קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין ריצוף דירה: 1. במהלך חודש מרץ 2003 רכשו התובעים מהנתבעת אריחי שיש מסוג "טרוונטין", לצורך ריצוף דירתם. לטענתם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב התביעה, הרי שעם אספקת השיש, נוכחו התובעים לדעת כי ישנם הבדלים ניכרים לעין בין אריחי השיש, כפי שהוצגו באולם התצוגה, לבין אריחי השיש אשר סופקו להם, כאשר עיקר ההבדלים נוגע לצבעי האבן והמרקם המחורר שבו. בשל הבדלים ניכרים אלו, עיכבו התובעים את ביצוע עבודות הריצוף. טרם תחילת עבודות הריצוף, הגיע נציג של הנתבעת לדירתם של התובעים, לבקשתם, על מנת לבחון את האריחים. הנ"ל בטל את חששות התובעים וטען בפניהם כי לאחר השלמת מלאכת הריצוף והטיפול שיבוצע על ידי הנחיות התובעת, תהא התוצאה זהה לזו שנצפתה על ידי התובעים באולם התצוגה. לבקשת התובעים, ביקר נציג הנתבעת מספר פעמים במהלך עבודות הריצוף, נתן הוראות לעובד הקבלן המבצע בדבר הליטושים שיש לבצע ואופן ביצועם, תוך שהוא חוזר וטוען כי בסופו של דבר תהא התוצאה זהה לזו המוצגת באולם התצוגה. התובעים בצעו את הנחיות הנתבעת במדויק אולם, עם השלמת מלאכת הריצוף התברר כי חששותיהם התאמתו ומראה השיש רחוק מהמראה המוצג באולם התצוגה. למרות טענות התובעים לפיהן, אין קשר בין האריחים שהוזמנו לבין אלו שהתקבלו בפועל ביחס לטיב הסחורה, צבעה, מרקם האריחים והעמידות לספיגה, גלגלו הנתבעים את האחריות לאנשי המקצוע החיצוניים שעסקו בניסיון לתיקון הליקויים עבור הנתבעת, וזאת במקום לבדוק את איכות מוצריהם. התובעים פנו למכון התקנים לצורך קבלת חוות דעת לגבי טיב אריחי השיש, ומבדיקת המכון עולה כי אריחי השיש פגומים ואינם עומדים בדרישות התקן הרלבנטי ו/או הזהה למוצרים מעין אלה. לטענת התובעים, הליקויים והפגמים באריחי השיש מנעו מהם לעשות שימוש בדירתם, אף שבנייתה הסתיימה בחודש פברואר 2004 וכי עד לחודש אוקטובר 2004 נמנע מלעבור לדירתם החדשה. ניסיונות התובעים להגיע להסדר ומציאת פתרון עם הנתבעת עלו בתוהו. התובעים עתרו בתביעתם לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בסך של 225,000 ₪, הכוללים את עלות אריחי השיש, עלות התקנתם, עלות הליטוש, עלות פירוק השיש והחלפתו, עלות שכר דירה בזמן החלפת הריצוף, עוגמת נפש, עלות התאמת הדירה לריצוף החדש ועלויות העברה ואחסון בזמן הטיפולים. התובעים תמכו תביעתם בחוות דעתו של המהנדס מלכה משה. 2. הנתבעת התגוננה מפני התביעה וטענה כי התובעים כלל לא התלוננו בפניה עם הספקת האריחים, על קיומה של אי התאמה, כביכול, של האריחים שסופקו. טענותיהם של התובעים בדבר מראה האריחים ובעיקר בדבר קיומם של כתמים הועלו לראשונה רק לאחר שהושלמה עבודת הריצוף ולאחר שבוצעה באריחים עבודת ריצוף אבן על ידי מלטש שהתובעים שכרו לצורך כך באופן פרטי. הנתבעת אישרה בכתב הגנתה כי שלחה נציג מטעמה לצורך בדיקת טענותיהם של התובעים, אשר מצא כי הקבלן מטעמם של התובעים השתמש ברובה אפוקסית, אשר הוכנה בצורה בלתי מתאימה וזו גרמה להכתמת האריחים. הנתבעת הדגישה, כי רק לאחר הכתמת האריחים פנו אליהם התובעים וביקשו את עזרתם. הנתבעת הפנתה אותם למלטש מומחה, המבצע בדרך כלל עבודות ליטוש עבורה והם נועצו בו באשר לדרך לתקן את הנזק שנוצר. המלטש המומחה הנ"ל אף עשה ניסיון לתיקון המצב, אשר שיפר את מראה הרצפה, אך לא הביא לפיתרון מושלם. הנתבעת ציינה כי המלטש מטעם התובעים, אשר נכח בביקורו של נציג הנתבעת בדירה, הסכים עם ממצאיו של הנ"ל. הנתבעת טענה כי סיפקה לתובעים אריחי שיש תקינים מסוג "טרוורטין", ללא פגם וכי היא לא בצעה את עבודות הריצוף של האריחים בדירה. באשר לטענות התובעים בנוגע לקיומם של חורים באריחים, טענה הנתבעת כי התובעים כלל לא התלוננו על קיומם של חורים ומכל מקום, אריחי שיש מסוג טרוורטין, הינם אריחים העשויים מלכתחילה מחורים (כמו גבינה שוויצרית), אשר ניתן לסתום אותם, אם רוצים, בדבק אפוקסי שקוף או בצבע האריח עצמו. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי בהתאם לסעיף 1 בפרק "הערות לגבי אריחי שיש", בנספח התנאים הכלליים, הרי שבהיות השיש מוצר טבעי, יתכנו שינויי גוון ומרקם ולכן, גם אם קיימים הבדלים כאלה בין אריחי השיש שבתצוגה לבין האריחים שסופקו בפועל, אין הם נחשבים כפגם או ליקוי. ממילא, מדובר באבן הנחצבת ממקור טבעי ולכן, ברור שלא יכולה להיות זהות מלאה בין הדוגמא המוצגת באולם במשך שנים לבין החומר המסופק ללקוח. במדה ואכן סופקו לתובעים אריחים שלא נראו להם מתאימים, היה עליהם להחזירם לאלוני ולהימנע מלרצפם. בהמשך, הוגשה על ידי הנתבעת חוות דעתו של המהנדס יצחק חייט. 3. התביעה הוגשה במקור לבית משפט השלום בתל אביב ולאור טענת העדר סמכות מקומית, הועבר הדיון בה לבית משפט השלום בחיפה. בהסכמת הצדדים, מונה המהנדס משה חיים ממכון התקנים הישראלי כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך בדיקת הליקויים הנטענים בכתב התביעה ובחוות דעת התובעים, הסיבות לאותם ליקויים ועלויות תיקונם. לאור מינויו של כבוד השופט אליקים לבית המשפט המחוזי, הועבר התיק לטיפולי. במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפני, נחקר המומחה מטעם בית המשפט וכן, העידו התובע ומר מרדכי אופן, נציג הנתבעת. הצדדים סיכמו את טענותיהם באריכות בכתב. העובדות שאינן שנויות במחלוקת 4. בין שלל טענות הצדדים, אין מחלוקת באשר למספר עובדות: א. התובעים רכשו מהנתבעת אריחי אבן שיש מסוג טרוורטין. בהתאם להזמנה, שהעתק ממנה צורף כנספח א' הן לתצהירו של התובע והן לתצהירו של מר מרדכי אופן, הרי שהאריחים הוזמנו בשני גדלים שונים. ב. הוזמנו 88 מ"ר של אריחים בגודל 40X40 ס"מ (להלן "האריחים הגדולים") לריצוף הסלון, המטבח, הסלון והפרוזדור. אריחים אלו הוזמנו ללא טיפול מוקדם של איטום וליטוש. ג. הוזמנו 16 מ"ר של אריחים בגודל 13X 13 ס"מ (להלן "האריחים הקטנים") לריצוף וחיפוי חדרי הרחצה בדירה. אריחים אלו הוזמנו עם סתימה של החורים באריחים. ד. אין חולק, כי בניגוד למוסכם בין הצדדים, הנתבעת לא בצעה סתימה של האריחים הקטנים במפעלה. לאור פניה של התובעים, שלחה הנתבעת פועלים מטעמה, אשר בצעו סתימה וליטוש של האריחים הקטנים. 5. בנוסף, אין חולק כי במקור, לא היתה אמורה הנתבעת לבצע סתימה וליטוש של החורים באריחים הגדולים, אלא, קבלן מטעמם של התובעים. הצדדים חלוקים בשאלה, באיזה חלק של הדירה בצע בסופו של דבר הקבלן מטעם התובעים את העבודה ובאיזה חלק בוצעה העבודה על ידי הנתבעת. לטענת האחרונה, הרי שהעבודה בשטחים המרוצפים באריחים הגדולים בוצעה על ידי הקבלן מטעם התובעים ואילו הנתבעת ניסתה רק לתקן, בחלק מהשטח, את הנזק שנגרם על ידי הנ"ל. טענת התובעים בדבר הטעייה 6. במסגרת סיכומיהם, טענו התובעים כי הנתבעת הטענתה אותם והציגה בפניהם מצג שווא. טענה זו מבוססת על שני טעמים. ראשית, התובעים בקשו לרכוש אריחי שיש חלקים כמראה, בדיוק כפי שהוצגו להם והובטחו להם על ידי נציג המכירות של הנתבעת באולם התצוגה. שנית, במהלך הריצוף והליטוש הבטיחו נציגי הנתבעת לתובעים, כי לאחר השלמת מלאכת הריצוף והטיפול שיבוצע לפי הנחיות הנתבעת, תהא התוצאה זהה לתוצאה כפי שנצפתה על ידי התובעים באולם התצוגה. 7. טענת ההטעייה הנוגעת למעמד רכישת האריחים מבוססת על סעיף 4 לכתב התביעה, שם נרשם כי "עם אספקת אריחי השיש נוכחו התובעים לדעת כי ישנם הבדלים ניכרים בין אריחי השיש כפי שהוצגו באולם התצוגה לבין אריחי השיש אשר סופקו להם, עיקר ההבדלים בצבעי האבן ובמרקם המחורר שבו". מעבר לכך, לא נרשם דבר בכתב התביעה ואותם דברים הועלו גם בתצהירו של התובע. 8. הלכה היא טענה של הטעיה (שאין היא אלא לשון נקיה של רמיה) מחייבת פירוט מיוחד וראיות כבדות משקל במיוחד. לעניין טענת רמייה או הטעיה, מוטל על בעל הדין המטיל דופי בצד שכנגד נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו להביא בפני בית המשפט (ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נגד פרץ רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, ע"א 8308/00 כור מתכת בע"מ נגד מי גולן אנרגיות רוח בע"מ, פ"ד נז(5) 721, 728, ע"א 475/81 זיקרי יעקב נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, ע"א 5663/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נגד משה גרוס, פ"ד מח(3) 866, 877). בענייננו, התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הוטעו על ידי הנתבעת בעת רכישת המרצפות, בין אם מדובר בנטל הבאת ראיות רגיל ובין אם מדובר בנטל הבאת ראיות מיוחד, בהתאם להלכות שפורטו לעיל. התובעים לא פרשו בפני בית המשפט ולו תשתית ראייתית מינימאלית אשר תבהיר באיזה אופן הוטעו ומי הגורם אשר הטעה אותם באותו מועד. התובע לא פרט בתצהירו דבר לעניין הליך רכישת האריחים באולם התצוגה של התובעת, לרבות הגורם אשר הטעה אותו, האופן בו הוטעה, כיצד הוצגו בפניו האריחים באולם התצוגה או כל פרט אחר שיעיד על כך שהוטעה. אמנם, אין חולק כי הוצג בפני התובעים משטח של אריחים אולם, אין בכך כדי להצביע על הטעייה. עוד ראוי לציין, כי בפני בית המשפט עמדה עדותו של התובע בלבד ומדובר בעדות יחידה של בעל דין. בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות, (נוסח חדש), התשל"א - 1971, על בית המשפט להתייחס בזהירות לעדות מסוג זה ולפרט מה הניעו להסתפק בעדות זו. גרסתו של התובע בנוגע לנסיבות רכישת האריחים באולם התצוגה לא זכתה לחיזוק כלשהו או סיוע ולא נמצא נימוק של ממש אחר לקבל את עדותו בעניין זה (ראה בעניין זה ע"א 147/84 (מחוזי ת"א) חנה ברגר נגד ג'ניה פרידמן, פ"מ תשמ"ד(1) 207 וכן, ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נגד פולק ואח', פ"ד כז(1) 768). 9. יתירה מזאת, במעמד רכישת האריחים חתם התובע על נספח תנאים כלליים להזמנה (נספח א'2 לתצהירו של מר מרדכי אופן). בסעיף 1 לפרק "הערות לגבי אריחי שיש" נרשם כי "היות והשיש הינו מוצר טבעי יתכנו שינויי גוון ומרקם הן ביחס לדוגמאות שהוצגו באולם התצוגה והן בין האריחים לבין עצמם". משחתם התובע על הנספח להזמנה, לא תעמוד לו הטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב וחזקה על אדם שחתם על מסמך, לאחר שהסכים לתוכנו (ראה בעניין זה, בין היתר, ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד זהבה לופו, פ"ד נד(2) 559 וע"א 467/64 שוויץ נגד סנדור, פ"ד יט(2) 113). נספח זה מעיד על כך שהובהר לתובעים כי האריחים עלולים להיות שונים מאלו שהוצגו בפניהם באולם התצוגה, בנוגע לשינויי גוון ומרקם. ב"כ התובע הצביע בסיכומיו על כך שבעוד שבפרק "הערות לגבי אריחי שישית (רזינה)" מופיעה ערה לגבי חורי אוויר קטנים, הרי שאין הערה מעין זו בפרק "הערות לגבי שיש" הכוללות את אריחי הטרוורטין, אף שאחד ממאפיינים המייחדים את אותה אבן הוא אותם חורים. אלא, שגם בעניין זה, לא העלה התובע בתצהירו או בחקירתו הנגדית טענה עובדתית לפיה, הרישום בנספח הוא שהטעה אותו באופן כלשהו. לפיכך, אין התובעים יכולים לבסס את טענת ההטעיה על הרישום בנספח להזמנה. מכל מקום, השוני בין ההערות לגבי שני סוגי החיפוי בנספח להזמנה אבד מחשיבותו, משעה שהתובע אשר במפורש בחקירתו הנגדית כי היה מודע לתכונות האבן וכי האריחים הגדולים יסופקו לידיו במצבם הטבעי, קרי - אבן מחוררת - ורק לאחר ביצוע סתימה וליטוש, הם יהפכו חלקים (ראה בהמשך). 10. במהלך חקירתו הנגדית, העלה התובע לראשונה טענה לפיה נציג הנתבעת בשם אלכס, אשר הציג עצמו כמנהל הסניף מזה שנים רבות, לווה את התובעים באולם התצוגה בעת רכישת האריחים וכי הוא שהפנה אותם "לדבר מרהיב ביותר ומשתלב באופי הבית שרכשתי. הראו לי אבן מבריקה כמראה" (עמ' 21, שורות 30 - 31 לפרוטוקול). עוד טען התובע בחקירתו הנגדית, כי אותו אלכס הסביר לו על תהליך העיבוד של האריחים והבטיח כי הם יעברו תהליך של איטום וסתימה שלאחריהם הם "יראו כמראה" (עמ' 23, שורות 19 - 21 לפרוטוקול). תאור מעמד הרכישה, הועלה, אפוא, לראשונה אך בעת החקירה הנגדית ולא נמצא לו זכר בכתב התביעה. מדובר בהרחבת חזית אסורה, כמו גם בעדות כבושה שהתובע כבש אותה בליבו, אף שברור כי היא רלוונטית וברת משקל לעניין ולכן, משקלה אפסי (ראה י. קדמי, על הראיות (חלק ראשון, מהדורה מעודכנת, תש"ע - 2009), עמ' 500 - 502). משעה שהתובע לא תאר בתצהירו את הליך רכישת האריחים ולא הזכיר את שמו של אלכס, כמי שלטענתו הטעה אותו, או הציג בפניו את האריחים באולם התצוגה, הרי שאין לבוא בדרישה לנתבעת כי תביא לעדות מטעמה את מר אלכס. בנסיבות העניין, אין לומר כי אי הבאתו של אלכס לעדות מטעם הנתבעת, מקימה את חזקה לפיה, לו היה מעיד, היתה עדותו פועלת לחובת הנתבעת. ראוי להדגיש בעניין זה, כי אמנם מר אלכס הוא שנחזה להיות כמי שחתום על הזמנת העבודה אולם, עד לחקירתו הנגדית של התובע, לא הועלתה טענה עובדתית כאילו הוא איש המכירות אשר הטעה, כביכול, את התובעים. לכן, לא ניתן לצפות מהנתבעת שתזמן לעדות את אלכס. 11. טענת ההטעיה במהלך רכישת האריחים נסתרה בסופו של דבר בחקירתו הנגדית של התובע, אז אשר כי ידע שהוא רוכש אריחים עם חרירים וכי צפה שלאחר שיטופלו, התוצאה הסופית תהא כשל מראה. מפאת חשיבות הדברים, יובאו הדברים כלשונם: "ש. אתה ראית בחיפה את הבלטות עם החרירים? ת.         אמת. ש.         כלומר ידעת שאתה קונה עם חרירים אך הסתמכת שרק לאחר האיטום הן תהיינה חלקות? ת.       אמת. הסבירו לי שזה הליך, אתה ממלא אותן, משחיז אותן והתוצאה הסופית היא מראה ומה שאתה רואה באולם התצוגה" (עמ' 23, שורות 17 - 18 לפרוטוקול). בהמשך, הוסיף התובע ואשר כי בעת שנתקבלו האריחים, הם תאמו את האריחים שהוצגו בפניו באולם התצוגה ואת אשר הזמין, למעט העובדה שהאריחים הקטנים לא היו מלוטשים (עמ' 25, שורות 10 - 25 לפרוטוקול): ש. בקניה - אומרים לך שאם אתה רוצה אריח חלק הדרך היא באמצעות סתימה וליטוש. מגיע החומר והוא מגיע במצבו הטבעי ואין מחלוקת שמה שקיבלת שם זה מה שראית בחיפה? ת.         אני הייתי גם חתום על המשטחים. ש.         כלומר, באותו שלב שפתחו את זה לא היתה לך סיבה לחשוב שמשהו לא בסדר? ת.        נכון. ש.         כלומר, לגבי השלב הזה אין לך טענות, מה שהזמנת זה מה שקיבלת? ת.         נכון. מלבד הריצוף הקטן. ש.         לגבי הריצוף הקטן היית צריך לקבל אטום ומלוטש? ת.         נכון. גם הפאנלים שהגיעו מלוטשים. של כל הבית. הפאנלים הגיעו סתומים ומלוטשים, זה חלק ויפה. ש.         זאת אומרת, שכשהגיעה אליך הסחורה היה דבר אחד שלא תאם את הזמנתך וזו העובדה ש - 13 על 13 לא היו חלקים לאחר איטום, כמו שהזמנת? ת.         נכון. מדבריו של התובע עולה כי בעת רכישת האריחים היה מודע לכך שמדובר באריחים מחוררים, במצבם הטבעי, וכי רק לאחר שיבוצע בהם טיפול של סתימת חורים וליטוש, הם יהיו חלקים, כפי שהוצגו באולם התצוגה. בנוסף, אשר התובע כי קבל לידיו את שהזמין. די בכך כדי לשמוט את הבסיס לטענה בדבר הטעיה בעת ביצוע הזמנת האריחים. 12. סיכומה של נקודה זו, התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הוטעו באופן כלשהו על ידי מי מנציגי הנתבעת בעת רכישת האריחים באולם התצוגה. להיפך, כפי שעלה מעדותו של התובע, הרי שהוא היה מודע לכך שתסופק לידיו אבן שיש במצבה הטבעי, קרי - אבן מחוררת, וכי רק לאחר שיבוצע באריחים טיפול של סתימת חורים וליטוש, הם יגיעו למצב של משטח חלק, בדומה למשטח באולם התצוגה ובכפוף לסייגים שהועלו בנספח להזמנה. בהנחה שהאריחים אינם פגומים וכי עבודות סתימת החריריות והליטוש נעשית באופן ראוי ומקצועי, אין חולק כי ניתן היה להגיע לתוצאה שהוצגה באולם התצוגה. לפיכך, לא מדובר בהטעיה של התובעים ולכל היותר, קיימים באריחים פגמים ו/או בוצעה בהם עבודת עיבוד של סתימת חריריות ליטוש בלתי לקויה, אשר הביאה אותם למצבם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. זו גם למעשה הטענה העולה מכתב התביעה. 13. בדומה, אינני מקבל את טענתם של התובעים לפיה, הוטעו על ידי נציג הנתבעת בעת ביצוע עבודות הריצוף בדירה. התובעים טענו כי במהלך הריצוף והליטוש הבטיח נציג הנתבעת לתובעים, כי לאחר השלמת מלאכת הריצוף והטיפול שיבוצע לפי הנחיות הנתבעת, תהא התוצאה זהה לזו שנצפתה על ידי התובעים באולם התצוגה. מלבד עדותו של התובע, שהינה עדות יחידה של בעל דין, לא הביאו התובעים עדים נוספים שנכחו במקום, לרבות הקבלן מטעמם, לצורך הוכחת טענתם, ויש בכך כדי לפעול לרעתם. מנגד, העיד מר אופן מטעם הנתבעת, עימו היו התובעים בקשר בעת עבודות הריצוף, כי מעולם לא הבטיח לתובעים דבר בקשר למראה האריחים. מר אופן כלל לא נחקר בעניין זה. יתירה מזאת, בעת שבקר מר אופן במקום, טרם החלה עבודת סתימת החורים והליטוש באריחים הגדולים, אשר אמורה היתה להתבצע על ידי הקבלן מטעם התובעים, והתובע העיד כי באותו שלב כלל לא העלה טענה כלשהי בעניין (עמ' 26, שורות 16 - 25 לפרוטוקול). לאור העובדה שעבודת העיבוד של האריחים היתה אמורה להתבצע על ידי קבלן מטעם התובעים, אין זה סביר בעיני כי מר אופן יתחייב לתוצאותיה של עבודה זו. כאמור, בהנחה שהאריחים אינם פגומים וכי עבודות סתימת החריריות והליטוש נעשית באופן ראוי ומקצועי, אין חולק כי ניתן היה להגיע לתוצאה שהוצגה באולם התצוגה. לפיכך, גם אם טען מר אופן בפני התובעים כי בסיום העבודה יתקבל משטח דומה לזה שהוצג באולם התצוגה, אין בכך משום הטעיה, שהרי באותה עת לא הוכח פגם כלשהו באריחים (כאמור, חריריות כשלעצמה אינה מהווה פגם). 14. סיכומו של דבר, אני דוחה את טענותיהם של התובעים לפיהם הוטעו על ידי הנתבעת, אם במעמד רכישת האריחים ואם בעת ביצוע הריצוף. האם קיים פגם באריחים 15. כאמור, טענתם העיקרית של התובעים בכתב התביעה היא כי האריחים שסופקו להם פגומים. הנתבעת מצידה, כופרת בטענה זו וטוענת כי מקור הבעיה באריחים הינה בעבודות סתימת החורים והליטוש שבוצעו על ידי הקבלן מטעם התובעים. טרם דיון בשאלה זו, ראוי להבהיר את טיבה המיוחד של אבן הטרוורטין, ממנה יוצרו האריחים שסופקו לתובעים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. בעמ' 5 לחוות הדעת מתאר המומחה את תכונות אבן הטרוורטין כדלקמן: "אבן זו נוצרת במקומות המאופיינים במעיינות עשירי מינראלים בשילוב עם גזים טבעיים. הגז הטבעי ש"נכלא" בתהליכים שונים באבן זו, הוא זה שמעניק לה את המראה הייחודי לה בצורת חריריות אקראית בפניה. החריריות הטבעית באבן הטרוורטין יכולה לנוע בגודלה מחרירים קטנים ביותר בגודל של מ"מ ספורים, ועד לחורים נראים לעין בגודל של סנטימטרים אחדים. חריריות טבעית זו באבן הטרוורטין היא המקנה לה את הייחודיות, כאשר אבן זו יכולה להיות מיושמת במראה טבעי עם חורים וחריריות פתוחה או מאידך לבצע בה טיפול ומילוי חורים וע"י כך למנוע התיישנות או לכידת לכלוך בחרירים בשימוש היום יומי. כמובן מילוי והסתימה אמורים להתבצע באופן מקצועי ביותר תוך כדי התאמת חומרי המילוי והאטימה הן בגוון והן בסוג לאבן המטופלת. אבן הטרוורטין משתנה ביותר הן מבחינת המרקם והגוון שלה, כך שאין כמעט למצוא שתי אבנים עם גוון ומרקם פנים זהה". 16. כפי שקבעתי לעיל, הרי שבעת רכישת האריחים, היו מודעים התובעים לכך שהאריחים מתאפיינים בחריריות. עם זאת, הם ציפו כי לאחר שיבוצע בהם טיפול של סתימה וליטוש, הם יהפכו לחלקים, כמו המשטח באולם התצוגה. עצם תכונת החריריות באריחים שסופקו לתובעים, אינה מהווה כשלעצמה פגם, בשונה מחריריות יתר המהווה פגם. 17. כפי שעולה מחוות דעת המומחה, הרי שהליקויים הנטענים נוגעים לשלוש קטגוריות. האחת - הבדלי גוון בין האריחים בשטח הריצוף. נמצאו מספר אריחים במידות 40X40 השנים בגוון ובמרקם מיתר האריחים. מדובר באריחים אשר הוחלפו על ידי התובעים לאחר סיום עבודות הריצוף בדירה. השניה - חריריות הנעה בגודלה ממילימטרים ספורים ועד לחורים של סנטימטרים, בפיזור לא אחיד, כאשר השכיחות לתופעה זו במרפסת גבוהה יותר מאשר יתר חלקי הבית. השלישית - התפוררות סתימות. ברחבי השטח המרוצף ישנם אריחים בפיזור אקראי שניתן להבחין בהם בסתימות שבוצעו ובחלקן התפוררו. תופעה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת במרפסת ובחדרי השירותים והאמבטיה. 18. בעת ביצוע ההזמנה על ידי התובעים בחודש מרץ 2003 (ולא חודש ספטמבר 2003, כפי שנטען על ידם) לא היה בתוקף תקן ספציפי לריצוף רצפה באבן טבעית. הבדיקה שנערכה לאריחים במכון התקנים בוצעה לפי תקן 2378, חלק 1, שפורסם ביום 5.5.2003 (טרם משלוח ההזמנה לתובעים) שעניינו "קירות מחופים באבן טבעית" אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי" שחל, כהגדרתו, על אבן טבעית המשמשת לחיפוי קירות ועל קירות המחופים באבן טבעית. אדגיש, כי טענתה של הנתבעת כאילו בעת ההזמנה האבן כבר היתה מוכנה, אינה נתמכת בראיות כלשהן. לא הובאו בפני ראיות בדבר המועד המדוייק בו סופקו האריחים לידי התובעים. עם זאת, כפי שעולה מחוות דעת המומחה, והצדדים לא חלקו על כך, הרי שהריצוף בוצע רק במהלך שנת 2004 וסביר להניח כי אספקת האריחים נעשתה זמן קצר לפני כן. במועד זה חל תקן 2378 הנ"ל, אשר פורסם ביום 5.5.2003. תקן 5566, שהינו התקן הספציפי לריצוף רצפה באבן טבעית פורסם רק בחודש פברואר 2007. כאמור, תקן 2378 אינו חל ספציפית לגבי ריצוף דירות באבן טבעית אולם, ניתן להקיש ממנו, כמו גם מתקנים אחרים (ת"י 1554 ות"י 1629 למשל), לגבי הדרישות המינימאליות מאבן טבעית, לצורך ריצוף בדירות, כאשר שיטות הבדיקה בו זהות גם לשיטות הקיימות עבור ריצוף אריחי אבן טבעית בתקן הספציפי 5566, הישים משנת 2007 ואילך. ראוי לציין, כי על פי סעיף 1.1 לתקן 5566, הרי שהוא חל הן לעניין ריצוף פנים והן לעניין ריצוף חוף ושיטת הבדיקה זהה לזו שבתקן 2378. למעשה, גם המומחה מטעם התובעים הסכים לכך בסעיף 8.2 לחוות דעתו וציין כי למרות שתקן 5566 פורסם לאחר שסופקו האריחים הרי שהכללים בו היו ידועים לכל העוסקים בענף הבניה והריצוף ונדרש היה לנהוג בהם. יש בכך משום הודאה של הנתבעת בכך שהיה עליה לפעול בהתאם להוראות תקן זה, הזהות בעיקרן להוראות תקן 2378. 19. בבדיקה שנערכה על ידי מכון התקנים, בהתאם לתקן 2378, לשלושה אריחים מבין האריחים שסופקו לתובעים, נמצא כי הם אינם עומדים בדרישות התקן הישראלי, בכל הנוגע לשתי תכונות - ספיגות ומשקל סגולי מרחבי. במסגרת הבדיקה נבדקו שלושה מהאריחים הקטנים, ללא סתימות או ליטוש (ראה עמ' 11 לחוות הדעת וכן, עמ' 18, שורות 18 - 19, 24 ו - 31 ועמ' 19, שורות 8 - 9 לפרוטוקול). 20. ספיגות כוללת - ממוצע בדיקות המדגם של האריחים אשר נבדקו עמד על 3.9%. הספיגות הכוללת המותרת לאבן משקע בסביבה רגילה (התואמת לסביבת הדירה) אמורה להיות קטנה מ - 2%. במדה והספיגות הכוללת גבוהה מ - 2%, אין בכך כדי להביא למסקנה כי האריחים פגומים אלא, יש לערוך בדיקות נוספות - בדיקת עמידות בהתגבשות מלחים, בדיקת חוזק לחיצה ובדיקת חוזק כפיפה. דהיינו - על מנת להכריע האם הספיגות הכוללת באבן מהווה פגם, יש לבדוק על פי התקן עוד שלושה פרמטרים נוספים. אין חולק, כי בדיקות אלו לא נערכו על ידי המכון אליו פנו התובעים. עצם העובדה שנמצאה באריחים ספיגות כוללת העולה על 2% אינה מעבירה את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת. נטל הוכחת הטענה בדבר פגם באריחים מוטל על כתפי התובעים ובמדה והם מסתמכים על תקן מסויים מכוחו נערכה הבדיקה, היה עליהם להראות כי הבדיקה נערכה בשלמות על פי הוראות התקן. משלא בוצעו בדיקות בנוגע לשלושה פרמטרים נוספים, על פי הוראות התקן, הרי שלא הוכח פגם באריחים, בכל הנוגע לפרמטר של ספיגות כוללת. יתירה מזאת, גם על פי תקן 5566 שיצא לאור בשנת 2007, הרי שאין פגם בשמוש באריחים עם ספיגות כוללת בשיעור העולה על 2% ולא קיים איסור מוחלט לשימוש עם אריחים מעין אלה. המומחה מטעם בית המשפט אשר זאת במפורש בחקירתו הנגדית לבא כח הנתבעת (ראה עמ' 14, שורות 24 - 29, עמ' 15, שורות29 - 32 ועמ' 16 לפרוטוקול). סיכומה של נקודה זו, התובעים לא הוכיחו כי קיים באריחים פגם הנוגע לקריטריון של ספיגות כוללת. 21. משקל סגולי מרחבי - הן לפי תקן 2378 והן לפי תקן 5566 המשקל הסגולי המרחבי המינימאלי הנדרש מהאבן הוא 2300 ק"ג/מ"ק. ממוצע מדגם האריחים שנבדק על ידי המכון עמד על 2266 ק"ג/מ"ק והוא נמוך מהמינימום הנדרש ברב התקנים הישימים לאבן טבעית (ראה סעיף 3.2 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט). בהתאם לאמור בחוות הדעת, הרי ש"נתון זה מאמת או מצביע על מידת הפרוזיביות /חריריות של האבן הנתונה. ככל שהוא נמוך יותר, האבן פרוזיבית יותר". הבדיקה העלתה , אפוא, כי החריריות הרבה המאפיינת את האבן שסופקה לתובעים אינה נובעת רק מהאופי החרירי של אבן הטרוורטין, אלא, היא נובעת מכך שהמשקל הסגולי המרחבי שלה נמוך מהנדרש. כאמור, במסגרת הבדיקה נבדקו שלושה מהאריחים הקטנים, ללא סתימות או ליטוש. אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה, מאחר ומדובר באבן טרוורטין המאופיינת בחריריות, הרי שהיה על המכון לבצע בדיקה באריחים שבוצע בהם עיבוד של סתימת חריריות וליטוש. ראשית, לא נמצא לכך תימוכין באף אחד מהתקנים הרלבנטיים המפורטים לעיל. שנית, מהות הבדיקה ומטרתה מטבע הדברים הינה לאתר חריריות יתר, אשר לא תאפשר שמוש באבן לצורך ריצוף ולכן, יש לבדוק את האבן במצבה הטבעי, לפני עיבודה באמצעות סתימות וליטוש. סיכומה של נקודה זו, התובעים הוכיחו כי קיים באריחים פגם הנוגע לקריטריון של משקל סגולי מרחבי. 22. בעוד שהתובעים כשלו מלהוכיח כי האריחים שסופקו להם פגומים בכל הנוגע לקריטריון הספיגות הכוללת, הרי שעלה בידיהם להוכיח כי האריחים פגומים מבחינת המשקל הסגולי המרחבי. הקשר הסיבתי בין הפגם שנמצא לבין מצב האריחים בפועל 23. אמנם, נמצא כי האריחים שסופקו לתובעים פגומים מבחינת המשקל הסגולי הכולל. אלא, שלא די בכך כדי לקבוע כי מצב האריחים בפועל נובע דווקא מפגם זה. כאמור, כפי שעולה מחוות דעת המומחה, הרי שהליקויים הנטענים נוגעים לשלוש קטגוריות. האחת - הבדלי גוון בין האריחים בשטח הריצוף. נמצאו מספר אריחים במידות 40X40 השונים בגוון ובמרקם מיתר האריחים. מדובר באריחים אשר הוחלפו על ידי התובעים לאחר סיום עבודות הריצוף בדירה. לא הוכח מצבם של האריחים שהוחלפו ולכן, התובעת אינה אחראית להבדלי גוון אלו. השניה - חריריות הנעה בגודלה ממילימטרים ספורים ועד לחורים של סנטימטרים, בפיזור לא אחיד, כאשר השכיחות לתופעה זו במרפסת גבוהה יותר מאשר יתר חלקי הבית. חריריות זו, להבדיל מהתפוררות הסתימות, אינה קשורה באופן כלשהו לעבודת הסתימה והליטוש והנתבעת לא הוכיחה אחרת. מאחר ולא הוכח גורם נוסף אפשרי לליקוי זה, שמשמעותו חריריות יתר, הרי שלא נותר אלא לקבוע כי הוא תוצאה של הפגם באריחים, הנוגע למשקל הסגולי המרחבי. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, שעה שחריגה במשקל הסגולי המרחבי כלפי מטה, כפי שאכן נמצאה באריחים שסופקו לתובעים, אכן מצביעה על חריריות יתר. השלישית - התפוררות סתימות. המומחה מצא כי ברחבי השטח המרוצף ישנם אריחים בפיזור אקראי שניתן להבחין בהם בסתימות שבוצעו ובחלקן התפוררו. תופעה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת במרפסת ובחדרי השירותים והאמבטיה. כפי שעולה מחוות דעת המומחה (עמ' 10 ו - 12 לחוות הדעת) ומחקירתו הנגדית, הרי שסביר להניח כי תופעה זו נובעת כתוצאה מעבודה לקויה של סתימת החורים ושמוש בחמרים לא מתאימים, ללא קשר לפגם האמור שנמצא באריחים (עמ' 9, שורות 6 - 9 ועמ' 16, שורות 26 - 31 לפרוטוקול). הנתבעת העלתה בחצי פה טענה לפיה, הריצוף בדירה נעשה על מצע רטוב וכי יש לכך השפעה על מצב האריחים. טענה זו לא הוכחה על ידי הנתבעת, ולו לכאורה, והיא נותרה בגדר השערה בלבד. אני דוחה טענה זו. נמצא אפוא, כי הפגם באריחים נוגע אך לעניין חריריות היתר, בעוד שאין קשר סיבתי בינו לבין השינויים בגוון והתפוררות הסתימות. נקודה זו מובילה לשאלה נוספת והיא, מי אחראי לעבודות הסתימה והליטוש באריחים בדירתם של התובעים והאם היה כשל בביצוע העבודות על ידי מי מהקבלנים. מי מהקבלנים בצע את עבודות הסתימה והליטוש בריצוף 24. אין חולק כי בהתאם להסכם בין הצדדים, היו התובעים אחראים לזמן קבלן מטעמם לצורך ביצוע עבודות העיבוד של האריחים בשטח העיקרי של הבית, כולל המרפסות, ולמעט חדרי הרחצה והשירותים. מנגד, על פי ההזמנה המקורית, התחייבה הנתבעת לספק לתובעים את האריחים הקטנים, אשר נועדו לריצוף ולחיפוי חדרי השירותים והמקלחת, לאחר סתימת החריריות וליטושם. עקב טעות, סופקו האריחים במצבם הטבעי, טרם העיבוד ולכן, בוצעו עבודות הסתימה והליטוש באזורים אלו, על ידי קבלן מטעמה של הנתבעת, לאחר הריצוף. בהתאם לחוות דעת המומחה, מצבם של האריחים בחדרי השירותים והמקלחת (כמו גם המרפסת) אף פחות טוב מזה של יתר חלקי הבית. בהינתן שהאריחים פגומים והנתבעת היא שבצעה את עבודות הסתימה והליטוש של האריחים, הרי שהיא אחראית לתיקונם. טענתה של הנתבעת, כאילו הודה התובע בחקירתו הנגדית כי הקבלן מטעמו פעל לתיקון הליקויים גם בחדרי הרחצה, אינה אלא סילוף של הדברים. אין ללמוד מדבריו של התובע בעמ' 26 ו - 27 לפרוטוקול, כאילו הקבלן מטעמו בצע בסופו של דבר גם עבודות באריחים הקטנים. לא הובאה בפני ראיה שתוכיח כי הקבלן מטעם תובעים הוא שבצע בסופו של דבר עבודות גם באריחים הקטנים ולכן, אני דוחה טענתה זו של הנתבעת. 25. התובע טען בתצהירו כי בשלושה מוקדים בבית בוצעה עבודת הליטוש על ידי נציגי הנתבעת וכי התוצאות באותם אזורים היו הגרועות ביותר. התובע לא ציין בתצהירו מהם אותם שלושה מוקדים בהם עבדה הנתבעת. עוד טענו התובעים כי נציג הנתבעת לווה את עבודות הליטוש שבוצעו על ידי הקבלן מטעמם ונתן לו הוראות. דא עקא, שהתובעים לא טרחו להביא לעדות את אותו קבלן וכל שנותר הן טענות עמומות שלהם בעניין זה. מר אופן, נציג הנתבעת, הכחיש כי נקרא לבקר בדירתם של התובעים כדי לבדוק את האריחים טרם ריצוף הדירה וכי הגיע למקום לראשונה, עקב תלונתם בנוגע לאי ביצוע הסתימות באריחים הקטנים. בעקבות תלונות התובעים בדבר כתמים באריחים, שב לדירה ומצא כי הקבלן מטעם הנתבעים השתמש בחומרים בלתי מתאימים, אשר גרמו להכתמת האריחים. לבקשת התובעים, הפנתה אותם הנתבעת למלטש מטעמה, על מנת שיוכלו להיוועץ עימו בדבר האפשרות לתיקון הנזק שנוצר. המלטש מטעם הנתבעת נתן הנחיות לקבלן מטעם התובעים ואף עשה ניסיון לתיקון הנזק, אשר לא הביא לידי הפיתרון הרצוי. עצם העובדה שמר אופן לא ידע לומר האם אכן היה "לווי צמוד" של הנתבעת בנוגע לעבודות במרפסות (עמ' 33 לפרוטוקול), אין בה כדי להעיד על כך שאכן היה ליווי כזה או כי הנתבעת היא שהיתה אחראית לעבודות באזורים אלו (ראוי להדגיש כי הציטוט בסעיף 59 לסיכומי התובעים המובא מדברי מר אופן בחקירתו הנגדית הינו ציטוט חסר ומטעה). הצדדים לא הביאו לעדות את אותו קבלן בשם ידיד אשר עבד באותו זמן עם הנתבעת ולא הוכח בפני כי הוא אכן שבצע את העבודות במרפסות או בחלקים אחרים של הדירה, מעבר לניסיונות תיקון של עבודת הקבלן מטעם הנתבעים. לצורך הוכחת טענתם לפיה, הקבלן ידיד מטעם הנתבעת עבד גם באזורים אחרים מלבד חדרי הרחצה, היה על התובעים לזמן לעדות, לפחות את הקבלן מטעמם אולם, הם בחרו שלא לעשות כן, מטעמים השמורים עמם. 26. התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת ו\או הקבלן מטעמם הם שבצעו את עבודות סתימת החריריות והליטוש במרפסות או ביתר חלקי הדירה, מלבד חדרי הרחצה, ואני דוחה טענותיהם בעניין זה. אני קובע כי עבודות סתימת החריריות והליטוש בחדרי השירותים והמקלחת בוצעו על ידי קבלן מטעם הנתבעת ואילו העבודות ביתר חלקי הדירה בוצעו על ידי הקבלן מטעם התובעים, כפי שסוכם מלכתחילה. 27. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הרי שעבודות סתימת החריריות והליטוש שבוצעה בדירה, בכל האזורים, נעשתה על ידי הקבלנים ברמה לא נאותה. נזקיהם של התובעים והפתרונות המוצעים בחוות דעת המומחה 28. במסגרת חוות דעתו הציע המומחה מספר פתרונות לתיקון הליקויים, כאשר הפתרונות המוצעים על ידיו תלויים, בין היתר, בממצאים שיקבעו על ידי בית המשפט בנוגע למה שהוצג בפני התובעים באולם התצוגה והאם היה מודעים לאפייה של האבן. המומחה הציע מספר חלופות, החל מתיקונים מקומיים ועד להחלפת מלוא הריצוף בדירה. אתייחס להלן לכל אחד מאזורי הבית בנפרד ואקבע את דרך התיקון הסבירה בעיני, לאור ממצאיו של המומחה והממצאים שנקבעו על ידי בית המשפט. 29. חדרי הרחצה, השירותים והמרפסות בהתאם לחוות דעת המומחה, הרי שהריצוף בחדרי הרחצה והשירותים מתאפיין בהתפוררות סתימות שחומרתה גדולה יותר מאשר ביתר חלקי הבית, אשר מקורה כאמור בעבודת הקבלן מטעם הנתבעת וחריריות (יתר), הנובעת כפי שנקבע לעיל, מהפגם בקריטריון המשקל הסגולי המרחבי, אשר גם כן באחריות הנתבעת. נמצא, אפוא, כי הנתבעת אחריות לליקויים בריצוף חדרי הרחצה והשירותים בכל המובנים. כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה, הרי שמצב הריצוף באזורים אלו אף פחות טוב מהשטח העיקרי בדירה. הפיתרון הסביר בנסיבות אלו לתיקון הליקויים הוא החלפת מלוא הריצוף בחדרי השירותים והרחצה, סתימת החריריות בריצוף החדש וליטושם, כאשר עלות התיקון תושת על הנתבעת. 30. אמנם, הנתבעת אינה אחראית לעבודות הליטוש במרפסות. עם זאת, גם באזורים אלו לא ניתן להפריד בין חריריות, הנובעת מהפגם באריחים לבין התפוררות סתימות, הנובעת מהפגם באריחים עצמם. משעה שקיימת תופעה של חורים, הנובעים מפגמים באריחים ומאחר ועל פי חוות דעת המומחה, המצב במרפסת הוא הגרוע ביותר, סביר בעיני כי הפיתרון לליקויים הוא החלפת כל הריצוף במרפסת, סתימת החריריות בריצוף החדש וליטושם, כאשר עלות התיקון תושת על הנתבעת. 31. שטח עיקרי (למעט מרפסות) שטח הדירה העיקרי (למעט המרפסות) סובל מליקויים בשלוש קטגוריות: הבדלי גוון בין האריחים בשטח הריצוף, שאינם באחריות הנתבעת, חריריות יתר - אשר נובעת מפגם באריחים בקריטריון של משקל סגולי מרחבי, והתפוררות הסתימות - הנובעת מעבודה לקויה של הקבלן מטעם הנתבעים. כאמור, לא ניתן להפריד בין ליקויים הנובעים מחריריות יתר לבין ליקויים הנובעים מהתפוררות הסתימות. עם זאת, על פי האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כמו גם חקירתו הנגדית, הרי שמראה השטח העיקרי (סלון, מטבח ופרוזדור) ב"ניטרול" החריריות, נראה באופן כללי טוב (ראה גם עמ' 17, שורות 9 ו - 10 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית, הבהיר המומחה כי הפיתרון של החלפת כל הריצוף בדירה הינו משני ויעשה רק אם סתימות ותיקונים לא יביאו לתוצאה הרצויה של מראה חלק (עמ' 11, שורות 14 לפרוטוקול). עוד הוסיף המומחה, כי עצם העובדה שהאבן "אינה טובה" (משמע - פגומה), אין בה כדי להביא לכך שהתיקון לא יצלח (עמ' 11, שורות 24 - 27 לפרוטוקול). לאור דברים אלו, כאשר מחד, לא ניתן להפריד בעת התיקון בין ליקוי הנובע מחריריות יתר לבין ליקוי הנובע מהתפוררות הסתימות, אני סבור כי הפיתרון הסביר הוא תיקון מקומי של האריחים, על ידי החלפת אריחים בודדים עם חורים גדולים במיוחד או טיפול בהם וכן, מילוי וטיפול בכל השטח המרוצף, כולל ליטוש, כמפורט בסעיף 2.1 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כאשר עלות התיקון תושת על הנתבעת. 32. עלויות תיקון הריצוף עלויות החלפת הריצוף בחדרי הרחצה, השירותים והמרפסות ולאחר מכן, סתימת חריריות וליטוש בכל שטח הדירה, הוערכה על ידי המומחה בסך של 12,960 ש"ח ₪, בנוסף לעלות הפיקוח בשיעור של 10% ומע"מ ובסה"כ - 16,537 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף את עלות האריחים החדשים. המומחה מטעם בית המשפט העריך את שטח חדר הרחצה והמרפסת בכ - 20 מ"ר. עלות הריצוף באזורים הנ"ל, כנגזרת מעלות כלל הריצוף שנרכש על ידי התובעים, עומדת על סך של 6,740 ₪. לפיכך, עלות תיקון כלל הליקויים, על פי הפיתרון שנקבע כראוי, עומדת על סך של 23,277 ₪. הוצאות ונזקים נוספים 33. דיור חלופי ופינוי הדירה תיקון הריצוף בדירה יצריך מהתובעים עלויות נוספות. החלפת הריצוף בחדרי הרחצה ובפרט, סתימת החריריות וכל שכן, הליטוש של הריצוף אשר מטבעו גורם ללכלוך ואבק ברמה שאינה מאפשרת מגורים בדירה במהלכם, ייאלץ את התובעים לפנות את הדירה ולפחות חלק מהריהוט המצוי בה. המומחה מטעם בית המשפט התייחס לעניין זה בחקירתו הנגדית וקבע כי פירוק של כלל הריצוף בדירה, לרבות סתימה של החריריות וליטוש, יארך כשבעה ימים (עמ' 12, שורות 21 - 23 לפרוטוקול). אני מעריך את משך העבודה לצורך תיקון הריצוף על פי הפיתרון שנקבע על ידי, קרי - פירוק והרכבה של ריצוף במרפסת וחדרי הרחצה ולאחר מכן סתימה וליטוש של כל הריצוף בדירה, בשלושה ימים. בנוסף, אשר המומחה בחקירתו הנגדית כי לאחר ביצוע הליטוש יש להמתין פרק זמן נוסף, של מספר ימים טרם הכניסה לדירה (עמ' 13, שורות 9 - 15 לפרוטוקול). אני קובע, אפוא, כי התובעים יאלצו לפנות את דירתם למשך שבעה ימים, לצורך ביצוע כלל התיקונים בריצוף הדירה. אני קובע את הפיצוי המגיע לתובעים בגין דיור חלופי למשך שבעה ימים וכן, אריזה ופינוי של חלק מהריהוט בדירה, בסך כולל של 10,000 ₪. 34. עיכוב בכניסה לדירה ודמי שכירות התובעים טענו בכתב התביעה כי הליקויים והפגמים באריחי השיש מנעו מהם לעשות שמוש בדירתם ואף שבניית הדירה הסתיימה כבר בחודש פברואר 2004, הם נותרו בדירתם הקודמת ונמנע מהם לעבור לדירתם החדשה עד לחודש אוקטובר 2004. לפיכך, עתרו לחייב את הנתבעת לשלם להם עלות של דמי שכירות ו"מניעת כניסה לדירה" בסך של 30,000 ₪. אמנם, התובע חזר על טענה זו בתצהירו אולם, מעבר לכך לא הובאה על ידי התובעים ראיה כלשהי אחרת להוכחתה, לרבות אסמכתאות בדבר תשלום דמי שכירות, כביכול, באותה תקופה. יתירה מאת, בניגוד לטענת התובעים לפיה, בניית הדירה הסתיימה בחודש פברואר 2004, הרי שמהראיות שהוצגו בפני, עולה כי עבודות הריצוף בדירה בוצעו רק בחודש אפריל 2004. לכן, ברור כי הטענה לפיה בניית הדירה הסתיימה בחודש פברואר 2004 אינה נכונה. משלא הוכחו טענותיהם של התובעים בעניין זה, אני דוחה את דרישתם לפיצוי בגין עיכוב בכניסה לדירה ותשלום דמי שכירות. 35. עגמת נפש התובעים כרכו את הפיצוי בגין עגמת הנפש בהוצאות הנוספות שתיגרמנה להן כתוצאה מהצורך בהחלפת מלוא הריצוף בדירה. בסופו של דבר, נקבע לעיל כי אין צורך בהחלפת כל הריצוף בדירה וכי עלות תיקון הליקויים נמוכה יחסית. איני סבור כי מדובר בליקויים שיש בהם כדי להפחית את הנאתם של התובעים מהשמוש בדירה באופן ניכר. מנגד, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי הנוחות הנלווית (ראה בעניין זה ע"א 611/89, דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נגד ויקטור נחמיאס, פ"ד מו(2) 60). בהתחשב בשיקולים אלו, אני פוסק לתובעים סך של 3,000 ₪ בגין עגמת נפש. 36. התובעים הגישו תביעתם על סך של 225,000 ₪, כשהם כוללים בה ראשי נזק כפולים ובסופו של דבר עתרו בסיכומיהם לפצותם בסך של 158,000 ₪ בלבד. סך הפיצוי שנקבע לתובעים בגין הליקויים בריצוף עומד על סך של 36,277 ₪, קרי - 16% בלבד מהפיצוי שנדרש על ידם בכתב התביעה.   אינני סבור, אפוא, כי יש מקום לחייב את הנתבעת במלוא הוצאותיהם של התובעים. הנתבעת תשא בתשלום מחצית הוצאותיהם של התובעים בגין אגרת התביעה ובמלוא שכרו של המומחה מטעמם וחלקם של התובעים בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט. בנוסף, יקבע שכר טרחת עוה"ד המגיע לתובעים, באופן יחסי בלבד לסכום הפיצוי הכספי שנקבע להם. סיכום 37. סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:   א.        פיצוי בסך של 36,277 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ב. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים מחצית מהוצאותיהם בגין אגרת התביעה, ובמלוא שכרו של המומחה מטעמם (על פי קבלות שיוצגו על ידם) וחלקם של התובעים בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום שהוצאה כל הוצאה ועד למועד התשלום בפועל וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.מקרקעיןריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוף