קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תניית שיפוט מקומית: החלטה זו עניינה בשאלת סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעה הנדונה.  רקע וטענות הצדדים התביעה הנדונה הוגשה בסדר דין מקוצר על ידי התובע (להלן: "המשיב") נגד הנתבע (להלן: "המבקש") המתגורר באופקים וכן נתבעת נוספת המתגוררת בבאר שבע, בגין חוב כספי למשיב. המבקש הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל חסר סמכות מקומית וכן בקשת רשות להתגונן ובקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. לטענת המבקש לא חתם על הסכם ההלוואה והערבות אשר צורפו לכתב התביעה ולא נתן הסמכתו להתניית מקום שיפוט. לטענת המבקש תניית השיפוט המופיעה בהסכם היא תנאי מקפח בהתאם לסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים (להלן: "חוק החוזים האחידים" או "החוק"), ועל כן דין תנאי זה להתבטל. סעיף מקום השיפוט הקבוע בהסכם מנוסח כדלקמן: "מקום השיפוט בכל הליך שיוגש על ידי הבנק יהיה כפי שנקבע בדין ו/או במקום חתימת ההסכם זה על ידי הבנק ו/או במקום חתימת הסכם זה על ידי הבנק ו/או במקום בו נמצא הנכס ו/או במקום בו נמצא סניף בנק אשר בו לפי הנהלים של הבנק מתנהל תיק ההלוואה מפעם לפעם ו/או בבתי המשפט של ירושלים. מקום השיפוט בכל תביעה נגד הבנק יהיה בבתי המשפט של ירושלים בלבד". לטענת המבקש הוא מתגורר באופקים סמוך לבאר שבע, חתימת ההסכם על ידי הבנק כפי שמופיע בהסכם שהוצג על ידי הבנק נעשה בבאר שבע, וכן המקום בו נמצא הנכס ומקום בו נמצא סניף הבנק אשר בו מתנהל תיק ההלוואה נמצאים בעיר באר שבע. על כן יש להורות על דחיית התביעה או לחילופין על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך בבאר שבע. המשיב הגיש תגובתו וטען כי ככל שתתקבל טענת המבקש לעניין הסמכות המקומית הרי שיש להעביר התביעה ולא להורות על דחייתה. לגופו של עניין טען המשיב כי על פי סעיף 21 להסכם ההלוואה, נספח א' לכתב התביעה, הוסכם כי סמכות השיפוט בכל הליך שיוגש על ידי הבנק תיקבע בין היתר : "במקום בו נמצא סניף הבנק אשר בו לפי הנהלים של הבנק מתנהל תיק ההלוואה מפעם לפעם....". לטענת המשיב משנת 2004 מתנהל תיק ההלוואות מושא כתב התביעה בסניף המשיב ברחוב החשמונאים בתל אביב. עוד טען המשיב כי בשלב זה של הדיון ולעניין בחינת הסמכות המקומית אין מקום לקבל את טענת המבקש כי לא הוא חתום על ההסכם. עוד טען המשיב כי כל עוד לא נדונה הטענה בבית המשפט לחוזים אחידים והוכרעה הטענה לעניין תנית שיפוט בהסכם ספציפי של התובע עם לקוחותיו, דין טענת המבקש כי המדובר בתנאי מקפח להדחות. לעניין זה הפנה המשיבה לפסק הדין של בית המשפט לחוזים אחידים שם אושרה תניית שיפוט דומה לתניית השיפוט במקרה הנדון (ע"ש (חוזים אחידים) 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי, ). דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים וכן בתשובת המבקש לתגובת המשיב אני קובעת כי דין הבקשה להעברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית להתקבל. ראשית אציין כי אני מקבלת את טענת המשיב כי אין מקום בשלב זה של הדיון להתייחס לטענות המבקש כי לא חתם על ההסכם וכתב הערבות ובחינת הסמכות המקומית נעשית בהתאם לנטען בכתב התביעה. הסעיפים הרלוונטיים לעניינו הם תקנות 3 ו-5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), וסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים. תקנה 3 לתקנות סדר הדין קובעת כי מקום השיפוט של תביעה שאיננה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. תקנה 3 (א1) קובעת, כי על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט. תקנה 5 לתקנות סדר הדין המתייחסת להסכם שיפוט קובעת כדלקמן: "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4". סעיף 3 לחוק החוזים האחידים תשמ"ג -1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), קובע באופן כללי כך: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, שהוא סעיף החזקות, קובע בסעיף קטן 9, את החזקה הבאה כתנאי מקפח בחוזה אחיד : "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים תוקן בשנת 2004. במסגרתו הוחלף נוסחו של סעיף 4(9) לחוק זה. הנוסח הקודם של סעיף 4(9) קבע כי חזקת הקיפוח תחול מקום בו מדובר ב"תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". סעיף זה פורש בפסיקה כקובע את מבחן ההרתעה, לפיו אין די בפגיעה בנוחות, שהיא בבחינת שיקול משני לפסילת תנית שיפוט, אלא יש לבחון האם מתקיימת פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית [לעניין זה ראו פסק הדין רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ז נ"ז (4) 473 (2003), (להלן: "פסק דין מפעל הפיס")]. לאחר תיקונו, קובע סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים חזקת קיפוח לגבי כל "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". בית המשפט העליון התייחס לשינוי של סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בפסק הדין בעניין בנק לאומי [ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם במאגרים המשפטיים, , מיום 18.02.10, להלן: "פסק דין בנק לאומי")] ובפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות נ' מאיר ברפי (פורסם במאגרים המשפטיים, , מיום 07.04.2010, להלן: "פסק דין מאיר חברה למכוניות"). בפסק הדין מאיר חברה למכוניות הפנה בית המשפט העליון לפסק דין בעניין בנק לאומי וקבע כי בבחינת תנית השיפוט יש להפריד בין שני שלבים. בשלב הראשון יש לבחון האם תנית השיפוט נופלת בגדרי סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים שאז חזקה שהיא מקפחת. אם קמה חזקה דנן, יש לבחון בשלב השני האם הצליח הספק לסתור אותה בנסיבות העניין. בפסק הדין ציין בית המשפט כי "הגיונה וטעמה" של הלכת מפעל הפיס עדיין רלוונטיים גם לאחר התיקון, וכי בשלב השני, בו בוחן בית המשפט אם נסתרה חזקת הקיפוח, ייקח בחשבון את שיקול ההרתעה מפני מימוש הזכות. כאשר נטל ההוכחה להראות כי התניה אינה מקפחת מוטל על כתפי הספק. במקרה הנדון תנית השיפוט בהסכם עם המשיב מתנה על ההוראות בדבר סמכות מקומית הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין וקובעת כי למשיב בלבד הזכות לבחור היכן תוגש התביעה נגד המבקש, וככל שהמבקש יבחר להגיש תביעה יוכל לעשות זאת רק בבתי המשפט בירושלים. על כן תניה זאת נופלת לגדרו של סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים ומהווה "תנאי מקפח". אציין כי אין בפסק הדין אליו הפנה המשיב בעניין ע"ש 195/97 כדי לסייע לו במקרה הנדון, שכן פסק הדין דן בסעיף 4(9) בנוסחו הקודם, אשר אינו רלוונטי עוד לדיון בעניינו. באשר לשלב השני, ולאחר שקבעתי כי חלה החזקה האמורה, על המשיב מוטל הנטל לסתור אותה ולהראות כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין. לעניין זה ציין בית המשפט בפסק דין מאיר חברה למכוניות, כי בשלב בו בוחן בית המשפט האם נסתרה חזקת הקיפוח ביחס לתנית השיפוט ספציפית יבדוק האם הצליח הספק להראות כי אין בתנית השיפוט כדי להרתיע את הלקוח מעמידה על זכויות המשפטיות. במקרה הנדון המשיב לא טען כלל לעניין זה ולא הצליח להוכיח לבית המשפט כי קיום הדיון בבית משפט השלום בתל אביב לא יפגע בזכויותיו של המבקש. המשיב לא הוכיח לבית המשפט מדוע יש להעדיף לקיים את הדיונים בתיק זה בבית משפט השלום בתל אביב עת המשיב והנתבעת הנוספת מתגוררים באזור הדרום (באר שבע ואופקים). לאור האמור, הרי שהמשיב לא הצליח להפריך את חזקת הקיפוח העומדת לחובתו. באשר לבקשת דחיית התביעה הרי שאני מקבלת את בקשת המשיב כי בנסיבות העניין אין מקום להורות על דחיית התביעה ויש לקבל החלופה של העברת הדיון לבית המשפט המוסמך. סוף דבר הבקשה מתקבלת והתיק מועבר לבית משפט השלום בבאר שבע. המשיב ישלם הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪. תניות בחוזהחוזהתניית שיפוט