שלילת סמכות בית המשפט בישראל באמנה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת סמכות בית המשפט בישראל באמנה:

1. בפני בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה אשר ניתן למשיבה 1 בהתאם להחלטת בית המשפט ביום 04.05.09 וכן לקבוע כי אין לבית משפט זה סמכות בינלאומית לדון בתובענה דנן כנגד המבקשת.

2. המבקשת (להלן בהחלטה זו: "אנטנסן"), הינה חברה זרה אשר מקום מושבה בגרמניה.

המשיבה מס' 1 (להלן בהחלטה זו: "התורן"), הינה חברה ישראלית אשר, כמפורט בכתב התביעה בתובענה העיקרית, עסקה על פי תנאי הסכם עם אנטנסן ועם המשיבה 2 (משרד הביטחון – מדינת ישראל) להקים בסיסי אנטנות באתר בנגב כאשר התורן שמשה כקבלן משנה עבור אנטנסן. (להלן: "ההסכם").


3. מהות התובענה העיקרית בתמצית, הינה תביעה כספית בגין הפרת תניות ההסכם האמור בין הצדדים כנטען על ידי התורן.

כמפורט בכתב התביעה טוענת התורן כי בשל פעולות ו/או מחדלי נציגי אנטנסן ומשרד הביטחון נמנע מהתורן לקיים את חיוביה בהתאם לתניות החוזה עד כי בסופו של דבר סולקה התורן מאתר הבניה תוך שהיא מותירה אחריה פרטי ציוד אשר נציגי אנטנסן ומשרד הביטחון סירבו לאפשר השבתם לחזקתה.

כתוצאה מהאמור לעיל נגרמו לתורן,כטענתה, בעטיים של אנטנסן ומשרד הביטחון הפסדים כספיים ניכרים בגין אי תשלום התמורה כמפורט בהסכם, מניעת רווחים וכן נזקים אשר נגרמו לציוד אשר נותר בשטח אתר הבניה זמן ממושך עד אשר נתאפשר להתורן להשיבו לחזקתה.

4. בהחלטתו מיום 04.05.09 קבע בית המשפט, במעמד צד אחד ולאחר שעיין בכתב התביעה בתובענה, כי מתקיימת סמכות לכאורית לבית משפט זה להיזקק לתובענה ולפיכך התיר להתורן להמציא את כתב התביעה לידי אנטנסן במקום מושבה בגרמניה.

5. בבקשתה לביטול היתר ההמצאה כאמור, מפנה אנטנסן להוראות האמנה בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית גרמנית בדבר הכרה הדדית בהחלטות בתי המשפט בעניינים אזרחיים ומסחריים ובדבר ביצוען ההדדי של החלטות אלה (להלן: "האמנה") וכן לתקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, תשמ"א – 1981 (להלן: "תקנות אכיפת האמנה").

6. עיקר טענות אנטנסן הינן כדלקמן:

א. הוראות האמנה הינן בגדר דין ספציפי הגובר על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ג – 1984 (להלן: "תקסד"א") לרבות תקנה 500 לתקסד"א, תוך הפניה לתקנה 2 לתקסד"א הקובעת כי ככל שבעניין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר, לא ינהגו לפי תקסד"א.
ב. בהתאם לסעיף 7 לאמנה, לבית משפט זה אין סמכות לדון בתובענה שכן לא מתקיימת אף חלופה מהחלופות המנויות בסעיף 7 (1) (1)- 7 (1) (11) לאמנה.
ג. כמו כן, מוסיפה וטוענת כי בנוסף בהתאם לסעיף 7 (2) לאמנה, לבית המשפט במקום מושבה אנטנסן בגרמניה, סמכות ייחודית שדן בתובענה ולא לבית המשפט בישראל.
ד. לחילופין נטען כי הפורום בישראל אינו הפורום הנאות לדיון בתובענה.

7. מנגד, טוענת התורן כדלקמן:

א. אין להחיל במקרה דנן את תקנה 2 לתקסד"א שכן זו חלה במקרים בהם נוהג סדר דין אחר בבתי הדין השונים לסוגיהם, עת הכוונה היא לערכאות בתחומי מדינת ישראל, ככל שעסקינן בסדר דין, להבדיל מהדין המהותי. מכאן כי יש להחיל את הוראות תקנה 500 לתקסד"א.

ב. התורן טוענת כי לא הונחה תשתית ראייתית כי לבית המשפט הגרמני סמכות
ייחודית לדון בתובענה בהינתן כי חוות הדעת מטעם אנטנסן "נגועה" בחוסר אובייקטיביות,מאחר ונערכה על ידי עו"ד הנמנית על משרד ב"כ אנטנסן וכן מתבססת על כתב התביעה ונספחיו בלבד, מהם לא עולה כלל מסקנה זו.
בנוסף טוענת התורן כי לאור עמדת אנטנסן במקרה הפוך כדוגמא תתקבל תוצאה אבסורדית לפיה צד ישראלי לחוזה אשר נחתם בגרמניה יטען כי לאור תקנה 3 (א) (1) לתקסד"א, אין סמכות לבית המשפט הגרמני לדון בתובענה וכי אין לאכוף פסק דין שיינתן כנגדו.
ג. הפורום הישראלי הינו הפורום הנאות לדיון בתובענה בהינתן כי מירב בעלי הדין, העובדים אשר ביצעו את העבודות באתר, קבלני המשנה, מקום קיום ההתחייבות נשוא התובענה, כל אלה בתחומי מדינת ישראל.

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ואסמכתאות שהובאו מטעמם, שוכנעתי כי מתקיימת לבית המשפט בישראל ולבית משפט זה בפרט סמכות בינלאומית לדון בתובענה נגד אנטנסן, וזאת מהנימוקים שלהלן.

9. לעניין שאלת חלות תקסד"א, לא מצאתי בהוראות האמנה ותקנות אכיפת האמנה, הוראה או קביעה אשר ניתן יהיה להסיק ממנה כי הוראותיהן גוברות על הוראות תקסד"א. מקובלת עלי טענת התורן כי לו היתה זו כוונת מנסחיהן, אזי היה הדבר נאמר במפורש, ברחל בתך הקטנה, ללא הותרת מקום לספק.
אף טענה כי תקנה 2 לתקסד"א המפנה לסדרי דין אחרים, מקום בו נוהג בעניין כלשהו סדר דין אחר, כוללת בחובה אף החלת סדרי דין של הדין הזר ובכך מבטלת לחלוטין את סדרי הדין על פי תקסד"א, אכן מובילה לטעמי לתוצאה אבסורדית לפיה לעולם, במקרים כגון דא, תהא תלויה שאלת סמכותו של בית המשפט בישראל בהוראות סדרי הדין על פי הדין הגרמני, אשר אף הן עשויות להשתנות מעת לעת, וזאת אף כאשר מירב הזיקות לנשוא התובענה הינן בישראל דווקא, כפי שאכן חל במקרה דנן.
כאמור לעיל, פרשנות האמנה ותקנות האכיפה לפיה המובילה למסקנה זו מחייבת קביעה מפורשת וברורה של מנסחיה תוך שלילה ברורה של סמכותו של בית המשפט בישראל להיזקק לתובענות מסוימות. הוראה כאמור – לא נמצאת ואף לא נטענה על ידי אנטנסן.

10. אנטנסן טוענת כי המקרה שלפנינו הינו אכן אחד המקרים בהם לא ניתן "לתפוס" סמכות על הנתבע הזר, אם כי אין משמעו כי לעולם לא ניתן יהיה לעשות כן. סבורני כי זהו דווקא מקרה מובהק בו תהא לבית המשפט בישראל סמכות על נתבע זר, בה בעת אותו נתבע מבקר בישראל ולאחר מו"מ נכרת חוזה עם צדדים ישראליים, ביניהם גורם שהינו זרוע מזרועות השלטון במדינת ישראל, כאשר נשוא החוזה הינו פרויקט בעל חשיבות, בהיקף נרחב אשר נועד להיות מוקם בישראל ואף יהא זה לטעמי בלתי סביר לחלוטין להניח כי המבקשת עצמה סברה, עובר לחתימת ההסכם, כי בית משפט ישראלי יהא מנוע מלהידרש לתובענה בהקשר להסכם ותנאיו.

11. אנטנסן מציינת בסעיף 8 בבקשתה כי הינה ערה לטענה כי האמנה מסדירה את דרכי האכיפה ההדדית בין מדינות האמנה, בה בשעה שתקנה 500 לתקסד"א מסדירה את שאלת סמכות השיפוט הבינלאומית של בית המשפט הישראלי, אולם טוענת כי בחתמה על האמנה התחייבה מדינת ישראל להגביל את סמכותם של בתי המשפט בישראל ליתן פסקי דין רק בהתקיים תנאים מסוימים ומשאלה אינם מתקיימים, מנוע בית המשפט מלהידרש לתובענה ועל בית המשפט לכבד התחייבות זו.
סבורני כי בעניין זה נפלה המבקשת לכלל טעות, שכן אין באמנה ובתקנות האכיפה לפיה כל הוראה אשר ניתן ללמוד ממנה כי אכן מדינת ישראל התכוונה להגביל את סמכותם של בתי המשפט בישראל.
בהתאם לסעיף 1 לאמנה, מטרת האמנה היא אכיפת החלטות של בתי המשפט של בעלת האמנה האחת בתחום בעלת האמנה האחרת בהתאם לתנאים הקבועים באמנה.
סבורני כי אין לראות באמור משום כוונה להגבלת סמכויות שיפוט בתי המשפט במדינות האמנה, זאת להבדיל משאלת סמכות השיפוט על פי כללי ברירת הדין והפורום הנאות לבירור תובענה עת נדרש לה צד המצוי מחוץ לתחומי המדינה בה היא מוגשת.

12. לאור האמור, איני סבור כי סעיף 7 (2) לאמנה אליו מפנה אנטנסן מהווה מחסום בפני הקניית סמכות לבית המשפט על פי תקנה 500 לתקסד"א במקרים בהם מדינת ישראל מהווה על פי דין פורום נאות לדיון בתובענה והצד הזר המצורף הינו צד נדרש לבירורה.
כמו כן, יוער כי על פי סעיף 5 לאמנה, הותירו לעצמן מדינות האמנה, ישראל וגרמניה, כר נרחב לסרב להכרה בהחלטות פרט לאמור בסעיף 7 לאמנה.
כך כדוגמא קובע סעיף 1.5 (2) לאמנה:

"אין לסרב להכרה אלא.... אם ההכרה בהחלטה נוגדת את תקנת הציבור של המדינה שבה מבוקשת ההכרה".

בנוסף, קובע סעיף 1.5 (4) לאמנה כדלהלן:

"אין לסרב להכרה אלא ... אם ההכרה בהחלטה עלולה לפגוע בריבונותה או בטחונה של המדינה שבה מבוקשת ההכרה".


הנה כי כן, בניגוד לעמדת אנטנסן, הותירו בידן מדינות האמנה שיקול דעת נרחב לסרב להכרה בהחלטות כאמור בין השאר ככל אשר הן אינן עולות בקנה אחד עם אמות המידה לנורמות המקובלות בהן, ככל אשר עסקינן בתקנה שעניינה תקנת הציבור וכן בנושאים הכרוכים בביטחון המדינה ובריבונותה.
עמדתן זו של מדינות האמנה מחזקת את הפרשנות לפיה אין ולא היה בכוונתן להטיל מגבלות על סמכות השיפוט של בתי המשפט בתחומן וזאת לאור הוראותיה של האמנה כאמור.

13. משהגעתי למסקנה כאמור, מתייתר הצורך בדיון בשאלת משקלה של חוות הדעת אשר הוגשה מטעם אנטנסן בעניין שאלת קיום סמכות ייחודית לבית המשפט בגרמניה על פי סדרי הדין הגרמני לרבות הצורך בחקירת עורכת חוות הדעת, וזאת בכפוף לקביעה בדבר היות מדינת ישראל הפורום הנאות לדון בתובענה.

למעלה מהנדרש אציין כי מקובלת עלי טענת התורן לפיה חרף חוות הדעת האמורה לעיל, לא הועמדה בפני בית המשפט בשלב זה כל ראיה וודאית כי החלטת בית המשפט בישראל לא תיאכף בגרמניה על פי הוראות האמנה, שכן אין לשלול תוצאה לפיה תוצאת ההליך המשפטי תהא כי יינתן סעד אך לעניין העילות הנזיקיות נשוא סעיפים 14 – 3 1 לכתב התביעה, לגביהן מסכים אף ב"כ אנטנסן כי תתאפשר אכיפתן בגרמניה לאור החלת סעיף7 (1) 5 לאמנה, כאמור בסעיף 14 (2) לבקשת אנטנסן לביטול היתר ההמצאה.

14. שאלת "פורום נאות" בישראל –
לעניין זה מסתפק ב"כ אנטנסן בטענה כי בשל היעדר האפשרות לאכוף את פסק דינו של בית המשפט הישראלי בגרמניה, הרי שבית המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה.
ההלכה לעניין קביעת הפורום הנאות קובעת כי על בית המשפט לבחון מהו הפורום לו מירב הזיקות לנשוא התובענה וכן אין המדובר במאזן נוחות רגיל, שכן על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע כי בית המשפט בישראל הינו בגדר "פורום בלתי נאות", וכן כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר וזאת בהתייחס למבחן מירב הזיקות.
ר' לעניין זה ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מ"ח (2) 77 וכן ר' לעניין זה א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית בעמ' 45 – 44.
אמנם נקבע בפסיקה כי היתרון המוקנה לצד הנוגע לאפשרות לאכוף את פסק הדין שיינתן הינה שיקול לגיטימי לעניין בחירת הפורום הנאות, אולם אין בו משום שיקול ייחודי ומכריע. ר' לעניין זה רע"א 2705/91 רג'אח אבו – ג'חלה נ' חברת חשמל מזרח ירושלים פד"י פ"ב מח (1) 554.

15. בנסיבות התובענה דנן, כפי העולה מכתב התביעה, הבקשה למתן היתר המצאה והתצהיר התומך בה, החוזה נחתם בישראל, כך גם המקום שנועד לקיום ההתחייבות לפיו, הגורמים אשר עסקו בפועל בהקמת הפרויקט הינם גורמים ישראליים וקרוב לוודאי כי ככל שתידרש שמיעת עדויות, מרבית העדים ימצאו בישראל וכן כפי הנטען, נציגי אנטנסן שהו בישראל בזמנים הרלבנטיים לתובענה, לפיכך מתבקשת המסקנה כי הפורום הנאות הוא במדינת ישראל.

16. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן ביום 4/5/09 ומורה כי לבית משפט זה הסמכות לדון בתובענה.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 1, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סמכות נחזית

  2. סמכות פקח חניה

  3. חוק ביטוח בריאות ממלכתי

  4. חריגת בורר מסמכות

  5. סמכות פקח עירוני

  6. סמכות מינוי בורר

  7. הגבלת סמכות הורית

  8. סמכות להרוס מבנים

  9. סמכות גביית ארנונה

  10. סמכות המנהל המיוחד

  11. חריגה מסמכות בצה''ל

  12. סמכויות תובע משטרתי

  13. שאלות הנוגעות לסמכות של בורר

  14. סמכות לתת סעד הצהרתי

  15. סמכות בורר בדיני עבודה

  16. סמכות התביעה המשטרתית

  17. החלטה לגבי סמכות בורר

  18. חריגה מסמכות החלטת משקם

  19. סמכות רופא ביטוח לאומי

  20. סמכות בית המשפט המחוזי

  21. החלטת ועדה בחוסר סמכות

  22. סמכות בית משפט לחקור עד

  23. גזר דין תוך חריגה מסמכות

  24. חתימה בשם חברה ללא סמכות

  25. סמכות שיפוט - מכרז פנימי

  26. טענת חוסר סמכות בינלאומית

  27. פסק דין שניתן בחוסר סמכות

  28. סמכות הוועדה לקרקע חקלאית

  29. סמכויות מנכ''ל ביטוח לאומי

  30. סמכות מפקד צבאי לסיווג שטח

  31. סמכות בורר בבקשה לסעד זמני

  32. סמכות ועדת ערר להפחית נכות

  33. טענה כי הבורר פעל ללא סמכות

  34. סמכות אכיפת דיני תכנון ובניה

  35. סמכות ועדה מקומית לתפוס רכוש

  36. סמכות שיפוט מקבילה של בג''צ

  37. סמכות רשם לתת פסק דין בהסכמה

  38. סמכות ועד מקומי להטיל ארנונה

  39. סמכות בית המשפט מכרזים בשטחים

  40. סמכות ועדת המינהל במשרד הפנים

  41. האם החלטת הבורר ניתנה בסמכות

  42. סמכות בית המשפט לפי סעיף 79א

  43. סמכות הבורר לדון בסמכותו שלו

  44. טענת חריגה מסמכות של ועדה רפואית

  45. הבטחת תוספת שכר לעובד ללא סמכות

  46. סמכות לדון בתביעה נגד קופת גמל

  47. סמכות בית משפט מנהלי לתקן טעות

  48. פסק דין הצהרתי להעדר סמכות בורר

  49. סמכות בינלאומית לבית הדין לעבודה

  50. סמכות בית משפט לעניינים מקומיים

  51. סמכות העירייה לשנות סיווג ארנונה

  52. מחיקה על הסף בהעדר סמכות בית משפט

  53. סמכות בית הדין הרבני מזונות ילדים

  54. סמכות בית הדין הרבני בענייני רכוש

  55. סמכות שיפוט בענייני הווקף המוסלמי

  56. שלילת סמכות בית המשפט בישראל באמנה

  57. סמכות ביטוח לאומי להוריד אחוזי נכות

  58. תביעה לאספקת מים - סמכות בית המשפט

  59. סמכות שר הפנים לא להתיר כניסה לישראל

  60. סמכות בית הדין לעבודה להבהיר פסק דין

  61. בקשה למחיקת תביעת מזונות מחוסר סמכות

  62. עבודה בחו''ל - סמכות בית הדין לעבודה

  63. סמכות ראש ההוצל''פ עיכוב מימוש משכנתא

  64. סמכות בית הדין לעבודה - אכיפת פסק דין

  65. סמכות ראש ההוצל''פ לעכב ביצוע פסק דין

  66. האם לועדת ערר יש סמכות להארכת מועדים ?

  67. סמכות לדון בביטול בחירות בארגון המורים

  68. חריגה מסמכות של הבורר פסיקה בניגוד לדין

  69. הגדלת סכום התביעה מעבר לסמכות בית המשפט

  70. סמכות המפקח על המקרקעין לדון בהתנגדויות

  71. סמכות ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית

  72. סמכות בית המשפט לתת צווים כנגד גורם חוץ

  73. סמכות רשם ההוצל''פ לדון בתביעת דיני עבודה

  74. סמכות ראש ההוצל''פ להפחית סכומים בפסק דין

  75. סמכות בית המשפט לדון בהחלטת ועדת ההתנתקות

  76. סמכות ועדת ערעור תפיסת מקרקעין בשעת חירום

  77. סמכות להפסיק אספקת חשמל ומים ליחידת דיור

  78. סמכות בית משפט בנושא תפילה במקומות קדושים

  79. הסמכות להאריך את המועד ניתנה ליו"ר ועדת הערר

  80. סמכויות חיפוש ותפיסה לפי חוק ההגבלים העסקיים

  81. סמכות בית המשפט לדון בבקשה לתפילה ברחבת הכותל

  82. סמכות המפקח על המקרקעין תיקון רישום בית משותף

  83. תאונת דרכים - מרוץ הסמכויות - בית המשפט / ביטוח לאומי

  84. טענת חריגה מסמכות של ועדה רפואית לגבי אחוזי נכות

  85. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים בענייני ארנונה

  86. האם תביעה בגין רשלנות בסמכותו של בית הדין לעבודה

  87. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - תביעה לפינוי מושכר

  88. סמכות רשם בית דין לעבודה ליתן פסק דין בהעדר התייצבות

  89. סמכות בית הדין לעבודה לדון בתוקף פסק דין בית דין רבני

  90. נטען כי ההחלטה להורות על מאסר "זמני" ניתנה בחוסר סמכות

  91. סמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעה ייצוגית נגד קופות החולים

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון