העברת זכות החייב כלפי הנושה לצד שלישי

העברת זכות החייב כלפי הנושה לצד שלישי
בקשה לאישור עיקול זמני

העובדות בקציר האומר:

  1. ביום 19/12/99 המחתה חברת חמדאן הנדסת בטון בע"מ (להלן: "חמדאן") לבנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק" או "המשיב") בהמחאה בלתי חוזרת את כל זכויותיה לקבלת כספים המגיעים ו/או שיגיעו לה מאת המחזיקה (להלן: "רפאל") (להלן: "המחאת הזכות") בגין הזמנות שמספרן 870-8885-07 ו- 970-553601 .
  2. ביום 13/4/00 הוטל על ידי המבקשת עיקול זמני על כספי חברת חמדאן הנמצאים אצל המחזיקה. עיקול זמני זה נרשם ביום 27/4/00 .
  3. המבקשת זכתה בתביעתה כנגד חברת חמדאן בת.א. 2383/00 בפסק דין שניתן ביום 10/12/00 .נ
  4. ביום 16/11/00 הגישה המבקשת בקשה לאישור עיקול זמני.ב
  5. ביום 11/12/00 הגיבה רפאל כי אין היא אוחזת בזכויות השייכות לחברת חמדאן.ו
  6. עם הצטרפות בנק לאומי כמשיב לבקשה, החלה התכתשות מילולית בין הצדדים, עליה הערתי, אך כנראה זו נפלה על אזניים ערלות.



הסוגיה שבמחלוקת:


אם נבור את המוץ מהתבן, שתי סוגיות לדיון:
האם המחאת הזכות נעשתה כדין.
האם החוזה מיום 070-5499-03 נמצא במסגרת המחאת הזכות והאם התמורה אשר קיבלה עבורו הועברה כדין לבנק לאומי.


הגדרת המחאת החיוב:


סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"א – 1969 (להלן: "חוק המחאת חיובים") קובע:

(א) זכותו של נושה, לרבות זכות מוקנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי ההסכם בין החייב לבין הנושה.נ
(ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות, כולה או מקצתה, יכול שתהיה מותנית או על דרך שיעבוד.ב
פרופ' ש' לרנר, בספרו "המחאת חיובים", (תשס"ב) 45, מבהיר:
"המחאה היא העברה של זכות, הווי אומר, נושה מעביר לצד שלישי זכות שיש לו כלפי חייב פלוני. ההמחאה אינה פורעת או מבטלת את הזכות המקורית, אלא מביאה לחילוף הנושים.
הנושה המקורי, הממחה, חדל להיות הנושה של החייב, והצד השלישי, הנמחה, הופך לכל דבר וענין להיות נושהו של החייב.... ואולם להמחאת זכות יש גם פן קנייני, מזוית הראיה של דיני הקנין, המחאת זכות היא העברת בעלות בנכס, כאשר הנכס מושא ההעברה הוא הזכות החוזית שיש לממחה כלפי החייב. כתוצאה מההמחאה חדלה הזכות החוזית להיות נכס של הממחה והפכה לנכס של הנמחה".

כאמור, המחאת זכות הנה העברת בעלות בזכות מהממחה לנמחה, ועל כן זכותו נגרעת מכלל נכסי החברה. מן האמור יוצא, כי המחאת זכות על דרך של מכר מחד גיסא, ומאידך גיסא, שעבוד זכות זו אינם יכולים לעלות בקנה אחד. משעה בה הומחתה הזכות נגעת היא ממכסת נכסי החברה וממילא לא ניתן לשעבדה.

המחאת זכות – עיקול זמני:


לא אכביר מילים בסוגיה זו, שכן ההלכה חזרה וקבעה כי המחאות זכות גוברות על עיקול מאוחר בזמן. (ראה האסמכתאות בסעיף 10 לסיכומי הבנק).
הדילמא היחידה שנותרה היא אם המחאת הזכות נעשתה כדין. קצפו של ב"כ הבקשת יצא למרחוק, אך טענות לחוד וראיות לחוד. קראתי את טענות הצדדים בסוגיה זו, ונחה דעתי כי הסבריו של ב"כ רפאל וכן ב"כ הבנק מניחות את הדעת והסברן סביר. אין צורך גם להכביר במילים כי צד הטוען למעשה תרמית מציב רף הוכחה גבוה כדי רף במישור הפלילי. לא מצאתי כזה בטיעוני המבקש, ומשכך, סבורני כי במירוץ בין המחאת הזכות והעיקול גובר הראשון, וטענה באשר לאי כשירותה נדחית.

עיקול זמני – חוזה מאוחר:


השאלה כפי שהיטיב להציגה ב"כ רפאל, האם ההזמנה מס' 070-5499-03 (החוזה השלישי) אשר תמורתה הועברה לבנק ואשר אינה מצויה בהמחאות הזכות כפופה לתנאי הזמנת המסגרת ובוצעה כחלק ממנה.
כאן הציגו הצדדים כל אחד פתרון משלו. המבקש טען כי העברה זו אינה נכללת במסגרת החוזה הכללי, ולכן אינה נכללת בהמחאת הזכות. רפאל טענה כי ההזמנה נעשתה במסגרת החוזה הכללי, ולפיכך העברת הכספים נעשתה כדין. הבנק מצידו טען כדרך טענת רפאל והוסיף טענה כי בהיותו אוחז בשיעבוד צף, אזי גוברת זכותו על העיקול.ו


13. אומר כי הטענה שהחוזה השלישי נמצא במסגרת החוזה הכללי, ולפיכך גם במסגרת המחאת הזכויות, לא צדה את עיני.
מקובלת עלי דעתו של ב"כ המבקש כי שעה שיכול היה מאן דהוא אחר לזכות במכרז, לא קמה לבנק ציפיות או הסתמכות כי תמורתה תבוא במסגרת המחאה זו.
העדר הציפיות והסתמכות, מנתק לדידי חוזה זה והמחאת הזכות, ולפיכך ניתן לבחון אך
סוגיה אחת והיא המירוץ בין העיקול והשיעבוד הצף.
14. ב"כ המבקש לא העלה כל טענה באשר לסוגיה זו בסוברו, כדעתו, כי אין החוזה השלישי נוהל במסגרת המחאת זכויות.
לכאורה הייתי יכול להסתפק בזאת ולדחות את הבקשה, אך מבקש אני לעשות מלאכתי נאמנה ואדון בסוגיה זו.נ
15. הגדרת שעבוד צף, מצווה בסעיף 1 לפקודת החברות היא זו:
"שעבוד צף" – שעבוד עלכל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה, כולם או מקצתם.ב
בעקבות הנוהג שהשתרש לפיו כוללים תנאי השעבוד הצף הגבלות על זכות החברה לבצע בנכסיה כל שעבוד ספציפי או עסקה שמחוץ למהלך העסקים הרגיל, נקבעו הכללים הבאים לגבי כוחן של ההגבלות הכלולות באגרת השעבוד הצף:


הגבלה לפיה אין החברה רשאית לשעבד נכס מנכסיה בשיעבוד ספציפי, כוחה יפה כנגד בעל משכון ספציפי מאוחר, שנטל משכונו בידיעה על ההגבלה.ו

כלל זה, שנקבע בע"א 603/71 (בנק לאומי נגד בנק א"י בריטניה, פד"י כ"ו (2) מפי כב' השופט זוסמן, מצא את ביטויו בתיקון לפקודת החברות, סעיף 169 (ב) (ג) .


הגבלה על העברת נכס שלא במהלך העסקים הרגיל, כוחה יפה כנגד מי שהחברה המחתה לו חוב או כל נכס אחר שאיננו מהווה חלק מן המלאי העיסקי, בתנאי שהנמחה או המקבל ידע על ההגבלה (ע"א 471/73, אלקטרוג'ניגס נגד אלסיט, פד"י כ"ט (121 (2, 128) .נ
ההגבלות שבשעבוד הצף לא תעמודנה, במקרים בהם פגומה הבעלות שיש לחברה בנכס, כמו נכס שהגיע לידה במרמה (ע"א 248/77 בנק הפועלים נגד גרבורג, פד"י ל"ב (1) 253) . נכס שנמכר לקונה בניגוד להגבלה אך על פי תנאי תקנת השוק (ע"א 716/72, רוזנשטין נגד חברת א"י לאוטומובילים, פד"י כ"ז (709 (2), או נכס שהגיע לידי החברה כשעליו מול שעבוד ספציפי לטובת המוכר או מממן הרכישה. (י. ויסמן, "דין שעבוד צף המגביל עיסקאות", משפטים י"א תשמ"א, 554 בעמ' 560) .ב

16. לסיכום, ניתן לומר, כי לאחר שקבע בית משפט זה כי שעבוד צף מהווה משכון במובן סעיף 1 (א) לחוק המשכון (ע"א 248/77) הנ"ל, הרי יפה כוחן של ההגבלות הקבועת באגרת השעבוד הצף, וידועות לצד ג' עד כדי להעלותו למדרגת שעבוד ספציפיי בכל הנוגע לפעולה שאיננה במהלך העסקים הרגיל . (נ. ביטרמן, "שעבוד קבוע שנוצר בניגוד לאיסור שבשעבוד שוטף", הפרקליט ל"ד 110, 100) .ו
17. עיקרון זה אף מצא ביטויו בפסק דינו של כב' השופט וינוגרד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בה"פ 14/88, ת"ה 21/88 (בנקל אומי לישראל נגד עורך-דין ובר ואח', טרם פורסם), אשר ציווה להפסיק הליכי מכירה בהוצאה לפועל של זכויות במקרקעין שעוקלו, וזאת לבקשת בעל שעבוד צף על אותן זכויות, ובטרם התגבש השעבוד הצף. בית המשפט הכיר בזכותו של בעל השעבוד הצף, למנוע מכירת הנכסים המשועבדים שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, ואפילו בהליכי הוצאה לפועל.נ
18. סיומם של הליכי הוצאה לפועל, ככל שהדבר נוגע לחובות שעוקלו בידי מחזיק צד שלישי, הם במועד שבו משולמים הכספים שפועל. כך למשל קבע המחוקק כשנזקק להגדיר מהו "סיומם" של הליכי הוצאה לפועל לענין פירוק ופשיטת רגל (ראה סעיף 357 לפקודת החברות (הוסח חדש), סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) וכן ע"א 293/59 צ'רנוצקי נגד קשקוש, פד"י י"ד 64, דברי כב' השופט זוסמן בעמ' 66 מול האות ג').ב
19. כל עוד לא נסתיימו הליכי ההוצאה לפועל, מעמדו של הנושה המעקל אינו מקנה לו כל זכות מהותית בנכס המעוקל. זהו סעד דיוני בלבד שבא לייחד נכס מסויים לצורך הליכי הוצאה לפועל, ולמנוע את בעל הנכס מלהוציא את המעוקל מרשותו או מלשעבדו לאחר (ראה ע"א 392 , 382/65, סגלוב ואח' נ' קואופרטיב לעבודות עץ, פד"י כ' (446, 442 (ו) .ו
העיקול אינו מקנה למעקל כל זכות של משכנתא או כעין משכתנא לטובתו, והוא מכוון יותר כנגד החייב, במעמדו כבעל הנכס, מאשר כלפי הנכס עצמו. לפיכך, אין העיקול יכול לתפוס יותר זכוית ממה שיש לחייב באותו נכס והוא כפוף לזכויות שרכשו בו אחרים קודם לכן (ד"נ 30/67, שטרן ואח' נגד שטרן, פד"י כ"ב (36 (2, בעמ' 43, ו- 49).
לענין זה ראה גם ספרו של השופט ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שניה, תל-אביב 2985 (בעמ' 82-83), וספרו של א. פרוקצ'יה דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחיית בישראל הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, התשמ"ד – 1984; (בעמ' 134-36).
20. לאור דברים אלה, ברי לי כי כל עוד לא נגבו כספי החוב המעוקל מידי חמדן הרי מעמדו של המבקש הוא כשל מעקל שפתח בהליכים לכל היותר. אין היא בעלת זכות קניינית כלשהיא בנכס, וכל יתרונו הוא הזכת להמשיך בהליכי הוצאה לפועל כל עוד לא נזעק בעל השעבוד הצף להגן על זכויותיו בנכס ולמנוע מכירתו שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה.נ
במקרה זה נזדעק הבנק, אם כי בסיכומיו בלבד ולא במגרש הנכון בלשכת ההוצאה לפועל, ובכך נראה, אם כי באילוץ רב, התגבש השעבוד הצף והפך להיות שעבוד קבוע על כל אחד מנכסי החברה, ובכללם גם החוב שחב חמדאן למבקש. התגבשות השעיבוד איננה מופרעת על ידי העיקול שהטיל המבקש, שכן עיקול זה מוגבל כאמור לזכויותיו של הבנק בנכס, ואלה כפופים לזכויות בעל השיעבוד הצף.
21. לפיכך, אני מורה לדחות הבקשה ומחייב את המבקש לשלם הוצאות ושכר טרחה לכל משיב סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ . הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
בענין ההוצאות התחשבתי בבעייתיות שבהתנהגות הבנק במקרה דנן.ב
ניתנה היום כ"ה בתשרי, תשס"ד (21 באוקטובר 2003) במעמד הצדדים.


שמעון שר, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העברת מושכר לצד שלישי

  2. תשלום צד שלישי למעקל

  3. צו לבדיקת נכס של צד שלישי

  4. ביטול חוזה על ידי צד שלישי

  5. אחריות עורך דין כלפי צד שלישי

  6. הוכחה להחזקת נכסים בידי צד שלישי

  7. הלכת השיתוף מול זכויות צד שלישי

  8. צד שלישי הטוען לבעלות בנכס שעוקל

  9. קיזוז חוב שיקים שהועברו לצד שלישי

  10. התנגדות המבוטח לפשרה עם צד שלישי

  11. יריבות בין חברת הביטוח לצד שלישי

  12. ביטוח חבות כלפי צד שלישי קרוב משפחה

  13. העברת זכות החייב כלפי הנושה לצד שלישי

  14. תנייה בחוזה האוסרת על התקשרות עם צד שלישי

  15. ניהול מו''מ להסכם למרות זכרון דברים עם צד שלישי

  16. האם הלכת השיתוף מטילה אחריות כלפי צדדים שלישיים ?

  17. בקשה לביטול צו עיקול זמני, על זכויות אצל צדדים שלישיים

  18. בית המשפט לא יורה על מסירת מידע העלול לפגוע בצד שלישי

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון