תניית שיפוט בית משפט בארה''ב

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תניית שיפוט בית משפט בארה''ב: לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד המבקש, הוא הנתבע 2 בתובענה העיקרית (להלן: "המבקש"). המבקש כיהן כסמנכ"ל כספים בחברת טרייסגארד טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה הישראלית") שהינה חברת בת של חברת Tracegaurd Technologies Inc. (להלן: "החברה האמריקאית"). לטענת המבקש, קיימת בהסכמי ההשקעה שנחתמו בין המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים", "המשיב" ו"המשיבה", בהתאמה) לבין החברה האמריקאית (להלן: "הסכמי ההשקעה") תנית שיפוט המעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט של מדינת ניו-יורק, ארה"ב, וכי החוק שצריך לחול על הוראות הסכמי ההשקעה, הינו חוק מדינת נוודה, ארה"ב. לפיכך, בית המשפט בישראל אינו מוסמך לדון בתובענה ויש לסלקה על הסף. המשיבים - הם התובעים בהליך העיקרי, עומדים על טענתם, כי לבית משפט זה נתונה סמכות להידרש לתובענה, באשר כלל המגעים שקדמו להשקעותיהם נשוא ההליך התקיימו בארץ והיות ולטענתם תניית השיפוט אשר בהסכמי ההשקעה אינה חלה על ההליך דנן. האם תניית השיפוט מעניקה סמכות ייחודית לבתי המשפט בניו יורק ? כידוע, תניית שיפוט הסכמית יכול שתהא מקבילה ויכול שתהא ייחודית. תניית שיפוט ייחודית מעניקה סמכות בלעדית לבית-משפט מסוים, ואילו תניית שיפוט מקבילה מקנה סמכות לבית-משפט מסוים, אך אינה שוללת את האפשרות שסכסוך יתברר בבתי-משפט אחרים (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd. פ"ד נח(2) 465, 475; ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פ"ד יט(2) 159, 165). הלכה היא, כי מהותה של תניית השיפוט, אם ייחודית היא או מקבילה, נבחנת על פי לשונה של ההוראה. בעניין זה התגבשו בפסיקה שני כללים: ראשית, תניית שיפוט תתפרש כתנייה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים. שנית, במקרה של ספק, יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה (ע"א 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' Sulzer Brothers Ltd. ואח' תק-על 2001(1), 249, 251). בענייננו, נסמכת טענת המבקש לקיומה של תניית שיפוט ייחודית, על המילה irrevocably (משמע: בלתי הדיר), המופיעה בסע' 10 להסכמי ההתקשרות בין הצדדים והמתייחסת לסמכותם של בתי המשפט של מדינת ניו-יורק, ארה"ב (ההדגשות הוספו): "This Subscription Agreement is governed by the laws of the state of Nevada. The subscriber, in its personal or corporate capacity and, if applicable, on bealf of each beneficial purchaser for whom it is acting, irrevocably consents to the jurisdiction of the courts of the state of New York to resolve any disputes arising hereunder". מלשון סעיף זה בהסכמי ההתקשרות עולה, כי הצדדים הסכימו, כי בתי המשפט של מדינת ניו-יורק יהיו מוסמכים, באופן בלתי הדיר, לדון בתובענות שיוגשו על ידי מי מהצדדים, ככל שמדובר בסוגיות ומחלוקות הנובעות מההסכמים שנחתמו ביניהם. ואולם, האם תנית שיפוט זו, בלשונה הנ"ל, אכן מקנה סמכות ייחודית לבתי המשפט בניו-יורק, כפי שטוען המבקש, או שמא לבתי המשפט בניו יורק הוקנתה אמנם בתניה זו סמכות בלתי הדירה לדון בתובענות הקשורות בהסכמי ההשקעה, אך אין מדובר בסמכות יחודית אלא בסמכות מקבילה, אשר אין בה כדי למנוע מידי מי מהצדדים להגיש תביעה כאמור, גם בבית המשפט בישראל ? לטעמי, נוסח התניה, אינו שולל במפורש ובאופן חד משמעי את סמכות השיפוט של בתי-משפט בישראל, ומשכך אין מדובר בתנית שיפוט ייחודית, כי אם מקבילה. אכן, התניה, כפי שהיא מנוסחת בהסכמי ההשקעה, מעניקה, באופן בלתי הדיר, סמכות שיפוט לבתי-משפט במדינת ניו-יורק, ולפיכך, ככל שתוגש תובענה על ידי מי מהצדדים בעניין כלשהו, הנוגע להסכמי ההתקשרות ביניהם, לא תהא למי מהצדדים אפשרות לטעון, כי בתי המשפט של ניו-יורק נטולי סמכות לדון בתובענה. אולם אין בכך כדי לשלול או לסייג את סמכותו של כל בית משפט אחר, אשר בנסיבות העניין יכול להיות מוסמך לדון בתובענה. בעניין זה אפנה למקרה אחר בו התקבלה הטענה בדבר סמכות שיפוט ייחודית לגבי תניה בה נזכר הביטוי irrevocably, אולם שם, בנוסף למילה irrevocably, המופיעה בסעיף הרלוונטי בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, צויין במפורש ביטוי בלעדיות (exclusively): all claims in respect to such action or proceeding may be heard and determined exclusively in any federal court sitting in the City of New York ... “. (תא (י-ם) 3279/01 ד"ר ריכטר יעקב נ' Boston Scientific Corporation, סע' 11-8 בהחלטת כב' השופט י' עדיאל, ההדגשות אינן במקור). על פי לשון תניית השיפוט במקרה שלפני, ולהבדיל מהמקרה הנ"ל, הצדדים לא שללו, לא במפורש ולא במשתמע, את סמכות השיפוט של בתי-משפט אחרים, בעת שהסכימו להעניק סמכות בלתי הדירה לבתי המשפט של ניו-יורק. מכאן, שתניית השיפוט בהסכמי ההשקעה אינה תניית שיפוט ייחודית ואין בה כדי לשלול סמכותו של בית משפט בישראל. טענת פורום לא נאות המבקש טען, בנוסף, כי מעבר לתניית השיפוט אשר בהסכמי ההשקעה, הרי שאף הפורום הטבעי והראוי לבירור הסכסוך בין הצדדים הינו בית המשפט המוסמך במדינת ניו-יורק. זאת, שכן החברה בה הושקעו כספי התובעים הינה חברה אמריקאית, הנסחרת בבורסה בניו-יורק. לטענתו, נמנעו המשיבים, בחוסר תום לב, מלצרף את החברה האמריקאית לתביעתם, כל זאת על מנת שהצדדים לתביעה יהיו כולם אזרחי ישראל, ומשכך, יתאפשר להם לנהל, מטעמי נוחות, את התובענה בישראל. אין בידי לקבל טענה זאת. תכליתה של דוקטרינת הפורום הלא נאות, היא למנוע מהנתבע ומבית-המשפט, הליכים שאינם יעילים באופן בולט עקב ניהול התביעה בפורום המקומי. ואולם, בתי המשפט בישראל, לא ייטו להיענות בקלות לטענת פורום לא נאות. זאת משני טעמים: ראשית, הכלל הוא, כי משקנתה ערכאה בארץ סמכות שיפוט עליה להפעיל סמכותה וסטייה מכלל זה לא תיעשה כדבר שבשגרה. שנית, נוכח ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניות, יינתן פחות משקל לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת. הלכה היא, כי נקודת המוצא הינה, כי לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה (רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת פ"ד מח(3) 265). בבחינת נאותות הפורום אליו הוגשה התובענה, יש ליישם את מבחן מירב הזיקות הרלוונטיות למקרה הנדון ורק אם האיזון נוטה בבירור לטובת הפורום הזר, תתקבל טענת הפורום הבלתי נאות. נטל השכנוע באשר לנטיית מאזן זה לטובת הפורום הזר, מוטל על הטוען לכך (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co. פ"ד נב(1) 109; ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת חשמל מזרח ירושלים בע"מ פ"ד מח(1) 554). במקרה דנן, לא השתכנעתי, כי בית המשפט בניו-יורק הוא הפורום הטבעי והנאות לדון בתובענה, וכי בית המשפט בישראל אינו כזה, וסבורני, כי מצב הדברים הינו דווקא הפוך. אמנם, קיימים מספר היבטים הקושרים את התביעה לניו-יורק, בהיות ניירות הערך נשוא ההליך של החברה האמריקאית הנסחרת בארה"ב. ואולם סבורני, כי לא די בכך כדי לגבור על את הזיקות המשמעותיות יותר, הקושרות את התובענה הספציפית שלפני לישראל. בהקשר זה, אף טענת המבקש, כי המשיבים השמיטו במכוון את החברה האמריקאית מכתב התביעה, אין בה די להטות את כפות המאזניים לטובת בית המשפט הזר. המגעים בין המשיבים למבקש, אשר קדמו להתקשרות בהסכמי ההשקעה, נעשו בישראל, בין אזרחים ישראלים אז ועכשיו ונגעו להשקעה בחברה אשר לב פעילותה בארץ. מגעים אלו, והמצגים המטעים המיוחסים למבקש בהקשר להם עומדים בלב התביעה שלפני, העדויות הצפויות להישמע הינן של אזרחים ישראלים בהתייחס לאירועים שאירעו בישראל ומן הסתם אף חלק ניכר מהראיות האחרות אשר צפויות להיות מוגשות בהליך זה מצויות בישראל. במצב דברים זה, אין לומר, כי יהא זה נוח או טבעי יותר לנהל את ההליך בארה"ב, אלא דווקא, כי הטרחת כלל העדים, הן המבקש והן המשיבים, לארה"ב לשם מסירת עדות בהליך זה, היא זו שנגועה בחוסר טבעיות ונוחות. לפיכך, נדחית אף טענה זו של המבקש. בשולי החלטה זו אציין, כי אף מקום לסילוק התביעה על הסף ביחס למשיבה, בהעדר יריבות. אין חולק, כי המשיבה השקיעה אף היא מכספה בניירות הערך של החברה, ולטענתה, הסתמכה בקבלת החלטת ההשקעה על מצגי המבקש, אשר הועברו לה באמצעות אחיה, המשיב. העובדה כי בין המבקש למשיבה לא התקיים דין ודברים ישיר קודם להשקעה הנדונה, אין בה כדי להצדיק סילוק על הסף בהעדר עילה ויריבות בין בעלי דין אלו וטענות המבקש בעניין זה בגדר בקשתו, ראויות להתברר כטענות הגנה אפשריות, אך אין בהן כדי לשלול קיומה של יריבות מול המשיבה, יריבות אשר פוטנציאלית יכולה להתקיים, כמובן, ביחס לעילות התביעה הנטענות, גם במקרה של העדר קשר ישיר בין צדדים אלו. לסיכום, משנקבע, כי תניית השיפוט בהסכמי ההתקשרות בין הצדדים, אינה תניית שיפוט ייחודית וכי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתובענה העיקרית, הרי שהבקשה לסילוק התובענה על הסף, נדחית. כן נדחית הבקשה לסילוק תביעתה של המשיבה בהעדר יריבות. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בגין הבקשה בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו עד לדיון הבא בתיק.תניות בחוזהחוזהתניית שיפוטארצות הברית (ארה"ב)