אי החתמת כרטיס נוכחות רקע כללי 1. עניינה של התביעה שבפנינו הינה לביטול החלטת ועדת הפיטורים של המועצה המקומית ג'דידה-מכר (להלן גם: "המועצה") מיום 28.8.09 בדבר סיום עבודתו של התובע, ולמתן צו המורה על החזרת התובע לעבודתו במועצה בתפקיד מנהל הספריה הציבורית. 2. במקביל להגשת תביעתו, פנה התובע לבית הדין ביום 3.9.09 בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו. בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 20.10.09. בר"ע שהוגשה על ההחלטה לבית הדיו הארצי נדחתה אף היא ביום 3.12.09 (בר"ע 587/09). 3. בהחלטה מיום 20.10.09 המהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה (להלן: "ההחלטה"), פרטנו את הרקע לעתירותיו של התובע, כדלקמן: 4. המבקש, ספרן וארכיונאי מורשה, עובד במועצה המשיבה מאז שנת 1994 בתפקיד מנהל הספריה הציבורית. בחודש 5/09 זומן המבקש לשימוע בפני ועדת הפיטורים, כאשר במכתב ההזמנה לשימוע נרשם:   "ביום 4/5/09 נשלחה לנו ע"י ראש המועצה דרישה מנומקת לשקול קבלת החלטה של פיטוריך מעבודתך כאשר באותו מכתב נכללו מספר נימוקים כאמור, להלן:         במכתב צויין כי הינך משמש בתפקיד מנהל הספריה בישוב, אך כידוע לך אין בתקופה כל פעילות בספריה זו, וזאת החל משנת 2004, ולמרות שכל עובדי הספריה הועברו לתפקידים אחרים אתה נשארת בתפקידך הקודם כמנהל הספריה. בספריה זו אין כל פעילות ולמעשה אינך מתייצב לעבודה במועצה וממשיך לקבל שכר מהמועצה.         כאמור, ומזה תקופה ארוכה אינך מתייצב לעבודה ואין לגביך כרטיס נוכחות, וכן לא נהגת להגיש כל דו"ח בגין הפעילות בספריה כשזו פעלה הלכה למעשה או דוחות לגבי התכולה והרישום, חרף שנדרשת לכך יותר מפעם.         לאור כל האמור הננו שוקלים להחליט על פיטוריך מעבודתך, אך בטרם נגבש החלטתנו בעניין זה הננו מבקשים לזמנך בפנינו לצורכי השמעת טיעוניך כנגד הכוונה לפטרך, כאמור…". המבקש פנה וביקש מהמועצה לקבל לידיו מסמכים שונים טרם ישיבת השימוע ובכללם, צילום הדוחות הכספיים לאחזקת הספריה לשנים 2004-2008 ואשר הוגשו למחלקת הספריות במשרד התרבות, אישורים על התקציב השנתי שקיבלה המועצה מהמחלקה לספריות בשנים לעיל וגובה התקציב שנתקבל בפועל, מכתבי ההעברה של עובדי הספריה האחרים שהועברו לעבוד במועצה, מכתב ראש המועצה מיום 4.5.09 המוזכר במכתב, והעתק מהדרישות שבסע' 2 לזימון. עוד ביקש המבקש זכות לעיין בתיקו האישי במועצה. 6.         ביום 26.5.09 התקיימה ישיבת שימוע בפני ועדת הפיטורים בה השתתפו גזבר המועצה , מזכיר המועצה והיועץ המשפטי שלה. במסגרת הישיבה טען ב"כ המבקש טענות מקדמיות באשר לסמכות הועדה, הרכבה, וזכותו של המבקש לעיין במסמכים שנתבקשו על ידו טרם קיום השימוע. טענות אלה נדחו ע"י הועדה, וזו החליטה על המשך קיום השימוע בכתב.   7. ביום 2.6.09 העלה ב"כ המבקש על הכתב את טענותיו לועדת השימוע, וביום 17.6.09 ניתנה החלטת ביניים של הועדה אשר שבה ודחתה טענותיו המקדמיות של העובד וקבעה:   "9.       לאחר בדיקת טענות העובד לעניין הפעילות בספריה מתברר כי הספריה עליה ממונה העובד איננה פועלת מזה תקופה ניכרת, העובד לא מתייצב בספריה ואינו מחתים כרטיס נוכחות ובהעדר צורך ומקום עבודה בספריה יש מקום לשקול פיטורי העובד או ניודו אם הדבר יתאפשר. מצב בלתי תקין וחמור זה לפיו העובד אינו מבצע כל עבודה ומקבל שכר מקופת הרשות יש לדעת הועדה להפסיק ומייד. 10.       סע' 30 לטענותיו של העובד, הוא מאשר בעצם כי אין בספריה כל פעילות וכי הוא מוכן להתנייד למקומות עבודה אחרים ברשות כגון בארכיון או כמנהל מחלקת תרבות. 11.       הועדה מחליטה בשלב זה לקיים הליך בירור מול הנהלת המועצה ובהתייעצות עם ועד העובדים ואף עם העובד במידת הצורך, בכדי לבדוק אם קיימת אפשרות לנייד העובד למקום עבודה אחר, ואם דבר זה אפשרי על פי מצב הרשות, תקציבה ומצבת העובדים ברשות. 12.       לאור האמור עד לבדיקת העניין מחליטה הועדה לדחות את המשך הדיון לצורכי קבלת החלטתה הסופית במועד אחר שיקבע על ידה. 13.       יצויין כי חברי הועדה מר גמאל כיאל - גזבר הרשות הודיע בפתח הדיון, כי אין הוא יכול לנקוט עמדה בעניין לאור יחסי קרבה וידידות בינו לבין העובד ולכן מטעם זה החלטה זו נתקבלה ברוב החברים שנכחו בישיבה, מר גטאס הלון מזכיר המועצה, ועו"ד הואש - יועץ המשפטי של המועצה". 8. ביום 28.8.09 החליטה ועדת הפיטורים על פיטורי המבקש, תוך שציינה בהחלטתה: "בנסיבות העניין ולאור הנימוקים שצויינו על ידנו בהחלטת הביניים ולאחר שהוכח בפנינו כי הספריה עליה ממונה העובד אינה פועלת מזו תקופה ניכרת וכי העובד אינו מתייצב בספריה ואינו מחתים כרטיס נוכחות ובהעדר כל צורך למקום עבודה בספריה, ומפני שאפשרות ניוד העובד למקום עבודה אחר נבדקה ע"י הנהלת המועצה ולא נמצא מקום עבודה מתאים ומתוקצב כדין להעברת העובד אליו ולאור עמדת נציגות העובדים ולאחר קיום שימוע לעובד שוכנענו כי יש לפטר העובד מעבודתו במועצה וכך אנו מחליטים….".   ביום 31.8.09, בהמשך להחלטת ועדת הפיטורים, הוציא ראש המועצה לתובע מכתב פיטורים. 9. לא היתה מחלוקת, כי במתנ"ס החדש שנבנה במועצה, ואשר בנייתו הסתיימה, מתוכננת להיפתח הספרייה הציבורית. יחד עם זאת, טרם הוחל בהפעלת המתנ"ס והספריה והמועצה חזרה והצהירה בפנינו כי משיוחלט על הפעלת הספרייה תפעל היא בהתאם להוראות חוקת העבודה והנחיות משרד הפנים באשר להשבת המבקשת לעבודתו מכוח זכות קדימה. 10. מטעם התובע העידו בפנינו התובע עצמו ומר עפיף כיאל - ראש המועצה הקודם. מטעם הנתבעת העידו בפנינו מר מוחמד שאמי, ראש המועצה, מר עומר דיראוי מבקר הפנים ומר גטאס מזכיר המועצה. 11. הצדדים חזרו בעיקרו של דבר על טענותיהם שהועלו בפנינו במסגרת ההליך הזמני ואשר פורטו בסעיפים 25-8 להחלטה. בהכרעתנו להלן נתייחס לטענות התובע, אחת לאחת, על פי סדרן בסיכומי התובע. הכרעה 12. מהראיות שבאו בפנינו, ובכלל זה דו"ח ביקורת הספריה הציבורית עולה, כי עד שנת 2003 פעלה הספריה במבנה משלה. בסוף שנת 2003, בעקבות בחירות שהתקיימו במועצה, הועברו משרדי המועצה לבנין הספריה. מרביתם של הספרים נארזו, וארוזים עד היום, בקרטונים שאוחסנו במקלט בית הספר אלביירוני. ספרים נוספים שנתקבלו לאחר מועד זה, אוחסנו בחדר בביה"ס ששימש כספריה ולצידו שכן משרד התובע. ב-9/07 הועבר החדר לשימוש ביה"ס, אשר עושה בו שימוש ככיתת לימוד, הספרניות עובדות הספריה הועברו לתפקידים בבתי ספר אחרים, והספרים שהיו בחדר אוחסנו על גבי מדפים פתוחים בפרוזדור בביה"ס. 13. התובע אישר בעדותו כי הספרים שהיו מונחים בערימות על גבי המדפים בפרוזדור (ואשר מופיעים בתמונות שהוצגו בפנינו) אלו ספרים שהיו מונחים שם "כדי להכין אותם לספריה, זו לא הספריה" (עמ' 17 לפרוטוקול). עוד אישר התובע בעדותו, כי ספריות ציבוריות פועלות בשעות אחר הצהרים, אולם בתי הספר ובהם הספריות הבית ספריות סגורים אחר הצהרים. 14. מהראיות שבפנינו שוכנענו כי בפועל, החל מ-9/07, חדלה כליל הספריה הציבורית מלתפקד ולהתקיים. מסקנתנו זו נתמכת בדו"ח המועצה לשנת 2008 ממנו עולה, כי פרט להוצאות השכר לא היו כל הוצאות בגין הספריה. התובע לא המציא כל ראיה בדבר רכישת ספרים חדשים או פעילות אחרת כלשהי בנוגע לעבודתו בספריה. טענתו כי נסע לכנסים ולא דיווח על כך או על ההוצאות הכרוכות בכך לא הוכחה ואינה אמינה בעינינו (עמ' 12 לפרוטוקול). התובע לא חתם על כרטיס נוכחות וטען בפנינו כי שעון הנוכחות היה מקולקל במשך כל התקופה, וכך גם הטלפון בחדר הספריה. גם טענות אלו אינן מהימנות עלינו. (עמ' 11 לפרוטוקול). 15. טענת התובע, כי הספרייה פעלה וכי היה רישום של השאלת ספרים לתושבים ולתלמידים אף היא אינה מהימנה עלינו. התובע לא הביא כל ראיה בעניין מהותי זה, כדוגמת כרטיס השאלה לספר, בטענה כי "לא חשב שזה חשוב" (עמ' 16 לפרוטוקול) ואף לא הביא כל עד לתמיכה בטענתו כי הספריה פעלה. בטיעוניו במסגרת השימוע פרט התובע את פעולותיו בספריה במשכנה הזמני, ובפרוט זה לא ציין התובע כי מתנהלת השאלת ספרים בספריה. 16. מסקנתנו הינה על כן, כי בפועל לא הייתה כל פעילות של ממש בספריה הציבורית מ- 9/07 ואילך, לא הושאלו ספרים, לא נרכשו ספרים חדשים ואין כל הוכחה ממשית על נוכחותו של התובע בעבודה ותוכן פעילותו, שאף לשיטתו הצטמצמה לשעות הבוקר בלבד - שעות פעילות בית הספר. על רקע זה התבקש מבקר המועצה להכין דו"ח בדבר מצב הספריה הציבורית ובעקבותיו החל הליך פיטוריו של התובע. האם ניתנה הסכמת הועד לפיטורי התובע 17. לטענת התובע, לא ניתנה הסכמת הועד לפיטוריו כנדרש בסעיף 70 לחוקת העבודה לעובדי המועצות המקומיות. לטענתו, התנגדות הועד הובעה מפורשות בישיבת השימוע שנערכה לו, ואין כל מסמך אחר המעיד על כך כי הועד שינה מעמדתו והביע הסכמה לפיטוריו. באשר למכתב הועד מיום 12.8.09 טוען התובע, כי מסמך זה אינו אמיתי וכי על הנתבעת היה להוכיח אמיתותו ומכל מקום, אין במכתב זה הסכמה לפיטוריו אלא הודעה כי הועד אינו מייצג את התובע הואיל ולקח עו"ד פרטי. לשיטתו אם כן, ובהעדר הסכמה מצד הועד להליך פיטוריו, דין ההליך להתבטל. 18. התובע מאריך בסיכומיו בצורך בהסכמת הועד לפיטורים ומפנה לפסה"ד בעניין אסתר תריף נ. עירית יהוד - מונסון (ע"ע 45912-08-10), ואולם, הצורך בהסכמת ועד העובדים לפיטורים בהתאם להוראת סע' 70 לחוקה אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים אלא, שלטענת המועצה, הועד היה שותף לכל אורך התהליך והסכים לפיטורי התובע. 19. לטענת המועצה, התובע נוקט בחוסר תום לב לאחר שזנח טענה זו למעשה, לא התנגד להגשת המכתב לגביו טוען הוא טענת זיוף, לא זימן איש מאנשי הועד למתן עדות ואולם שב ומעלה את הטענה במסגרת סיכומיו. טוענת המועצה, כי עניין תריף אינו נוגע לענייננו שכן, שם, המחלוקת היתה בשאלת תוקף מכתב הפיטורים שהוצא לעובדת בתקופת ניהול בוררות לעניין הפיטורים בהתאם לסעיף 70 לחוקה. 20. מהראיות שבפנינו עולה, כי הועד היה מיודע ומכותב בכל הפניות בנוגע לכוונת המועצה לפטר את התובע עובר לישיבת השימוע, במהלכה ולאחריה, עד לקבלת החלטה. דווקא התובע היה זה שלא שיתף את הועד בהליך, כאשר את טיעוניו בכתב לא מצאנו כי שלח לוועד העובדים. בישיבת השימוע נכח נציג ועד העובדים אשר טען, כי כוועד עובדים הם מתנגדים להפסקת עבודתו של העובד ומציעים העברתו לתפקיד אחר מתאים. ויושם אל לב, הועד לא טען להמשך העסקת התובע בספריה. החלטות ועדת הפיטורים נשלחו ע"י המועצה לוועד העובדים, וכעולה מההחלטה מיום 28.8.09 נעשתה פנייה לוועד בעניין אפשרות ניוד התובע לתפקיד אחר. הועד הודיע כי נציגות העובדים אינה מתכוונת להתערב בהליך. תימוכין לכך נמצאים במכתב הועד מיום 12.8.09. גם בעקבות החלטת ועדת הפיטורים לא הביע הועד כל התנגדות לפיטורי התובע ולא דרש קיומה של ועדה פריטטית בהתאם להוראות סע' 70 לחוקה, משמע, כי הסכים למהלך. התובע לא התנגד להגשת מכתב הועד ולא תמך ולו בראשית ראיה את טענתו, כי מכתב הועד אינו אותנטי. בעניין זה, נטל ההוכחה היה עליו. מהתנהלות הועד ניתן ללמוד על הסכמתו לפיטורי התובע. לנוכח כל האמור, אין לקבל טענת התובע, כי פיטוריו נעשו ללא הסכמת הועד ובניגוד להוראות חוקת העבודה ומשכך יש להורות על בטלותם. 21. אין לנו אלא לחזור על מסקנתנו בעניין זה בהליך הזמני ולפיה: "עוד לא מצאנו לכאורה פגם בהתנהלות הועדה ובחובת ההיוועצות המוטלת עליה בנסיבות העניין עם הועד. הוכח בפנינו לאורה כי הועד נכח בישיבת השימוע, החלטת הביניים של הועדה הועברה אליו, המשיבה נועצה בו ביום 11.8.09, וזה לא הביע בסופו של יום, התנגדות לפיטורים. ככל שלמבקש טענות כנגד התנהלות הועדה בעניינו, הרי שאלו אינן כלולות בעתירה שבפנינו. " האם פעלה ועדת הפיטורים בחוסר סמכות 22. לטענת התובע, הועדה דנה בטענות שהן מתחום המשמעת, שאינן בסמכותה, ורק בעקבות העלאת הטענה על ידי התובע ניסתה "לשפר עמדות" בהחלטת הביניים וטענה כי הסיבה לבקשת פיטורי התובע היא סגירת הספריה. 23. בענין זה חוזרים אנו וקובעים את שקבענו בהחלטה הזמנית, כי: "איננו מקבלים טענת המבקש כי הועדה דנה בפיטוריו על רקע היבטים משמעתיים ולפיכך חרגה מסמכותה. כבר במכתב הזימון לשימוע נכתב למבקש כי אין כל פעילות בספריה, העובדים האחרים הועברו לתפקידים אחרים בעוד שהמבקש נשאר בתפקידו כמנהל ספריה באין פעילות בספריה ולמעשה אינו מתייצב לעבודה וממשיך לקבל שכר. הנכון, כי במסגרת השימוע הועלו גם טענות המתאימות להליך משמעתי (אי החתמת כרטיס נוכחות ואי הגשת דוחות), אולם לא אלה הוו את עיקר ההליך שהיה נעוץ בהעדר פעילות בספריה וביטול הצורך בתפקיד מנהל הספריה. הועדה התייחסה לטענות המבקש בעניין הסמכות וקבעה כי: עסקינן בפיטורין עקב העדר פעילות בספריה בה עבד העובד ואי התייצבות העובד לעבודתו. הספריה הפסיקה את פעילותה ועקב חיסול מקום עבודתו של העובד נדרש לשקול פיטוריו. למעשה ברור לכל כי הספריה סגורה מזה תקופה ארוכה, העובד לא מתייצב לעבודה כלל והוא מקבל שכר ללא עבודה, וזהו מצב אבסורדי שמחייב פיטורין או לפחות ניוד". נושא הניוד אכן נבדק, ובדיונה המסכם קבעה הועדה כי לאחר שהוכח בפניה כי הספריה אינה עובדת מזה תקופה ניכרת ובהעדר צורך ומקום עבודה בספריה ומפני שאפשרות הניוד נבדקה ולא נמצא מקום מתאים ומתוקצב כדין להעברת העובד, יש לפטר העובד מעבודתו. הנה כי כן, הועדה לא התייחסה לעילת הפיטורים בהיבט משמעתי אלא כסגירת מקום העבודה, בחנה את אפשרות ניוד המבקש ובלית ברירה, משלא נמצא מקום עבודה חלופי, החליטה על הפיטורים." האם נפל פגם בהרכב הועדה 24. התובע חוזר בו למעשה בסיכומיו מן הטענה, כי נפל פגם בהרכב הועדה משזו נתנה החלטתה בהרכב של 2 מחברי הועדה בלבד (לאחר שהגזבר פסל עצמו מלדון בעניינו של התובע עקב קשריו עמו). למעלה מן הצורך נציין, כי הועדה ישבה בהרכב כנדרש על פי חוק, והימנעותו של הגזבר על רקע קשריו עם התובע אינו פוסל החלטת הועדה שניתנה ממילא על דעת 2 חברי הועדה האחרים. 25. התובע מלין על כן שהיועמ"ש של המועצה, עו"ד הואש, שימש כחבר בועדה, שכן לטענתו, קיים חשש ממשי למשוא פנים ומניעים זרים בעמדתו של הלה כנגד התובע. לטענתו, עוד בפתח דיוני הועדה הועלתה הטענה כנגד עו"ד הואש בהתבסס על פגישה שהתקיימה בנוכחות ראש המועצה, עו"ד הואש, התובע וקרובי משפחה, בה ניסו ללחוץ ולאיים על התובע להתפטר מתפקידו. עו"ד הואש לא הכחיש את המיוחס לו, ואף לא זומן להעיד בבית הדין והדבר מצביע על אמיתות טענות התובע. 26. טענות התובע באשר לאותה פגישה נדחו על ידי המועצה בתצהיר ראש המועצה ועו"ד הואש. אמנם, עו"ד הואש לא התייצב לישיבת ההוכחות אולם, כפי שהסביר ב"כ המועצה, המועצה נמצאת עמו בסכסוך ולפיכך ויתרה על עדותו. מכל מקום, ראש המועצה הכחיש טענות התובע בנוגע לאותה פגישה נטענת, ולא נחקר כלל על תצהירו בעניין זה. התובע אף לא חקר את ראש המועצה בנוגע לטענתו כי קיימת ביניהם יריבות על רקע פוליטי או אחר ועל טענתו כי לראש המועצה הייתה כוונה להתנכל לו. כמו כן לא הביא התובע לעדות לא את בן דודו ד"ר אברהים כיאל ולא את אחיו שהיו, לטענתו, נוכחים באותה פגישה, לחיזוק גרסתו, והדבר פועל לחובתו. נוסף על כך, בניגוד לגרסתו של התובע כי עו"ד הואש איים עליו כי יפוטר אם לא יתפטר מרצונו, בחקירתו הנגדית טען כי ראש המועצה הוא שאיים עליו כאמור (עמ' 13 לפרוטוקול). 27. לנוכח כל האמור, איננו מקבלים טענת התובע כי נפל פסול בישיבתו של עו"ד הואש בועדת הפיטורים או כי הועדה פעלה שלא בלב נקי ובנפש חפצה. האם הופרה זכות השימוע 28. לטענת התובע, זכות הטיעון שהוענקה לו בפני ועדת הפיטורים הייתה פגומה, משלא התאפשר לו לעיין בתיקו האישי ובמסמכים שנתבקשו על ידו עובר לשימוע. 29. באשר לתיקו האישי - המועצה הודיעה לב"כ התובע עוד טרם השימוע כי באפשרותו להגיע למועצה לעיין בתיקו האישי. לא מצאנו מניעה מהתובע מלעשות כן. בנוסף, ביקש התובע לעיין בדוחו"ת כספיים לאחזקת הספריה לשנים 2004-2008 ובמסמכים נוספים. מסמכים אלה אכן לא הועברו אליו על ידי המועצה אולם, במסגרת ההליך שבפנינו הסתבר, כי חלקם היו בידיו והאחרים, אין בהם כדי לחזק טענות התובע ולהצביע על פעילות הספרייה בתקופה האחרונה כפי שנטען על ידו. באפשרות התובע היה להעלות השגותיו לגופם של מסמכים - אף בפנינו ואולם, התובע אינו מעלה טענות בהקשר למסמכים אלא אך חוזר וטוען כי אלה לא גולו לו במסגרת השימוע. משניתנה לתובע האפשרות להשמיע טיעוניו בקשר לאותם המסמכים גם בפנינו, הרי שגם אם נפל פגם באי גילויים במסגרת השימוע, נרפא פגם זה במסגרת הדיון בפנינו, מה גם שבאפשרות התובע היה להציג ראיות נוספות המעידות על פעילות הספרייה אולם בחר משיקוליו שלא לעשות כן. 30. לנוכח האמור, אין באי גילוי המסמכים בשלב הראשון, כשלעצמו, כדי להביא לבטלות החלטת ועדת הפיטורים. משהתברר, ולו בדיעבד, כי ממילא אין מדובר במסמכים שיש בהם כדי לסייע לתובע בטענותיו, איננו סבורים כי יש ליחס למועצה בנסיבות אלו כל כוונה לפגוע בזכות הטיעון של התובע או להצביע על התנהלות חסרת תום לב והגינות המצדיקה ביטול החלטת ועדת הפיטורים. האם נגועה החלטת הועדה בחוסר תום לב, בשיקולים זרים ובחוסר סבירות ומידתיות 31. טוען התובע, כי המועצה היא אשר יצרה את המצב אליו נקלעה הספרייה הציבורית, ללא כל אשמה מצד התובע, ופעולתה לסלקו מעבודתו כעת, על לא עוול בכפו, היא חוסר צדק הזועק לשמים. 32. אופן הפעלת הספרייה הציבורית, העברתה, צמצומה או סגירתה הינם עניינים שבמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המועצה, ואין בית הדין נכנס לנעלי המועצה ושם שיקול דעתו במקום שיקולי המועצה בעניינים אלה. בהחלטה הזמנית כבר קבענו כי "אין זה מתפקידו של בית הדין לנהל ענייני המועצה במקומה, לקבוע את סדרי העדיפויות הארגוניים והתקציבים לשם הפעלת הספריה או מוסדות אחרים של המועצה". 33. הוכח בפנינו, כי המועצה החליטה על העברת הספרייה למבנה המתנ"ס החדש, וגורמים מגורמים שונים הביאו לכך כי המתנ"ס, ובכלל זה הספרייה הציבורית, טרם החלו בפעולתם במקום. אין מדובר בהחלטה שנבעה משיקולים זרים או מחוסר תום לב כלפי התובע. 34. עוד הוכח בפנינו, כי בפועל, בנסיבות שנוצרו, חדלה הספרייה הציבורית מלפעול ולתפקד, בעוד שהמועצה המשיכה בתשלום שכרו של התובע - הספרן - כמקודם. בנסיבות אלו, ועד שתפתח מחדש הספרייה הציבורית, איננו מוצאים חוסר סבירות קיצוני בהחלטת המועצה על פיטורי התובע, תוך שתישמר לו זכות הקדימה לחזור לעבודתו על פי נהלי חוקת העבודה בפיטורי צמצמום. המועצה בחנה את ניוד התובע לתפקיד אחר אולם לא נמצא מקום מתאים לניודו. טענת התובע כי היה על המועצה להוציאו לחל"ת ולא לפטרו הינה טענה שהועלתה לראשונה רק במסגרת ההליך שבפנינו ולא בפני ועדת הפיטורים. אולם, לנוכח העובדה כי במועד הפיטורים הייתה הספרייה הציבורית סגורה מזה זמן רב ולא היה ידוע מתי תשוב לפעילות, ובפועל, אכן, עד היום לא חודשה פעילות הספרייה, אין כל פגם המצדיק התערבותנו בענין זה. סיכום 35. משלא מצאנו כי נפלו פגמים של ממש בהליך או בהחלטה על פיטורי התובע לנוכח הפסקת פעילות הספרייה הציבורית אותה ניהל, ואשר יש בהם לחייב התערבותנו לביטולה, התביעה נדחית. בעת פתיחת הספרייה הציבורית תקיים המועצה התחייבותה שנרשמה בפנינו, לבחון זכאותו של התובע לשוב לעבודה כמי שפוטר מטעמי צמצומים, בהתאם להוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. 36. התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך (בגין הבקשה בהליך הזמני והתביעה העיקרית) ושכר טרחת עורך דין בסך של 8,500 ₪ אשר ישולמו תוך 60 יום מהיום. 37. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין. כרטיס נוכחותפיטוריםשעות עבודה ומנוחה