בקשה להצטרף כתובע נוסף

בקשה להצטרף כתובע נוסף
בפנינו בקשתו של המבקש להצטרף כתובע נוסף להליך שבנדון.

רקע כללי
1. המבקש הינו עמית של המשיבה 1 (להלן – הקרן).

2. הקרן הינה קרן פנסיה מפעלית של חברי אגד. היא מוסד ללא כוונת רווח שכל הכנסותיו נובעות מתשלומים שמעבירה לה אגד וחבריה וכל כספיה מיועדים לתשלום קצבאות לעמיתי הקרן. המפקח על הביטוח מינה מנהל מיוחד לקרן וזאת במסגרת סמכותו על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א – 1981.

3. ביום 1.9.10 הגישה הקרן תובענה לבית דין זה כנגד המשיבה 2 (להלן – אגד) ובה עתרה לחייב את אגד לשלם לקרן סך של כ- 2 מיליארד ₪, בגין הפרת חובותיה והתחייבויותיה כלפי הקרן.

4. במסגרת כתב התביעה טענה הקרן כי מאז שלהי שנות השבעים, נמנעה אגד מלהעביר לקרן סכומים נכבדים שהיא חייבת לה מכוח תקנון ההתאגדות של הקרן ומכוח ההסכם שבין הקרן לבין אגד, ובכך גרמה לה לנזקים קשים ולגרעון אקטוארי חמור.

כך לטענתה, משך שנים ארוכות לא העבירה אגד לקרן את כל הכספים שהייתה מחוייבת להעביר בגין פרישה מוקדמת לגמלאות של חבריה, בגין התחייבותה להשלמת התשואה השנתית של הקרן על השקעותיה לתשואה מינימאלית ריאלית של 6.5% לשנה ובגין התחייבותה לשאת בהוצאות ניהול הקרן.

עוד לטענת הקרן, מעבר להפרת חובותיה על פי התקנון וההסכם הפרה אגד חובותיה על פי דין כדוגמת חובת האמון, חובת ההגינות והחובה לנהוג כלפי הקרן בתום לב ולהימנע מניצול כוחה לרעה. כמו כן שליטתה של אגד בקרן הקימה לאגד גם חובת זהירות כלפי הקרן והפרותיה הנמשכות של אגד את הוראות התקנון וההסכם מהוות גם הפרת חובת הזהירות ועולה היא כדי רשלנות של אגד.


5. נימוקי הבקשה

א. ביום 20.5.10 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הקרן, לאחר שמאמציו לגרום לקרן להגיש תביעה נגד אגד בגין חובותיה לקרן, עלו בתוהו. רק בעקבות הגשת הבקשה הוגש כתב התביעה של הקרן בתיק שבנדון. לטענת המבקש התנהגות הקרן עד להגשת התביעה בתיק זה, מעלה ספקות רבים לגבי נחישותה לנהל את התביעה כראוי. למעשה, אין להוציא מכלל אפשרות, כי לקרן עלול להיות אינטרס שהתביעה נגד אגד תידחה, דבר שיצדיק עמדתם כלפי המבקש בתיק זה לאורך השנים.

ב. מאחר ומדובר בחשש לניגוד עניינים די בכך כדי לקבל בקשה זו. מכל מקום גם אם יתברר אחרת לא ייגרם כל הפסד או נזק מצירופו של המבקש להליך.

ג. קרן הפנסיה פועלת על בסיס עיקרון ההדדיות, לפיכך כל תוצאה של הליך זה תשפיע באופן מיידי ומשמעותי על זכותו של המבקש.

ד. המבקש טוען כי הפרשנות שניתנה לתקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה שעניינה "שינוי בעל דין" הינה פרשנות רחבה וזאת על מנת לאפשר את מיצוי המחלוקות העומדות לדיון.

6. תגובת הקרן
א. בתגובתה לבקשה הודיעה הקרן כי היא מתנגדת לצירוף המבקש כתובע נוסף לתביעה. לטענתה די בכך כדי להביא לדחייתה של הבקשה. בנוסף לטענתה, למבקש אין זכות שבדין להצטרף להליך דנן שעניינו ביחסים שבין הקרן לבין אגד כמעסיק. למבקש לא עומדת עילת תביעה עצמאית נגד אגד ולמעשה בקשה זו מהווה ניסיון פסול של המבקש להתערב בניהולה של הקרן ולהכתיב להנהלתה, שמונתה מכוח חוק הפיקוח, את אופן פעולתה על ידי צד שלישי (וזאת לאחר שבקשתו לאישור התובענה שהגיש נגד הקרן כתובענה ייצוגית למעשה התייתרה).

המבקש אינו "תובע יציג" של כלל הגימלאים או העמיתים ואף בקשתו להכיר בו כתובע ייצוגי נגד הקרן עודנה תלויה ועומדת. צירוף גמלאים ועמיתים לתביעת הקרן, כשכל אחד מהם יבקש לנהל את ההליך על פי שיקול דעתו, יסרבל את ההליך ויגרום לפגיעה בקרן ובעקיפין אף לפגיעה בעניינם של כלל העמיתים והגימלאים.

ב. הניהול המיוחד פועל בהגינות ובתום לב להגשמת תפקידו וממלא נאמנה חובותיו כלפי עמיתי הקרן וגמלאיה כולם. שיקוליו של הניהול המיוחד בהגשת התביעה וניהולה ענייניים בלבד ונסמכים על נתונים ומידע הקיימים בידו.

ג. לשיטת הקרן ובניגוד לנטען על ידי המבקש, התביעה של הקרן נגד אגד אינה יכולה לפגוע בזכויותיו, גם אם תידחה. כל שיש באמתחתו של המבקש הוא אינטרס עקיף ולא ודאי בתביעה.

ד. המבקש אינו עומד בתנאים שנקבעו בתקנה 18 שעניינה צירוף בעל דין. המבקש לא היה יכול להצטרף כתובע בעת הגשת התביעה שכן אין לו עילת תביעה נפרדת ועצמאית כלפי הנתבע והוא אף אינו "צד דרוש" על מנת לפסוק ולהכריע בשלמות וביעילות בהליך דנן.


7. תגובת אגד
א. הבקשה הינה בקשה מוקדמת ובלתי בשלה, שכן טרם הוכרעו שאלות יסוד לגבי התביעה של הקרן נגד אגד כגון: סמכות שיפוט עניינית וסילוק על הסף מטעמים אחרים.

ב. על פני הבקשה לא קיימת יריבות בין המבקש לבין אגד לגבי זכויותיו של המבקש מהקרן ואין כל סיבה להרחיב את חזית המריבה ולסרבל את ההליכים על ידי צירופו כתובע.

ג. על פי הבקשה, חברותו של המבקש באגד הסתיימה בשנת 1987. לפיכך כל תביעה של המבקש כנגד אגד נגועה בשיהוי קיצוני של עשרות שנים.

ד. על פי לשון תקנה 18 צירוף צד להליך יתחשב גם בשיקולי יעילות. צירופו של המבקש כתובע בהליך לא רק שלא יועיל בהכרעה בשאלות שבמחלוקת, אלא יהווה פתח לסרבול ההליכים, קל וחומר בהליכים מהסוג דנן. לא ברור מה תהא תרומתו של המבקש לבירור ההליך.

ה. המבקש לא הצביע על אינטרס מיוחד שיש לו המצדיק את צירופו כתובע, פרט לרצונו להתמנות כ"מפקח" על הקרן. טענותיו בבקשה נטענו בעלמא ולא הוכח כי הקרן מנהלת את תביעתה בחוסר רצינות ו/או נחישות.


דיון והכרעה
8. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , התשנ"ב -1991 קובעת לאמור:
"בכל שלב משלבי הדיון, רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזו, ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין, שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

תקנה זו יש לפרש תוך זיקה מירבית לפירוש שניתן לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1981 (דב"ע מט/3-102 דוד ביטון נ' המועה המקומית מעלה אדומים, פד"ע כ' 509).

כעולה מלשון התקנה, בית הדין רשאי להתיר צירופו של בעל דין כתובע בהתקיים אחת משתי חלופות: האחת, כאשר היה צריך לצרף אדם מלכתחילה כתובע (ע"א 94/80 ברנר נ' פתוח יהודה בע"מ, פ"ד לח(2) 164); והשניה, כאשר נוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

המבחן לבחינת השאלה, האם נוכחותו של צד דרושה כדי להכריע בשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה, הוא האם שאלות אלה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שהצד המבקש להצטרף יהיה בעל דין (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית פ"ד מה (5) עמ' 457, 462).

9. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובות לה הגענו למסקנה כי חלופות אלו אינן חלות בענייננו.

באשר לחלופה הראשונה, שענייננה "אדם שהיה צריך לצרפו כתובע" , התנאי המקדמי הוא כי למבקש יש עילת תביעה כלפי הנתבע ויכול היה להגיש תביעה נפרדת ועצמאית כנגד אותו נתבע (ראה פסה"ד בעניין ברנר לעיל). מעיון בנימוקי הבקשה עולה כי לא קיימת יריבות בין המבקש לבין אגד לגבי זכויותיו של המבקש מאגד ואין כל סיבה להרחיב את חזית המריבה ולסרבל את ההליכים. המבקש לא הצביע על כל עילת תביעה אישית העומדת לו כנגד אגד בעניינים נשוא התביעה, אשר נובעים מחובות והתחייבויות אגד כלפי הקרן.

10. המבקש אף אינו טוען שיש לו זכות תביעה ישירה נגד אגד וכל עניינו הוא בהצטרפות לתביעה של הקרן. ולראיה המבקש, כך לטענתו, לאורך שנים היה במגעים מול הקרן על מנת שזו תגיש תביעה כנגד אגד ובסופו של דבר אף הגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ובה הסעד העיקרי המתבקש הוא כי מנהלי הקרן "יפעלו למיצוי ההליכים העומדים לרשותם כדי לגבות את חובה של קגא מאגד" (סעיף 3.1 לבקשת האישור).

ומכאן, כי מעת שהקרן הגישה את התביעה כנגד אגד, ממילא מתייתרת עילת התביעה שלו.

11. באופן דומה גם החלופה השנייה הקבועה בתקנה 18 שעניינה "אדם שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות..." איננה חלה בענייננו. המבקש אינו טוען שהוא צד דרוש להליך וכל טענתו היא שהוא צד "מעוניין" (סעיף 3 לבקשה).

על פי פסה"ד בעניין ברנר, שלעיל, גם חלופה זו מצריכה עילת תביעה אישית כתנאי מקדמי לבחינתה. בנוסף, לא ברור לנו הכיצד צירופו של המבקש כתובע להליך יש בו לסייע לבירור השאלות שבמחלוקת. אנו סבורים כי צירופו של המבקש כצד להליך לא רק שלא יועיל בהכרעה בשאלות הכרוכות בתובענה, אלא אף יהווה פתח לסירבול ההליכים, ובמיוחד שעה שמדובר בתביעה מורכבת שהסעד הכספי המבוקש בה מגיע למיליארדי שקלים. מה גם, שככל שהקרן תהא סבורה שיש בידי המבקש לסייע לה בהוכחת תביעתה, תוכל היא לזמנו לעדות.

12. בבקשתו מפנה המבקש לע"ע 28499-03-11 קיבוץ עין גדי ואח' נ' מגן קרן פנסיה (מיום 24.5.11) כתמיכה לבקשתו. אלא שעניינה של תביעה זו שונה מעניננו אנו. שם דובר בהליך שהתנהל בין עמיתים לבין הקרן. כאשר בית הדין החליט על צירוף קבוצת עמיתים אחרת מאותה הקרן להליך, בשל החשש שזכויותיהם יפגעו אם לא יהיו צד להליך (יצוין כי באותו עניין תמכה הקרן בצרופם של העמיתים הנוספים). בענייננו שונה המקרה; ראשית ההליך מתנהל בין הקרן לבין "המעביד" ושנית התביעה אינה עוסקת במתן זכויות לקבוצת עמיתים על חשבון קבוצת עמיתים אחרת, אלא בעמידה על זכויות הקרן, כנאמנה של כלל עמיתיה.

13. בהקשר זה יש להתייחס לטענת המבקש כי הוא עלול להפגע באופן אנוש אם לא תתקבל תביעת הקרן (סעיף 33 לבקשה). טענה זו אינה עומדת במבחן השכל הישר, שכן תביעתה של הקרן מאגד אינה יכולה לפגוע בזכויותיו של המבקש אלא רק להיטיב עמן. ככל שהקרן תצליח בתביעתה, מצבה ישתפר ויש להניח כי המבקש כשאר העמיתים והגימלאים יצאו נשכרים מכך. ככל שהתביעה תידחה, אין כל הכרח שמצבו של המבקש ישתנה לרעה.

נמצא, כי למבקש אינטרס עקיף בלבד בהצלחת התביעה ואין בו בהכרח להצדיק את צירופו כצד להליך.

14. עולה אם כן כי משאין למבקש עילת תביעה אישית נגד אגד ולא מתקיים חשש לפגיעה ישירה בזכויותיו בקשר עם התביעה, הרי שבקשתו נועדה למעשה לאפשר לו להצטרף להליך כמעין "מפקח" על הקרן.

זאת לא נוכל להתיר – כאמור, מנוהלת הקרן על ידי ניהול מיוחד שהוא הגורם המוסמך לקבל החלטה בנוגע לתביעה נגד אגד ואופן ניהולה ואין למבקש, כמו גם ליתר עמיתי וגימלאי הקרן, זכות להתערב בכך. המבקש לא הביא כל ראיה לכך שהנהלת הקרן אינה פועלת בהגינות ובתום לב להגשמת תפקידה וששיקוליה בהגשת התביעה אינם ענייניים.

העובדה שלקח לקרן פרק זמן ארוך , כך לטענת המבקש, להחליט על הגשת התביעה, אין בה ללמד על חוסר תום לב מצד הקרן. משהחליטה הקרן, לאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים ובדיקת הדברים, על הגשת התביעה- חזקה כי היא תפעל בנחישות וביעילות למצותה.

מעבר לכך, צירופו של המבקש כתובע בהליך דנן, יכול ויגרור אחריו שורה של בקשות דומות מצד עמיתים או גימלאים נוספים שיבקשו לקחת חלק בניהול התביעה, דבר שיביא לסרבול ההליכים.

המבקש אינו "תובע יציג" של כלל הגימלאים או העמיתים, ובכל מקרה בקשתו להכיר בו ככזה (במסגרת תביעה כנגד הקרן) עודנה תלויה ועומדת.

15. זאת ועוד. הכלל הוא כי אין להתיר לאדם להצטרף כתובע נוסף, שעה שהתובע המקורי מתנגד לכך.
" אף אדם זר יכול לבקש להצטרף למשפט, בתור תובע או בתור נתבע. אמנם בדרך כלל לא יצרף בית המשפט אדם בתור תובע על כורחו של התובע המקורי; מי שמבקש להצטרף למשפט תוך ניגוד לתובע, מקומו ליד הנתבע ולא ליד התובע".
(ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 196).

דברים אלה מקבלים משנה תוקף, שעה שלמבקש לא עומדת עילת תביעה עצמאית וכל מבוקשו הוא להצטרף לתביעה של הקרן כמעין "מפקח" או "מבקר".

16. לאור האמור, הגענו למסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

המבקש ישא בהוצאות כל אחת מהמשיבות בסך 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.





ניתנה היום, ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
                             
נ.צ. מר מרדכי כהן (ע) שמואל טננבוים,שופטסגן נשיא נ.צ. מר יאיר כהן פריווה (מ)                          



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת רשות להגן

  2. בקשה להפחתת הון

  3. בקשה לחיקור דין

  4. בקשה להחלפת נתבע

  5. בקשה להחלפת מותב

  6. בקשה להסרת חסיון

  7. בקשה לאשרת ביקור

  8. תשובה לבקשה בכתב

  9. בקשה לתעודת עולה

  10. בקשה לייחוד דירות

  11. בקשה לצירוף נתבעת

  12. בקשה להוספת מוצג

  13. בקשה לצירוף משיבים

  14. בקשה להבהרת פס''ד

  15. בקשה לרישום ראשון

  16. בקשה להבהרת החלטה

  17. בקשה למתן צו מרווה

  18. בקשה למתן צו הגנה

  19. בקשה לשינוי החלטה

  20. בקשה לדיור ציבורי

  21. בקשה להפסקת תובענה

  22. בקשה לצרף תובע נוסף

  23. בקשה להקמת תחנת דלק

  24. בקשה להעיד פעם שנייה

  25. בקשה להפרדת אישומים

  26. בקשה לדחיית המשך משפט

  27. בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ

  28. בקשה לביטול צו חיפוש

  29. בקשה לביטול צו כינוס

  30. בקשה להחזרת ילד חטוף

  31. בקשה לא להעסיק עובדים

  32. בקשה למתן פרטים נוספים

  33. קבלת בקשה למחיקת כותרת

  34. בקשה לביטול החלטת משקם

  35. בקשה להצטרף כתובע נוסף

  36. בקשה לאישור הסדר מיזוג

  37. בקשה רשמית לקבלת חופשה

  38. בקשה לאשר ביקור עצורים

  39. בקשה להגשת תביעה שכנגד

  40. בקשה למתן הוראות פירוק

  41. בקשה למתן הוראות לנאמן

  42. בקשה להרשות לתקן תביעה

  43. בקשה להחזיר עובד לעבודה

  44. בקשה להסרת מפגעי בטיחות

  45. בקשה לקיצור תקופת צינון

  46. בקשה לפסילת החלטות משקם

  47. בקשה למתן צו אנטון פילר

  48. בקשה לחלוקה ואיחוד דירות

  49. בקשה לקבלת רשימת לקוחות

  50. בקשה למסירת החזקה בדירה

  51. בקשה לקיים אסיפות עובדים

  52. בקשה למניעת השעיה מעבודה

  53. בקשה לתקן את סכום התביעה

  54. בקשה לצירוף נתבע פורמאלי

  55. בקשה מהשופט לפסול את עצמו

  56. בקשה למתן צו למסירת פרטים

  57. בקשה לסילוק תובענה על הסף

  58. בקשה לחשיפת הקלטות ותמלילים

  59. הגשת אותה בקשה לשתי ערכאות

  60. בקשה מטעם המדינה לסגור עסק

  61. בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה

  62. בקשה לאיסור פרסום הליך משפטי

  63. בקשה לרישום ילד במשרד הפנים

  64. בקשה לאישור חלוקה - סעיף 303

  65. הגשת בקשות חוזרות באותו עניין

  66. בקשה לפסילת תוכנית בניין עיר

  67. החלטה הדוחה בקשה לדחות תביעה

  68. בקשת דירקטור לקבל ייעוץ משפטי

  69. החלטה לא לדון בבקשת אשרת שהייה

  70. בקשה לחייב לנהל מו"מ עם ההסתדרות

  71. בקשת ארכה עקב טעות במניין הימים

  72. בקשת אישה להגיש תביעה נגד בעלה

  73. בקשה לביטול רישום בלוח הזכויות

  74. התנגדות לבקשה למתן פרטים נוספים

  75. בקשה לביצוע טיפול רפואי ניסיוני

  76. בקשה לביטול החלטה לאשר תביעת חוב

  77. בקשה לפטור מעירבון בבית המשפט העליון

  78. בקשה להארכת פסילה עד תום ההליכים

  79. בקשה להוספת פלוגתא לרשימת הפלוגתאות

  80. בקשה לביטול החלטת לשכת רואי חשבון

  81. בקשה דחופה למתן הוראות למפרק הזמני

  82. בקשת מפרק למתן הוראות לחלוקת כספים

  83. בקשה לקבלת ראיון טלויזיוני לא ערוך

  84. בקשה לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש

  85. בקשה למחיקת תביעה בגין שירותי עגינה

  86. בקשה להעביר לקופת כינוס כספים ממכירה

  87. בקשת מנהל מיוחד למימוש זכויות החייב

  88. בקשה למתן צו הצהרתי ביטול הפסקת עבודה

  89. בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד

  90. בקשה לפרסום הליך שהתנהל בדלתות סגורות

  91. בקשת יורשים לבטל העברת דירה בגלל אלצהיימר

  92. יש לקבל בקשת צד כי יוגש תרגום מאושר של מסמך בשפה זרה

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון