בקשה לאישור הסכם פשרה לתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - החוק). ביום 28.12.11 הגישה התובעת תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית, אשר עניינה גביית דמי חניה בחניון ציבורי המופעל ומוחזק על ידי הנתבעת מאת נכים המוגבלים בניידותם המחזיקים ומציגים תו נכה, זאת בניגוד להוראות חוק חנייה לנכים, התשנ"ב-1993 (להלן - חוק חנייה לנכים), אחר שסעיף 4ב לחוק חנייה לנכים, כפי שתוקן בשנת 2005 במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, קובע כך: "מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חנייה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חנייה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חנייה". על פי הנטען בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית, על אף הוראת החוק האמורה, גבתה הנתבעת דמי חניה מנכים המוגבלים בניידותם, וכך גם היה לגבי התובעת כאן. ביום 17.6.12 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר פשרה. ואלה עיקרי הסדר הפשרה: התביעה תאושר כייצוגית כאשר קבוצת המיוצגים הינם מחזיקי תו נכה בישראל, כהגדרת מונח זה בחוק חניה לנכים; יינתן צו המורה לנתבעת לחדול מגביית תשלום דמי חניה מחברי קבוצת המיוצגים בקשר עם שימושם בחניה ב"בנייני האומה" בירושלים; יוצב שילוט המודיע בכניסה לחניון וביציאה ממנו על זכותם של חברי הקבוצה לחנות ללא תשלום; הנתבעת תתרום סך 18,000 ₪ לעמותת "בזכות" וסך 18,000 ₪ לעמותת "אילן ירושלים". אחר שעיינתי בהסדר, הוריתי על פרסום הודעה אודותיו והמצאתו למנהל בתי המשפט ולנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והוא אף הומצא לממונה על הגנת הצרכן. בחלוף המועד לכך התברר כי לא הוגשו התנגדויות. אחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי יש לאשרה בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק. עילות התביעה שעליהן התבססה הבקשה הן: הפרת חוק חניה לנכים והפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן - חוק השוויון); הפרת חובה חקוקה; הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, על דרך הטעיה; עשיית עושר ולא במשפט. חברי הקבוצה הם, כאמור, כל מחזיקי תו נכה, כמשמעו בחוק חניה לנכים. קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכל חברי הקבוצה בדבר יישום הוראות חוק חניה לנכים בחניון "בנייני האומה" בירושלים. נוכח ההסדר לפרטיו שוכנעתי, כי הסדר זה מהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין: בכל הנוגע לקיום הוראות חוק חניה לנכים מכאן ואילך, הסדר הפשרה מביא העניין לתיקונו המלא, שכן הסדר הפשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, אוסר על הנתבעת לגבות דמי חניה מחברי קבוצת המיוצגים בגין שימוש בחניון הנדון. אף הוצב בחניון שילוט מתאים, ובאופן זה חברי קבוצת המיוצגים מיודעת בזכותם לחנות ללא תשלום. אשר לתיקון מה שנעשה בעבר - פיצוי כספי ישיר של אלו שנגבו מהם דמי חניה בעבר, שלא כדין, מעורר, מטבע הדברים, קושי מעשי ניכר. הדעת נותנת כי תיעוד מתאים איננו קיים אצל המיוצגים ברוב רובם של המקרים, וברי כי תיעוד כזה גם איננו קיים אצל הנתבעת. יתר על כן, כפי שמוזכר בבקשה, מדובר בחניון אשר משמש לא רק לצורך חניה בקשר עם אירוע בבניין של הנתבעת הסמוך לחניון, אלא לצורך חניה למטרות אחרות, שאיננה מזכה בפטור מתשלום. נוכח אלו נקבע סכום הפיצוי כמכפלת הכנסות הנתבעת בגין חניות מזדמנות בשנים 2011-2005 באחוז מחזיקי תו נכה, על פי הנטען בבקשה. סכום זה עולה כדי 62,695 ₪. נוכח "השימוש המעורב" של החניון בקשר עם אירועים שבבניין הסמוך ובקשר עם עניינים אחרים, נראה סכום התרומה המוצע הולם, בשים לב לכך שמדובר בהסדר פשרה. נסיבות העניין אינן מצריכות מינוי בודק לבחינת הפשרה, שכן יתרונותיה על דרך מתן הצו בדבר מה שייעשה מכאן ואילך גלויים על פניה ואינם מצריכים כל הערכה שבמומחיות. בכל הנוגע להיקף הכספי של התרומה - נתוני היסוד על פיהם חושבו הסכומים הרלבנטיים אומתו בתצהיר מפורט מטעם סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, ונוכח אלו גם אינני רואה צורך או הצדקה למינוי בודק, נוכח היקף הסכומים המדוברים. על פי האמור בהסדר הפשרה, ממליצים הצדדים כי הנתבעת תשלם גמול לתובעת המייצגת ושכ"ט לב"כ תוך 14 יום ממועד פסק הדין המאשר הסכם הפשרה כדלקמן: גמול מיוחד לתובעת המייצגת בסך 10,000 ₪; שכ"ט לב"כ התובעת המייצגת בסך 24,000 ₪ בצירוף מע"מ. אמנם סך הסכומים המומלצים קרוב לסך שנפסק כתרומה לעמותות המדוברות, אלא שעל אף זאת סבורני כי יש מקום לאמץ את ההמלצה. ראשית, התרומה שתינתן לעמותות איננה ההטבה הבלעדית, ואולי גם לא העיקרית, בתיק זה. על פי הסכם הפשרה, ניתן צו המחייב את הנתבעת להימנע מגביית דמי חניה מקבוצת המיוצגים בגין חניון "בנייני האומה", ללא הבחנה בין מצב בו חונים הם במקום בקשר עם אירוע שמתקיים בבניין הסמוך, לבין חניה למטרות אחרות. כן מוצב שילוט מתאים ליידוע אודות הזכויות. זהו הישג של ממש לחברי הקבוצה. בנוסף, אף שיחסית לסך התרומה, מדובר בסכומים לא נמוכים, הרי שביחס לשכ"ט שמשולם בגין הגשת תביעה לבית המשפט המחוזי, ובוודאי תביעה ייצוגית על הסיכונים הגלומים בה ובסיכון האישי שנוטל עליו תובע ייצוגי, מדובר בסכומים לא גבוהים. מורה אני אפוא כי הגמול ושכ"ט עו"ד ישולמו בסך 10,000 ₪ לתובעת, ובסך 28,080 ₪ לעורכי הדין, כולל מע"מ, כפי שהומלץ. התשלום יפרע לאלו בסמוך לאחר שיבוצעו התרומות ולאחר שהתובעת וב"כ יוודאו כי בוצעו. אשר על כן, מאשרת אני את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, תוך אימוץ המלצת הצדדים בדבר שכ"ט עו"ד וגמול לתובעת. עד ליום 1.11.12 יעבירו הצדדים לאישורי נוסח מוצע בדבר הודעה לציבור, בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, ובאשר לאופן הפרסום המוצע. פסק הדין יכנס לתוקף לאחר אישור נוסח ההודעה ואופן הפרסום. ב"כ התובעת ישלח למנהל בתי המשפט העתק פסק הדין, בצירוף הסדר הפשרה, לצורך רישום בפנקס. ניתן היום, ח' במרחשוון תשע"ג, 24 באוקטובר, בהעדר הצדדים. תביעה ייצוגיתחניון