תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב:

תביעת בנק נגד חייב וערבים.
נגד החייב (הנתבע 1) ונגד אחד הערבים (הנתבע 3), ניתן פסק דין לאחר שלא הוגשה על ידם בקשת רשות להתגונן. נותר לדון בתביעה כנגד הערב השני - הנתבע מס' 2 (להלן: "הערב" ו/או "הנתבע").

א. מבוא:

  1. התובע פתח לחייב שני חשבונות: האחד בשנת 1997, והשני בשנת 2001. כן ניתנו לחייב מספר הלוואות. משלא עמד החייב בהחזר ההלוואות ומשחרג ממסגרת האשראי שניתנה לו, התבקש להמציא ערבים.
  2. ביום 27.10.06 חתם הערב על כתב ערבות מוגבל בסכום להבטחת חובות החייב לבנק עד 2 מליון ₪.
  3. החייב הינו חתנו של הערב וגם אחיינו.
  4. אביו של החייב - הנתבע 3 חתם על ערבות לחובות בנו כבר בשנת 2002 (כאשר ערבותו הוגבלה לסכום של 250,000 ₪).
  5. נכון למועד הגשת התביעה עמד חובו של החייב לבנק על סך של 1,250,723 ₪, ומכאן תביעת הבנק שהוגשה כנגד החייב ושני הערבים.
  6. טענתו המרכזית של הערב הינה כי הוא הוטעה על ידי הבנק, על ידי החייב, ועל ידי אחיו – אביו של החייב (הערב הנוסף), בכך שהוחתם על כתב הערבות תוך הטעיה, מרמה, הפרת חובות הגילוי וחובות הזהירות המוטלות על הבנק.

טענתו המרכזית היא שהוא לא יודע את השפה העברית, ומכאן שלא יכול היה לקרוא ולהבין את כתב הערבות עליו הוחתם. לגרסתו של הערב ביקש ממנו החייב לערוב לו להלוואה בסך של 50,000 ₪ בלבד. הערב הסכים לכך ובלבד שגם אביו של החייב-אחיו, יחתום כערב נוסף. נטען כי הערב הלך עם החייב לבנק, ומשהוצג לו כתב הערבות, עליו לא ראה את חתימת אחיו, סירב לחתום ועזב את הבנק בכעס. לאחר מס' ימים כשהודיע לו החייב כי אביו (הערב הנוסף) חתם על כתב הערבות, הסכים לחתום, כשע"פ הבנתו הוא חותם על ערבות מוגבלת לסכום של 50,000 ₪ בלבד.
7. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק העידו שני פקידי הבנק והנתבע. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

ב. טענות הצדדים:

הבנק:

8. הערב הסכים לחתום על כתב הערבות לאחר שקיבל הסבר מלא בקשר להיקף התחייבויות החייב ובקשר לסכום הערבות – מכאן שהבנק עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו.
9. הוכח כי הערב יודע היטב את השפה העברית ואין לקבל טענתו שלא הבין על מה הוא חותם. מכל מקום קיימת חזקת הבנה וידיעה בדבר מסמכים שנחתמים.
10. לא הוכחה טענתו החדשה של הערב לפיה הוחתם על מסמכים ריקים.
11. הערב הוא אדם מבוגר בעל ניסיון חיים, עבד שנים רבות כמורה במשרד החינוך, ומכאן שהבין את משמעות חתימתו על כתב הערבות, וסביר כי עשה כן נוכח היות החייב נשוי לביתו.

הערב:

12. הערבות עליה הוחתם הערב היתה ערבות לחוב קיים. חוב החייב לבנק היה מעל 2 מליון ₪, עסקו קרס, חשבונו הוגבל ולא היתה לו תוכנית עסקית להחזיר את הסכום.
13. הבנק הפר את חובות הגילוי המוטלות עליו בכך שלא גילה לערב כי חשבון החייב מוגבל, לא גילה לו כי מלוא התחייבויות החייב לבנק עולה על סכום של 2.1 מליון ₪ (בטופס המידע לערב נרשם סכום של 1,750,000 ₪ בלבד), לא גולה לערב האם מדובר בחוב שמחליף חוב קיים, לא גולו שיעורי הריבית של כל הלוואה, לא גולו התחייבויות נוספות של החייב, לא גולה לערב מי מחוייב יחד איתו ובאיזה שיעור, לא גולו לערב מה הם הביטחונות שעומדים כנגד הערבות.
14. פקידי הבנק שהעידו מסרו כי לא עדכנו את הערב בשום פרט מעבר לאמור בטופס, ומכאן שהתמונה הכוללת לא הובאה בפני הערב.
15. תוצאת הפרת חובת הגילוי היא הפטר החייב מערבותו.
16. יש לקבל את גרסת הערב לפיה לא הוכחה התחייבותו לערוב ל - 2 מליון ₪, זאת בשל טענתו כי חתם על מסמכים ריקים. גרסה זו נלמדת גם מכך שליד הסכומים שפורטו בטופס הערבות לא מופיעה חתימת הערב, וגם מכך שהערב חתם ליד מס' ת.ז. שהתברר שהוא אינו מספר תעודת הזהות שלו.
17. הערב הינו אדם מבוגר, שאינו בשיא כושרו המנטלי ויש לבחון עדותו בבית המשפט בהתחשב בכך.
18. אין לתת משקל ראייתי למסמך מיום 10.1.07 (מסמך "הסדר לפרעון חוב") שהינו מסמך מאוחר לכתב הערבות.
19. הבנק לא ביצע כל בדיקה לגבי יכולת הערב.
20. פקידי הבנק היו צריכים לוודא כי הערב יודע ומבין את הסיכונים העומדים בפניו, זאת כאשר מדובר בפנסיונר קשיש המשתכר אלפי שקלים בודדים בחודש.

ג. דיון והכרעה:

בפתח הדברים אומר כי לאחר שמיעת העדים ועיון בחומר הראיות שהוגש, דין התביעה להתקבל.

21. לא שוכנעתי כלל כי הערב הינו אדם מבולבל, שאינו מבין ויודע מה נעשה סביבו. כן לא שוכנעתי כי הערב אינו דובר את השפה העברית כפי שניסה לטעון.
22. הערב עבד שנים רבות במשרד החינוך וכיום הינו פנסיונר.
הוברר כי מגיל 16 החל ללמד בבתי ספר אנגלית ומקצועות נוספים. הערב אף אישר בעדותו כי למד עברית בטבריה (עמ' 20 שורה 14), וכן אישר כי הוא יודע לקרוא מילים פשוטות בעברית (עמ' 21 שורה 4).
23. הערב הגיע לישיבת ההוכחות עם מתורגמן מטעמו, ואולם ברור היה (מהר מאוד) כי הוא מבין את כל השאלות שנשאל עוד לפני שהמתורגמן תרגם לו אותן. פעמים רבות בחר הערב לענות עוד בטרם תורגמה לו השאלה, ובמספר הזדמנויות אף תיקן את המתורגמן כאשר תרגומו לא מצא חן בעיניו (ראה הערתי לכך בפרוטוקול בעמ' 22 שורה 16).
יצויין כי בישיבת קדם משפט מיום 29/9/09 ביקש בא כוחו של הערב לזמן מטעמו את מנהל בית הספר בו עבד הנתבע (ככל הנראה לצורך חיזוק עדותו באשר לאי ידיעתו את השפה העברית), ברם בסופו של דבר העד לא זומן על ידו ויש לזקוף הדבר לחובתו בבחינת הכלל הידוע בדבר הימנעות מהבאת ראיה.
כן יש לציין כי הערב התבקש במהלך עדותו לקרוא מהו המספר שרשום ליד סכום הערבות וענה ללא קושי כי מדובר בסכום של 2 מליון – עמ' 23 שר' 13.
24. מעבר לכך שטענתו המרכזית של הערב לפיה הוא אינו מבין את השפה העברית הופרכה, הרי שגם גרסתו העובדתית כפי שהובאה בתצהירו, בכל הנוגע לאופן התרחשות האירועים, ולתוכן ההסכמות שנטען כי ניתנו על ידו עובר ובמהלך החתימה על כתב הערבות, התבררה כלא נכונה.
25. הערב העיד בתצהירו כי הסכים לחתום על ערבות של עד 50,000 ₪ ובלבד שלא יחתום לבד אלא עם אביו של החייב (אחיו). מכאן שע"פ גרסתו הגיע לבנק, בפעם הראשונה, יחד עם החייב, וכאשר הונח בפניו טופס הערבות וזה ראה כי אחיו לא חתום עליו קם בכעס, זרק את טפסי הערבות ועזב. לאחר 3 ימים, לטענתו ומשאמר לו החייב כי אביו חתם על הערבות, הסכים לחזור לבנק, ולאחר שהוצגה בפניו חתימת אחיו חתם על ערבות של 50,000 ₪.
כתמיכה לגרסה זו הצביע הערב על כך שכתב הערבות נחתם ביום 27.10.06 ואילו דף המידע לערב נחתם ביום 24.10.06.
26. ברם בעדותו בביהמ"ש מסר גרסה שונה לחלוטין – הערב כלל לא אמר כי הסכים לחתום על ערבות של 50,000 ₪, אלא טען שהסכים לחתום על ערבות - "על כמה כסף שאני רוצה". ומשנשאל "כמה כסף?" ענה "עוד לא החלטתי אולי אני אחתום על 100 ₪ ואולי לא אחתום" (ראה עמ' 21 שורה 22).
כן נשאל:
"ש. ועל כמה חתמת ערבות בסוף ? " וענה –
"ת. אני לא יודע (העד עונה עוד לפני שהמתורגמן תרגם השאלה) אני חתמתי ערבות לסמיר ואני לא יודע על כמה"-עמ' 22 שר' 6.
ובהמשך -
"ש. אם היית רואה חתימה של פרח על כמה כסף היית חותם ערבות ?" וענה:
"ת. עכשיו אין לי שכל שאני אזכור זה היה לפני הרבה שנים"-עמ' 22 שר'..
27. עוד העיד כי בפעם השניה שהגיע לבנק בכלל לא ראה את חתימת אחיו, ובכל זאת חתם על כתב הערבות, כשהוא ריק לחלוטין:
"ש. בפעם השניה ראית את החתימה של פראח.
ת. קשקוש. אמרתי לסמיר שזאת לא החתימה של אבא שלו".
ש. למרות שחשבת שזאת לא החתימה של האבא חתמת על כתב הערבות.
ת. אני חתמתי במקום אחר. הביאו לי נייר לבד ובנייר הלבן הזה הם עשו מה שהם רוצים".
28. כן נסתרה עדותו ביחס לכך שהגיע לבנק פעמיים, משהציג הבנק את המסמכים המקוריים, וניתן היה לראות בבירור כי המספר שרשום בתחתית דף המידע לערב, אינו 24.10.06 (כפי שנטען בתצהיר הערב) אלא 27.10.06.
יצויין כי בא כוח הנתבע ביקש לזמן לצורך מתן עדות לענין נסיבות החתימה את החייב (ראה האמור בפרוטוקול הדיון מיום 29/9/09), ברם בסופו של דבר גם עד זה לא זומן על ידי הנתבע ויש לזקוף הדבר לחובתו.
29. מנגד היתה עדות פקיד הבנק (להלן: "סקל") שהחתים את הערב על כתב הערבות ועל דף המידע לערב מהיימנה וברורה:
"מר פואד בא אלי, התיישב מולי, דיבר איתי בעברית ושאל שאלות לגבי כתב הערבות ובנוכחותו מילאתי את כתב הערבות והסברתי לו את ההשלכות וציינתי לו שכתב הערבות שלו מוגבל לסכום של 2 מליון ₪ ובגלל הסכום הגבוה חזרתי על המס' הזה מס' פעמים. הדגשתי בפניו שזה חוב קיים. הוא הבין כל מה שאמרתי לו. הוא גם דיבר עברית וסיפר לי שהוא פנסיונר של משרד החינוך"-עמ' 10 שר' 11.
סקל הבהיר, כאמור לעיל, כי דיבר עם הערב בשפה העברית, הערב הבין אותו, ואף ענה לו בעברית.
כן הנני מקבלת את עדות סקל לפיה מסר לערב הסבר מלא, זאת מעבר להחתמתו על הטופס, וכן את עדותו לפיה מסר לערב את סכום הערבות הן בעברית והן בערבית – "ליתר בטחון ומאחר והנני דובר ערבית, ציינתי בפניו של המספר 2,000,000 גם בשפה הערבית והוא אישר את הסכום"-סעיף 7 לתצהירו.
כן יש לקבל עדותו לפיה הבהיר לנתבע כי מדובר בחוב קיים ולא בהלוואה ספציפית, כפי שגם עולה בבירור מדף ההסבר לערב עליו חתם הערב.
לעדות סקל ככל שהיא נוגעת להבנת הערב את השפה עברית ניתן למצוא חיזוק גם בעדות פקיד הבנק הנוסף אבי חג/ג' (רכז אשראי בסניף המפרץ) שהעיד כי דיבר עם הנתבע מספר פעמים בטלפון, הסביר לו כי הבנק מכין כתב ערבות, כאשר כל השיחות נוהלו בעברית, כאשר הנתבע עונה בעברית.
30. ראיה נוספת התומכת בגרסת פקיד הבנק ולא בגרסת הערב, ככל שהדבר נוגע לידיעתו על כך שחתם על ערבות בסכום של 2 מיליון ₪, ניתן למצוא בחתימת הערב על הסדר לפירעון חוב לבנק. הסדר זה נחתם על ידי החייב כחודשיים לאחר החתימה על כתב הערבות, וביום 10.1.07 אישר אותו גם הערב.
גם בהסדר זה הוזכר במפורש (בסעיף 2.1) כי ערבותו האישית של הערב מוגבלת בסכום של 2 מליון ₪, והערב חתם כי הוא מאשר שקרא את המסמך, כאשר האמור בו מוסכם עליו.
31. צודק ב"כ הערב כי אין במסמך זה כדי לבסס את חיובו של הערב כלפי הבנק, ואולם יש במסמך זה כדי להשליך על ידיעת הערב את הפרטים הנוגעים לערבות עליה חתם, בהיותו מסמך נוסף עליו חתם הערב, אשר גם בו נמצאים פרטי הערבות עליה חתם (בפרט סכום הערבות) – דבר הפוגע מאוד באמינותו ובגרסתו לפיה כלל לא ידע כי הוא חותם על ערבות בגובה של 2 מליון ₪.
ודוק – לו היתה נכונה גרסת הערב לפיה הבין שחתם על ערבות של עד 50,000 ₪ או לו היתה נכונה עדותו לפיה הוחתם על ערבות ריקה, וכי לא התכוון ולא הסכים לערוב לסכום של 2 מליון ₪, הרי שכאשר חתם על ההסדר לפירעון מצופה היה כי יפנה לבנק ויעלה, כבר אז, את טענותיו כי כלל לא התכוון לערוב בסכום של 2 מליון ₪, ומכאן שהוא מבקש לבטל ערבותו.
32. הערב אף העיד באופן ברור כי הוא אינו נוהג לחתום על מסמכים לפני שהוא בודק היטב מה טיבם:
"ת. כשאני צריך לחתום מסבירים לי על מה אני חותם.
ש. אתה בודק טוב טוב לפני שאתה חותם ?
ת. מקריאים לי את זה וכשזה נכנס לראש שלי אני חותם".
ראה החל מעמ' 20 שורה 32, וכן בעמ' 21 שורה 1.
מכאן שגם בעדותו של הערב יש כדי לחזק את עדות פקיד הבנק באשר לאופן החתמתו של הערב על מסמכי הערבות.
33. מכל מקום הלכה פסוקה היא כי אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע אחר כך בטענה כי לא קרא את המסמך, ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. "חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו יהא תוכן המסמך אשר יהא" ע.א. 6645/00, ארד נ' אבן, פד"י נו(5), 365. וכן ראה את פסקי הדין הבאים: ע.א. 1513/99, דטיאשוילי נ' בנק לישראל, ניתן ביום 17.8.00; ע.א. 325/88, טוויל נ' בית מנוחה לזקנים, ניתן ביום 23.1.90; ע.א. 1548/96, בנק איגוד נ' לופו, ניתן ביום 12.6.00.
34. במקרה דנן ניתן לתובע הסבר על מה הוא חותם כאמור לעיל, ואולם גם אלמלא קבלת עדות פקיד הבנק, ועל בסיס עדות התובע בלבד אין מקום לפטור אותו מערבותו בשל טענתו כי "לא נעשה דבר".
35. הנתבע העיד כי לא ידע על מה הוא חותם מאחר שלא טרח לעיין ולבדוק:
"ש. על כמה חתמת ערבות בסוף ?
ת. אני לא יודע (העד עונה עוד לפני שהמתורגמן תרגם את השאלה) אני חתמתי ערבות לסמיר ואני לא יודע על כמה"-עמ' 22 שר' 8.
וכן:
"ש. בפעם השניה שכן חתמת האם אמרו לך על כמה כסף אתה חותם ?
ת. היה כואב לי הראש. אף אחד לא אמר לי".-עמ' 22 שר' 13.
וכן:
"ש. בפעם השניה שהיית שאלת את הפקיד על כמה אתה חותם ?
ת. לא שאלתי ולא אמרו לי..".
36. באופן דומה ענה גם כשנשאל האם ידע מה היה מצב חובותיו של החייב:
"ש. ידעת מה המינוס שסמיר נמצא בו ?
ת. לא. לא הסתכלתי"-עמ' 24 שר' 3.
37. ערב שחותם על כתב ערבות (כאשר אין חולק כי הערב ידע והבין כי הוא נדרש לחתום על כתב ערבות ולא על מסמך אחר) מבלי שטרח לעיין בו, מבלי שקרא את המסמך ומבלי שביקש הסבר אינו יכול לטעון כי "לא נעשה דבר". ראה ע"א (חיפה) 315/93 ינאי נ' בנק איגוד תקדין מחוזי 97(3) 1397, ת.א. (ת"א) 217/93 בנק פועלים נ' הנסקי דינים מחוזי ל"ב(2) 503. כן ראה האמור בספרו של ג. נרקיס ו. מור, דיני בנקאות, כרך א' עמ' 352.
38. בענין ינאי כאמור לעיל נדחתה טענת ערב שאין לחייבו מאחר שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם נוכח הבטחה שקיבל לפיה ערבותו מוגבלת לסכום של 10,000 ₪ בעוד שבפועל חתם על ערבות ללא הגבלת סכום.
בדחיית טענת הערב נפסק כי הערב – "ידע שהוא חותם על כתב ערבות, כך שלא חתם על מסמך "בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר", אלא רק הוטעה, אליבא גרסתו, לגבי פרטי העסקה. במצב דברים שכזה, גם אילו נתקבלה גרסתו, לא עומדת לו טענת "לא נעשה דבר"...בפנינו אדם מבוגר, בר-דעת, קצין בצה"ל, שחתם על כתב ערבות, מבלי שטרח לעיין בו, אליבא גרסתו, בהאמינו לדברי אביו. בחתימתו על כתב הערבות, לא הוטעה המערער לחשוב שהוא חותם על מסמך בעל מהות שונה. יש לדחות את טענתו כי "לא נעשה דבר" וכי משום שלא קרא את תכנו של המסמך, פטור הוא מאחריות על פיו".
39. בענין הנסקי התקבלה טענת ערב כי חתם על מסמכים "בלנקו" שהפרטים בהם נכתבו רק לאחר מכן על ידי הבנק, יחד עם זאת נדחתה טענתו כי רק בשל כך "לא נעשה דבר" (התקבלו טענותיו ככל שהן נוגעות לאי גילוי נאות):
"חזקה על כל אדם שהוא קורא מסמך שעליו הוא עומד לחתום, וכי הוא יודע שחתימתו מחייבת אותו. ואם בחר הוא לחתום על טופס ריק אין הוא יכול אחר-כך לפטור עצמו בטענה שהטופס מולא לא כפי שציפה....
הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תכנו של המסמך שעליו הוא חותם; הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של המסמך שעליו הוא חותם" (שם בעמ' 310).
בנוסף, התרשמתי שוולק הוא אדם מהישוב, והוא אף בעל דרגה בכירה בצבא, ובוודאי היה מודע לכך שחתימתו על טופס ערבות ריק תחייב אותו במה שימולא בטופס מאוחר יותר. בית המשפט מצווה להיזהר בטענתו זו של הנתבע, אשר פותחת פתח לכל אדם שיחתום על התחייבויות ריקות לטעון כנגד תוכן ההתחייבות. המדיניות הרצויה שאותה יש לעודד היא שאנשים ימנעו מלחתום על טפסים העשויים לגלגל עליהם חיובים, מבלי שהם מוודאים תחילה בדיוק על מה הם חותמים".

הפרת חובת הגילוי ?

דין טענות הערב גם בענין זה להדחות:

40. הנני מקבלת את עדות סקל הנתמכת בפירוט שנמצא בדף המידע לערב, ובכתב הערבות לפיה מלוא המידע הדרוש נרשם והובא לידיעת הנתבע:
א. סוג הערבות וסכום הערבות:
סכום הערבות נרשם פעמיים. בדף המידע לערב נרשם הסכום בעמ' הראשון, בפרק 2: "סכום הערבות והיקפה" נרשם "2,000,000 ₪ ובמילים שני מליון ₪". ובכתב הערבות עצמו בעמ' הראשון בסעיף 4, תחת הכותרת: "היקף הערבות" נרשם "2,000,000 ₪ במילים שני מליון". חתימתו של הנתבע מתנוססת בצמוד לסכום הערבות.
ב. חובות החייב:
בדף המידע לערב פורט במדוייק מהו סכום החריגה של החייב ממסגרת האשראי, נרשם כי החייב אינו עומד בהתחייבויותיו באשר למסגרת האשראי ואף נרשם כי החייב אינו עומד בפירעון האשראי.
עוד פורטו שתי הלוואות שקיבל החייב על סכומים של כ - 550,000 ₪ וגם בסעיף זה נרשם כי החייב אינו עומד בפירעון התשלומים בקשר להלוואה.
40. אין לקבל את טענת הנתבע לפיה מאחר שלא סומן בטופס כל סימון ליד השאלה האם מדובר בחיוב המחליף חוב קיים, יש לפטור אותו מערבותו.
סעיף 22 לחוק הערבות אכן כולל בנסיבות של "ערב יחיד" את החובה לגלות, בין השאר, את "היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חוב קיים". הטעם לכך הוא לאפשר לערב להיות מודע להיקף ההתחייבויות שהוא נוטל על עצמו.
סעיף 23(ב) לחוק הערבות קובע כי "הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט".
41. הערבות שניתנה במקרה דנן אינה ערבות בגין מתן הלוואה חדשה אלא כשם הכותרת המתנוססת בכתב הערבות הינה ערבות מתמדת "לכל חוב", וכאמור בסעיף 3 לכתב הערבות היא משתרעת על כל חיובי החייב לבנק (בין חיוב קיים ובין חיוב עתיד לבוא) עד סכום של 2 מליון ש"ח.
42. מדף מידע לערב עולה באופן ברור כי לחייב חובות גבוהים המפורטים בפרק: "פרטי החיוב הנערב", תת פרק: "חוב קיים". מדף זה עולה בבירור כי לחייב מסגרת מאושרת בסכום של 297,000 ₪ כאשר הוא חורג ממסגרת האשראי בסכום של 899,000 ₪ - "החייב משך סכומים בחריגה ממסגרת האשראי בסכום כולל של 899,000 ₪". כן מולא הסעיף האומר – "החייב אינו עומד בהתחייבויותיו לענין מסגרת האשראי הנ"ל/אינו עומד בפירעון האשראי הנ"ל כולו או מקצתו".
כן פורטו בדף המידע שתי הלוואות שנתנו לחייב תוך שצויין סכום הקרן של ההלוואה וכן צויין כי – "נכון למועד הודעה זו החייב אינו עומד בפרעון תשלום בקשר להלוואה הנ"ל למרות שחלף המועד שנקבע לפרעונו".
43. כל המידע שתואר לעיל ושהובא בפני הנתבע, מצוי בפרק א' של הטופס שכותרתו: "חוב קיים". נחזור ונאמר כי הערבות, במקרה דנן, לא ניתנה לצורך החזר הלוואה מסויימת אלא מדובר בערבות שניתנה לחוב קיים כשהיא מוגבלת לסכום של 2 מליון ₪ - דבר שעולה באופן ברור מדף המידע לערב.
44. באשר לטענת הערב לפיה לא גולה לו הסכום המלא של התחייבויות החייב, אומר כך:
מטופס דף המידע לערב עולה כי גובה ההתחייבויות שפורטו בפני הערב הם בסך 1,751,552 ₪, כאשר הסכום המלא והנכון לאותה עת היה 2,104,897 ₪.
סקל העיד כי דף המפרט את מלוא הסכום הנכון צורף לטופס המידע לערב וניתן לנתבע ביד ביום החתימה על כתב הערבות (ראה עדותו בעמ' 11 שר' 3) – "ברגע שהערב מגיע לסניף אני מנפיק את הטופס הזה מהמחשב".
ואולם גם אם לא הייתי מקבלת עדות סקל וקובעת כי הטופס הממוחשב לא ניתן לערב, הרי שאין בטעות זו (השמטה של כ-300,000 ₪ מדף המידע לערב) כדי לפגוע בתוקף הערבות בנסיבות בהן החוב הקיים כעת נמוך יותר מסכום ההתחייבויות שכן הוצג בפני הערב בהתאם לדף המידע לערב.
לא נטען ולא הוכח כי לו היה הנתבע יודע שהיקף התחייבויות החייב הוא 2,104,897 ₪ ולא 1,751,552 ₪, לא היה חותם על הערבות, שממילא היתה גבוהה מסכום ההתחייבויות כפי שנרשמו בדף המידע לערב.
45. באשר לטענה בדבר אי גילוי היות חשבונו של החייב מוגבל:
הוברר כי ביום 11/7/05 הוגבל חשבונו של החייב בפעם הראשונה. הגבלה זו הוסרה ביום 7/11/06. מכאן שבמועד חתימת הנתבע על הערבות אכן היה חשבונו של החייב מוגבל.
אין ספק כי מדובר במידע מהותי וחשוב שיש לגלותו לערב, ברם במקרה דנן ומשהובהר לערב כי החייב חורג ממסגרת האשראי שניתנה לו בסכום של כ-900,000 ₪, אך ברור ומובן כי גם החשבון מוגבל/הוגבל או יוגבל בקרוב. מכאן שניתן לקבוע כי אי גילוי עובדה זו לא היה בה כדי לשנות את נכונות הערב לקחת על עצמו את ההתחייבות שלקח. מכל מקום לא הוכח כי לו היה הערב יודע כי החשבון הוגבל לא היה חותם על ערבות (זאת כשממילא הוא יודע כי החייב חורג ממסגרת האשראי שניתנה לו ב-600,000 ₪...).
יצויין כי זמן קצר לאחר החתימה על הערבות אף הוסרה ההגבלה על חשבון החייב.
הפסיקה עליה הסתמך ב"כ הנתבע ביחס לענין זה (ת.א. (חיפה) 10867/03 בנק אוצר החייל נ' טף טק והערעור שנדחה על פסק דין זה) אינה ברת השוואה למקרה דנן מאחר שבענין טף טק נקבע, עובדתית, כי לא הובאה בפני הערבים העובדה כי החשבון חרג משמעותית מגובה האשראי שאושר לו (שם היתה מסגרת האשראי 20,000 ₪ והחשבון חרג והיה ביתרת חובה של 38,879 ₪), בעוד שבמקרה דנן היתה המסגרת 290,000 ₪ והחשבון חרג בכ-900,000 !! כאשר מידע זה הובא בפני הערב ונרשם בטופס המידע בפירוט רב.
46. באשר לטענה לפיה לא גולו לערב מיהם הערבים הנוספים ומה גובה ערבותם אומר כי מדף המידע לערב עולה באופן ברור כי הערב הוא "ערב יחיד", וכי ערבותו חלה על 100% מהחוב (ראה סעיף א' לדף המידע).
47. ביחס למצבו הכלכלי של הנתבע אישר סקל כי היה מודע לכך שהנתבע הוא פנסיונר, ברם נמסר לו על ידי פקידת הבנק שטפלה בעינינו (במוקד אשראי עסקי), כי הוא בעל קרקעות, והדבר לא היה צריך להיבדק על ידו כך שהנושא כלל לא עלה בשיחתו עם הערב.
מכל מקום אין בטענות אלו של הערב כדי לפגוע בתוקף התחייבותו וערבותו. לכל היותר יש בהן כדי לפגוע בבנק עצמו לו זה אכן לא בדק כראוי האם מדובר בערב מתאים.
48. ב"כ הנתבע מנסה למצוא שלל רב בעדות חגג' (פקיד הבנק שישב במוקד העסקי) לפיה הוא לא נתן לערב הסבר כלשהו אלא רק "שלח" אותו לחתום על כתב הערבות בסניף.
חג'ג' אכן אישר בעדותו כי רק הסביר לערב שעליו לחתום על ערבות, כאשר לא נכנס איתו להסבר מפורט בדבר חובות החייב. ואולם סקל – פקיד הבנק שהחתים את הערב על כתב הערבות הבהיר בעדותו, המקובלת עלי, כאמור לעיל, כי נתן לערב מידע והסבר מלא טרם החתימה הן באשר למצבו של החייב והן באשר לסכום הערבות.
49. יש להוסיף עוד כי גם מגרסת הערב לפיה היה בבנק בפעם הראשונה, לא הסכים לחתום על הערבות ויצא מהבנק בכעס, עולה באופן ברור כי לא הופעלו עליו לחצים כלשהם. הערב יכול היה לקחת את מסמכי הערבות, לבחון אותם, לחשוב ולהתייעץ טרם החתימה.
50. סוף דבר – לסיכום כל האמור לעיל אומר כי הערב ידע והבין שהוא חותם על ערבות מוגבלת בסכום של 2 מליון ₪. נמסר לו מידע באשר למצב הנתבע (החריגה ממסגרת האשראי ואי עמידתו בהחזר שתי הלוואות שלקח), מכאן שאין לפטור אותו מההתחייבות שנטל על עצמו בגין חובות אחיינו וחתנו, כאשר סביר כי חתימתו על הערבות נעשתה במטרה לעזור ולסייע לחתנו (אחיינו) ולביתו.
51. יחד עם האמור לעיל אין בטופס המידע לערב מידע בקשר לגובה הריבית בה חוייב החייב הן ביחס לשתי ההלוואות שנטל מהבנק, והן ביחס לחובו בחשבון העובר ושב.
סעיף 22 (א)(2) לחוק הערבות קובע כי במידה ולא גולה לערב שיעור ריבית שנתי שנקבע בהסכם בין הבנק לחייב, ימלא הערב את ערבותו לפי – "שיעור הריבית המינימאלי המקובל בחוזים מאותו סוג". כך גם נקבע כאשר מדובר בריבית משתנה שלא גולתה לערב (ראה סעיף 22(א)(4).
התובע לא הביא ראיה כלשהי לענין שיעור הריבית המינימאלי המקובל בחוזים מסוג דומה, ומכאן שיש לחייב הערב בהפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.
52. הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום החוב שהיה חייב הערב לתובע במועד חתימת הנתבע על כתב הערבות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ובניכוי מלוא הסכומים ששולמו מאז ועד היום על ידי החייב ו/או על ידי מי מטעמו, ועל ידי הערב הנוסף ו/או על ידי מימוש בטוחות על ידי הבנק.
כן ישלם הנתבע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 20,000 ₪+מע"מ, וישיב לתובע את סכום האגרות.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון