תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי

1. זוהי בקשה לגילוי מסמכים אשר הוגשה ע"י התובע (להלן- המבקש) כנגד הנתבעת - אורט ישראל (להלן- המשיבה). 2. תחילתה של בקשה זו בהליך קודם בו עתר המבקש לחייב את המשיבה להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי וכן לחייב את המשיבה להגיש את תצהיריה כדין וכנהוג. 3. בתגובה טענה המשיבה בין היתר כי הגם שלשיטתה התצהיר אותו הגישה במסגרת גילוי המסמכים מטעמה הינו תצהיר אשר נערך כדין, על מנת למנוע המשך התנצחות מיותרת תגיש תצהיר מתוקן מטעמה במסגרתו תכלול את כל המסמכים אשר מצויים בידיה בקשר למבקש, הן מסמכים רלוונטים למחלוקת והן מסמכים שאינם רלונטיים למחלוקת. 4. ביום 21.8.11 ניתנה על ידנו החלטה כדלקמן- "ב"כ התובע יודיע לבית הדין עד ליום 5.9.11 האם לאור האמור בתגובה לבקשה כמו גם לאור רשימת המסמכים שצורפה כנספח 2 עומד הוא על בקשתו למתן צו לגילוי מסמכים כללי וצו לגילוי מסמכים ספציפי בכפוף להגשת הרשימה בתצהיר ערוך כדין, בהתאם להוראות התקנות עד ליום 4.9.11". 5. ביום 5.9.11 הוגש לבית הדין ע"י המשיבה תצהיר גילוי מסמכים מתוקן . 6. ביום 6.9.11 הגיש המבקש עמדתו לתגובה והודיע כי הוא נאלץ לעמוד על בקשתו כי המשיבה תגיש גילוי מסמכים כללי וספיציפי בהתאם להוראות הדין והתקנות - תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן- תקנות בית הדין לעבודה); ולפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- תקסד"א); וכן להורות כי בתצהיר ייכלל כל מסמך הנוגע להתקשרות בין המשיבה לחברת השמירה לרבות הסכמים, חוזים, הסברים דוחות ותכתובות דוא"ל פקסימיליה ועוד; וכן להורות כי בתצהיר יכלל כל מסמך הנוגע למערכת האזעקה או למוקד שניטר אותה ולרבות הנהלים, תיקונים ו/או שינויים במערכת, טפסים, חיובים כספיים דוחות וכל תכתובת אחרת. ואלה טעמי המבקש בתמצית: 7. התצהיר המתוקן נערך תוך סטיה מהותית מנוסח טופס 11 כנקבע בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984, כאשר ההבדל הוא בהשמטת סעיפים ושינויים משמעותיים המעקרים את מהות ותוכן הטופס מהרציונאל הטבוע בו , קרי שהצד המוסר תצהיר יערוך בדיקה מקיפה של כל המסמכים הרלבנטיים, יפרט כי ערך זאת יפרט מה בידיו ומה לא בידיו . 8. בנוסף, המשיבה שומרת לעצמה בסעיף "שמירת זכויות " את הזכות לשלוף את אותם קלפים כאשר תחפוץ. סעיף כזה הוזכר בהליך כסעיף פסול המתיימר להעניק למשיבה זכות שאינה מוקנית לה . 9. אין לקבל את עמדת המשיבה כי מסמכי התקשרות ומסמכים נוספים המבססים את מערכת היחסים בין המשיבה לחברת השמירה אינם רלוונטים לתיק הנדון . 10. המשיבה אינה מנמקת את טענתה בדבר העדר רלבנטיות שעה שלב המחלוקת היא בעבודות הקשורות למערכת האזעקה, לקריאות האזעקה, לאזעקת העובדים והתובע בפרט. עצם ניסיון ההסתרה מעלה חשש של ניסיון למנוע מידע. 11. מהנספחים לכתבי הטענות עלה באופן ברור כי היה קיים תיעוד מלא של הקריאות ושל הפעלת הכוננים אלא שלאחר מכן הן המשיבה והן חברת השמירה טענו כי המסמכים נעלמו ואינם קיימים עוד. משכך מבוקש כי המשיבה תמציא את מכלול המסמכים הנוגעים להתקשרות עם חברת המוקד או חברת האזעקה. 12. לא ברור מדוע נמנעת המשיבה מלהציג מסמכים בטענה של אי רלוונטיות בפרט לאור תגובתה על פיה מוכנה היא לגלות גם מסמכים שאינם רלבנטיים. 13. מדובר בבקשה ממוקדת ובעניין שהוא לב ליבה של המחלוקת.בהעדר מניעה וחיסיון יש לאפשר לצד המבקש לעיין במסמכים ולחייב את המשיבה לגלותם. מנגד טענה המשיבה: 14. תצהיר גילוי המסמכים הראשון נערך על ידי המשיבה כדין ובהתאם לתקנות הרלוונטיות - תקנות בי הדין לעבודה.ממילא עיין המבקש בכל המסמכים אשר צוינו בתצהיר. יחד עם זאת ועל מנת ליעל את ההליכים הסכימה המשיבה והגישה שנית תצהיר גילוי מסמכים באופן המפורט כשם שדרש המבקש , וזאת על אף שעסקינן בטרדה מיותרת אשר גבתה מהנתבעת שעות עבודה רבות לחינם. 15. למרות שהמשיבה הבהירה כי אין בידיה מסמכים נוספים הקשורים לתיק, חוזר המבקש ומתעקש כי אין אלו פני הדברים. 16. המבקש שגה בהתייחסות לתקנות סדר הדין האזרחי הואיל ובעניין זה אין הן רלוונטיות. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה היא התקנה הרלוונטית ובמסגרתה לא מוסדר האופן בו נדרשים הצדדים לגלות את המסמכים בניגוד לתקנה 112 לתקסד"א. 17. על אף שאופן גילוי המסמכים אינו מוגדר במסגרת תקנות בית הדין לעבודה מלין המבקש על האופן בו ערכה המשיבה את תצהיר גילוי המסמכים מטעמה אלא שלא דבק בו כל רבב. 18. אין בידי המשיבה מסמכים נוספים הרלוונטיים לעניין הנדון. 19. אשר למסמכי ההתקשרות אשר נערכו בין המשיבה לבין חברת השמירה - מדובר בהסכם אחד בלבד אשר אין בו כדי לשפוך אור על ההליכים נשוא תיק זה, אשר עניינו התובע ומספר הפעמים אשר פקד את בית הספר ככל שפקד לצורך נטרול האזעקה. עסקינן בהסכם אשר מכיל מידע על אופן ההתקשרות בין החברות כמו גם נתונים אשר קשורים בביטחון בבתי הספר של המשיבה ובנהלים הרלוונטיים לכך, ואין בנתונים אלה כל מידע בדבר הדיווחים ככל שנעשו על ידי חברת השמירה , הדרוש לתובע לצורך ביסוס תביעתו. 20. מטבע הדברים הסכם זה הינו הסכם סודי אשר אפילו היה רלוונטי לענין זה יש להטיל עליו חיסיון נוכח הידע המסווג המצוין במסגרתו. מטעמים אלה מצוין בגוף ההסכם כי הינו סודי. מעבר לאמור יתכן ומשמש הוא כסוד מסחרי של מי מעורכיו. 21. למשיבה אין התנגדות כי בית הדין יורה להעביר לעיונו את ההסכם על מנת שיעמוד על טיבו הראייתי וייווכח כי עסקינן בהסכם אשר גילויו יחשוף נהלי בטיחות של המשיבה ובכך יסכנה שלא לצורך. 22. מעבר להסכם זה המשיבה לא מחזיקה בכל מידע נוסף הקשור באופן כלשהו לתיק . לאחר עיון בבקשות ובתגובות הנני מורה כדלקמן: 23. אשר לבקשה להורות למשיבה להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי וספיציפי בהתאם להוראות הדין והתקנות דהיינו תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה ולפי תקנה 112 לתקסד"א- תקנה 112 לתקסד"א קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים". 24. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כי: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". עיננו הרואות כי בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה , בניגוד לתקנה 112 לתקס"א אין כל פירוט לעניין אופן עריכת התצהיר. תקנה 129 לתקנות בית הדין שעניינה תחולת תקנות סדר הדין האזרחי בבית הדין לעבודה לא מונה את תקנה 112 לתקסד"א , ולא בכדי. ברי כי משהליך גילוי מסמכים בבתי הדין לעבודה מוסדר בתקנה ספיציפית וקונקרטית, סעיף התואם ומותאם לגישת בתי הדין בעניינים שבסדרי דין, אין כל מקום "לייבא" ולהחיל הוראות חיצוניות מהדין הכללי. משכך , טענות המבקש בדבר החלת תקנה 112 לתקסד"א ועריכת תצהיר בהתאם לטופס 11 שבתקסד"א דינן להדחות. 25. עוד מצאתי לציין כי לא מצאתי כל פסול בכיתוב בסיפא לתצהיר כי המשיבה שומרת על זכותה להגיש תצהיר משלים אם וככל שיגיעו לידיה מסמכים נוספים בעתיד, כאשר נכון למועד כתיבת התצהיר הצהירה המשיבה כי אלו בלבד המסמכים הנמצאים ברשותה. 26. אשר לבקשה להורות כי בתצהיר ייכלל כל מסמך הנוגע להתקשרות בין המשיבה לחברת השמירה לרבות הסכמים, חוזים, הסברים דוחות ותכתובות דוא"ל פקסימיליה ועוד- בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בשאלת מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלה בדבר רלבנטיות המסמכים לדיון כך שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. כאשר שאלה זאת תעשה תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין. כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי פד"י מט (4) 54: "גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים ...".   27. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07 ) כדלקמן: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים , על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .   28. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית , פדע כז 225). אינני סבורה כי חשיפת ההסכמים בין המשיבה לבין חברת השמירה וכן מסמכים נוספים כפי שפורט בבקשה יש בהם כדי להועיל לבירור הסוגיות שבמחלוקת ולשפוך אור עליהן כאשר השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בתיק זה היא מתי התקבלו אצל המבקש קריאות אזעקה מהמוקד ובגין אילו פניות הגיע לביה"ס על מנת לנטרל את האזעקה (ראה ישיבת קד"מ מיום 25.1.11, עמ' 2 לפרוטוקול שורות 16- 17) . משכך , ולאור העובדה כי מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה מטבע הדברים ההסכם מכיל מידע על אופן ההתקשרות בין החברות כמו גם נתונים אשר קשורים בביטחון בבתי הספר של המשיבה ובנהלים הרלוונטיים לכך, ואין בנתונים אלה כל מידע בדבר הדיווחים ככל שנעשו על ידי חברת השמירה , הדרוש לתובע לצורך ביסוס תביעתו קרי- מידע רלבנטי לבירור התביעה , אין להורות על הגילוי המבוקש ובפרט שמדובר בבקשת גילוי כה רחבה . הדברים נכונים ביתר שאת משמדובר בנתונים ופרטים בהם מעורב צד שלישי . 29. אשר לבקשה להורות כי בתצהיר ייכלל כל מסמך הנוגע למערכת האזעקה או למוקד שניטר אותה ולרבות הנהלים, תיקונים ו/או שינויים במערכת, טפסים, חיובים כספיים דוחות וכל תכתובת אחרת - כעולה מהתגובה אין בידי המשיבה, למעט הסכם אחד עם חברת השמירה, מסמכים נוספים הקשורים לחברת השמירה ובכלל זה מסמכים הקשורים למערכת האזעקה או למוקד שניטר את האזעקה. הלכה פסוקה היא כי "אם הצהיר בעל דין שאין בידיו מסמך פלוני לא יוצא כנגדו צו גילוי , שכן אין הוא יכול לגלות מה שאין בידיו. (נה/01-45 ; נז/0-11 אברהם הרמן- מב"ל מיום 31.3.97) . 30. לא זו אף זו; הבקשה לגילוי דוחות הניטור כבר עלתה בעבר במסגרת תיק זה . עם תום ישיבת קד"מ ניתנה ע"י כב' השופטת טרכטינגוט החלטה כדלקמן: "השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בתיק זה היא מתי התקבלו אצל התובע קריאות אזעקה מהמוקד ובגין אילו פניות הגיע לביה"ס על מנת לנטרל את האזעקה. מידע זה יקצר את ההליכים באופן משמעותי. המידע נמצא אצל חב' השמירה. לפיכך ניתן בזאת צו לחב' השמירה לגלות את כל דו"חות בדבר "קריאת אזעקה/מוקד" שהתקבלו בגין המערכות שהופעלו בבי"ס אורט טכני חולון בתקופה מיום 1.7.05 ועד 31.7.09. כמו כן תמסור חב' השמירה בגין אילו קריאות אשר התקבלו אצל התובע מר ברוך גלרט בוצע נטרול של האזעקה בביה"ס עצמו". 31. לאחר שחברת השמירה הבהירה כי הנתונים לתקופה שבין 1.7.05 ועד תחילת שנת 2007 , וכן נתונים ביחס לתקופה בין 1.1.07 ועד 31.7.09 אינם בידיה שעה שאין דוח לניטרול המערכת זמן סביר אחרי קבלת הקריאה ואין בידיה מידע מתי הגיע התובע לנטרול המערכת, אם בכלל, (ראה הודעה ובקשה מיום 28.2.11), ניתנה על ידינו החלטה בה נקבע כי משמדובר במסמכים אשר אינם בידי המחזיקה (חברת השמירה) ואף אינם קיימים, דין הבקשה להדחות. 32. משאין מחלוקת כי ככל שהיו דוחות כמבוקש המידע מצוי בידי חברת השמירה ומשחברת השמירה הודיעה כי אין בידיה נתונים אלה, לא נהיר מדוע הגיש המבקש פעם נוספת אותה בקשה, הפעם כבקשת גילוי, שעה שברי כי נתונים אלה אינם בנמצא ואין כל סיבה שיהיו בידי המשיבה. 33. סוף דבר- הבקשה על כל חלקיה נדחית. 34. נוכח התוצאה אליה הגעתי ישלם המבקש למשיבה הוצאות שכ"ט עו"ד בגין הבקשות והתגובות בסך של 3,000 ₪. ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. גילוי מסמכיםתצהיר גילוי מסמכיםמסמכים