תאונת דרכים בזמן תיקון מלגזה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים בזמן תיקון מלגזה: 1. התובע נפגע בתאונה שאירעה ביום 4.5.05, לטענתו, כאשר ביצע תיקון במלגזה בה נהג הנתבע מס' 4, על מנת לאפשר המשך פעולתה. הנתבעים מס' 1 ו-4, נתבעו בעילה ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואילו הנתבעות מס' 2 ו-3, מעבידתו של התובע והמבטחת שלה, נתבעו בעילה חלופית, בטענה לרשלנות של הנתבעת מס' 2. עניינה של החלטה זו, השאלה אם האירוע בו נפגע התובע היה תאונת דרכים, אם לאו. הוחלט, כי האירוע היה תאונת דרכים, וכי על כן, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעות מס' 2 ו-3. להלן הנימוקים. 2. התובע טען בכתב תביעתו (כתב תביעה מתוקן מיום 20.9.07), כי נפגע לאחר שנחלץ לסייע לנתבע מס' 4, אשר נהג במלגזה, כאשר שרשרת תורן המלגזה נתקעה, בעוד מטען מונח על כף המלגזה, באופן שלא אפשר המשך השימוש במלגזה. התובע משך את שרשרת המלגזה, אשר השתחררה, וידו נתפסה בין השרשרת לגלגל התורן, מה שגרם, בין היתר, לקטיעת ארבע אצבעות ביד ימין שלו. הנתבעות מס' 2 ו-3 טענו כטענה עיקרית, כי מדובר בתאונת דרכים, אשר אירעה במהלך תיקון דרך שביצע התובע במלגזה, על מנת שתוכל להמשיך ולשמש לייעודה כרכב מנועי. הנתבעים מס' 1 ו-4 טענו בכתב הגנתם, בין היתר, כי האירוע לא היה "תאונת דרכים", שכן לטענתם, המלגזה אינה בגדר כלי רכב, לענין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (טענה שנזנחה בהמשך), משום שעובר לתאונה לא נעשה במלגזה שימוש למטרות תחבורה, ומשום שהאירוע אירע, לטענתם, במהלך "פריקה וטעינה" של המלגזה. מטעם התובע העידו, התובע עצמו, וכן מר יורי פטריאשקין ומר דימיטרי איכילוב, אשר עבדו עם התובע במועד בו אירעה התאונה, והיו עדים להתרחשותה. מטעם הנתבעים מס' 1 ו-4, העיד מר יבגני ספיבק, מפקח במשרד העבודה, אשר גבה הודעה אודות התרחשות התאונה, מן הנתבע מס' 4, במהלך חקירה שערך מטעם המשרד. הוסכם, כי הודעה זו תהיה ראיה לתוכנה, רק אם יעיד הנתבע מס' 4. הנתבעים מס' 1 ו-4 אכן הגישו בשלב מוקדם יותר, תצהיר מטעם הנתבע מס' 4, במסגרתו טען, כי התאונה אירעה, לאחר שהוא עצמו החנה את המלגזה, סמוך לפתח המחסן, כיבה אותה, וביקש מהמחסנאים לרבות התובע, לא להתקרב למלגזה, כאשר התובע קפץ לאחר מכן על המלגזה וניסה לתקנה. בסופו של דבר, הודיע ב"כ הנתבעים מס' 1 ו-4, כי נבצר ממנו להעיד את הנתבע מס' 4. יצוין, כי הנתבעות מס' 2 ו-3, הגישו עותק של תצהיר עליו חתם הנתבע מס' 4, בחודש דצמבר 2007, במסגרתו פירט גרסה שונה, לפיה לאחר שנתקעה השרשרת, נסע מס' מטרים עם המלגזה, כאשר בהמשך קפץ התובע על המלגזה על מנת לתקנה, על אף שהנתבע מס' 4 הזהיר אותו שלא לעשות כן, והכל כאשר לטענתו, "במהלך כל ההתרחשות ישבתי אני בתא הנהג כשמנוע המלגזה פועל ומנגנון ההרמה שלה שפועל מכח המנוע של המלגזה". 3. התובע תיאר את התרחשות התאונה, בתצהיר עדותו הראשית: "ביום הארוע עבדתי במחסן של מפעל "ניר-לט" ביחד עם מר יורי. תפקידי היה לבדוק את משטחי ההזמנות, לניילן אותן ולהוציאן באמצעות מלגזה. תפקידו של מר יורי היה להכין את ההזמנות לבדיקתי... מר מלכה יניב (להלן: "הנתבע 4"), שעבד במחלקת גיוון, נכנס עם מלגזה לתוך המחסן, באזור שבו עבדתי, והרים משטח עם המלגזה. כשניסה להוריד את תורן המלגזה למטה, התורן לא ירד ואז, הנתבע 4 ביקש עזרה מהעובדים שהיו במקום... אני ומס' עובדים נוספים, ניגשנו לראות מה קורה ואז הבחנתי כי השרשרת של המלגזה, נותקה ממקומה. בזמן זה, הנתבע 4 היה עדיין יושב במושב הנהג במלגזה ומנסה לשחרר את התורן. כשהבחנתי כי מדובר בתקלה שאין בה של ממש, ומסוג התקלות הקלות שניתנה לנו ההרשאה לטפל בהן ללא צורך במחלקת התחזוקה, כדוגמאת בדיקות תקינות, שמן, מים וכיו"ב, ניגשתי לכיוון הנתבע 4 בכדי ליתן עזרתי, לפי בקשתו... עליתי על המלגזה ומשכתי את השרשרת במטרה להחזירה למקומה. אז, השרשרת השתחררה והמשטח צנח מטה ואצבעות כף ידי הימינית, נתפסו אין השרשרת לגלגל של התורן... בזמן הארוע למיטב זכרוני, נכחו במקום מס' עובדים, מר יורי ומר דימטרי וכן עובדים נוספים שזהותם לא זכורה ו/או לא ידועה לי... אבקש לציין כי, במהלך ניסיוני לשחרר את השרשרת, הנתבע 4 ישב במושב הנהג של המלגזה והמשיך בד בבד בניסיונו לשחרר את התורן באמצעות ידית ההפעלה. יודגש ויובהר כי במהלך האירוע הנתבע 4 ישב במושב הנהג של המלגזה... עוד יצוין כי במסגרת עבודתנו בשרותי הנתבעת 2, נהגנו לטפל במלגזות, טיפול שוטף, טיפול שכלל בין היתר, בדיקת מים במצבר, בדיקת תקינות וטיפולים הכרחיים אחרים. בנוסף, רשאים אנו, לתקן תקלות מינימאליות המופיעות בזמן העבודה". העד, מר איכילוב, העיד בחקירה ראשית ובחקירה נגדית, כי הנתבע מס' 4 הוא שפנה אל יתר העובדים וביקש עזרה, ואף ישב בתא הנהג, כאשר התובע ביצע את התיקון. לדבריו: "יניב מה? יניב מלכה. וכשראיתי אותו עומד ברחב הוא היה במלגזה עם התורן תקוע למעלה והיה עליו סחורה, הוא אמר שנתקעה לו המלגזה וביקש עזרה, הוא בא ואמר, הוא לא ביקש ממישהו ספציפית, הוא אמר שנתקעה המלגזה ואם מישהו יכול לעשות משהו. ואז נעצרתי להסתכל מה קורה, וראיתי את איליה עולה על המלגזה, ומנסה לשחרר את השרשרת, הוא ראה שהשרשרת ברחה מהרולר איפה שהיא יושבת, ואז הוא ניסה למשוך אותה, כשהוא משך אותה קרה מה שקרה, התחיל לצרוח והוא רץ, יש לנו רחבה איפה שהיינו מוציאים סחורה, ואז אחד בשם דני דוידוב תפס אותו והביא אותו למפעל, השכיב אותו והזמנו אמבולנס". העד נשאל, לענין אפשרות הנסיעה כאשר המלגזה במצב בו נתקעה השרשרת, והעיד, כי הנסיעה במצב כזה אסורה, שכן לדבריו: "המלגזה יכולה להתהפך. זה לא בטיחותי". העד העיד גם, כי לא ניתן להרים את כף המלגזה, אלא כאשר המנוע פועל. העד, מר פטריאשקין, העיד גם הוא, כי התאונה התרחשה כאשר הנתבע מס' 4 נמצא בתא הנהג, וניסה לשחרר את התורן באמצעות ידיות המלגזה, בעוד מנוע המלגזה פועל. גם עד זה העיד, כי הנתבע מס' 4, הוא שפנה לעובדים בבקשה לסייע לו בתיקון התקלה, ולדבריו, היה צורך לתקן את המלגזה בדחיפות, משום שהשבתת המלגזה מנעה מהעובדים האחרים באותה מחלקה, לבצע את עבודתם. יצוין, כי שלושת העדים שללו את שתי הגרסאות (הסותרות) שפירט הנתבע מס' 4 בשני התצהירים שהוגשו מטעמו. שלושתם העידו, כי התאונה התרחשה בשעות הלילה, כאשר היה צורך בתיקון מיידי של המלגזה. סבורני, כי יש לקבל את עדויות התובע ועדיו, אשר לא נסתרו ולא הופרכו. הרושם שהתקבל היה, כי העדויות מהימנות, וכאמור, לא התייצב הנתבע מס' 4 להעיד. מעבר לאמור, הנתבעים מס' 1 ו-4 לא העידו עובדים נוספים, שנכחו במקום בשעת התאונה, ובכך נמנעו מהעדת עדים רלוונטיים. מכל מקום, לא הונחה לפני ביהמ"ש, תשתית ראייתית שבכוחה לסתור את גרסת התובע, מעבר לכך שגרסה זו נמצאה מהימנה. 4. ב"כ הנתבעות מס' 1 ו-4 טען בסיכומיו, בין היתר, כי התיקון שביקש התובע לבצע במלגזה, נועד לאפשר את השימוש במלגזה לייעוד הלא תעבורתי שלה, ולא נכנס בגדר "טיפול דרך". מכאן, טענתו, כי אין מדובר בתאונת דרכים, גם על פי גרסתו העובדתית של התובע. סבורני, כי יש לדחות טענה זו. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "תאונת דרכים": "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה...". "שימוש ברכב מנועי", מוגדר: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו... טיפול - דרך או תיקון - דרך ברכב, שנעשה ע"י המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו...". נפסק לענין זה: "אכן טיפול ברכב הינו בגדר "טיפול דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית..." (ע"א 446/95 דראוושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3) 475, 481). בענייננו, הוכח בעדותו של העד, מר איכילוב, כי הוראות המעביד, אסרו נסיעה במלגזה במצב בו נמצאה עקב התקלה, שכן, לדבריו: "המלגזה יכולה להתהפך. זה לא בטיחותי". הגיונה של הוראה זו ברור - המצאות מטען כבד על כף המלגזה המוגבהת, מגביהה באופן משמעותי את מרכז הכובד של המלגזה, ועלולה אכן לגרום להתהפכותה. מכאן, כי גם אם מבחינה טכנית יכולה היתה המלגזה לנוע במצב בו נמצאה, הרי שהדבר נאסר בהוראה מחייבת, ומכאן, שפעולת התיקון היתה חיונית, על מנת לאפשר את השימוש במלגזה "...למטרות תחבורה", דהיינו לצורך המשך נסיעה באופן מיידי. אמנם, התובע ביצע את התיקון בשעות עבודתו, והיה מורשה לבצעו, ואולם, התובע לא הועסק כמכונאי או כטכנאי מלגזות במפעל, ונראה, כי אין מקום לקבוע בנסיבות, כי סיועו לנתבע מס' 4 בביצוע התיקון, בה נעשה "...במסגרת עבודתו...", במובן אליו מכוונת הוראת החוק. המדובר אפוא ב"תיקון דרך", אשר בוצע ע"י התובע שלא במסגרת עבודתו. מכאן, כי התאונה במהלכה נפגע התובע, היתה תאונת דרכים. 5. יש אפוא לדחות את התביעה נגד הנתבעות מס' 2 ו-3 (נוכח יחוד העילה ע"פ חוק). היות שעמדת הנתבעים מס' 1 ו-4, היא שהביאה להתדיינות הממושכת, וגרמה לצורך לשמוע ראיות, בשאלת סיווג התאונה, נכון יהיה להטיל על נתבעים אלה, תשלום הוצאותיהן של הנתבעות מס' 2 ו-3, ושכ"ט ב"כ, בגין הדיון בשאלת החבות. 6. התביעה נגד הנתבעות מס' 2 ו-3 נדחית אפוא. הנתבעים מס' 1 ו-4, ישלמו לנתבעות שכ"ט עו"ד בגין הדיון בשאלת החבות, בסך 7,000 ₪ (אין לפסוק מע"מ בנוסף, נוכח תיקון תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי), וכן, את הוצאות המשפט, כאשר לענין זה, רשאי ב"כ הנתבעות להגיש תוך 30 ימים, בקשה לשומת הוצאות. היות שנכות התובע נקבעה ע"פ דין, הועלתה בפני הצדדים הצעה עקרונית לסלק התביעה בפשרה, במהלך דיון ההוכחות. הצדדים (התובע והנתבעים מס' 1 ו-4) יודיעו אפוא תוך 30 ימים, אם הגיעו לפשרה. בהעדר הסכמה, ינתן צו להגשת ראיות לענין הנזק, וייקבע דיון הוכחות. תאונת דרכיםציוד מכני הנדסי (צמ"ה)תאונת דרכים (תיקון דרך)מלגזה