תשלום היטלי פיתוח

כלל יסוד הוא בחיוב תשלומי היטלי פיתוח כי ההיטל יושת על בעל הנכס. ר' לעניין זה עופר שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות מקומיות, כרך א, 77-78, מהדורה שניה, 2005) (להלן: "שפיר"): "ההיגיון העומד ביסודו של עיקרון זה הנו כי מערכת התשתית המותקנת על ידי הרשות המקומית מיועדת להשביח את הנכס, לשרתו ולהגדיל את אפשרויות הניצול וההנאה ממנו - כל זאת לטווח ארוך ולשנים רבות. לפיכך, הנהנה והמוטב הדומיננטי מהתקנתה של מערכת התשתית הוא בעל הזכויות בנכס, ועל כן הוא שאמור לשאת בעלות מימונה...בכך נבדל החיוב באגרות ובהיטלי פיתוח מחיובים ומתשלומי חובה תקופתיים כגון ארנונה כללית, אגרת ביוב...המיועדים לתחזוקתן השוטפת של מערכות מוניציפליות...". פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות") מגדירה את המונח "בעל" (קרי - "בעל נכס") בהגדרה רחבת היקף, וכך לשונה: "בעל - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוחו או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים". וכך מסביר שפיר הגדרה זו (עמ' 79): "הגדרה זו, כעולה מתוכנה, היא רחבה ביותר, ולמעשה היא כוללת במסגרת המונח "בעל" את מרבית בעלי הזכויות הקנייניות או האובליגטוריות בנכסי מקרקעין. בכך הפקודה מרחיבה את תחולת המונח "בעל" הרבה מעבר למשמעותו הרגילה של המונח לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 ולפי דיני הקניין המקובלים... אגרות והיטלי פיתוח