תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית:

1. התובע הפקיד אצל הנתבע סכום של 23,530,150 ₪ אותו התכוון להמיר למט"ח, דולר ארה"ב ואירו, על דרך רכישה הדרגתית , מנות מנות, ואכן כך עשה. התובע הגיש תביעה לפיצויי בגין נזקים, שנגרמו לו עקב רכישת מט"ח עבורו על ידי הנתבע, שכן, לטענתו, אחת המנות שנרכשה עבורו, נרכשה בלא שנתן הוראה לרכישה.

התובע טוען כי לא נתן הוראה טלפונית לרכוש מט"ח בשיחתו הטלפונית עם הבנק
ביום 24.12.07, כשהרכישה בוצעה הלכה למעשה ביום 27.12.07, וכתוצאה מהרכישה
שביצע עבורו הנתבע, ללא הוראה מצידו, נגרמו לו נזקים כספיים בשל הפרשי שער.

לעומתו, טוען הנתבע, כי התובע אכן נתן את ההוראה בטלפון, וכן מסר התובע לנתבע
ויתור מראש ובכתב על כל תביעה לנזק, כתוצאה מאי הבנה לגבי הוראה טלפונית.
נוסף על כך, כופר הנתבע בנזק ובגובה הנזק, וטוען לאשם תורם מצד התובע, ואי
הקטנת הנזק על ידי התובע.

2. טענות התובע

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

התובע מצהיר כי פתח חשבון אצל הנתבע בספטמבר 2007, וחתם על מסמכי פתיחת חשבון סטנדרטים אחידים של הבנק.

התובע טוען כי ביום ה 17.12.07 הפקיד בחשבון אצל הנתבע סכום של 23,530,150 ₪, והתכוון להמירו למט"ח, דולר ואירו.

התובע טוען כי ביום ה 20.12.07 הגיע לסניף הנתבע, ונפגש עם גב' מיכל טוינה , אשר יעצה לו שלא לרכוש דולרים באותה עת, כיוון שלהערכתה שער הדולר במגמת ירידה.

התובע טוען כי ביום ה 24.12.07 התקשר לסניף לצורך מעקב אחר השינויים בשער המט"ח, ושוחח עם גב' צופנת רווח, נציגת הבנקאות הפרטית, וביקש עדכון לגבי היתרה בפק"מ, ולצטט לו את שערי המט"ח.

התובע טוען כי גב' רווח העבירה לו בו ביום באמצעות מסרון את שער הדולר והאירו.

התובע טוען כי ביום ה 31.12.07 נתן הוראה טלפונית לגב' טוינה לרכוש 500,000 דולר ארה"ב ו 250,000 אירו.

התובע טוען כי ביום ה 2.1.08 וב 7.1.08 שוחח בטלפון עם הגב' טוינה, וביצע עימה בדיקה של שערי המט"ח, ונתן לה הוראת רכישת מט"ח.

התובע טוען כי ביום ה 10.1.08 , עת נפגש עם יועץ ההשקעות שלו, התקשר לנתבע לצורך בירור עם הגב' רווח לגבי יתרת הפק"מ בחשבונו, לשם השלמת תכנית רכישת המט"ח, ולתדהמתו נמסר לו על ידי האחרונה כי יתרתו נמוכה בכ – 6.5 מיליון ₪ מהרישומים שלו. מברור שערך עם הגברת רווח, התברר לו, לראשונה, כי ביום ה 27.12.07 רכשה הגב' רווח עבורו 1,000,000 דולר ו 500,000 אירו, מבלי שנתן שום הוראת רכישה, שתואמת את ביצוע הרכישה על ידה.

התובע טוען כי נחפז להגיע לסניף הבנק לשם הטבת ניזקו.

התובע טוען כי ביום ה 14.1.08 השלים את רכישת המט"ח בהיקף של 5,716,200 ₪.

התובע טוען כי נגרמו לו נזקים כתוצאה מהפרשי שער, שכן ביום בו החליט הבנק על דעת עצמו וללא כל הוראה ממנו לרכוש מט"ח עבורו, שער הדולר עמד על 3.871 ₪, והאירו 5.6137 ₪. התובע טוען כי בשבוע שלאחר מכן, עת ביצע את השלמת הרכישה היה השער הנמוך ביותר של הדולר 3.711 ₪ והאירו 5.5144 ₪. התובע טוען כי כתוצאה מכך נגרם לו נזק בשיעור של 209,650 ₪, או, לחילופין, שער הדולר הממוצע בשבוע שלאחר מכן היה 3.72 ₪, והאירו 5.5315 ₪, ואשר על כן, מסתכם ניזקו ב 157,375 ₪.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם יועץ ההשקעות שלו, מר רוברט צנטלר, אשר העיד כי הוא יועץ עסקי לתובע.

המצהיר טוען כי ביום ה 10.1.08 נפגש עם התובע בבית קפה, על מנת לתכנן את המשך ביצוע רכישת המט"ח על ידי התובע.

המצהיר טוען כי בנוכחותו, התקשר התובע לבנק על מנת לברר את יתרתו בפק"מ.

המצהיר טוען כי ראה את התובע נסער, והבין מתוך שיחתו, כשהוא שומע את צד התובע בלבד, כי יתרת הפק"מ שלו נמוכה ב כ 6.5 מיליון ₪ מהסכום שהתובע סבר שקיים באותה עת.

המצהיר טוען כי הבין מתוך השיחה כי אחת מפקידות הבנק, רכשה 1,000,000 דולר ו 500,000 אירו, בלי כל הוראה או אישור מהתובע.

המצהיר טוען כי ככל שיכול לשפוט מתגובותיו של התובע במהלך שיחת הטלפון, הוא היה מופתע, נסער וכעוס, אודות רכישת המט"ח שבוצעה ביום ה 27.12.07 , באשר התובע כלל לא ביקש זאת.

המצהיר טוען כי כאשר סיים התובע את שיחת הטלפון עדכן אותו בחטף באשר נמסר לו מהבנק, ומסר לו כי הוא ניגש משם ישירות לבנק לליבון המצב שנוצר.

3. טענות הנתבע

הנתבע, באמצעות מנהל סניף ככר המדינה, מר מוטי מלול, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

מר מלול טוען כי אכן התובע פתח חשבון אצל הנתבע, והתובע נתן גם נתן הוראה טלפונית ביום ה 24.12.07 לרכוש עבורו 1,000,000 דולר ארה"ב ו 500,000 אירו.

המצהיר טוען כי הופתע ביום ה 10.1.08 עת פנה אליו התובע, ואמר לו כי לא ניתנה על ידו כל הוראה לרכוש 1,000,000 דולר ארה"ב בתאריך ה 24.12.07 , וכי באותה העת כלל לא הלין על רכישת האירו. טענה זו באה לאחר מכן.

המצהיר טוען כי לאחר בדיקה שביצע, הודיע לתובע כי התובע נתן את ההוראה האמורה.

המצהיר טוען כי הלקוח ויתר מראש וביודעין על כל תביעה לשיפוי או פיצוי או נזק כתוצאה מאי הבנה לגבי איזו הוראה טלפונית, שקיבל הבנק מאת הלקוח, וחתם על כך בנספח א' לתנאים הכלליים לניהול חשבון.

הנתבע טוען כי חישוב הנזק של התובע הינו תיאורטי בלבד, שכן מונחת בבסיסו ההנחה כי התובע ידע את שערי המט"ח העתידיים, בבוחרו את יום ה 15.1.08 כיום הקובע לחישוב הנזק, או את השער הממוצע, שכן לו יידע לצפות את השערים, לא היה רוכש את יתרת המט"ח ביום ה 14.1.08.

הנתבע, באמצעות מנהלת העסקים בסניף ככר המדינה, הגברת צפנת רווח, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הגברת רווח הצהירה כי התובע פתח חשבון אצל הנתבע, ואכן ביקר בסניף במהלך דצמבר 2007, וציין כי הוא מתעתד לשהות בסין, ויהיה בקשר טלפוני בכדי לרכוש מט"ח מעת לעת.

הגברת רווח טוענת כי אכן רכש התובע מט"ח, מעת לעת, בהוראות טלפוניות בעת שהותו בסין.

הגברת רווח טוענת כי ביום ה 24.12.07 התקשר התובע לסניף, ויצר עימה קשר, ביקש כי תחזור אליו בטלפון למלון בו שהה בסין, ואכן כך עשתה מחדרה של מזכירתו של מנהל הסניף.

הגברת רווח טוענת כי התובע היה לחוץ מאוד, ואמר שהוא ממהר להצגה, שאל אודות שערי המט"ח, ונתן הוראה טלפונית לרכוש עבורו 1,000,000 דולר ארה"ב ו 500,000 אירו.

הגברת רווח טוענת כי פנתה בטלפון לחדר עסקאות, ומשם נמסר לה כי לא ניתן לבצע את הרכישה בשל חופשת חג המולד, אולם, ניתן יהיה לבצע את הרכישה ביום ה 27.12.07, בהתאם לשער שהיה לפני חופשת חג המולד.

הגברת רווח טוענת כי ביום ה 27.12.07 בבוקר ביצעה את הרכישה.

הגברת רווח טוענת כי אכן שלחה הודעת מסרון (SMS) לתובע עם שערי המט"ח, אך זאת עשתה, לאחר שניתנה הוראת הרכישה, ועל פי בקשתה של מזכירת התובע.

הגברת רווח טוענת כי הופתעה מטענתו של התובע ביום ה 10.1.08 כי לא נתן את ההוראה לרכישת הדולרים, שכן היא זוכרת במפורש שהוא נתן את הוראת הקנייה, ובודאי לא הייתה עושה דבר על דעת עצמה.

4. דיון והכרעה

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם נתן התובע את ההוראה ביום 24.12.07 לרכוש 1,000,000 דולר ארה"ב ו 500,000 אירו, כטענת הנתבע, או שלא נתן הוראה לרכישה, אלא רק ביקש לברר את שערי ההמרה למט"ח, כטענת התובע.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ושקלתי מהימנות עדותם, אני קובעת כי גרסתו של התובע עדיפה בעיני על גרסת הנתבע, באשר לאי מתן ההוראה הטלפונית ביום 24.12.07 ומקבלת את עדותו של התובע בעניין זה.

עדותו של מר רוברט צנטלר, יועצו של התובע, אוששה את גרסת התובע, ומשכך, אני רואה בעדויותיהם כמשלימות זו את זו לכדי תמונה אחת, ותומכות האחת את רעותה.

מאידך, עדותה של הגברת רווח מטעם הנתבע, בחקירתה הנגדית, אשר קיבלה לטענתה את ההוראה הטלפונית, רצופה תמיהות.

מנהל הסניף אישר בחקירתו הנגדית, כי הגב' רווח מבצעת עסקאות במט"ח כחלק מתפקידה בבנק, כפי שגם הגב' רווח העידה לגבי תפקידה.

אין הדעת נותנת כי מי שמעיד על עצמו כי חלק יומיומי בתפקידו בבנק כולל ביצוע עסקאות במט"ח, כפי שאף מנהל הסניף אישר, איננו יודע באם ביום 24.12.07 ,יום חג המולד, ניתן לבצע עסקאות במט"ח, אם לאו, ואם יש שער או אין שער מט"ח. והחשוב מכל, אין כל היגיון בגרסת הנתבע, שהוא קיבל הוראה טלפונית מלקוח לרכוש כמות כה נכבדת של מט"ח, בלא שהלקוח ידע לאשורו את המחיר שישלם עבור העסקה, ובלא שיבוא זכרם של שערי הרכישה בשיחה.

הגב' רווח טוענת בסעיף 8 לתצהירה:

"הוא שאל אודות שערי מט"ח, ולאחר מכן נתן הוראה טלפונית לרכוש בעבורו 1,000,000 דולר (מיליון דולר ארה"ב) ו 500,000 אירו (חמש מאות אלף אירו)".

בחקירתה הנגדית, חזרה הגב' רווח על טענתה, שמסרה לתובע את שערי המט"ח באותו יום:

"ביום 24.12 כשדיברתי עם התובע דיברנו על השערים".
(ראה עמוד 19, שורה 11, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

אלא, שלאחר מכן, קרסה גרסתה של הגב' רווח בהמשך החקירה הנגדית, כאשר השיבה:

"אני לא יודעת בדיוק להגיד לך לגבי ה - 24.12 אם היה שער או לא היה שער".
(ראה עמוד 19, שורה 14, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

נוסף על כך, למרות טענתה של הגב' רווח שמסרה לתובע את שערי המט"ח ביום 24/12/07, התגלה בחקירה הנגדית, כי למעשה, לא ידעה הגב' רווח כלל וכלל מהם שערי המט"ח, כפי שאף העידה:

"ש. אם הוא שאל אותך אז התשובה שלך הייתה צריכה להיות שאת לא יודעת?
ת. לא ידעתי".
(ראה עמוד 21, שורות 5-6, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

לבסוף, טענה הגב' רווח, כי ציטוט לעסקה קיבל התובע ממיכל ולא ממנה, עובר לשיחתם, שכן בחקירה הנגדית עלה כי שערי הרכישה לא נמסרו לתובע בשיחת הטלפון, כהאי לישנא:

"ש. האם העדות שלך היא שהתובע הורה לך לבצע רכישה של מיליון דולר וחצי מילון ארו מבלי לדעת באיזה שער תבוצע העסקה?
ת. הוא בירר את השערים עם יועצת ההשקעות שלנו. לא ציטוט לרכישה אלא הוא שאל מה מגמת הדולר.
ש. את מי הוא שאל.
ת. את מיכל.
ש. אבל מיכל לא הייתה בסניף ביום 24.12.
ת. מיכל הייתה ביום 24.12. בסניף".
(ראה עמוד 20, שורה 25 עד 32, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

פרטי העסקה, במקרה דנן, דהיינו שערי המט"ח ליום המדובר, הינם יסודיים ומהותיים, וגרסת הנתבע שהתובע ביצע עסקה בסכומים ניכרים, בלי שנמסר לו שער המט"ח בשיחה, הינה גרסה תמוהה, לא הגיונית ואיננה מתקבלת על הדעת.

ההסבר הדחוק שנולד בסופה של החקירה הנגדית של הגברת רווח, שהתקיימה שיחה טלפונית נוספת, בין התובע לגברת מיכל טוינה, בה נמסרו לתובע שערי המט"ח, לא בא זכרה קודם לחקירה הנגדית, ולא בכתב ההגנה. יתר על כן, הנתבע לא הגיש תצהיר של הגב' מיכל טוינה, על מנת לתמוך את עדותה של הגב' צפנת רווח.

לפיכך, נותרה עדותה של הגב' רווח, על הסתירות והתמיהות שבה, מבלי שקיבלה כל חיזוק בעדות של גב' מיכל טוינה, אם היה בה כדי לשמש חיזוק.

הלכה פסוקה היא כי:

"אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...".
(ראה ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ, עמ' 245.

לא זו אף זו, עדותה של הגברת רווח רצופת סתירות, בנושאים הנוגעים ללב המחלוקת.
מחד, טענה שביום 24.12.07, לא היה מסחר, ולכן אין שער חליפין:

"ש. האם יום 24.12.07 היה יום מסחר במט"ח?
ת. לא.
ש. ביום שאיננו יום מסחר האם יכולת לתת לתובע ציטוט לשער לעסקת דולרים?
ת. לא".
(ראה עמוד 18, שורות 19-22, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).
אולם, מאידך, עדותה נעשתה מגומגמת ומהוססת בהמשך:

"ש. את אמרת לנו שביום 24.12. אין עסקה במט"ח ולכן אין עסקה?
ת. אמרתי. אני לא יודעת בדיוק להגיד לך לגבי ה – 24.12 אם היה שער או לא היה שער".
(ראה עמוד 19, שורות 13-14, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

לאחר מכן, ניסתה גב' רווח לתרץ את הסתירות בעדותה, כאשר טענה שלא ניתן היה לבצע את העסקה ביום 24.12.07, והובטח כי תבוצע ביום 27.12.07, בשער של יום 24.12.07, אלא ששער זה אף הוא אינו בנמצא:

"ש. את אומרת בסעיף 9 שמסרו לך שתוכלי לבצע את הרכישה באותם שערים בטרם החופשה. תסכימי איתי שאף אחד לא יכול להתחייב לך שביום 27.12 יבצעו עסקה במט"ח בשער שהיה לפני החופשה. השער ייקבע רק אחרי החופשה.
ת. ביום 24.12 קיבלתי את ההוראה מהתובע. כשקיבלתי את ההוראה התקשרתי לחדר העסקאות, לבצע את העסקה. נאמר שביום 24.12 זה לא יום שאפשר לבצע עסקאות בגלל הכריסמס. חדר עסקאות אמר שהעסקה יכולה להתבצע ביום 27.12 וזה יהיה אותו שער של ה – 24.12".
(ראה עמוד 19, שורות 3-8, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

הינה כי כן, גם לגרסת הנתבע, ביום 24/12/07, לא ניתן היה לתת לתובע ציטוט של שער המרה לביצוע רכישת מט"ח, שכן מדובר ביום שלא היה בו מסחר במט"ח.

גרסת הנתבע, שהתובע ביצע רכישה בסכומים גדולים של מט"ח, במצב בו הוא איננו יודע כמה ישלם עבור ההמרה, מאחר ולא ניתן היה ליתן לו ציטוט של שער ההמרה, הינה גרסה בלתי הגיונית בעליל. אני מקבלת את גרסת התובע, שלא היה רוכש מט"ח במיליוני שקלים, ללא שקיבל שער המרה לעסקה.

במקרה דנן, אין ספק, כי ביום 24/12/07, לא ניתן היה למסור לתובע את שער ההמרה, וגרסתו של התובע, שלא ביקש לבצע רכישה, ללא ידיעת השער, מהימנה ועדיפה בעיני.



העדר הרצף ההגיוני של טענת הנתבע, הביא גם את הגברת רווח בעצמה לתהות על אשר ארע, באומרה בעדותה:

"ש. את מבינה שאי אפשר לבצע ביום 27.12 עסקה עם שער של 24.12.
ת. משהו לא מסתדר לי. ביום 24.12 כשאנחנו התקשרנו לבקש את השערים ואמרו שאין מסחר ... כנראה שמשהו פה.... אני לא זוכרת באיזו שעה בדיוק הייתה השיחה עם התובע. זה היה בצהרים. אני לא זוכרת אם בחדר עסקאות אמרו שאי אפשר לבצע את העסקה בגלל שעת המסחר".
(ראה עמוד 19, שורות 27-29, לפרוטוקול מיום 14.7.2010).

הגב' רווח לא ידעה ליתן מענה מניח את הדעת לסתירות ולתמיהות שעלו בגרסתה.

לעניין נהלי העבודה בבנק, והטפסים המחויבים על ידי הבנק בעת עריכת עסקאות, העידה הגב' רווח:

"ש. את העדת באיזשהו טופס את השיחה שלך עם התובע.
ת. כן.
ש. היכן הטופס.
ת. אין לי את הטופס. כתבתי על פתק את ההוראה. ברגע שידעתי שאני לא יכולה לבצע את העסקה, השארתי את זה אצלי. ביום 27.12 כשהגעתי לעבודה חדר העסקאות ביצע.

...

"ש. היכן הטופס הזה.
ת. זה טופס שלי, אני זרקתי אותו. יש את העסקה בפועל שעליה רושמים את ההוראה הטלפונית".
(ראה עמוד 19, שורות 30-32, ועמ' 20, שורות 1-7 לפרוטוקול מיום 14/07/10).





אשר למחויבות של הבנק הנתבע, כלפי הלקוחות, נקבעו הכללים בדין:

"ניתן לראות את הדינים הקבועים בחוק הבנקאות (רישוי) ובחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כמיכלול קוהרנטי אחד ושלם, באופן שהתמונה המצטיירת היא של מעין "עיסקה" דו צדדית: בצד הזכות, זוכים התאגידים הבנקאיים ליתרונות המיוחדים להם, ולהם בלבד. בצד החובה, כפופים התאגידים הבנקאיים למערכת חובות מיוחדת המונעת מצב בו ישתמשו בכוחם הרב באופן שיפגע בציבור לקוחותיהם. מערכת החובות קובעת מסגרת נורמטיבית נאותה לניהול התקין של הפעילות הבנקאית".

(ראה ע"א 1304/91 בנק טפחות נ' ליפרט, פ"ד מז (3) 309).

לצד המעמד המיוחד לו זוכה בנק בשיטתנו המשפטית על פי פקודת הראיות ומעמד "מעין ציבורי" ממנו נהנה בנק, רובצים לפתחו גם חובות מיוחדים בתורת אחריות מוגברת, אף מעבר ליחסים רגילים בין צדדים, כלפי לקוחותיו:

"...אין חולק כיום בדבר הסטנדרט הגבוה המוטל על הבנק בכל הנוגע להתנהגות מקצועית, לחובת ההגינות ולזהירות המוגברת שעליו לנקוט ביחסיו עם לקוחותיו, סטנדרט החל עליו בשל היותו גוף מעין ציבורי, בשל מאגרי המידע הרחבים ואמצעי הפיקוח שברשותו, ובשל היותו מפזר נזק טוב".
(ראה תיק אזרחי, בית משפט שלום - ירושלים 13137/04) .

מקובלת עלי הגישה כי יכול הבנק להגן על עצמו מפני אי הבנות שיכולות לנבוע מהוראות טלפוניות, שכן אלה מטיבן וטבען נעשות בלשון חופשית ובשיחה בין שניים, זה מצידו האחד של קו הטלפון וזה מצידו האחר, ולא מן הנמנע כי תיפול אי הבנה, מדי פעם, בין הצדדים. משבחר הלקוח ליתן הוראות בטלפון, ללא הוראה מלווה בכתב מצידו, המתעדת את רצונו וחתומה בידו, נטל על עצמו סיכון מרצון כשהוא סומך על נאמנותו ואמינותו של הבנק כמו גם פוטר אותו מאחריות במקרה של אי הבנה.

הנתבע טוען להגנתו, כי התובע אישר בחתימתו על גבי נספח א' לתנאים הכלליים לניהול החשבון כי הוא מוותר מראש וביודעין על כל תביעה לשיפוי או פיצוי כנגד הבנק לגבי הוראה טלפונית כדלקמן:

הלקוח מוותר בזה מראש וביודעין על כל תביעה לשיפוי או פיצוי או נזק כנגד קבוצת הבנק ו/או כלפי עובדיה, מנהליה ושלוחיה (להלן בנספח זה כולם ביחד וכל אחד לחוד "קבוצת הבנק ועובדיה"), וקבוצת הבנק ועובדיה יהיו פטורים כאמור מכל אחריות לכל אובדן, נזק, הפסד, או הוצאה שייגרמו ללקוח, בין במישרין ובין בעקיפין, כתוצאה מאי הבנה לגבי איזו הוראה טלפונית שקיבל הבנק מאת הלקוח או ממיופה כוחו שהורשה לפעול בחשבון......."

בולט ההבדל בין אי הבנה שנתגלעה לגבי הוראה שקיבל הבנק מאת הלקוח, לבין טענתו של התובע כי כלל לא ניתנה הוראה מכל מין וסוג שהוא ביום 24.12.07.

בנסיבות דנן, בהן טוען התובע כי כלל לא נתן הוראות ביום 24.12.07, איני רואה מקום להיזקק לתנית פטור זו, עליה מצביע הנתבע. פרשנות מרחיבה אל מעבר ללשון הטקסט, אין לה מקום במקרה דנן, ולא זו הייתה כוונת הצדדים.

אינני מקבלת את טענת הנתבע, שבמקרה דנן, קבלתה של הוראה טלפונית ותוכנה לא תועד כלל על הכתב, או בכל דרך מקובלת אחרת, והאסמכתא היחידה לקבלתה יהיה ביצוע הפעולה דה-פקטו, אשר אמור להעיד, בדיעבד, על קיומה ותוכנה.
שגרת עבודה בסניף בנק בו הוראה טלפונית נרשמת ונזרקת, איננה יכולה להיחשב כעונה על תנאי ניהול בנקאי תקין, על פי הוראות הדין החלות בעניין.

הגב' רווח העידה, כאמור, שזרקה את הפתק עליו רשמה את ההוראה מהלקוח.

המסקנה המתבקשת מעדות זו, ומשאר עדותה של הגברת רווח, כי האסמכתא היחידה לקבלתה של ההוראה הטלפונית הוא ביצוע הפעולה בפועל, אשר אמור להעיד, בדיעבד, על קיומה של ההוראה.

אין מקום לקבל טענה זו.

התנהלות הנתבע באופן שכזה, חותרת תחת אחת מתכליות היסוד של החובה החקוקה לתיעוד הוראות טלפוניות בתאגיד בנקאי, והיא היכולת להשוות בין ההוראה עצמה, לבין אשר בוצע, אם בוצע, בכל פרט ופרט.

סעיפים 4 ו 5 להוראות המפקח על הבנקים בדבר תיעוד הוראות טלפוניות, השואבים את כוחם מסעיף 5 (ג1) לפקודת הבנקאות-1941, אינם מותירים מקום לספק בעניין זה, וזה לשונם :

"רישום

4. הוראות טלפוניות יירשמו ברשומות (בטפסים או ברשומות מגנטיות) שיכללו, בין היתר, את מועד מתן ההוראה, פרטי הפקיד שקיבל את ההוראה וסימון מיוחד שההוראה ניתנה טלפונית.

הודעה ללקוח

5. לאחר ביצוע העסקה תישלח ללקוח הודעה בכתב שתכלול כל פרטי העסקה. משלוח ההודעה יהיה באחריותו של פקיד אחר מאשר אותו פקיד שקיבל את ההוראה הטלפונית".

[קובץ הוראות ניהול בנקאי תקין [2] (12/95) הוראות טלפוניות עמוד 435-1]

5. אשר על כן, אני קובעת כי עדותו של התובע בעניין אי מתן הוראה טלפונית לרכישת המט"ח עדיפה על פני גרסת הנתבע. כמו כן, התנהלותו של הבנק בקשר לאי יצירת תיעוד ושמירתו בקשר להוראה הטלפונית, כמתחייב מהוראות הדין, מקימה לבנק אחריות לנזקו של התובע.

לאור התוצאה, אין צורך לדון בטענת התובע, לקיומו של סעיף מקפח בחוזה אחיד, בכל הנוגע לפטור מאחריות במקרה של ביצוע הוראה טלפונית, הואיל ובמקרה דנן, כאמור לעיל, קיבלתי את גרסתו של התובע, שהוא לא נתן כל הוראה שהיא לרכישה.

6. לעניין גובה הנזק

משנתקבלה גרסתו של התובע מבחינה עובדתית, ומשקרסה גרסת הבנק, ונקבע כי הבנק ביצע את הרכישה מבלי שקיבל הוראות מהתובע לבצע את הרכישה, יש מקום לפסוק לתובע את סכום הנזק שנגרם לו עקב כך.

התובע ביקש לקבוע את גובה הנזק, בהתאם למועדי הרכישה, שבהם היה התובע מבצע את רכישת המט"ח, לולא רכישה זו, בוצעה על ידי הבנק ביום 27/12/07.

ב"כ התובע בסיכומיו, מפרט סכומי נזק בהתאם לשערי מט"ח בימי פעילות מסוימים.

ב"כ הנתבע בסיכומיו, טוען כי אין מקום שהתובע יאתר תאריכים בהם שערי המט"ח נמוכים ביותר, כדי להגדיל את סכום התביעה.

ב"כ הנתבע טוען בסיכומיו, כי התובע בחר לקבל את הרכישה ולקיימה, והפר את חובתו להקטנת הנזק, ועל כן, האשם התורם מצד התובע, הינו בשיעור 100%, לכל נזק הנטען על ידיו.

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, ושקלתי טענותיהם לעניין גובה הנזק, אני קובעת כי אין ממש בטענת הנתבע, בעניין אשם תורם מצד התובע, וטענה זו לא הוכחה כלל.

יחד עם זאת, צודק ב"כ הנתבע בטענתו, שאין מקום לבחירת יום ספציפי, לגבי שערי המט"ח החלים באותו יום, כיום שנוח ביותר מבחינת גובה הנזק הנטען על ידי התובע.

בחירת שערי מט"ח ליום כזה או אחר, ללא כל סימוכין, הינה חוכמה בדיעבד, ואין מקום לקבוע את גובה הנזק בהתאם לשער מט"ח ביום אקראי.

יש מקום לפסוק את גובה הנזק על דרך האומדן, באופן גלובלי, בהתחשב בנסיבות התיק.

אשר על כן, בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את האירועים בתיק, ובהתחשב בגובה הסכומים בהם ביצע התובע רכישות מעת לעת, אני מעמידה את סכום הפיצוי על דרך האומדן בסכום של 100,000 ₪.

7. אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, הנתבע ישלם לתובע סך של 100,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 07/07/08, ועד מועד התשלום בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 45 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון