קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחזור מבנה בנייה ללא היתר: בפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי. הבקשה הוגשה על ידי א.אדיר אופנה וסחר בע"מ (להלן: "המבקשת") לגבי צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 24.10.10 על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה שהורתה על הריסת מבנה מקירות פח מבודדים בשטח של כ-7.25 מ"ר עדיין ללא גג שהוקם ללא היתר בנייה בקומת קרקע בצמוד למבנה קיים בגבול החלקה המזרחי ברחוב הרצל 34 נתניה גוש 8265 חלקה 145 (להלן: "הבניה" ו"צו ההריסה המינהלי" בהתאמה). המבקשת טענה בבקשתה כי מדובר בחידוש ושיפוץ של מחסן אשר "היה קודם כולו מפחונים ישנים מאוד וכעת הינו מפחונים חדישים יותר" ובקשה לעכב ביצוע צו ההריסה המינהלי על מנת לאפשר לה לפנות כדבריה "לברור מעמיק עם הרשויות על האפשרויות המדוייקות אשר יאפשרו לי הגשת הבקשה בהתאם" (ס' 7 לתצהיר המבקש) דהיינו על מנת לאפשר לה להגיש בקשה לקבלת היתר לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי. עוד טענה המבקשת כי קיום צו ההריסה המינהלי יגרום לה נזק רב ומיותר. בישיבת יום 16.11.10 ציינה גב' דונל אורית שהינה בעלת מניות ומנהלת במבקשת כי במקום נשוא צו ההריסה המינהלי היה קיים מבנה מפח ישן אשר "אותו הרסנו ובמקומו הקמנו באותו היקף שהיה, מבנה מפח חדש בגודל של 7 מ"ר כמו שהיה לכן אנו מבקשים שבית המשפט יאפשר לנו לפעול ולהגיש בקשה לקבלת היתר למבנה הזה נשוא הבקשה ולעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך תקופה נוספת של מספר חודשים כדי שאנחנו נפעל בעניין, פנינו כבר למהנדס שמטפל בענין". המשיבה עתרה לדחיית הבקשה בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין, אין כל פגם בחוקיותו של הצו המינהלי וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת ועל כך לא חולקת המבקשת בבקשתה שעניינה אך ורק עיכובו של צו ההריסה המינהלי, זאת ותו-לא. הוסיפה וטענה המשיבה כי העדרו של היתר בניה לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי לא שנוי במחלוקת. המשיבה טענה כי פעלה ופועלת היא על פי דרישות החוק לאכיפת חוק התכנון והבניה כנגד עברייני בניה וכך גם לגבי המבקשת אשר ביצעה את הבניה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר בניה ובניגוד לחוק התכנון והבניה, ופעולותיה לאכיפת החוק מולאו בדייקנות. המשיבה טענה עוד כי אין לעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי לבניה שנבנתה ללא היתר בנייה כדין שכן אין היתר הבניה נמצא בהישג יד מיידי, וכך גם אין המבקשת יכולה להסתמך על נזקים שיגרמו לה על ידי מעשה בלתי חוקי שעשתה בעצמה כדי להטות את הכף לטובתה במאזן הנוחיות שהרי אין החוטא יוצא נשכר ואינטרס הציבור גובר על פני אינטרס הפרט. בנסיבות אלו עתרה המשיבה לדחיית בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי.   עיינתי בבקשת המבקשת, בתגובת המשיבה שניתנה בכתב, שמעתי עדות המבקש וסיכומי הצדדים.   אין חולק וזאת מאשרת המבקשת בבקשתה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי נכון ליום הוצאת צו ההריסה המינהלי ללא היתר בניה כדין. המבקשת אינה מעלה טענה שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת וטענתה היחידה היא שמדובר במבנה חדש שהוקם במקום מבנה קודם שהתיישן ובעניין זה נפסק לא אחת כי גם בניית מבנה חדש במקום מבנה ישן טעונה היתר. אין אלא להפנות לנאמר ע"י ביהמ"ש בתב 10667/03 מאנע יחזקאל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א - יפו שם דובר בצו הריסה מינהלי שהתייחס למבנה אשר נטען לגביו כי חודש, שופץ ושוקם עקב נזקי שריפה כדלקמן: "השאלה הראשונה שיש לבדוק היא, האם הבניה נשוא הצו בוצעה כדין. המבקש טוען כי למבנה שהיה במקום טרם השריפה היה היתר בניה. טענה זו לא הוכחה על ידו, והרי, כאמור נטל ההוכחה בהליך זה הוא על המבקש. אך גם מעבר לכך. השאלה שיש לבחון צריכה להתייחס לבניה נשוא הצו ולא לבנייה קודמת, אשר לטענת המבקש נהרסה. הבניה הנבחנת כעת היא בנייה חדשה, אשר גם אם לגרסת המבקש, זו בניה חדשה במקום ישנה והרי בניית חדש במקום ישן גם הוא הקמת "בניין" על פי סעיף 1 לחוק (ראה סעיף 145 לחוק). זאת ועוד, גם לעניין סעיף 238 א' נפסק מפורשות, כי "בניין חורג" כמשמעותו בסעיף 238 א (א), כולל גם בניית חדש במקום ישן. ראה : ע"פ (ת"א) 1361/86 ישיל יוסף ואח' נ' מדינת ישראל (מופיע בספרו של נ' בן תור עמ' 150 , 469). המבקש , אם כן, כלל לא טוען כי לבנייה נשוא הצו ניתן היתר בנייה. גם אם היה היתר לבנייה קודמת, עובדה, אשר, כאמור, ללא הוכחה על ידי המבקש - אין בכך כדי להפוך את הבנייה נשוא הצו לבנייה שבוצעה "כדין" (ההדגשה שלי - א.ט.)   עובדת העדרו של היתר בניה למבנה נשוא צו ההריסה המנהלי לא שנויה במחלוקת וכך גם ביצועה של הבניה החדשה שנבנתה כאמור ללא היתר בניה אינה שנויה במחלוקת.   לאור האמור, ולא נטען אחרת ע"י המבקשת, הרי שהתמלאו כל התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו ההריסה המנהלי.   תכליתו של סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על ידי ראשי ועדות התכנון והבניה היא מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל ועל דיני התכנון והבנייה - בפרט. צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על - אתר בנייה בלתי חוקית בעודה בראשיתה כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים , פ"ד לח (1) 494; רע"פ 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה , פ"ד מ (2) 445, 447; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (לא פורסם); רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה , פד' נט (3) 577. נפסק לא אחת כי צווי הריסה מינהליים הם אחד מהאמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של חוקי התכנון והבניה ומיגור עבירות הבניה באיבן (רע"פ 9230/06 חברת א.מ.ש תלפיות בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה (ניתן ביום 5.12.06). עוד נאמר כי חיוני לפעול בדרך זו של הוצאת צווי ההריסה המינהליים נוכח מימדיה הרחבים של הבניה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו שהיתה לרעה חולה במחוזותינו (רע"פ 5986/06 מלכיאל נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 25.7.06).   באשר לבקשת המבקשת לעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי לצורך הכשרת הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי אומר כי לא מצאתי מקום להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, שכאמור לא נמצא כל פגם בחוקיותו, עד שתפעל המבקשת להכשרת הבנייה נשוא צו ההריסה המינהלי. צודקת המשיבה בטענתה לפיה הלכה פסוקה היא כי את ביצועו של צו הריסה מינהלי ניתן לעכב רק אם היתר הבניה נמצא בהישג יד מיידי.   נפסק לא אחת כי אין לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי במצב בו מצויים הליכי התכנון בראשיתם. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בעניין זה בביהמ" ש העליון ע"י כב' השופט ג'וברין ברע"פ 5971/06 זחאיקה נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים :   "בנוגע למשקלם של הליכים לקבלת היתר בעת הוצאה ומימוש צו הריסה מינהלי כבר התייחסתי בהחלטתי ברע"פ 7405/04 האני שוויקי נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (טרם פורסם) שם נקבע כי אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שנבנה ללא היתר, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המינהלי, אשר כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית" (ההדגשה שלי א.ט.).   כך גם ברע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נאמר: "אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המינהלי אשר, כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית. אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה לשימר למקרים חריגים ויוצאי דופן, המקרה שלפנינו אינו כזה". (ראה גם רע"פ 7405/04 האני שוויקי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים - ).   בענייננו אין מחלוקת שטרם החלו הליכי הרישוי וכי כל שיש בידי המבקשת כפי שציינה בבקשתה, הינה הצהרתה בדבר תחילת בדיקת אפשרויות להכשרת הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי - זאת ותו -לא.   בנסיבות אלו כפי שפורטו, הרי כפי שנפסק לא אחת, אין מקום לכך שבית המשפט יעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקשת להתחיל בהליכי רישוי, להמתין ולקוות שמא יוכל לקבל, אם בכלל, היתר לבנייה נשוא צו ההריסה המינהלי.   בית המשפט מוסמך לעכב ביצוע צווי הריסה מינהליים אך השימוש בסכמות זו צריך להשמר למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר הבנייה הינה בהישג יד מיידי. בענייננו אין המקרה חריג ויוצא דופן ואין לעכב ביצוע צו ההריסה המינהלי.   אף טענת המבקשת לפיה אם יבוצע צו ההריסה המינהלי יגרם לה נזק בלתי הפיך דינה להדחות וכך אני מורה.   נפסק לא אחת כי הטעמים בגינם מורשה ביהמ"ש לבטל ו/או לעכב בעטיים ביצוע צו הריסה מינהלי מוגבלים כמפורט בסעיף 238 א (ח) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 ומאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלוונטי לביטול או התליית צו הריסה מינהלי. לולא בנתה המבקשת, תוך הצבת עובדה מוגמרת במקרקעין ותוך התעלמות מן החוק הדורש קודם לכל הצטיידות בהיתר בניה, לא היתה מצויה כיום במצב בו היא מצויה ואין לה אלא להלין על עצמה.   יפים לענייננו דברים שנאמרו בעניין זה בב"ש (נצ') 2648/03 זועבי נימר נ' נתנאל אלפסי, , ואין אלא להביאם כלשונם: "ככלל בעניין הריסה בלתי חוקית, אין למי שבנה בניגוד לדין אלא להלין על עצמו שבמעשיו אלו הביא על עצמו נזק. בשל הערכים המוגנים על פי חוקי היסוד, אין ליתן הגנה על בנייה בלתי חוקית כאשר הדרך שהתווה בנדון המחוקק במסגרת סעיף 238 (א) משקף במידה הנכונה את האיזון הראוי והדרוש בין האינטרסים השונים" (ההדגשה שלי - א.ט.).   עוד נאמר בו לענייננו "סעיף 238 (א) לחוק התכנון אשר הקנה את הסמכות להוצאת צו הריסה מנהלי נתן בכך בידי רשויות התכנון והבניה כלי עזר חשוב במאבקה נגד הבניה הבלתי חוקית, בדגש לטיפול מיידי "בזמן אמת" לרבות על מנת למנוע קביעת עובדות בשטח ומכאן גם ההכרח שמצא המחוקק, להגביל את סמכות ההתערבות השיפוטית, גם על מנת שלא לרוקן צווים אלו מתוכן, וזאת על אף קשיים הלא מבוטלים שמעוררת הפעלתו של סעד קיצוני זה... מאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלוונטי לביטול או התניית צו הריסה מינהלי ובנדון פרטתי בראשית ההחלטה" (ההדגשה שלי - א.ט.).   צו ההריסה המינהלי נועד לתת מענה מעשי, מהיר יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכך יכול הוא לסייע לרשויות ולמערכת שלטון החוק כולה לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית.   לענין זה, אין אלא להפנות גם לאמור בפסק דין שניתן בע"פ 7337/06 יסמין אטרש נ. מדינת ישראל ביהמ"ש המחוזי באר שבע, מפי כב' השופט אלון כדלקמן: "מטרתו ותכליתו של הצו המינהלי, לפי סעיף 238 א' הינה בהסמכת הרשות המינהלית לבער נגע בניה שלא כחוק בעודו באיבו - על כל המשתמע מכך... מצוקתה האישית אין בה כדי לגרוע מהסעד המינהלי שקבע המחוקק לתופעה שכזו, מהסמכות שהפקיד בעניין זה בידי הרשות ומהצמצום המופלג שצומצמה ההתערבות השיפוטית בצווים אלה".   כבוד השופט י. טירקל ברע"פ 6076/02 ירדנה שמר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (תקדין על 2002 (3) 2904) ציין: "הליך של צו הריסה מנהלי ראוי לו שיהיה אמצעי מהיר ויעיל המאפשר תגובה על אתר לבניה בלתי חוקית". כך גם ברע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א יפו נ' עורקבי , פדי מח (2) 403, 404-397 נאמר: "הפיקוח על הבניה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבניה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת, אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה כדי שהמכונה כולה תושבת". (ראה בעניין זה גם רע"פ 6876/05 אבי נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א . בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מד"י , פדי נח(2) 625 עמ' 627 נקבע לעניין זה כדלקמן: "צו הריסה מנהלי מיועד מעצם טבעו לשמש מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן. מכיוון שתכליתו של צו ההריסה המנהלי היא לסלק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות, יש לבצע כפי שנקבע בפסיקה את צו ההריסה המנהלי בטרם יממש המבקש את מטרתו וישלים את ביצוע מעשי העבירה במקרקעין. צו ההריסה המנהלי נועד כדי לתת מענה מעשי, מהיר, יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכל יכול לסייע לרשויות- ולמערכת שלטון החוק כולה- לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית".   ברע"פ 6875/05 נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נאמר: "כמו כן, בית משפט זה, כבר קבע, כי תכליתו של צו הריסה המנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו: ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה , פד"י מ' (2)445, 447). כידוע צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו: רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א יפו נ' עורקבי , פד"י מח' (2) 397, 404, רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם), , רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם) ".   ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, נאמר: "סעיף 238 א לחוק נולד, אפוא מתוך צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל, מהיר ואפקטיבי אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבניה הבלתי חוקית למצער יהיה בו כדי להביא לצמצום מימדיה על דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם. וזו היא אומנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 א של החוק: ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה".   כך גם נאמרו בעניין זה ברע"פ 1520/01 שוויצר ואח' נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואח' (טרם פורסם) הדברים הבאים: "... מצוקתם של הנאשמים מובנת היא...ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון והבניה ובהליכים הנדרשים על פיהם - זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלי שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם אל מול הפרות החוק". כך גם ברע"פ 5971/06 זחאיקה נ' יו"ר ועדה מקומית י-ם (כב' השופט ג'ובראן) נקבע כי אין ליחס משקל מהותי לעצם קיומם של הליכים לקבלת היתר בזמן הוצאתו של צו ההריסה המינהלי וכי אי ביצוע צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו כדי לאפשר לבעלים להשלים את ההליכים לקבלת היתר, מנוגדת לתכלית החוק ולהגיונו.   בע"פ (מחוזי י-ם) 7680/06 שמשון ואח' נ. היועמ"ש עירית י-ם נקבע כי ביהמ"ש לא יבטל צו הריסה מנהלי כאשר לא ניתן לדעת מתי, אם בכלל, יוכלו מבקשי הביטול לקבל את ההיתר המיוחל (כגון שטרם הופקדה תב"ע המאפשרת הגשת בקשה להיתר, לא כל שכן קבלתו) וכאמור ההלכה הפסוקה הינה כי ביצועו של צו ההריסה המנהלי ניתן לעיכוב רק אם היתר הבניה נמצא בהישג יד מיידי, אולם מחמת עיכוב פורמלי אין הוא מושג בפעל.   בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מד"י , פדי נח(2) 625 עמ' 627 נקבע לעניין זה כדלקמן: "צו הריסה מנהלי מיועד מעצם טבעו לשמש מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן. מכיוון שתכליתו של צו ההריסה המנהלי היא לסלק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות, יש לבצע כפי שנקבע בפסיקה את צו ההריסה המנהלי בטרם יממש המבקש את מטרתו וישלים את ביצוע מעשי העבירה במקרקעין. צו ההריסה המנהלי נועד כדי לתת מענה מעשי, מהיר, יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכל יכול לסייע לרשויות- ולמערכת שלטון החוק כולה- לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית". בית המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי, אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי.   הרעיון המונח בבסיסו של צו הריסה מינהלי הוא מתן תשובה מיידית, מהירה ודרסטית לבניה לא חוקית. עיכוב ביצוע הצו בנסיבות המקרה דנן יסכל את תכלית החוק, והיענות לבקשה משמעה ריקון משמעותו של סעיף 238א מתוכן, בדרך עקיפה ושלא על פי כוונת המחוקק.   כפי שנפסק לא אחת הרי יעוד צו הריסה מינהלי אינו ענישה אלא יעודו לבער את תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צויידה הרשות בסמכויות אלו שהחוק הורה עליהן.   עם כל ההבנה לטענות בדבר נסיבותיה של המבקשת, אין בהם בנימוקים אלה כדי לאפשר למבקשת לעשות דין לעצמה ולפגוע פגיעה כה חמורה ומכוונת בשלטון החוק. אין במצוקת המבקשת כדי להצדיק את הפרת החוק, שהרי טענה זו פותחת פתח לרבים דוגמתה להפר את החוק איש איש למטרתו הוא ואין המבקשת רשאית להפר את החוק בשל תכלית ההפרה.   ראה בענין זה ע"פ (באר שבע) 432/90 גברין סלימאן אל נ' מדינת ישראל, , תק-מח 93(2), 420, עמ' 424 בו נאמרו הדברים הבאים: "גם לנסיבות האישיות של המערערים, ואני מוכן לצאת מתוך הנחה שמדובר באנשים קשי יום, דלי אמצעים ונזקקי סעד, אין מקום לשמש שיקול לאי מתן צו הריסה שהרי אם נסיבות אישיות יביאו לאי מתן צו הריסה - הרי לא נוכל לשים גבול לביצוע עבירות בניה ע"י ציבור גדול של אנשים שניתן להגדירם כמסכנים וחסרי כל. אין להדור דל בריבו - ונסיבות אישיות אינן יכולות להוות נימוק להקלה בעונש - וגם לא לאי מתן צו הריסה מנהלי, שכאמור, אינו מהווה עונש".   וראה גם ע"פ (מחוזי ב"ש) 7259/06 אבו גודה אברהים נ' ועדה מחוזית דרום : "כאמור, היקף שיקול דעתו של בית המשפט הנדרש לדון בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי הינו צר ומוגבל למקרה שבו הוכח שהבניה בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעה עובדה מוגמרת. צו ההריסה המנהלי נועד לשמש אמצעי מהיר ויעיל למיגור התופעה של הבניה הבלתי חוקית, כאשר היא בשלביה הראשונים ואלה הנסיבות אשר באו בפני בית משפט קמא. לאור כל האמור לעיל, אין ממש בטענות המערער. נסיבותיו האישיות אינן יכולות להוות שיקול אשר ימנע או יביא לביטול צו ההריסה המנהלי אשר הוצא כדין ביום 26.12.02 " (ההדגשה שלי א.ט.).   אל מול הנזק, הבלתי הפיך, כפי שנטען, שעלול להיגרם מביצוע צו ההריסה ומהריסת הבניה - הבלתי חוקית עומדת תופעה חמורה של בניה בלתי חוקית שפוגעת הן בשלטון החוק ובאכיפתו והן בשלום הציבור ובטחוני. תופעה זו יש למגר. לענין חומרת הבניה הבלתי חוקית והיקף ומימד עבירות התכנון והבניה יפים הדברים של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 5986/06 אהרון מלכיאל נ' מדינת ישראל : "... שהתופעה של בניה בלתי חוקית הפכה לרעה חולה במחוזותינו. ממדיה הרחבים של תופעה פסולה זו, שיש לעקורה מן השורש, מגבירים את הצורך באכיפה יעילה של דיני התכנון והבניה ובפיקוח הדוק על בניה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צווי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח".   יפים לענייננו אף דברי כב' השופט א.רובינשטיין בע"פ 11000/07 פלוני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי לעיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי, כאשר הערעור מכוון נגד איסור השימוש שבעיכוב הביצוע "המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר מילים על "מכת מדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומות שונים. אין סיבה להוציא את הרוח ממפרשי הרשויות המבקשות להיאבק בכך ככל יכולתן ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי, בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך. עמדתי אינה נובעת משאלת הבטיחות בלבד, אמנם המערער צריך חוות דעת בנושא זה אך היא לא עברה את כור בחינתן של הרשויות, ומכל מקום, עצם הבניה ללא היתר הוא הוא שביסוד הגישה השיפוטת..." (ההדגשה שלי א.ט.).   לסיכום, בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי - נדחית.   אני מחייבת המבקשת לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.   מאחר וההחלטה נשלחת בדואר רשום לצדדים וזאת עפ"י החלטת בית המשפט מיום 16.11.10 אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אם ירצה בכך מי מהצדדים. אני מורה בזאת שאם המבקשת לא תהרוס בעצמה את הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי תהא רשאית הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה לבצע את צו ההריסה המינהלי, הוצאות ההריסה יחולו על המבקשת ומניין 30 הימים לצורך ביצוע צו ההריסה המנהלי יחל מיום סיום תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי.     בניהבניה ללא היתרמבנה