באילו מקרים תאונה עם טרקטור נחשבת "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 ? ##נפילה מכף טרקטור:## בת"א (שלום-הרצליה) 730/93, טרבלסקי נ. איילון חברה לביטוח בע"מ, לשם זיפות גג ביתו ביקש התובע לעלות לגג עם פחי זפת באמצעות כף הטרקטור. תוך כדי ההעלאה התנדנדה הכף, הזפת נשפכה על התובע והוא נפל ארצה. בית-המשפט קיבל את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים ופסק: 1. אין מדובר בטעינה פריקה אלא בשלב הרמה, דהיינו, לאחר שלב טעינה ולפני שלב פריקה. 2. מדובר בשימוש ברכב שכן שימוש כולל גם נפילה של מטען מרכב ובמקרה הנדון נשפכה הזפת ונפל התובע שהיה על הכף. 3. מדובר גם בשימוש בכוח המיכני של הטרקטור לצורך הרמת התובע ופחי הזפת כך שגם מסיבה זו מדובר בתאונת דרכים. ##שערות נתפסו במנוע טרקטור:## בע"א 326/80, סועאד נ. טהא, מנוע הטרקטור שימש מקור כוח למשאבת מים ושערותיה של הנפגעת נתפסו במשאבת המים. נפסק כי הנזק הוא כתוצאה מהשימוש ברכב שכן השימוש אינו מוגבל לשימוש תעבורתי. פסק-דין זה ניתן לפני תיקון מס' 8 לחוק. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים עם טרקטור:## האם התובע נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק) ? זוהי השאלה עליה נסובה הכרעתנו.  כללי התובע, יליד 1956, הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו באירוע מיום 12.12.05 המהווה תאונת דרכים. לחילופין ,טוען התובע, כי האירוע אירע ברשלנות מעבידתו- הנתבעת 2, והמבוטחת בפוליסת ביטוח חבות מעבידים על-ידי הנתבעת 3. ביום 12.12.05, נהג אחד מעובדי הנתבעת 2 במלגזה בשטח מפעלה .הוא העביר אמבטיה שהכילה סיגי אלומיניום לחצר המפעל לצורך התקררותו. כאשר המלגזה עברה בחצר, בסמוך לשק מגנזיום, עפו מספר סיגי אלומיניום רותחים מהאמבטיה, פגעו בשק המגנזיום והביאו להתלקחותו. התובע הבחין בשריפה שפרצה בחצר המפעל, ובמטרה לכבות את שק המגנזיום ולמנוע התפשטות האש, נהג בטרקטור מ.ר. 150-484 (להלן- "הטרקטור"), המבוטח ,בביטוח חובה ,על ידי הנתבעת 1 , לשטח הנמצא מחוץ לחצר והביא בכף הטרקטור חול רטוב לצורך כיבוי השריפה.הוא שפך את החול הרטוב על האש. כתוצאה מכך, נגרם פיצוץ והתובע נפגע ונגרמו לו כוויות, בהיותו בתוך תא המפעיל בטרקטור (להלן:"התאונה"). מיד לאחר התאונה, הובהל התובע לבית - חולים "רמב"ם" בחיפה (להלן: "בית - החולים"), שם אושפז במחלקה לכירורגיה פלסטית. ביום 18.1.06 ,שוחרר התובע מבית החולים עם המלצה להמשך מעקב וטיפול רפואי. בעקבות התאונה אושרה לתובע תקופת אי כושר מלא לעבודה עד ליום 12.03.06. בהליך זה, טוען התובע, כי התאונה הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק,והוא עותר לפיצוי על נזקי הגוף אשר נגרמו לו בה. לחילופין, הוא תובע נזקיו, לפי דיני הנזיקין הכלליים, מהנתבעות 2 ו- 3. טענות הנתבעת 1 8. הנתבעת 1, טוענת כי התאונה לא ארעה בנסיבות הנטענות על ידי התובע, ולא אירעה עקב השימוש בטרקטור. 9. וכן, אין המדובר בתאונת דרכים, נוכח העדר קשר סיבתי בין השימוש בכוח התעבורתי או המכני של הטרקטור לבין התוצאה והנזק הנטענים. 10. כמו-כן, התובע לא נפגע כתוצאה מהשימוש התחבורתי בטרקטור או מכל שימוש אחר בו. השימוש שנעשה בטרקטור לכיבוי שריפה אינו בגדר שימוש לפי ייעודו . 11. זאת ועוד, הן החול הרטוב והן המגנזיום היו מחוץ לטרקטור. החול הרטוב והמגנזיום שעלה באש, בגין המגע ביניהם ואשר גרם לפיצוץ, מהווים גורמים זרים ומתערבים שאין להם כל קשר לסיכון תחבורתי. 12. זאת אף זאת, גם בהנחה שנוצל הכוח המיכני כחלק מהייעוד הלא תעבורתי של הטרקטור, הרי שפגיעת התובע מהפיצוץ שארע עקב מפגש בין החול הרטוב למגנזיום שהתלקח קודם, כלל לא נותרה בתחום הסיכון שיוצר ניצול הכוח המיכני של הטקרטור. תרומתו היחידה של הכוח המיכני של הטרקטור הינה בהבאת החול. המפגש בין החול לבין המגנזיום, כששניהם מחוץ לטרקטור, אינו קשור לטרקטור או לכוח המיכני שלו. על כן, אין לראות בתאונה דנן תאונת דרכים. 13. זאת גם זאת, כיבוי שריפות אינו אחד מייעודו של הטרקטור. למעשה, בשימוש שנעשה בטרקטור בפועל, שינה הטרקטור את ייעודו. שינוע חול באמצעות הכף הינו שימוש בטרקטור, אך ברגע שמטרת השימוש יוצרת סיכון נוסף זר לסיכון התחבורתי, יש לקבוע, כי הטרקטור שינה את ייעודו. לחילופין, שימוש זה אינו חוסה תחת החוק, ועל כן לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין השימוש התחבורתי לבין התוצאה המזיקה. 14. אלא בכך לא סגי, אין קשר ישיר בין ניצול הכוח המיכני של הטרקטור לבין הפגיעה הנטענת. המדובר בגורם זר מתערב, המנתק את הקשר הסיבתי המשפטי הין התאונה ובין הפגיעה. טענות הנתבעות 2 ו- 3 15. אליבא דנתבעות 2 ו- 3, התאונה הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, הן מאחר ומתקיימים יסודות ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים והן מאחר וחלה במקרה דנן החזקות המרבות, הנוגעות לשימוש בכח המיכני והתלקחות הרכב. 16. התובע היה במהלך נסיעה בטרקטור, שכן חלק מפעולות הלוואי של הטרקטור הינו הרמת מטענים על הכף, נסיעה למקום הנדרש ופריקה של המטען. אין מחלוקת ,כי לאחר שפיכת החול הרטוב על האש היה התובע ממשיך בנסיעה. לפיכך, השימוש שנעשה בטרקטור הינו שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. המדובר בפעולה הקשורה בקשר ישיר לנסיעה . במקרה דנן, נפצע התובע בהיותו בתא הנהג וטרם סיים את מהלך הנסיעה .לכן, יש לקבוע שהפעולה דנן עונה על ההגדרה של שימוש ברכב מנועי. 17. וכן, קיים קשר סיבתי בין השימוש התחבורתי לבין התוצאה המזיקה. אלמלא שפך התובע את החול הרטוב לא היה נגרם לו נזק גוף. לענייננו, מתקיים גם קשר סיבתי משפטי. התובע נפגע מפעולת לוואי של נסיעה בטרקטור ופגיעה מסוג זה נופלת בתחום הסיכון שהשימוש בטרקטור יוצר. 18. לחילופין,מתקיימת החזקה המרבה בעניין ניצול הכוח המיכני של הרכב. הסיכון שהתממש היה בתחום מתחם הסיכון שיצר השימוש בכוח המיכני של הרכב ועל כן המדובר בתאונת דרכים. 19. לחילופי חילופין,מתקיימת החזקה המרבה של התפוצצות או התלקחות הרכב, מאחר והפיצוץ נגרם כתוצאה משפיכת החול מכף הטרקטור על האש, כאשר התובע יושב בתא הנהג, והאש התפשטה על הטרקטור למנוע ולתא הנהג. כתוצאה מהשריפה ,הטרקטור ניזוק. לכן, יש לקבוע ,כי חלה החזקה המרבה של התפוצצות או התלקחות הרכב והמדובר בתאונת דרכים. דיון 20. לאחר שעיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים ובשים לב לדין החרות וההילכתי , הגעתי למסקנה, כי התאונה דנן הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. 21. סעיף 1 לחוק , כולל את ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" ולאחר מכן, באות החזקות החלוטות: החזקות המרבות- המפרטות מקרים בהם ייחשב אירוע של גרם נזק גוף כתאונת דרכים והחזקה הממעטת- המוציאה מאורע מתחולת ההגדרה של תאונת דרכים כאשר המאורע ארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם. זו לשון ההגדרה של "תאונת דרכים": "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". 22. בהתאם לפסיקה (רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נ(3) ,532 (1996), יש לבדוק תחילה האם חלה ההגדרה הבסיסית. יש לבחון האם היה "שימוש" על ידי הרכב והתקיימותם של שאר מרכיבי ההגדרה הבסיסית. במידה וההגדרה הבסיסית לא חלה, יש לבדוק האם חלים אחד מהחזקות המרובות. לבסוף, אם מתקיימת ההגדרה הבסיסית או אחת החזקות החלוטות המרבות, יש לבדוק האם חלה החזקה החלוטה הממעטת. 23. אין מחלוקת, כי יסודות ההגדרה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף" מתקיימים במקרה דנן, ומתעוררת השאלה לגבי היסודות "עקב שימוש ברכב מנועי" ו- "למטרות תחבורה". 24. אין חולק בדבר נסיבות קרות התאונה ,כפי שפורטו מבתצהיר התובע.כאמור , התובע הביא באמצעות כף הטרקטור חול לח לצורך כיבוי השריפה. התובע היה במהלך הנסיעה. הטרקטור הוא רכב מנועי דו (או רב) תכליתי.(ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור והספקה בע"מ נ' סובח ,פ"ד נ (3),832,819 (1996). חלק מפעולות הלוואי של הטרקטור הינן הרמת מטענים על הכף, נסיעה למקום הנדרש ופריקה. כתוצאה משפיכת החול הלח על שק המגנזיום, נגרם פיצוץ והתובע נפגע ונגרמו לו נזקי גוף. התובע התכוון להמשיך בנסיעתו בסיומה של אותה פעולה ולהביא את הטרקטור לחניה או למקום המיועד לו, אך לאחר הפיצוץ לא היה באפשרותו לעשות כן. לפיכך, לא נותק הקשר הסיבתי בין התובע לרכב עובר לתאונה, והימצאותו באזור התאונה הייתה בזיקה להיותו נוהגטרקטור, במהלך נסיעה. מאחר ומדובר בחלק מנסיעה שנקטעה בעקבות הפיצוץ, שהינו מפגע שיש לצפותו בדרך, הרי שבזמן התאונה התובע היה בחזקת משתמש ברכב ולא אדם מקרי הנמצא בסביבת הרכב. למעשה, התובע לא סיים את שלב הנסיעה. 25. עם זאת, יש לבדוק את שאלת הקשר הסיבתי "עקב השימוש ברכב" לבין נזק הגוף. מבחן הקשר הסיבתי כולל בחובו הן מבחן קשר סיבתי עובדתי והן מבחן קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי, דורש בדיקה האם בהיעדר הפיצוץ לא היה ניזוק התובע, כאשר התובע נפגע בטרקטור תוך כדי נהיגה. כאמור, אלמלא שפך התובע את החול הרטוב על האש שבערה בשק המגנזיום, לא היה נגרם הפיצוץ ולתובע לא היה נגרם נזק גוף. די בכך כדי לקבוע קשר סיבתי מספיק בין הטרקטור והשימוש בו, לבין הפיצוץ שנגרם. לצורך בחינת הקשר הסיבתי המשפטי ,קבעה הפסיקה מבחן משולב הכולל בחובו את מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר (ר' ע"א 6000/93 עזבון המנוח פואז קאוסמה ואח' נ' האשם רג'בי, פ"ד נ(3) 661 (1996). 26. כאמור, הנתבעת 1 טוענת, כי מקור הסיכון לא היה בטרקטור, אלא בגורם חיצוני ולכן מנותק הקשר הסיבתי. השאלה שיש לשאול במקרה דנן, הינה האם הסיכון לו נחשף התובע הינו סיכון הנובע משימוש בטרקטור למטרות תחבורה. (ראה 4204/98, 2248/98 המוסד לביטוח לאומי נ' מ"י- משרד הבינוי והשיכון ואח', נג (4), 867 (1999). התובע נפגע מפעולת לוואי של נסיעה בטרקטור (שפיכת חול) ופעולה מסוג זה נופלת בתחום הסיכון שהשימוש בטרקטור יוצר. נסיעה כוללת בחובה סיכונים של פגיעה על ידי מפגעים בדרך. עצירת הטרקטור, עקב ההתפוצצות ונזק גוף כתוצאה מאותה התפוצצות, מהווים התממשות של סיכון הכרוך בנסיעה בטרקטור. 27. לאור האמור לעיל, המקרה הנדון עונה על הגדרת שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה בחוק ומתקיים קשר סיבתי בין השימוש בטרקטור לנזקי הגוף שנגרמו לתובע. החזקה המרבה של ניצול הכח המיכני 28. החזקה המרבה בעניין "ניצול הכוח המיכני של הרכב" מכוונת לאותם מקרים בהם הרכב הינו רכב "רב תכליתי". רכב שאינו מיועד רק לנסיעה אלא גם לפעולות נוספות אשר אינן נופלות לגדר ההגדרה הבסיסית המנצלות את הכוח המיכני של הרכב. התאונה נגרמה במסגרת ניצול הכוח המיכני של הרכב ובלבד שאותה עת "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". 29. בענייניו, פעולת שפיכת החול נעשתה באמצעות ניצול הכוח המיכני של הטרקטור. לפיכך, חלה החזקה המרבה של ניצול הכוח המיכני ויש לראות את האירוע כתאונת דרכים. מאחר ומדובר ברכב דו תכליתי, הכוח המיכני של הרכב הוא הגורם הממשי לתאונה, הנכנסת במתחם הסיכונים האפשריים של השימוש בטרקטור. שאר טענות הצדדים 30. מסקנתי דלעיל מיתרת את הדיון בשאר טענות הצדדים. התוצאה 31. התוצאה היא, איפוא, כי התאונה היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. על הנתבעת מס' 1 החובה בדין לפצות את התובע על נזקי הגוף אשר נגרמו לו בה. פועל יוצא מכך הוא, כי התביעה כנגד הנתבעות 2 ו- 3 נדחית. התובע ישלם לנתבעות 2 ו- 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 5,000 ₪.טרקטורתאונת דרכיםציוד מכני הנדסי (צמ"ה)