תנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום: התובעת, חברה המאוגדת בבריטניה ועוסקת ביצור ושיווק מרצפות שטיחים לשימושים משרדיים ומסחריים, הגישה בישראל תובענה על סך 831,058 ₪ נגד הנתבעת, חברה אשר שיווקה את מוצרי התובעת בישראל. עילת התביעה מתייחסת לאי תשלום עבור סחורה שסופקה לנתבעת. הנתבעת הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד על סך 8,301,615 ש"ח. הנתבעים שכנגד הם התובעת עצמה, גב' הילה רובינשטיין לוי (להלן - גב' לוי), מר מיק ליני, מר ורנון פאלמר ומר סטיבן פראט. הבקשה הנדונה בהחלטה זו היא הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של כתב התביעה שכנגד, לנתבעים שכנגד 3, 4 ו-5 (להלן - המשיבים). כידוע, בעל דין המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט נדרש לשכנע ולהראות, כי עניינו נכנס לאחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן- עילת ההמצאה ו- תקנות סדר הדין האזרחי, בהתאמה). בנוסף עליו להראות, שיש לו עילת תובענה לכאורה (להלן- עילת התובענה). זאת ועוד, גם אם יוכיח את קיומן של עילת תובענה ועילת המצאה, עדיין מסור שיקול דעת לבית המשפט לבחון, האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. המבחן לבדיקת עילת תובענה הוא, שכתב התביעה מעורר "שאלה רצינית שיש לדון בה". כאשר המטרה היא לוודא, שהתובענה אינה טרדנית ואינה תובענת סרק (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd., להלן - הלכת אשבורן, פסקה 7). עובדה השנויה במחלוקת נבדקת בעיקר לאור תצהירו של התובע ובודאי שכך המצב, כאשר הנתבע אינו מגיש תצהיר נגדי מטעמו, כפי שהיה במקרה דנן. כתב התביעה שכנגד והתצהיר התומך בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט מעלים "שאלה רצינית שיש לדון בה" ביחס למשיבים ובוודאי, שלא ניתן לומר שמדובר בתובענת סרק טרדנית, שדינה סילוק על הסף. לטענת המבקשת, המשיבים נתבעים באופן אישי בשל מעשים אשר נעשו על ידם כמנהלים. המשיבים פעלו, כך נטען, בתכסיסנות מכוונת, בחוסר תום לב, הציגו מצגי שווא, נישלו את המבקשת מזכויותיה וגזלו ממנה את הידע, את סודותיה המסחריים, את רשימת הלקוחות ואת הניסיון והקשרים אשר צברה במשך שנים. לטענת המבקשת, התנהגות המשיבים מגיעה עד כדי תרמית. הטענות הנגדיות של המשיבים יכולות לשמש כטענות הגנה, אך אין בהן כדי לאיין את השאלות העולות מכתב התביעה שכנגד. על בעל דין המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט להראות, כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבחן לבדיקת עילת ההמצאה הוא, "תביעה הראויה לטיעון" (הלכת אשבורן, שם). בעניינינו מתקיימת עילת המצאה על פי תקנה 500(10). התביעה שכנגד הוגשה גם נגד גב' לוי והתובענה נמסרה לה כדין בתחום המדינה. בקשתה לסילוק התובענה על הסף נדחתה. מאחר ומדובר באותה מסכת עובדתית ולאור המפורט בכתב התביעה שכנגד ובתצהיר, אין ספק - שאם המשיבים היו "ישראלים", המבקשת הייתה רשאית לצרף אותם כנתבעים בתובענה אחת יחד עם גב' לוי ועם החברה (תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 5150/02 וינברג נ' בייליס, פ"ד נח(2) 205, 210, מול האות ג) ובית משפט זה היה מוסמך לדון בתובענה המאוחדת. בנסיבות אלה, המשיבים הם "בעל דין דרוש או בעל דין נכון בתובענה..." כאמור בתקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי. די בעילה זו כדי לעמוד בתנאי של "עילת ההמצאה" ואין צורך בעילות נוספות. מכל מקום, על פי האמור בכתב התביעה שכנגד ובתצהיר התומך בבקשה (סעיפים 28 ו- 29 לתצהיר), עומדת לצד המבקשת עילת המצאה נוספת הקבועה בתקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי והיא, ש"התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה". משוכה נוספת שעל המבקשת לעבור היא לשכנע, שבית המשפט בישראל הוא ה"פורום הנאות" לדון בתובענה, וזאת בהשוואה לפורום חלופי (הלכת אשבורן, פסקה 6). יצויין בהקשר זה, שהמשיבים אינם מציינים בתגובתם לבקשה היכן מצוי הפורום החלופי הנטען על ידם. שאלת ה"פורום הנאות" או "הפורום הטבעי" מוכרעת בדרך כלל על פי מבחן "מירב הזיקות". במסגרת זו, בית המשפט בוחן גם שיקולי יעילות ואת ציפייתם הסבירה של הצדדים ביחס למקום הדיון בתובענה. בנוסף לכך, בית המשפט שוקל את האינטרס של ישראל ושיטת המשפט הישראלית לדון בתובענה (רע"א קציב נ' ZAO RAIFFEISENBANK (תאגיד זר) פסקאות 4 ו- 7; מ. קרייני, "שיקולי הפורום הנאות - מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו: הרהורים ומחשבות בעקבות פסק דין הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co." מחקרי משפט יט(1) 67, 100). לטעמי, השיקולים הרלבנטיים מצביעים על בית המשפט בישראל כעל הפורום הנאות לדון בתביעה שכנגד. ישראל היא המקום בו התרחשו מרבית האירועים הנטענים בתביעה שכנגד. הטענות והפלוגתאות אמורות להתברר ממלא בתביעה שכנגד, אשר הוגשה נגד החברה ונגד גב' לוי והמשיבים אמורים, כפי הנראה, להעיד במסגרת התביעה שכנגד. יהא זה יעיל ונכון לצרף בפורום אחד את כלל הצדדים הקשורים בסכסוך, כך שבהתדיינות אחת ניתן יהיה ליישב את המחלוקת בכללותה. ככל שהטענות המפורטות בכתב התביעה שכנגד יתבררו כנכונות, הרי שנוצרה ציפייה סבירה לערוך את הדיון בארץ. זאת ועוד, לאור העובדה שהנתבעת, היא התובעת שכנגד, היא חברה ישראלית ולאור העובדה, שהמעשים והמחדלים הנטענים אירעו לכאורה בישראל, לבית המשפט בישראל קיים אינטרס לדון בתובענה. לאור כל האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על המצאת כתב התביעה שכנגד אל מחוץ לתחום המדינה. ב"כ המשיבים יודיע תוך 7 ימים, האם הוא מייצג את המשיבים גם תביעה העיקרית. כתב הגנה לתביעה שכנגד יוגש תוך 60 ימים מהיום. היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומי