מוטבים בקופות גמל

מוטבים בקופות גמל
התובעת טוענת בהליך זה שהיא הייתה ידועה בציבור של המנוח אורי לאור ז"ל. המנוח נפטר ביום 23.6.07 בגיל 66 ("המנוח").
לטענת התובעת, מכוח מעמדה כידועה בציבור של המנוח, היא זכאית לכל הכספים שמקורם בהפרשות מעבידיו של המנוח לפיצויי פיטורים, המצויים בקופת הגמל של המנוח בנתבעת 1 ובפוליסות "ביטוח מנהלים" שעל שם המנוח בחברת "מגדל" (להלן: "הכספים").
בקשת התובעת בהליך זה היא כי בית הדין יורה לנתבעות 1-2 להעביר לה את הכספים. בתביעתה מסתמכת התובעת על הוראות סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 והוראות תקנון קופות הגמל של הנתבעת 1 והפוליסות של המנוח בחברת "מגדל".
הנתבעים 4-6, מנהלי עיזבונו של המנוח, מתנגדים לתביעת התובעת. לשיטתם, הכספים צריכים להתחלק שווה בשווה בין התובעת לבין נכדת המנוח עמית לאור, זאת בהתאם לצוואת המנוח ובהתאם להוראות מינוי מוטבים שנתן המנוח לחברת מגדל. מנהלי העיזבון עותרים למתן הוראות בהתאם לכך.
זו, אם כן, תמצית הסכסוך שלפנינו, במסגרתו עולות, בין היתר, שלוש השאלות האלה: האחת - פרשנות סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, השנייה - מעמדה של התובעת כ"שאירת" המנוח, דהיינו כ"ידועה בציבור" של המנוח ש"גרה עמו" (כדרישת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים) והשלישית - שאלת כפיפותם של הכספים להוראות צוואת המנוח או להוראות הפוליסות של מגדל ותקנון קופת הגמל של פסגות.

הצדדים


התובעת הייתה בקשר זוגי עם המנוח משנת 1998 עד למות המנוח.
הנתבעת 1 (להלן: "פסגות") היא קופת גמל לתגמולים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק קופות הגמל") המנהלת מספר אפיקי חסכון פנסיוני. על שם המנוח מתנהלים מספר חשבונות בקופת הגמל של פסגות, כמפורט להלן.
הנתבעת 2 היא חברת בת של "מגדל חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "מגדל") שאצלה התנהלו פוליסות על שם המנוח בהן נצברו כספי תגמולים וכספי פיצויים. אין מחלוקת בין הצדדים שנתבעת 2 מייצגת בהליך זה את מגדל.
הנתבעת 3 היא סוכנות ביטוח שנתנה שירותים למנוח.
הנתבעים 4-6 הם מנהלי עזבונו של המנוח.

העובדות ותיאור הכספים שבמחלוקת


המנוח עבד בחייו אצל מספר מעסיקים, ביניהם:
משרד האוצר (15.3.66 עד 13.10.81).
אשל אגודה לתכנון ולפתוח שרותים למען הזקן בישראל – (14.10.81 עד 30.11.85).
ג'וינט ישראל (1.12.85 עד 30.4.88).
אוניברסיטת בן גוריון (1.5.88 עד 30.4.92).
מוזיאון ישראל (20.12.91 עד 15.7.98).
משרד הבריאות (15.5.92 עד 20.12.92).
הסתדרות מדיצינית הדסה (4.2.98 עד 31.5.00).
קרן סאקט"א – רש"י (עד 31.10.02).
אקי"ם.
אצל פסגות התנהלו שני חשבונות של על שם המנוח במעמד עמית-שכיר:
חשבון 20906990 – יתרה משוערכת ליום 30.9.09 – 182.62 ₪.
חשבון 20907040 – יתרה משוערכת ליום 30.9.09 – 9,858.29 ₪.
אצל מגדל ניהלו מעבידיו של המנוח שתי פוליסות "ביטוח מנהלים" (מס. 15537966 ומס. 12072130 – להלן: "הפוליסות") על פיהן בוטח המנוח ("בעלי הפוליסה" היו מעבידיו של המנוח ו"המבוטח" על פיהן היה המנוח). כאשר התובע סיים את עבודתו אצל מעסיק מסוים והחל לעבוד אצל מעסיק אחר, הועברו הפוליסות מן המעסיק הקודם למעסיק הבא אחריו.
על פי מכתבה של מגדל למנהל העיזבון מיום 25.2.09, סך כל כספי הפיצויים שנצברו בפוליסות בכל מקומות העבודה של המנוח הוא 603,958 ₪.
מהפוליסות וממסמכים שצורפו לתצהירו של מר אביה לאור, בנו של המנוח (שהוגש מטעם הנתבעים 4-6), עולה כי הפוליסות כללו סעיף העברת בעלות אוטומטית, על פיו הסכימו מעבידיו של התובע להעברת הבעלות בפוליסות לתובע עם סיום יחסי עובד ומעביד גם אם נסיבות סיום עבודתו לא זיכו אותו בפיצויי פיטורים, ובלבד שנסיבות סיום עבודתו לא הצדיקו שלילת פיצויי פיטורים.
בהתאם לכך, כאשר התובע סיים את עבודתו אצל מעבידיו, הם מסרו הודעות לקופות הגמל על הסכמתם לשחרור הכספים והעבירו לפקיד השומה טפסי 161 (הודעת מעביד על תשלום מענק עקב פרישה). המנוח מצדו נהג לבקש מקופות הגמל לשמור על רצף זכויות לפי סעיף 9(7א)4(א) לפקודת מס הכנסה תוך מתן הודעה על רצונו להמשיך להשאירם למטרת תשלום קצבה (דוגמה לכך – בקשת המנוח מיום 6.7.92 המופנית לנציבות מס הכנסה – הוגש במסגרת "תיק מגדל"). בפוליסות נקבע כי הסכמת בקשות המנוח להחיל רצף זכויות אושרו על ידי רשויות המס בתנאי שתוך שנה מסיום עבודתו יתחיל לעבוד אצל מעביד שיפריש עבורו כספים לפיצויי פיטורים. על יסוד אישור בקשת המנוח לרצף זכויות, אישרו רשויות המס למעבידיו של המנוח פטור מחובת ניכוי מס במקור בעת שחרור הקופות.
המנוח חדל להיות שכיר בשנת 2002 והפך לעצמאי.
לגבי הקופות והפוליסות אצל פסגות ומגדל חתם המנוח על הוראות למינוי מוטבים, כדלהלן:
לגבי חשבון 20906990 בפסגות – המנוח מינה כמוטב את גרושתו, גב' רבקה לאור.
לגבי חשבון 20907040 בפסגות – לא מינה המנוח מוטבים.
לגבי הפוליסות במגדל מינה המנוח כמוטבים את התובעת ואת נכדתו עמית לאור בחלקים שווים (טופס מינוי מוטבים מיום 15.5.05 שצורף לתיק מגדל, סעיף 5 לעמדת מגדל).

הסכסוך


כאמור, הסכסוך נסוב על הזכאות לכספים בחשבונות המנוח אצל מגדל ופסגות שמקורם בהפרשות של מעבידיו של המנוח ברכיב פיצויי פיטורים. הסכום העיקרי הינו הסכום בפוליסות של מגדל.
מצד אחד ניצבת לפנינו התובעת, שאין מחלוקת שהייתה בקשר זוגי עם המנוח משנת 1998 עד ליום מותו, אך כאמור, קיימת מחלוקת אם היא הייתה "ידועה בציבור" של המנוח ואם היא "גרה עמו" בעת פטירתו.
מצד שני ניצבת משפחת אביה לאור, שבתו עמית מונתה על ידי המנוח כמוטבת של הפוליסות בחברת "מגדל", יחד עם התובעת, בחלקים שווים.


הוראות המנוח בצוואתו לגבי כספי קופות הגמל ו דירת מגוריו


המנוח הניח צוואה ואין חולק על כך שהוראותיו בצוואתו לגבי כספי קופות הגמל והפוליסות שבמחלוקת, חופפות את ההוראות שנתן המנוח למגדל לעניין מינוי מוטבים, דהיינו: הכספים יחולקו בין התובעת לבין נכדתו עמית לאור בחלקים שווים.
המנוח התגורר בדירה ברחוב בן סרוק 4 בירושלים (להלן: "הדירה"). בצוואתו ציווה המנוח את הדירה לבתו נטע אך קבע לגביה:

"באם בעת מותי, נורית בירן, חברתי לחיים, תתגורר בה דרך קבע, היא תהיה רשאית להמשיך ולגור בה ככל שתחפוץ, ללא תמורה, עד מותה או לאחר שתעזבנה מרצונה תועבר הדירה לחזקתה של נטע".


בין נטע לאור לבין התובעת התנהל הליך בו תבעה נטע לאור את סילוק ידה של התובעת מן הדירה. בית משפט השלום בירושלים דחה את תביעת נטע לאור אך ערעור שהגישה נטע לאור לבית המשפט המחוזי התקבל. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע כי התובעת לא התגוררה בדירה דרך קבע בעת מות המנוח ועל כן לא קמה לה זכות על פי צוואת המנוח להמשיך ולגור בה.

התביעה והשאלות הטעונות הכרעה


הליך זה הוגש על ידי התובעת בעקבות הודעה של הנתבע 4 למגדל על התנגדותו לדרישה, שהוצגה למגדל על ידי התובעת, להעביר לה את כל הכספים בפוליסות ע"ש המנוח במגדל שמקורם בהפרשות מעבידיו של התובע ברכיב פיצויי פיטורים. בתגובה להודעת הנתבע 4 הודיעו מגדל ופסגות שהן תפעלנה לגבי הכספים שבמחלוקת בהתאם להוראות של ערכאה שיפוטית מוסמכת.
התובעת הגישה את הבקשה בהליך זה לבית משפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה העביר את ההליך לבית דין זה, לבקשת הנתבעים 4-6, מחוסר סמכות עניינית.
תביעת התובעת מבוססת על הטענות הבאות:
סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע שסכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח או על פי חברות בקופת גמל, אינם בכלל העיזבון. בהתאם לכך, לא חלות על הכספים שבמחלוקת הוראות צוואת המנוח.
הכספים המצויים בקופות הגמל של פסגות ובפוליסות של מגדל, שמקורם בהפרשות מעבידיו של המנוח ברכיב פיצויי פיטורים, הם כספי פיצויי פיטורים.
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע שבעת פטירת עובד זכאים שאיריו לפיצויי פיטורים.
התובעת היא שאירה של המנוח לעניין סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, שכן היא הייתה "ידועה בציבור" של המנוח.
תקנות קופות הגמל של פסגות ומגדל מקנות לתובעת, כ"שאירתו" של המנוח, את הזכות לכספים שבמחלוקת.
הנתבעים 4-6 מתנגדים לתביעה. לטענתם:
כספים שבקופות הגמל של פסגות ובפוליסות במגדל שמקורם בהפרשות מעבידיו של המנוח ברכיב פיצויי פיטורים, חדלו להיות כספי פיצויי פיטורים לאחר ששוחררו לטובת המנוח בעת שחדל להיות עובד שכיר, והפכו לקניינו המוחלט.
העובדה שהמנוח החליט משיקולי מס והשקעה להשאיר את הכספים מופקדים אצל פסגות ומגדל, אינה משנה את המסקנה שמדובר בכספי חיסכון של המנוח שהם קניינו המוחלט, ואין הם עוד בגדר "כספי פיצויים". בהתאם לכך, דינם להיות מחולקים על פי צוואת המנוח או על פי ההוראות שנתן למינוי מוטבים.
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים לא חל על פטירת המנוח.
ממילא התובעת אינה בגדר "שאירה" לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים באשר היא לא הייתה ידועה בציבור של המנוח והיא אף לא קיימה את דרישת סעיף 5 בדבר מגורים עם המנוח בעת פטירתו, כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהליכים בין התובעת לבין נטע לאור.
פסגות ומגדל הודיעו לבית הדין שהן אינן צד לסכסוך. עם זאת עולה מכתבי הטענות של פסגות ומגדל שפסגות תומכת בעמדת הנתבעים 4-6 ואילו מגדל תומכת בעמדת התובעת.
לאור טענות הצדדים, השאלות הטעונות הכרעה הן:
האם זכאית התובעת לכספים שמקורם בהפרשות מעבידי המנוח לפיצויים מכוח סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים?
ככל שהתשובה לשאלה א' היא בשלילה – האם התובעת זכאית לכספים האמורים מכוח הוראות הפוליסות במגדל והוראות תקנון קופות הגמל של פסגות. במסגרת הכרעה בשאלה ב' יהיה עלינו לקבוע עמדתנו בשתי שאלות משנה:
האם התובעת הייתה "ידועה בציבור" של המנוח והאם היא "גרה עמו", כמשמעות מונחים אלה בסעיף 5 לחוק פיצוי פיטורים.
ככל שהתובעת הייתה "ידועה בציבור" ש"גרה עמו" – האם יש להחיל על כספי המריבה את הוראות צוואת המנוח ואת ההוראות למינוי מוטבים שנתן המנוח או שמא דין הכספים להיות מחלוקים לתובעת כ"שאירתו" של המנוח.

סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים


סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע:

"נפטר עובד, ישלם המעביד לשאריו, פיצויים כאילו פיטר אותו". "שאירים" לעניין זה – בן-זוג של העובד בשעת פטירתו לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו.."


במחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה אם סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים חל על פטירת המנוח, אנו קובעים כי הדין עם הנתבעים 4-6. להלן נימוקינו:
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים לא חל על פטירת המנוח מן הטעם הפשוט שהמנוח לא היה "עובד" של מעביד כלשהו בעת שנפטר.
כידוע, חוק פיצויי פיטורים קובע כלל בסיסי לפיו פיטורי עובד לאחר שנת עבודה רצופה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה - מצמיחים לעובד זכות לפיצויי פיטורים. מעבר לכך, קובע החוק הוראות בדבר מצבים שאינם בגדר "פיטורים" של עובד, בהם קמה זכאות לפיצויי פיטורים, בין משום שרואים אותם כפיטורים ובין משום שמדיניות המחוקק היא להקנות זכות לפיצויי פיטורים בנסיבות מסויימות (פסק דינו של כב' הנשיא אדלר בעע 256/08 מוחמד באשיר קוקא ואח' נ. יוסי שוורץ ואח' (מיום 13.2.11).
בהתאם לכך, יש לפרש את סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים על רקע מגמת החוק לקבוע את המקרים בהם קמה זכאות לפיצויי פיטורים עקב סיום יחסי עובד ומעביד.
הואיל והמנוח לא היה עובד של מעביד כלשהו במועד פטירתו, סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל על פטירתו. אין כל מעביד שאליו מכוונת הוראת סעיף 5 לחוק לשלם למנוח פיצויי פיטורים בעקבות פטירתו. מעבידיו של התובע שילמו לתובע, זמן רב לפני פטירתו, סכומים שהיו צבורים בקופות כ"פיצויים" וכ"תגמולים", בדרך של שחרור אותן קופות ופשיטא שסעיף 5 אינו חל עליהם בעקבות פטירת המנוח (יצוין שתשלומים אלה לא היוו, מבחינה משפטית, תשלום פיצויי פיטורים לפי החוק שכן ככלל, נסיבות סיום עבודותיו של התובע לא הקנו לו זכות לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים (ייתכן שבעת התפטרות התובע משירות המדינה קמה לו זכות ל"פיצויי פיטורים" על פי התקשי"ר אך אין מדובר בזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים).
בהתאם לכך, התובעת אינה יכולה לסמוך את תביעתה על הוראות סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים.

האם התובעת זכאית לכספי הפיצויים שבפוליסה מכוח הוראות הפוליסות?


התובעת טוענת כי היא זכאית לכספי הפיצויים שבפוליסות במגדל ובפסגות, בהתאם להוראות הפוליסות והוראות תקנונה של פסגות.
בתנאים הכלליים של הפוליסות נקבעה הוראה כהאי לישנא:

"סעיף 11: המוטב
א. המוטב בחיי המבוטח – בהתחלת תשלומי הגימלא: המבוטח.
ב. המוטב במותר המבוטח – לפני התחלת תשלומי הגימלא:

כמשמעותם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963 או
כל הוראה אחרת שתבוא במקומו. באין שאירים כנ"ל ישולם
הסכום הנ"ל למוטבים, כמפורט בסעיף קטן (2) להלן.
2. ההפרש בין הסכום המגיע במות המבוטח לבין הסכום
לפי סעיף קטן (1) לעיל ישולם למוטב במותר המבוטח
כמצויין בפוליסה.
ג. בטרם אירע מקרה הביטוח ובתנאי שהמבוטח עודו בחיים
רשאי המבוטח לשנות את המוטב לפי סעיף קטן (ב)(2)
לעיל.
ד. לא יקבע בעל הפוליסה או המבוטח מוטב בקביעה בלתי
חוזרת ולא ישנה קביעתו של מוטב לקביעה בלתי חוזרת
אלא אם קיבל לכך תחילה את הסכמתה המפורשת בכתב
של החברה ואת הסכמת המוטב אותו ביקש לקבוע כאמור.
ה. החברה תשלם את המגיע על פי תנאי הפוליסה אך ורק
למוטב הזכאי על פי הפוליסה. שילמה החברה למוטב כאמור
את הסכום המגיע ונתברר לאחר מכן על קביעת מוטב אחר,
בין אם בהוראה בכתב ובין אם על פי צוואה, מבלי שהדבר
הובא לידיעת החברה לפני התשלום – תהא החברה פטורה
מכל חבות כלפי אותו מוטב אחר, כלפי העזבון וכלפי כל
צד ג' שהוא.
ז. נקבע מוטב שאינו בעל הפוליסה ומת בעל הפוליסה, או
ניתן עליו צו פשיטת רגל או צו פירוק, והכל בטרם קרה
מאורע הביטוח, יודיע על כך המבוטח או המוטב לחברה.



תקנון קופת הגמל של פסגות קובעת, ביחס לכספי פיצויים, כדלקמן:

"פיצויים של עמית שכיר שנפטר
לאחר פטירת העמית ישולמו כספי הפיצויים שנצברו
בחשבונו לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי
פיטורים, תשכ"ג-1963, וכפי שיורה המעסיק. לבקשת
התשלום/העברת כספים יצורפו תעודת פטירה,
אישור מעסיק לשחרור כספים וטופס 161 של מס
הכנסה חתום וממולא על ידי המעבד וכן כל מסמך
נוסף כפי שיידרש ע"י הנהלת החברה המנהלת".



עינינו הרואות, אם כן, שהן על פי הוראות הפוליסות במגדל והן על פי הוראת תקנון קופת הגמל של פסגות, תנאי לזכאותה של התובעת לכספי הפיצויים בפוליסות ובקופת הגמל הוא שהתובעת הינה "שאירה" כהגדרת מונח זה בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים.
הגדרת "שאירים" בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, הינה, כאמור "בן זוג של העובד בשעת פטירתו לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו".
בהתאם לכך, מוטל על התובעת להוכיח כי היא הייתה ידועה בציבור של המנוח בשעת פטירתו וכן כי בשעת פטירתו היא גרה עמו.
לדעתנו, אין צורך להכריע במחלוקת בין הצדדים בעניין עמידתה של התובעת בתנאים שנקבעו בפסיקה להגדרת "ידועה בציבור", שכן מקובלת עלינו עמדת הנתבעים 4-6 לפיה התובעת לא גרה עם המנוח בעת מותו ועל כן אינה בגדר "שאירה" שלו לעניין סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים.
היותה של התובעת מי שלא גרה עם המנוח בעת פטירתו, עולה בבירור מפסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בהליכים בין נטע לאור לתובעת. על פי הממצאים העובדתיים שנקבעו בהליכים אלה, בעת פטירת המנוח הייתה לתובעת דירה בבעלותה ובשימושה בבאר שבע והיא עבדה במפעלי ים המלח בבאר שבע. לבית המשפט הוגשו מסמכים שונים המעידים על מגוריה של התובעת בבאר שבע כגון מכתבי תלונה לאגד ולנציב קבילות על שופטים. על פי קביעות בית המשפט המחוזי, התובעת שהתה בדירת המנוח בירושלים ואף בדירתה בבאר שבע. בית המשפט המחוזי פסק שהתובעת לא עמדה בתנאי שנקבע בצוואת המנוח להמשך שהותה בדירה, קרי: היא לא התגוררה בדירה דרך קבע.
טענת התובעת כי קביעות בית המשפט המחוזי יפות אך לעניין פרשנות ההוראה שבצוואת המנוח שנדונה באותם הליכים, בה נדרשה על פי הצוואה להתגורר בדירה "מגורי קבע" להבדיל ממגורים "סתם", הנדרשים בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים – היא טענה משפטית טכנית שאין בה כדי לסייע לתובעת. על פי הפסיקה, הדרישה למגורים עם האדם שנפטר (לעניין סעיף 4(א)(1) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 ובהיקש מכך – לעניין סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים) היא דרישה מהותית לצורך הקניית מעמד של "שאיר" ואין די בבילויים משותפים באירועים משפחתיים ואף ביקורים תכופים ויחסי קרבה בין שניים כדי להעיד על מגורים במשותף (עע 1223/01 נאוה ברזילי נ. נורית וימן ואח' (מיום 20.12.06).
לא נעלמו מעינינו המסמכים שצירפה התובעת לתצהירה, בהם מכתבי אהבה שקיבלה מהמנוח לרבות כאלה בהם חתם המנוח בכינוי "אישך" ובהם כינה המנוח את התובעת "אישתי", יפוי כוח "רפואי" לפי חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, תמונות של תא דואר משותף עם המנוח (לא ברור מה משקלה של תמונה זו – ובכלל זה – מתי צולמה ומתי הודבק שמה של התובעת על התיבה, גם לאור העובדה שבטופס הרשמה לטיול בחו"ל רשמה התובעת את כתובתה c/o 4 Ben Saruk, דהיינו "אצל" כתובת המנוח) וראיות נוספות המבססות את טענת התובעת לקיום קשר זוגי משמעותי עם המנוח. יחד עם זאת, הוראת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים בעניין דרישת המגורים עם המנוח, כמו גם הפסיקה שפירשה דרישות מסוג זה, היא ברורה והתובעת לא הוכיחה כי קיימה דרישה זו.
הואיל והתובעת איננה "שאירה" כהגדרת מונח זה בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, אין היא זכאית לכספי הפיצויים על כ"שאירת" המנוח על פי הפוליסות במגדל ועל פי תקנון קופת הגמל של פסגות. די בכך כדי לדחות את תביעת התובעת.

שאלת מעמד כספי המריבה וההסדרים המשפטיים שקובעים את אופן חלוקתם


לאור האמור, איננו נדרשים להכריע במחלוקת בין הצדדים בשאלה אם הפכו כספי הפיצויים בפוליסות במגדל ובקופת הגמל בפסגות ל"קניינו המוחלט" של המנוח ועל כן חלות עליהם הוראות צוואת המנוח, או שמא כעמדת התובעת מדובר בכספי פיצויים שיש לשלם לשאירי המנוח. בין כך ובין כך, התובעת אינה "שאירה" של המנוח.
על פי הפוליסות, בהיעדר שאירים יש לחלק את כספי פיצויי הפיטורים על פי ההוראות למינוי מוטבים שנתן המנוח. זו התוצאה גם לגבי כספי הפיצויים בקופות הגמל בפסגות.

כללו של דבר


לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה. סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל על פטירת המנוח. לפיכך סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים אינו מבסס את תביעת התובעת. אף הוראות הפוליסות במגדל והוראות תקנון קופת הגמל של פסגות אינן מבססות את תביעת התובעת, מאחר שהתובעת אינה "שאירת" המנוח בשל כך שהיא לא גרה עמו בשעת פטירתו.
בהתאם לכך, תביעת התובעת נדחית.
בקשת מנהל העזבון להורות על חלוקת כספי הפיצויים בפוליסות במגדל בהתאם להוראת המנוח למינוי מוטבים (50% לתובעת ו-50% לעמית לאור)– מתקבלת. בהתאם לכך מורה בית הדין למגדל, באמצעות הנתבעת 2, לשלם את כספי הפיצויים בפוליסות ע"ש המנוח שמספריהן 15537966 ו-12072130 לתובעת ולעמית לאור בחלקים שווים.
לעניין קופת הגמל בפסגות חשבון מס. 20907040, בו לא מינה המנוח מוטבים, מקובלת עלינו בקשת מנהל העזבון להורות על חלוקת הכספים בהתאם לצוואת המנוח (50% לתובעת ו-50% לעמית לאור). בהתאם לכך מורה בית הדין לפסגות לשלם את כספי הפיצויים בחשבון המנוח מס. 20907040 לתובעת ולעמית לאור בחלקים שווים.
התובעת תשלם לנתבעים 4-6 שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת קיום

  2. גמלה רטרואקטיבית

  3. מוטבים בקופות גמל

  4. כפל גמלאות בביטוח לאומי

  5. גמלה חוסמת תקנה 11 פסיקה

  6. זכות למשוך כספים מקופת גמל

  7. הצמדת הגמלאות של גמלאי לשכר

  8. פיצוי על גמלה ששולמה באיחור

  9. בקשה לשחרור כספים מקופת גמל

  10. איחור המעביד בתשלום לקופת גמל

  11. קרן גמלאות מרכזית ניכוי הלוואה

  12. פיצוי פיטורים מקופת גמל ליורשים

  13. תביעה לחישוב מחדש של גמלאות לנכה

  14. הרשמה לתוכנית ביטוח גמלאות בגרמניה

  15. שחרור כספים מקופת גמל לאחר פיטורים

  16. תשלום לקופת גמל במקום פיצויי פיטורים

  17. גמלאות לרופאים גמלאים בשירות המדינה

  18. מועד ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות

  19. מימוש קופת גמל ע''י גרושתו של פושט רגל

  20. ניכוי סכום גמלאות תיאורטי מביטוח לאומי

  21. ערעור על הממונה על תשלום הגמלאות בצה''ל

  22. תשלום גמלה למבוטח אשר השתהה בהגשת התביעה

  23. תביעת שיבוב בגין גמלאות לנפגע עקב תאונת דרכים

  24. דחיית תביעה לקבלת גמלאות לפי חוק שירות המדינה

  25. תקופת השירות בצה"ל לצורך חישוב גמלאות עובד מדינה

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון