל אריה במחוז חיפה.

15. חוות דעתו של מר לבנברג

בטרם אדון בטענות הצדדים, ראיתי לנכון להתעכב תחילה על מהות חוות דעתו של מר לבנברג אשר הוגשה וסומנה ת/1, ואשר עליה ביססה התובעת את תביעתה.

שירותיו של מר לבנברג נשכרו תחילה על ידי בעלי הקרקעות הפרטיים של מגרש 298 לצורך הכנת חוות דעת מטעמם. מר לבנברג הכין ביום 6.8.98 מפה מצבית שתיעדה את ההפרה הנטענת במגרש 298. מפה זו סומנה באות B ותיארה את מיקומם של כבלי החשמל בתוך גבולות החלקות הפרטיות במגרש הנ"ל. לאחר מכן הכין מר לבנברג מפת קומפלציה שצורפה כנספח J לחוות דעתו ( להלן "מפת הקומפלציה" ). מפה זו תיארה את קו הגבול של החלקות הפרטיות כפי ששורטט במפה המצבית של הנתבע ( סומן בקו אדום ) ביחס לקו הגבול של החלקות הפרטיות כפי שנמדד על ידי מר לבנברג בהתבסס על רשימת הקואורדינטות של גבולות המגרשים ( סומן בקו כחול ). מפה זו תיעדה את הסטייה לא רק במגרש 298, אלא גם במגרשים 299 ו-300.

בהתבסס על המדידות הנ"ל כפי שתועדו במפת הקומפלציה, קבע מר לבנברג בחוות דעתו ת/1, כי קו הגבול בין החלקות הפרטיות לבין השטח הציבורי כפי ששורטט על ידי הנתבע, הינו שגוי ומצוי בתוך תחומי החלקות הפרטיות ( להלן "הסטייה" ). לצורך קביעה זו נעזר מר לבנברג גם במפות חלוקה ורשימת קואורדינטות כפי שמצויין בחוות דעתו.

16. שאלת האחריות

בתחילת הדרך הכחיש הנתבע את קיומה של הסטייה במפה המצבית שהוכנה על ידו, אולם בהמשך ניהול המשפט הוא חזר בו מהכחשתו הנ"ל, והמחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לשאלה האם הנתבע נושא באחריות חוזית ו/או נזיקית בגין הסטייה הנ"ל, והאם התובעת נושאת באשם תורם בגין קיומה של הסטייה הנ"ל?

מיותר לציין כי כל הנתבעים אימצו חזית אחידה בשאלה זו ושעל פיה לא היתה מטעם הנתבע כל הפרה ו/או התרשלות שיחוב בגינה, ודרכיהם הסתעפו רק בשאלת הכיסוי הביטוחי כפי שיפורט בהמשך, ומשכך ההתייחסות להלן לטענות הנתבע בשאלת האחריות, יפה היא לגבי כל הנתבעים.

17. הגנתו של הנתבע בשאלת האחריות התבססה על טענה מרכזית שהתייחסה לנסיבות הכנת המפה המצבית על ידו. לטענתו, מפת המדידה שלו הוכנה כאשר החלקות נשוא התובענה טרם עברו תהליך של הסדר מקרקעין, ומשכך לא היתה בנמצא רשימת קואורדינטות מחייבת המגדירה את גבולות החלקה בצורה סופית ומדוייקת. אי לכך, ולצורך הכנת המפה על ידו, הוא נעזר בתכנית של איחוד וחלוקה שהיתה קיימת בארכיון עירית חיפה ואשר צורפה כנספח E לחוות דעתו של מר לבנברג. בתכנית זו לא פורטו קואורדינטות בגבולות החלקות אלא רק בוצע סימון גרפי של גבולות החלקה שמטבע הדברים אינו מדוייק כדבריו, ומכאן נוצרה הסטייה העומדת בבסיס תביעה זו.

במצב נתון זה טען הנתבע כי לא ניתן לייחס לו כל אחריות ו/או רשלנות בגין הסטייה שהתגלתה, שכן, הוא פעל בנסיבות המקרה כמו כל מודד סביר אחר בהסתמך על בסיס נתונים שהיה קיים בפניו בעת הכנת המפה.

18. אלא שהתברר כי קו הטיעון הנ"ל שאומץ על ידי הנתבע הינו מופרך מיסודו, שכן בשנת 1998, קרי לפני שעברו החלקות נשוא התובענה הליך של הסדר מקרקעין ולפני אישור תכנית הפרצלציה החלה במקום, הכין מר לבנברג את המפה המצבית עבור בעלי החלקות הפרטיות ( מפה B ), וכבר במפה זו ניתן היה לעמוד על הגבולות הנכונים של החלקות בהתבסס על מערך הנתונים שהיה קיים בזמנו, ואשר כלל בין היתר רשימת קואורדינטות ומפות שהיו קיימות בארכיון של עירית חיפה.

יוצא איפוא שלוּ פעל הנתבע בשקידה הראוייה בדומה למר לבנברג, התוצאה המזיקה היתה נמנעת.

אמנם הנתבע ניסה להעלות כל מיני טיעונים להצדקת מחדלו הנ"ל, אולם התשובות שניתנו על ידו בנדון לא היו משכנעות, וניכר היה שהן הועלו על ידו בדיעבד במטרה לספק לו הגנה מפני התביעה דנן.

19. בניסיון נוסף להסיר מעליו כל אחריות בגין הנזק שנגרם לתובעת, טען הנתבע כי הסימון בשטח נעשה על ידי עובדי התובעת וכי עבודתו הצטמצמה אך ורק בהכנת המפה המצבית. אולם, לטיעון זה לא היה כל נפקות מאחר והנתבע לא הוכיח כי הסימון בשטח חרג מהתוואי שתוכנן על ידו במפה המצבית. לא זו אף זו, אלא שלא יכולתי לתת אמון בעדותו הנ"ל משלושה טעמים:

א. במכתבו של הנתבע מיום 10.5.01 ( נ/5 ) ניתן לראות הודאה מפורשת מטעמו שעבודות הסימון נעשו על ידו ( ראה נ/5, פסקה שנייה ).

ב. מר לבנברג העיד כי סימון השטח מהווה ברגיל חלק בלתי נפרד מתפקידו של המודד ( ראה עדותו בעמ' 17 ש' 27-26 ), ועדותו הנ"ל מקובלת עליי.

ג. התמורה החוזית כללה תמחור על בסיס נקודות סימון בשטח בנוסף להכנת מפת המדידה.

20. לאור האמור לעיל הנני קובעת כי הנתבע התרשל בהכנת המפה המצבית על ידו, ומשכך נושא הוא באחריות בגין הנזק שנגרם לתובעת עקב רשלנותו הנ"ל.

21. לעניין היקף הנזק - הנתבע טען כי עבודת המדידה שהוזמנה ממנו על ידי התובעת התייחסה לחלקות 299 ו- 300 ולא לחלקה 298, ומשכך, אין לייחס לו כל אחריות בגין הנזק שנגרם במגרש 298 עקב המדידה השגויה.

אין ספק כי עיון בהסכם הזמנת העבודה שנחתם בין הצדדים, יכול היה לתת לנו תשובה ברורה במחלוקת הנ"ל, אלא שהתובעת לא הציגה את הסכם הזמנת העבודה בשלמותו, והסתפקה בהצגת העמוד השני ממנו בטענה כי המסמך המלא לא אותר במשרדיה, ואילו הנתבע נמנע מהצגת ההסכם בכללותו ללא מתן כל הסבר לכך בתצהיר עדות ראשית מטעמו.

בהעדר הסכם הזמנת העבודה כאמור, תיבחן טענת הצדדים בהקשר זה על סמך חומר הראיות שהוגש.

מעיון במפה המצבית שהוכנה על ידי הנתבע ( מפה A ) ניתן לראות כי המדידה התייחסה לחלקות 299 ו-300 וגם לחלק ממגרש 298, עד לנקודה 2EK. עבודות הטמנת כבלי החשמל בהמשך לנקודה הנ"ל ועד לגבול הצפוני של המגרש ( ראה מפת הקומפלציה ), נעשו – כפי שהתברר מהעדויות - על ידי עובדי התובעת על פי שיקול דעתם המקצועי, ולא בהתבסס על המפה המצבית שהוכנה על ידי הנתבע, ושבה לא שורטט כאמור קו מדידה מעבר לנקודה 2EKהנ"ל. על כן הנני קובעת כי אחריותו של הנתבע בכל הנוגע למגרש 298 משתרעת על המדידה שבוצעה על ידו במגרש הנ"ל עד לנקודה 2EK הנ"ל.

22. טענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבע התייחסה להוכחת הנזק על ידי התובעת, ובמסגרתה טען הנתבע כי התובעת לא הוכיחה את אורך הכבלים שהועתקו על ידה כתוצאה ממפת המדידה השגויה של הנתבע, שעמד לטענתה על 120 מ"ר.

אמנם לא הוצגה על ידי התובעת כל חוות דעת מקצועית ו/או כל עדות ישירה בענין אורך הכבלים שהועתקו על פי הנטען כתוצאה ממפת המדידה השגויה, אלא שלא שוכנעתי כי התובעת לא הרימה את נטל הוכחת טענה זו, שכן עד התובעת מר אדן העיד בחקירתו הנגדית כי אורך הכבלים אשר הועתקו הוכח באמצעות חשבון הקבלן שהוגש לתובעת ואושר על ידי מפקח מטעמה, וכן באמצעות מפת הוראות החפירה שהראתה את אורך החפירה שהועתקה, והנני סבורה כי די בכך בכדי להרים את נטל הוכחת טענה זו במידה הדרושה בהליך זה. וכך אמר מר אדן בעניין זה בעדותו:

"אני לא צריך לקחת סרט מדידה ביד ולמדוד. הקבלן נדרש לבצע עבודות חפירה של 120 מ' והוא חופר את אורך התוואי שנמצא בסטייה לכיוון המקורי בתוך הרחוב, ואז הוא מגיש את החשבון. החשבון הזה נבדק ונמדד לאחר שהוא מוגש אלינו ע"י המפקח/המודד שלנו, מר יורם אליאב, ומאושר שזה אכן המרחק, ופה בדיוק זה מה שכתוב. קבלן ביקש 120 מ' ואושר לו 120 מ' פעמיים. בחשבון יש 240 מ' מאחר שמדובר ב-2 תעלות. חפירה אחת להוצאת הכבלים שבתוך השטח הפרטי, וחפירה שנייה להטמנת הכבלים במקום החדש". ( עמ' 25 ש' 31-25 ).


יתרה מכך, הצדדים הסכימו כי סכום הנזק יועמד על סך של 83,000 ₪ וכי שאלת האחריות היא זו שתמשיך להתברר בבית משפט ( ראה סעיף 12 לעיל ), על כן ספק בעיני אם ניתן להיזקק לטענת הנתבע הנ"ל בעניין הנזק החורגת מגדר ההסכמה המתוארת לעיל.

23. אשם תורם

הנתבע טען כי יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי לאירוע הנזק.

את טענתו הנ"ל הוא מבסס על העובדה שבמהלך הכנת מפת הוראות החפירה וסימון תוואי החפירה על ידי עובדי התובעת לצורך הטמנת כבלי החשמל, ניתן היה להבחין בנקל כי קו הגבול ששורטט על ידי הנתבע הינו שגוי ונמצא בסטייה של כחמישה מטרים מערבה מקו צנרת אחר שאליו הוא היה אמור להתחבר, והממוקם בין נקודות B ו-C במפת הוראות החפירה. גם העובדה שהתבררה בשטח ולפיה קו הגבול ששורטט על ידי הנתבע "נחסם" במבנה הבנוי בגבול הצפוני של מגרש 298, היתה אמורה להדליק אצל התובעת "מנורה אדומה" כדברי הנתבע לגבי המדידה השגויה שנערכה על ידו.

התובעת לעומתו טענה כי סטייה בחפירה מקו ישר הינו דבר שגרתי בעבודות המבוצעות על ידה, ומשכך הסטייה שהתגלתה בשטח בנקודה שסומנה באות B על גבי מפת הוראות החפירה, לא היתה אמורה לעורר אצלה חשד כלשהו בעניין נכונות המדידה שבוצעה על ידי הנתבע.

24. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בסוגיה זו, הגעתי למסקנה כי התובעת נושאת באשם תורם לסטייה שהתגלתה, אם כי בשיעור נמוך ביחס לאשמו של הנתבע בעניין זה.

במה דברים אמורים?

מחומר הראיות ועדויות הצדדים הוכח כי התובעת ביצעה את עבודות הטמנת הכבלים בחלקות נשוא התובענה בליווי אנשי מקצוע מטעמה לרבות מודדים ואנשי תכנון הנדסי. אמנם מקובלת עליי טענתה כי היא סמכה את ידה על המדידה שנעשתה על ידי הנתבע שהינו מודד מוסמך במקצועו, אולם אין בהסתמכות הנ"ל בכדי לפטור אותה מחובת הפעלת שיקול דעת עצמאי וסביר, במצבים המחייבים הפעלת שיקול דעת כבענייננו, במיוחד כאשר ניתן היה להבחין בשלב סימון השטח, כי קו הגבול שנמדד על ידי הנתבע עובר בתוך בניין הקיים בגבול הצפוני של מגרש 298, וכי קיימת סטייה של כחמישה מטרים בין תוואי התעלה שסומן על ידה לבין תוואי התעלה הנוספת שאליה היתה אמורה להתחבר תעלה זו.

משהתעלמה התובעת מחובתה להפעיל שיקול דעת עצמאי על ידי פנייה לנתבע או לכל מודד אחר במטרה לברר את פשר "הסטיות" הנ"ל, תרמה היא בעצימת עיניה לנזק שנגרם, ובשל כך הנני מייחסת לה אשם תורם בשיעור של 20%.

25. סיכום ביניים

לסיכום שאלת האחריות הנני קובעת כי הנתבע לא נקט במידת המיומנות הנדרשת בהכנת המפה המצבית על ידו, ולא פעל כפי שכל מודד סביר אחר היה פועל בנסיבות העניין, ומשכך, הוא התרשל בביצוע תפקידו ועליו לשאת בנזק שנגרם לתובעת עקב רשלנותו הנ"ל.

בנוסף הנני קובעת כי התובעת אף היא נושאת באשם תורם להתרחשות הנזק, בשיעור של 20% כמצויין לעיל.

לעניין גובה הנזק – הנזק הועמד בהסכמת הצדדים על סך של 83,000 ₪ נכון ליום 3.12.07. סכום זה משקף את הנזק שנגרם לתובעת בגין העתקת הכבלים באורך של כ- 120 מטר. הואיל וקבעתי כי אחריותו של הנתבע חלה רק על המדידה שנעשתה על ידו עד לנקודה 2EK במגרש 298 ( ראה סעיף 21 לעיל ), אז יש להפחית מסכום הנזק הנ"ל את עלות העתקת הכבלים בשטח המתחיל מנקודה 2EK הנ"ל צפונה ועד סוף הגבול הצפוני של מגרש 298.

הצדדים מתבקשים לערוך את החישוב המדוייק של הנזק בהתאם לאמור לעיל, ולהגיש תוך 10 ימים מיום קבלת פסק הדין, פסיקתא המציינת את סכום הנזק בהתאם לאמור לעיל.

מתוך הסכום שיתקבל יש להפחית כאמור 20% בגין אשמה התורם של התובעת לאירוע הנזק.

26. התביעה נגד נגה ואריה

ביום 24.12.01 הגישה התובעת את תביעתה המקורית כנגד הנתבע. תביעה זו הוגשה גם כנגד חברת הביטוח מגדל בטענה כי היא ביטחה את הנתבע בביטוח אחריות מקצועית בתקופה הרלוונטית לתביעה. בשלב מאוחר נדחתה התביעה כנגד מגדל בהסכמה.

ביום 28.2.07 הוגש כתב תביעה מתוקן שאליו צורפו נגה ואריה כנתבעות נוספות בתביעה. התביעה נגדן התבססה על פוליסות ביטוח אחריות מקצועית שהונפקו על ידן בשלב יותר מאוחר.

אציין בהקשר זה כי ספק בעיני אם לתובעת קמה זכות תביעה ישירה כנגד נגה ואריה על פי הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 ( להלן "החוק" ) גם לא מכח הוראת סעיף 68 לחוק, אולם לא מצאתי צורך להידרש לסוגיה זו לאור העובדה שדין התביעה כנגד שתי הנתבעות הנ"ל להדחות על הסף מחמת התיישנות על פי הוראות הדין הכללי, קרי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

במה דברים אמורים?

הנתבע הכין את מפה המדידה השגויה ביום 14.1.98. עבודות החפירה על פי מפה זו בוצעו בחודש 7/98. הסטייה התגלתה בסמוך לאחר ביצוע החפירה, ובחודש 8/99 נודע לנתבע על קיום הסטייה וגרימת הנזק.

חרף נתונים אלה, התביעה כנגד הנתבעות הוגשה ביום 28.2.07, דהיינו בחלוף יותר משבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה או לחילופין מיום אירוע הנזק. שיהוי זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהתובעת ידעה על "זיקתן" של שתי הנתבעות הנ"ל לתביעה דנן כבר בשנת 2005 עת הגיש הנתבע הודעת צד שלישי נגדן במסגרת תביעה זו.

אי לכך, אין זה מפתיע שטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי שתי הנתבעות הנ"ל בהזדמנות הראשונה, קרי בכתבי הגנתן, לא זכתה לתשובה מאת התובעת, גם לא להתייחסות מטעמה בסיכומים שהוגשו על ידה לרבות בכתב התשובה לסיכומי הצדדים שהוגש על ידה בשלב יותר מאוחר.

אי לכך, הנני קובעת כי דין התביעה כנגד שתי הנתבעות להידחות על הסף מחמת התיישנות.

27. ההודעות לצדדים שלישיים

ההודעות שנשלחו על יד הנתבע לנגה ולאריה התבססו על פוליסות ביטוח אחריות מקצועית שהונפקו על ידי שתי הנתבעות הנ"ל בתקופות שלהלן:

הפוליסה שנרכשה מנגה היתה לתקופה מיום 10.12.98 עד 30.11.99 ( צורפה כנספח לתצהירו של הנתבע נ/1 ).

הפוליסות שנרכשו מאריה היו לתקופות מיום 20.2.00 עד 31.1.01 ( נ/13 ), ומיום 22.4.01 ועד 31.3.02 ( נ/15 ).

הפוליסות הנ"ל הינם מסוג CLAIMS MADE BASIS המקימות חבות על בסיס תביעה. בפסיקה נחלקו הדעות באשר לתקפותן של פוליסות מסוג זה, והנני מפנה בהקשר זה לפסק דינו של כב' השופט שפסר בבש"א (באר שבע) 5672/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קיפר מערכות אבטחה (1989) בע"מ ( ), אשר סקר את הפסיקה בעניין זה.

אולם בענייננו, לא מתעוררות שאלות באשר לתקפותן של הפוליסות הנ"ל, והמחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת תחולתן על המקרה שבפנינו.

28. שתי צדדי ג' טענו, כל אחת מטעמיה, כי הפוליסה שהונפקה על ידה אינה מכסה את החבות הנטענת. לצורך בחינת טענות אלו, יש לעמוד על מהות הפוליסות שהונפקו ותכליתן.

הפוליסות הנ"ל הינן פוליסות ביטוח אחריות מקצועית על בסיס תביעה כמתואר לעיל. הן נועדו לשפות את הנתבע בגין חבותו כלפי צד שלישי בשל מקרה הביטוח. מקרה הביטוח בפוליסה של נגה הוגדר כדלקמן:

"היפר חובה מקצועית שנעשה בתום לב, אשר מקורו ברשלנות, מחדל או השמטה של המבוטח, במסגרת מקצועו של המבוטח או משלח ידו המפורטים ברשימה ואשר עבורם ניתן הביטוח לפי פוליסה זו ובתנאי כי:

א. התביעה נגד המבוטח בגין מקרה הביטוח הוגשה נגדו לראשונה ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח.

ב. מקרה הביטוח ארע בתוך תקופת הביטוח ואולם, אם צויין ברשימה תאריך רטרואקטיבי, בכל תקופה הקודמת לתקופת הביטוח אך לא לפני התאריך הרטרואקטיבי המצויין ברשימה." ( ההדגשות אינן במקור )

הגדרה דומה מופיעה גם בפוליסת הביטוח שהונפקה על ידי אריה.

התחולה הרטרואקטיבית של הפוליסה של נגה נקבעה ליום 1.12.91.

התחולה הרטרואקטיבית בשתי הפוליסות של אריה נקבעה ליום 20.2.00.

המשפט "הגשת תביעה נגד מבוטח" הוגדר בשתי הפוליסות הנ"ל כדלקמן:

" תובענה או קבלת מכתב תביעה או מידע ממקור כלשהוא על ידי המבוטח בדבר קרות מקרה הביטוח".

משמעות הדבר הוא כי הפוליסות הנ"ל חלות על כל תביעה שעילתה בהפרת חובה מקצועית, המוגשת כנגד הנתבע לראשונה בתקופת הביטוח, ואשר נמסרה לגביה הודעה למבטח בתקופת הביטוח. הכיסוי יחול גם על מקרה של היפר חובה מקצועית אשר טרם הבשיל לכדי תביעה משפטית, ובלבד שמידע עליו הגיע לידיעת המבוטח בתקופת הביטוח, והודעה עליו נמסרה על ידי המבוטח למבטח בתקופת הביטוח.

הכיסוי יהיה בעל תחולה רטרואקטיבית עד למועדים הנקובים בכל אחת מהפוליסות. כך שמקרה של היפר חובה מקצועית אשר אירע לפני תקופת הביטוח אך הודעה עליו ו/או תביעה בגינו הוגשה במהלך תקופת הביטוח של פוליסה ספציפית, יכוסה על ידי אותה פוליסה, ובלבד שהוא לא אירע לפני התאריך הרטרואקטיבי שנקבע בה.

29. בענייננו, המידע אודות המקרה של היפר חובה מקצועית הובא לידיעתו של הנתבע בחודש 8/99 עת נתקבל לידיו מכתב מאת התובעת המעמיד אותו על הטעות שהתגלתה במדידה שנעשתה על ידו ( נספח ת/9 לתצהיר מר אדן ). באותה תקופה, הנתבע היה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית אצל נגה. לוּ הנתבע היה ממלא אחר חובת מסירת ההודעה לנגה על המקרה בתוך תקופת הביטוח כמתחייב מתנאי הפוליסה, נגה היתה חייבת לשפותו בגין חבותו נשוא התביעה מכח הפוליסה לאחריות מקצועית שבה עסקינן.

מאידך, התביעה המקורית כנגד הנתבע הוגשה לראשונה ביום 24.12.01. בתקופה זו הנתבע היה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית אצל אריה כמצויין לעיל. מכח פוליסה זו הנשענת כאמור על מועד הגשת התביעה, אריה היתה מחוייבת לשפות את הנתבע בכל סכום שיחוייב בו במסגרת התביעה דנן, בכפוף לקיום חובת ההודעה בתוך תקופת הביטוח, ובתנאי שהמקרה נופל בתקופת התחולה הרטרואקטיבית המאושרת של הפוליסה.

לוּ קויימו התנאים הנ"ל על ידי הנתבע, היה נוצר מצב של כפל ביטוח שלפיו חבותו של הנתבע שבגינה הוגשה התביעה העיקרית, היתה מכוסה על ידי שתי חברות הביטוח המתדיינות.

אלא שהן נגה והן אריה טענו להעדר כיסוי ביטוחי מאחר והנתבע לא מסר להן כל הודעה על מקרה הביטוח בתוך תקופת הביטוח, וטענו כי הדבר נודע להן לראשונה בשנת 2005 בעקבות צירופן כצד שלישי במסגרת התביעה דנן. לשיטתן, משלא מילא הנתבע אחר חובת ההודעה על פי תנאי הפוליסות הנ"ל, אז לא מתגבשת כלפיהן החבות לשפותו על פי אותן פוליסות.

אריה טענה עוד כי דין ההודעה נגדה להדחות על הסף מאחר והמקרה של היפר חובה מקצועית נשוא התביעה אירע לפני תאריך התחולה הרטרואקטיבי שהועמד בפוליסה על יום 20.2.00 כמצויין לעיל.



30. דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בשאלת הכיסוי הביטוחי, הגעתי למסקנה כי הדין עם הצדדים השלישיים.

חבותה של נגה

חבותה של נגה לשפות את הנתבע בגין התביעה דנן מכח הפוליסה שהונפקה על ידה, חלה בהתקיים שני תנאים: האחד הוא שהנתבע ידע על קיום מקרה של היפר חובה מקצועית על ידו בתקופת הביטוח, תנאי המתקיים בענייננו, והשני כי הנתבע הודיע לה על כך בתוך תקופת הביטוח, תנאי שלא שוכנעתי כי הוא מתקיים בענייננו.

במה דברים אמורים?

עדותו של הנתבע בדבר מתן הודעה לנגה על מקרה הביטוח בתקופת הביטוח, הינה עדות יחידה שלא זכתה לשום סיוע, מה גם שהתגלו בה תהיות שלא ניתן להן מענה מניח את הדעת. ודוק, טענת הנתבע כי הוא יידע את נגה על מקרה הביטוח מיד עם קבלת מכתב התובעת מיום 30.8.99 ( נ/3 ), אינה מתיישבת עם גרסתו ולפיה הוא לא ייחס בזמנו חשיבות למכתב הנ"ל, מאחר שסבר כי לא היתה שום טעות במדידה שנערכה על ידו ( ראה עדותו בעמ' 64 ש' 26-25 ). תהייה זו מתחזקת לאור העובדה שלא נמצאה כל הודעה מטעמו על מקרה הביטוח בתיק שהתנהל אצל סוכן הביטוח של נגה מר אריאלי, בעוד שתביעה קודמת שהתייחסה למעשה רשלני נוסף שיוחס לו, טופלה על ידי אותו סוכן כנדרש. ההשערות שהועלו על ידי בא כוח הנתבע באשר לסיבות ביעור התיק על ידי סוכן הביטוח אינן מקובלות עלי, ולא שוכנעתי כי הדבר נעשה על מנת להעלים ראיות מבית המשפט, ומקובלת עלי בהקשר זה עדותו של מר אריאלי באשר לנסיבות ביעורו של התיק שהיתה אמינה בעיני.

יתרה מכך, התנהלותו של התובע לאורך כל הדרך לרבות עדותו בבית המשפט העידה על כי הנתבע היה תם דעים כי החבות נשוא התובענה מבוטחת על ידי חברת הביטוח מגדל, אשר ביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית בתקופה המתחילה מיום 1.11.97 והמסתיימת ביום 31.10.98, שהיא התקופה שבה הוכנה מפת המדידה על ידו ( 14.1.98 ), ושבה נעשה הסימון בשטח על ידו ( 4/98 ), ושבה בוצעו עבודות החפירה על ידי התובעת בהתבסס על מפה זו ( חודש 7/98 ) ( ראה עדותו בעמ' 67 ש' 29-28 ). יודגש כי התביעה הוגשה במקור כנגד הנתבע וחברת הביטוח מגדל בהתבסס על מכתבו של הנתבע מיום 10.5.01 שבו הודיע לבא התובעת כי חבותו נשוא התובענה מבוטחת בחברת הביטוח מגדל ( ראה נ/5 ). עוד יודגש כי ההודעות נגד נגה ואריה, נשלחו על ידי הנתבע רק בשנת 2005, וזאת לאחר שהתביעה כנגד מגדל נמחקה בהסכמת הצדדים כמצויין לעיל.

לאור התהיות הנ"ל, ולאור העובדה שלא יכולתי לסמוך על עדותו היחידה של הנתבע בדבר מסירת ההודעה לנגה, הנני קובעת כי הנתבע לא הרים את נטל הוכחת טענתו בדבר מתן הודעה לנגה על מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.

אבהיר כי לוּ הוכח שהודעה כנ"ל אכן נמסרה, מחוייבת היתה נגה מכח הפוליסה נשוא התביעה לשפות את הנתבע בגין החבות נשוא תובענה זו, גם אם המקרה של היפר חובה מקצועית על ידו התרחש לפני תחילת תקופת הביטוח.

31. חבותה של אריה

מסקנה דומה הגעתי אליה בעניין משלוח הודעה לאריה.

הפוליסה הראשונה שרכש הנתבע באריה התייחסה לתקופה מיום 20.2.00 ועד 31.1.2001 ( נ/13 ).

בתקופה זו קיבל הנתבע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים מאת בא כוח התובעת, הוא המכתב מיום 29.2.00 שסומן כמוצג נ/4. לטענתו, הוא הודיע לסוכנת הביטוח של אריה על ההתראה הנ"ל, אך גם בעניין זה לא הוצגה על ידו כל ראיה התומכת בטענתו הנ"ל, מה גם שהתברר כי סוכנת הביטוח של אריה הינה שכנה של הוריו, ולמרות זאת היא לא זומנה לעדות על ידו לתמיכה בגרסתו.

יתרה מכך, התברר כי בהצעת הביטוח של אריה לא מצא הנתבע לנכון לציין את קיומו של המכתב הראשון שנשלח לו על ידי התובעת ביום 30.8.99 ( נ/3 ) ושבו ידע לראשונה על הטעות במדידה שלו, חרף העובדה שנשאל על כך בהצעה לקראת כריתת חוזה הביטוח. יוזכר כי חובת הגילוי של המבוטח כלפי המבטח חלה לא רק על תובענות או מכתבי תביעה שהוגשו במהלך תקופת הביטוח, אלא גם על כל מידע שהגיע לידיעת המבוטח בתקופת הביטוח בדבר קרות מקרה הביטוח ( ראה הגדרת "הגשת תביעה נגד מבוטח" המצוטטת בסעיף 28 לעיל ). לא זו אף זו, אלא שגם מכתב ההתראה השני שנתקבל לידיו במהלך תקופת הביטוח ( נ/4 ), לא הובאה לגביו כל הוכחה על העברתו לידי אריה בתקופת הביטוח.

ואם לא די בכך, הרי הנתבע טען כי ידע על הגשת התביעה המקורית רק בשנת 2003, בעקבות נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו, ורק אז הגיש בקשה לביטול פסק דין. אולם, גם לאחר שבוטל פסק הדין, לא הוצגה על ידו כל ראיה המוכיחה כי הוא יידע את אריה על הגשת התביעה המקורית נגדו – שהוגשה כאמור בתקופת הביטוח של הפוליסה הראשונה של אריה -, וצירופה של אריה להליך דנן נעשה על ידו רק בשנת 2005.

32. במצב דברים זה לא שוכנעתי כי הנתבע הרים את נטל הוכחת טענתו בדבר משלוח הודעה לאריה על המקרה נשוא ההפרה או על התביעה שהוגשה נגדו, בתקופת הביטוח ו/או בסמוך לאחר שנודע לו על קיומה של התביעה.

אציין בהקשר זה כי לעניות דעתי, הפוליסה הראשונה של אריה שהינה על בסיס מועד הגשת התביעה כאמור, היתה אמורה לכסות באופן עקרוני ( ומבלי להתייחס לשאר טענות הצדדים העולות בתביעה דנן ) את חבותו של הנתבע הנובעת מהתביעה המקורית שהוגשה בשנת 2001 ( שהיא התביעה שהוגשה נגדו לראשונה, ראה הגדרת מקרה ביטוח בסעיף 28 לעיל ), אף אם הודעה על התביעה היתה נמסרת לאריה על ידי הנתבע בשנת 2003, שזהו המועד הראשון שבו נודע לו על קיומה כדבריו. ובמילים אחרות, יש לפרש את חובת ההודעה על מקרה הביטוח בתוך תקופת הביטוח, פרשנות תכליתית הנסמכת על מועד ידיעתו של המבוטח אודות קיומה של התביעה או קיומו של מקרה הביטוח, ולא פרשנות טכנית המנותקת מתכלית החוזה.

33. נשאלת איפוא השאלה, מה הנפקות של אי משלוח הודעה כאמור לנגה ולאריה?

להבדיל מפוליסות מסוג OCCURRENCE BASIS ( על בסיס אירוע ) שחובת מסירה ההודעה על מקרה הביטוח למבטח, אינה מהווה חלק מהגדרת מקרה הביטוח והיא מוסדרת בסעיף 22 לחוק, בפוליסות מסוג CLAIMS MADE BASIS ( על בסיס תביעה ), מסירת ההודעה למבטח על ידי הנתבע בתוך תקופת הביטוח מהווה חלק מהגדרת מקרה הביטוח על פי תנאי הפוליסה ומהווה תנאי להיווצרות החבות על פיה ( ראה הגדרת מקרה ביטוח שצוטטה בסעיף 28 לעיל ). הדבר נובע מעצם מהותה של הפוליסה הנ"ל שבאה לכסות תביעות המוגשות במהלך תקופת הביטוח, ומעצם תכליתה כפי שנקבעה בהסכמה בין הצדדים. אמנם כפי שציינתי לעיל, יש לפרש פרשנות תכליתית את התנאי שנקבע בפוליסות הנ"ל בדבר חובת מסירת ההודעה על ידי המבוטח בתוך תקופת הביטוח, אולם אין בכך בכדי להתעלם מקיומה של חובה זו ומהיותה חלק אינטגרלי מהיווצרות מקרה הביטוח.

34. בענייננו, הנתבע לא הצליח להוכיח כי הוא יידע את נגה ואת אריה על המקרה נשוא התביעה בתקופת הביטוח, ומשכך, לא השתכלל קיומו של מקרה ביטוח לצורך החלת הפוליסות הנ"ל.

35. התוצאה היא שנגה ואריה אינן חבות כלפי הנתבע לשפותו בגין החבות נשוא התביעה דנן.

36. טעם נוסף לדחיית ההודעה כנגד אריה נעוץ בכך שהפוליסה אינה חלה על מקרה של היפר חובה מקצועית שעילתו נולדה לפני יום 20.2.00, ובענייננו, אין חולק כי עילת התביעה נולדה לפני המועד הנ"ל.

37. סוף דבר

התוצאה מכל האמור לעיל הינה כדלקמן:

א. הנני מחליטה לקבל את התביעה כנגד הנתבע.

ב. התביעה כנגד נתבעות 2 ו-3 נדחית מחמת התיישנות.

ג. ההודעות כנגד הצדדים השלישיים נדחית בזאת מחמת העדר כיסוי ביטוחי.

ד. הצדדים יגישו תוך 10 ימים מיום קבלת פסק דין זה, פסיקתא שתפרט את סכום הנזק המדוייק על פי הפרמטרים שנקבעו בסעיף 25 לעיל.



ה. לאחר קבלת הפסיקתא הנ"ל ואישורה, ייקבעו הסכומים הנוספים בעבור הוצאות ושכ"ט עו"ד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עוולת הרשלנות

  2. רשלנות בלידה

  3. רשלנות עירייה

  4. רשלנות מודד

  5. חבלה ברשלנות

  6. רשלנות מתווכים

  7. רשלנות רב חובל

  8. רשלנות טוען רבני

  9. רשלנות חברת השמירה

  10. רשלנות בגביית חוב

  11. רשלנות הרכב דוד שמש

  12. רשלנות באבחון מומים

  13. רשלנות תורמת של קטין

  14. רשלנות בשחרור מאשפוז

  15. תביעת רשלנות נגד בנק

  16. יסודות עוולת הרשלנות

  17. תביעה על רשלנות מוסך

  18. רשלנות בתכנון אינסטלציה

  19. רשלנות בטיפול בכאבי גב

  20. תביעת רשלנות במדידת בית

  21. רשלנות במתן ייעוץ משפטי

  22. האם רשלנות היא עבירה אתית

  23. רשלנות טיפול במרפאות צה"ל

  24. רשלנות בנק בהשוואת חתימות

  25. תביעת רשלנות ניהול השקעות

  26. רשלנות בייעוץ רואה חשבון

  27. רשלנות בהגשת תלונה במשטרה

  28. רשלנות בביצוע עבודות איטום

  29. רשלנות במתן שירותים משפטיים

  30. רשלנות המשטרה בטיפול באירוע

  31. רשלנות עורך דין המשמש כנאמן

  32. ביטול משכון עקב רשלנות הבנק

  33. רשלנות עורך דין בהגשת ערעור

  34. רשלנות עו''ד בעסקת מקרקעין

  35. רשלנות העירייה לתחזוקת מדרכה

  36. רשלנות עורך דין באימות הזהות

  37. הגדרת "רשלנות" בדיני עונשין

  38. תביעת רשלנות נגד חברת שמירה

  39. רשלנות עורך דין בניסוח הסכם

  40. פיצויים מחברת שמירה על רשלנות

  41. רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  42. תביעת רשלנות נגד ביטוח לאומי

  43. רשלנות עורך דין שלא הגיש ערעור

  44. רשלנות המדינה בהפעלת שיקול דעת

  45. גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות

  46. רשלנות עורך דין בעסקת קניית דירה

  47. רשלנות של העירייה במתן דוחות חניה

  48. סיבת החזרה לא נכונה - רשלנות בנק

  49. רשלנות עו''ד מקרקעין בזיהוי המוכר

  50. רשלנות עורך דין - אי הפקדת עירבון

  51. רשלנות במניעת הידרדרות במצב רפואי

  52. רשלנות המדינה צו עיכוב יציאה מהארץ

  53. תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  54. רשלנות מצד ביטוח לאומי בהעברת כספים

  55. תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון

  56. רשלנות הבנק במתן אישור על הפקדת כספים

  57. רשלנות רופא בבירור ההיסטוריה הרפואית של החולה

  58. רשלנות עורך דין בייצוג בבית הדין הרבני

  59. אי הסרת משכנתא מדירה - רשלנות עורך דין

  60. גניבת כסף מחשבון בנק דיסקונט עקב רשלנות

  61. אישור פעולה חריגה בסכום גדול - רשלנות בנק

  62. מכה ברכב בעת עליה על פס האטה שהותקן ברשלנות

  63. תביעת רשלנות בגין שבירת קירות בבית מגורים

  64. רשלנות מחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב''ם

  65. רשלנות של עורך דין - פיצוי כחצי מיליון ש''ח ללקוח

  66. תביעה נזיקית בגין רשלנות בקבורת אדם זר בחלקת הקבר שנרכשה

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון