אי הבאת עד רלוונטי

אי הבאת עד רלוונטי
     
רקע כללי:



השאלה הניצבת לפני בתיק זה היא האם העובדה כי בא כח התובע חתם על שטר קבלה וסילוק סופי המסלק את מלוא תביעות התובע אל מול הנתבעת, בגין תגמולי ביטוח המגיעים לו מהנתבעת, בשל תאונת עבודה מיום 14.8.2004 (להלן: "התאונה").




אין חולק כי הנתבעת ביטחה במועד אירוע התאונה את התובע בביטוח תאונות אישיות המכסה בגין אי כושר ונכות צמיתה.




אין חולק עוד כי עובר להגשת התביעה הנ"ל התובע היה מיוצג על ידי עו"ד סדיק נסאר ואין חולק כי עו"ד נסאר ניהל משא ומתן בשם התובע אל מול הנתבעת.




אין חולק עוד כי עו"ד נסאר חתם ביום 31.10.2005 על כתב ויתור ושחרור בשם התובע (להלן: "כתב הויתור") לפיו התובע מאשר כי עם קבלת סך של 140,000 ₪ מהנתבעת הוא מותר על תביעה נוספת נגד הנתבעת , באי כחה , מורשיה, מנהליה, עובדיה, סוכניה, סוקריה וחוקריה כולם או מקצתם (ראה נספח ט' לתצהיר עדות ראשית מטעת הנתבעת נ/1).




בהחלטותיי הוריתי כי תחילה תשמע שאלה אחת והיא השאלה המפורטת בסעיף 1 להחלטתי לעיל. לצורך כך נשמעו מטעם הנתבעת מר אזולאי ליאור אשר טיפל בתיק אל מול עו"ד נסאר מטעם הנתבעת ועו"ד נסאר ואילו מטעם התובע העיד הוא בעצמו.


דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית:



סעיף 5 (א) לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965 קובע:


"היקף השליחות
5. (א) השליחות חלה - באין הגבלה בהרשאה - על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה - באין הרשאה מפורשת לכך - על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה."



על מנת שהנתבעת תצליח בטענתה כל שעליה להראות הוא שהתובע הסמיך את עו"ד נסאר במפורש להתפשר בשמו.




בע"א 569/80 אלסינט בע"מ נ. מדינת ישראל, פ"ד שבו נידון תוצאות של חריגה משליחות לענין פשרה על צד השלישי. באותו מקרה נקבע כי :

"כללים אלה סויגו במידת מה על-ידי הוראותיו של סעיף 5(א) לחוק השליחות, לפיו אין השליחות חלה - באין הרשאה מפורשת לכך - על הליכים לפני בית-משפט, בית-דין או בורר, ולא על פשרה או על ויתור או על פעולה בלי תמורה. נמצא, כי בעניינים אלה אין להסיק הרשאה משתמעת מנושא השליחות או ממעמד השלוח או מהנהוג והמקובל, אלא יש ליתן בהם הרשאה מפורשת מאת השולח. באין הרשאה מפורשת, אין לשלוח הרשאה, ובאין הרשאה לשלוח, אין השולח אחראי. תוצאה זו עשויה, לעתים, לפגוע בציפייתו של הצד השלישי, אשר ייתכן שהניח, כי השלוח הוא בעל הרשאה לפנות לבית-משפט או לעשות פשרה או ויתור ופעולות כיוצא באלה, שכן פעולות אלה רגילות הן למעמדו של השלוח. חרף זאת, העדיף המחוקק בעניין זה את האינטרס של השולח, תוך שהשאיר לצד השלישי תרופות מסוימות כלפי השלוח עצמו."




נקבע עוד כי, סעיף 5(א) לחוק השליחות, שלפיו נדרשת הרשאה מפורשת לתחולת השליחות על הליכים בפני בית-משפט, איננו מחייב את השולח לתת לעורך-דינו הרשאה בכתב דווקא (ראה: ד"נ 2192/00 דורון נוי נ. אמינוף ואח', פ"ד נד (2) 142ד – ה).




בהחלטתי מיום 21.2.2010 קבעתי כי הנטל להוכיח טענה זו מוטל על שכמי הנתבעת. עוד קבעתי כי משיוחד ההליך אך ורק לשאלה זו על הנתבעת להתחיל בהבאת הראיות.


הראיות שהובאו לפני:



התובע אישר בעדותו כי עם מסירת הטיפול לעו"ד נסאר הוא חתם לו על יפוי כח (עמ' 16 ש' 17). זאת בניגוד לאמור בכתב התביעה המתוקן לפיו התובע אינו זוכר כי חתם על יפוי כח לטובת עו"ד נסאר. התובע הוסיף בעדותו כי אמר לעו"ד נסאר בפירוש כי אסור לו להתפשר בשמו (שם). אולם טענה זו כלל לא נטענה בכתב התביעה המתוקן. לא נאמר בכתב התביעה כי התובע אסר בפירוש על עו"ד נסאר להתפשר בשמו אלא נטען כי ההרשאה לא כללה סמוכת להתפשר בשם התובע.




עו"ד נסאר אף הוא אישר כי החתים את התובע על יפוי כח עם קבלת הטיפול בעניינו. עוד אישר עו"ד נסאר כי הטיפול בעניינו של התובע נמסר לו כחודש לאחר אירוע התאונה (עמ' 6 ש' 9 -10). כשהתבקש עו"ד נסאר להציג את יפוי הכח עליו חתם התובע טען כי מסר את כל התיק ללקוח (עמ' 6 ש' 18 ו- 23 – 24).




בפועל לא הוצג יפוי בכח הרלוונטי לפני. עו"ד נסאר נשאל איזה סוג של יפוי כח החתים את התובע ועל כך השיב בעמ' 6 ש' 15 ואילך:


"לשאלת בית המשפט: האם יש סעיפים בייפוי כוח שמתייחסים לפשרות.
ת. אני מניח שייפוי הכוח הסטנדרטי שאני מחתים עליו יש בו סעיף של פשרות. אני זוכר שזה חובק עולם, להתפשר, לתבוע, לגבות וכו' בשם הלקוח. אין לי תיק המשרד מאחר ואני מסרתי את מלוא התיק ללקוח ולא השארתי אצלי כלום. אני מסרתי את התיק לבקשת הלקוח כי הוא ביקש. הוא אמר לי שהוא רוצה להגיש תביעה נגד מנורה. אני זוכר שהייתה שיחה כזו, על נושא ההתפשרות בשמו של התובע, אני בעצמי חשבתי שאני לא סגרתי את הדלת בפניו מול מנורה אבל ראיתי את הנוסח וראיתי שהנוסח סודר." (ההדגשה שלי – א.כ.)



יוצא אפוא כי תוכנו של יפוי הכח הוכח כדבעי באמצעות עד הנתבעת עו"ד נסאר. עד זה מסר כי שליחותו כללה את הסמכות להתפשר בשם הלקוח. כאמור לעיל אין חובה כי הרשאה זו תהיה הרשאה בכתב. אין חובה להוכיח את תוכן יפוי הכח דווקא על ידי הצגת יפוי הכח עצמו אלא ניתן להוכיח את תוכנו באמצעות ראיות אחרות.




יפוי הכח אף נמצא בשליטת התובע וברשותו, זאת על פי עדות עו"ד נסאר. כאשר התובע מנע ראיה זו מעיני בית המשפט ללא הצדק או הסבר סביר הדבר עומד בעוכריו וכמוהו כי אי הבאת עד רלוונטי.




יתרה מכך, מתברר כי עו"ד נסאר המשיך לייצג את התובע בהליך אחר, תביעה לתגמולי ביטוח ואף חתם לו לצורך כך על יפוי כח (נספח ב' לסיכומי הנתבעת). סעיף 7 ליפוי הכח מסמיך את עו"ד נסאר להתפשר בשם התובע. אמנם אין המדובר ביפוי הכח הרלוונטי אך הדבר תומך בטענות עו"ד נסאר כי יפוי הכח הנמצאים בשימושו כוללים סמכות להתפשר.




בשים לב לאמור לעיל הוכח לדעתי כי התובע הסמיך את עו"ד נסאר להתפשר בשמו ולכן הנתבעת הרימה את הנטל.




משחתם עו"ד נסאר על כתב ויתור בשם הלקוח אין לתובע כל זכות תביעה כלפי הנתבעת עוד משתביעתו סולקה.


תוצאה:



התוצאה היא כי דין התביעה להידחות.




בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיקדון עדים

  2. זימון עד נוסף

  3. עדי הזמה בערעור

  4. חובה להביא עדים

  5. שתיקת עד בחקירה

  6. בקשה לזימון עדים

  7. זימון עד תושב חוץ

  8. בקשה להזמנת עדים

  9. אי הבאת עד רלוונטי

  10. פרסום זהות עד מדינה

  11. תאונת עבודה בלי עדים

  12. ערעור על מהימנות עדים

  13. מהימנות עד - 4 מבחנים

  14. אי הגעת עד לבית המשפט

  15. הימנעות מהבאת עד מרכזי

  16. הזכות לדעת את זהות העדים

  17. הימנעות מהזמנת עד רלבנטי

  18. ערעור על "אמינות" של עדים

  19. ערעור על ביטול הזמנת עדים

  20. הזמנת עדים בבית הדין לעבודה

  21. אי התייצבות עדי התביעה לדיון הוכחות

  22. דחיית בקשה לזימון עדים לדיון הוכחות

  23. בקשה לגביית עדות באמצעות שיחת טלפון

  24. סירוב עדים בבית המשפט לענות על שאלה

  25. עתירה לבג"ץ: בקשה לבטל הסכם עד מדינה

  26. דחיית מועד דיון לצורך התייצבות עדים

  27. ממצאי מהימנות של עד בשני הליכים שונים

  28. מה המשמעות של אי חקירת עד בחקירה נגדית ?

  29. העדת שופט בעניין שאינו נוגע לתפקידו השיפוטי

  30. ההבחנה בין עד שהוא התובע לבין עד שהוא נתבע

  31. גביית עדות מחוץ לתחום בגלל מצב כלכלי של העד

  32. חקירת עדים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל

  33. שמיעת עד בוידאו קונפרנס: סעיף 13 לפקודת הראיות

  34. איך מתייחס בית המשפט ל"סתירות" בעדות של עדים ?

  35. נדחתה בקשה לדחות את מועד הדיון שנקבע לחקירת העדים

  36. בקשה לפסילת מותב בטענה שלא ניתנה לא אפשרות להעיד עדים

  37. זכות בעל דין להיות נוכח במשפטו / עדות שלא בפני בעל דין

  38. שופט לא רשאי להסתמך על מסקנות של שופט אחר במשפט אחר לגבי מהימנות עדים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון