1. לפני בקשה להתיר למבקשים לתקן את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ואת כתב התביעה נשוא הבקשה. התיקון המבוקש הינו כי בסעיפים 39, 51 ו - 53.3 לכתב התביעה ולבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אחרי המילים "פיצויים שאינם תלויים בנזק" יבואו המילים:"ו/או פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון ו/או כל סעד אחר כפי שימצא לנכון בית המשפט הנכבד". 2. המבקשים הגישו בחודש אוקטובר 2011 בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: גם "הבקשה המקורית לאישור"). בבקשה נטען, כי עניינה בשידור דבר פרסומת עצמית על גבי שירות "מנגינה בהמתנה" (מנגינה המושמעת למתקשר בעת שמבוצע החיוג למנוי המשיבה) אותו מוכרת המשיבה ללקוחותיה. נטען, כי התנהלות המשיבה מהווה הטעיה עפ"י חוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981 ועפ"י דיני החוזים ו/או הפרת ההסכם ותנאי השירות הקיימים בין הצדדים. עוד נטען כי המשיבה עברה על האיסור הקבוע בסעיף 30 א (ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (להלן:"חוק הבזק") וכי המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבונם של המבקשים. 3. ביום 30.4.12 המשיבה הגישה תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המשיבה טענה כי המבקשים לא הוכיחו את קיומה הלכאורי של עילת תביעה אישית והבקשה אף אינה מקיימת את התנאים האחרים הנדרשים לצורך אישור תובענה ייצוגית ועל כן, מבוקש לדחות את הבקשה לאישור. 4. המבקשים טוענים בבקשה דנן כי התיקון נועד ליתן למבקשים את הזכות להעלות את הטענה המשפטית אודות היחס שבין סעיף 20 (ה) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן:"חוק תובענות ייצוגיות") השולל לכאורה הגשת תובענה ייצוגית לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק (אך מאפשר לתבוע נזק שאינו נזק ממון) לבין סעיף 12 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות המתיר הגשת תובענה ייצוגית לפי סעיף 30 א לחוק הבזק הכולל בתוכו בין היתר הן אפשרות לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק והן לפסיקת פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון. המבקשים מפנים בעניין זה לפסיקת ביהמ"ש המחוזי בת"א 1586/09, ת"צ (1674/09) חיון נ' טלרן מסרים מיידים בע"מ). המבקשים טוענים כי מדובר בהוספת טענה משפטית ולא עובדתית ועל כן, אין בה כדי לשנות את מסכת העובדות הקיימת, מה גם שהיא עולה מהטענות העובדתיות הקיימות. נטען כי המבקשים כבר ציינו את סעיף 30 א לחוק הבזק כחלק מעילת התביעה והתיקון נועד רק לתוספת לניסוח הגדרת הנזק שבו. עוד נטען כי מדובר בשלב מקדמי מאוד של ההליך המשפטי ולאור תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקסד"א"), מן הראוי להתיק את התיקון. 5. תמצית טענות ב"כ המשיבה: א. עפ"י סעיף 20 (ה) לחוק תובענות ייצוגיות תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק לא ניתן להגיש בדרך של תביעה ייצוגית. בהמשך לשיחות בין הצדדים בניסיון לייתר את בירור התובענה הייצוגית ובהבינם כי יש בהוראה זו לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור ככל שהיא מתייחסת לעילת התביעה מכוח הוראות חוק הבזק, מבקשים כעת המבקשים להוסיף סעד נוסף. ב. בקשת התיקון אינה כוללת הסבר מדוע הסעד בדבר "נזק שאינו ממון" לא נכלל מלכתחילה בבקשת האישור. ג. בקשת התיקון אינה מעלה כל נימוק מדוע נדרשת הוספת הסעד המבוקש לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים, שעה שסעד זה כלל אינו נובע מהעובדות הנטענות ע"י המבקשים בבקשת האישור. הואיל והסעד אשר הוספתו מבוקשת אינו נובע מהעובדות הנטענות, הוספתו אינה נחוצה ואינה נדרשת לפי תקנה 92 לתקסד"א. ד. בקשת התיקון מעידה על חוסר תום ליבם של המבקשים. נסיונות המבקשים לבצע מקצה שיפורים לבקשת האישור לאחר שהתבררה חולשת טענותיהם אינם עולים בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על המבקש לייצג ציבור. 6. בתשובה לתגובה מוסיף ב"כ המבקשים כי המשיבה עודכנה בכתב למעלה מחודש ימים לפני הגשת תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית על כוונת המבקשים להגיש את בקשת התיקון אלא שהמשיבה מטעמים אסטרטגיים, התעלמה מהבקשה לתיקון והעדיפה להגיש תגובתה תוך התעלמות מכך. הבקשה לתיקון הוגשה לפני הגשת תגובת המשיבה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כך שלא מובן איזה נזק נגרם למשיבה והמשיבה שותקת בעניין. 7. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א. הפסיקה הכירה במאפיינים הייחודיים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר בשונה מהליך ביניים שגרתי, הליך זה עשוי להכריע את גורלה של התובענה הייצוגית. על כן דחייתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית מהווה פסק דין הניתן לערעור בזכות. בטרם מכריע בית המשפט בשאלת אישור התובענה הייצוגית, נבחנות שורה ארוכה של שאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לתובענה ולאישורה. ראה לעניין זה: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז (1993) בע"מ פסקה 7 לפסה"ד. דווקא בשל - חשיבות התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, נקבע כי יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה וכן נקבע, כי אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות או לוקות בחסר לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. לא בכל מקרה, לא ייעתר בית משפט לבקשה לתיקון או בקשה להתיר הגשת ראיות אשר לא הוגשו בשלב שבו הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אך יש לבחון, אם קיימת הצדקה עובדתית/משפטית להעלאת הטענות החדשות רק בשלב המאוחר יותר וכן יש לבחון את מהות התיקון המבוקש. ב. אף שהמבקשים לא ציינו מפורשות בבקשה מדוע התיקון המבוקש לא נכלל מלכתחילה בבקשה המקורית לאישור ובכתב התביעה, מהבקשה בכללותה ומתגובת המשיבים עולה כי הצורך לתיקון נולד בשל פסיקה של בית המשפט המחוזי שלא היתה ידועה למבקשים. אמנם מצופה ממבקש אישור להגיש תובענה ייצוגית לבחון את העניין המשפטי שהוא תובע בגינו בצורה מקיפה ויסודית; אך לא כל טעות מובילה לנעילת שערי המשפט בגין התיקון המבוקש. ג. התיקון המבוקש אינו משנה באופן מהותי את הטענות שהועלו בבקשה המקורית לאישור ובכתב התביעה. אין מדובר בהוספת עילה חדשה או טענות עובדתיות חדשות ובנסיבות העניין שבפני יש לכאורה הצדקה עניינית להוספת הסעד. ד. בנסיבות אלה, אני סבורה כי מתקיימים תנאי תקנה 92 לתקסד"א. תיקון הבקשה המקורית לאישור וכתב התביעה נדרשים על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ובהתחשב בשלב הדיוני בו מצוי ההליך ובנסיבות שפורטו לעיל, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה. המשיבה יכולה להיות מפוצה בגין טענת המבקשים, ע"י פסיקת הוצאות לטובתה; שכן טרחה והגישה תגובה לבקשה לאישור על בסיס הבקשה המקורית; ועתה תאלץ להגיש תגובה מתוקנת; אך בנסיבות הענין אין הצדקה שלא לאפשר לה תיקון. 8. לסיכום: א. הבקשה לתיקון הבקשה המקורית לאישור וכתב התביעה מתקבלת. ב. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪; ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי.תביעה ייצוגית