בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית

בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית בפנינו מספר בקשות מקדמיות של הנתבעת, ביניהן בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, בקשה להורות על כימות התביעה, בקשה לצירוף המשיבים הפורמליים כנתבעים ישירים וכן העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה. כללי התובעים הם אלמנת המנוח עמרם אלמסי ז"ל (להלן: "המנוח") וששת ילדיהם כנגד קופת הגמל, הנתבעת 1, וכנגד הנתבעים הפורמליים, הורי המנוח. המנוח נהרג בתאונת דרכים ביום 19.9.97. התביעה דנן עניינה תביעת התובעים לסעד הצהרתי לפיו הם המוטבים הזכאים לכספים שנצברו בקופת הגמל של הנתבעת, ולא הנתבעים הפורמליים. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק ודחיית התביעה על הסף. הנתבעים הפורמליים לא הגישו כל תגובה בתיק, אף כי נדרשו לכך. טענות הצדדים ראשית, טוענת הנתבעת כי התובעים לא כימתו את תביעתם ולפיכך יש להורות להם לכמת תביעתם או לדחות התביעה על הסף. התובעים טוענים מנגד, כי אין מקום להורות להם לכמת התביעה בשלב מקדמי זה, הואיל והם תובעים סעד הצהרתי של קביעת היותם מוטבים בקופה לענין כספי המנוח, ולא סעד כספי. שנית, טוענת הנתבעת כי יש לסלק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, או להעביר את התביעה לבית הדין בתל אביב, בהתאם לכתובות הנתבעים, הואיל ובכתב התביעה המתוקן, (במובחן מכתב התביעה המקורי, בו נרשמה כתובת התובעת בירושלים), לא מופיעות כתובות התובעים ולפיכך אין לבית הדין בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעה. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי התביעה הוגשה לבית הדין בירושלים שלו הסמכות המקומית בהתאם למקום מגורי המנוח וכן אלמנתו באותה דירה, ברח' שכטמן בירושלים, וכך גם חלק מהתובעים. שלישית, הנתבעת טוענת כי אין לה עמדה בשאלה מי מבין הצדדים יהיו המוטבים - התובעים, אלמנת המנוח וילדיו, או הנתבעים הפורמליים, הורי המנוח. הנתבעת הבהירה כי אין לה אינטרס בדבר והיא תכבד כל הכרעה שיפוטית. הנתבעת הודיעה כי תסכים לבוא לעדות ככל שתידרש לשם בירור התביעה. הנתבעת טוענת אפוא כי הדרך הנכונה לניהול ההליך היא בין התובעים לנתבעים הפורמליים ולא כנגד הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת כי המקום הנכון לניהול ההליך הינו בית המשפט לענייני משפחה, לאור הטענה כי אחת האפשרויות היא לחלק את הכספים מכוח צו ירושה, ככל שייקבע כי כתבי מינוי המוטבים אינם בתוקף. התובעים טענו כי הם סבורים שבית דין זה הוא הפורום הנאות לדיון, אך יכבדו כל הכרעה שיפוטית. להלן נדון בטענות הנתבעת אחת לאחת. דיון והכרעה נקדים ונאמר, כי הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). מגמתם של בתי משפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, היא לבכר בירור והכרעה בתובענה לגופם של דברים על פני סילוקה על הסף. זאת במטרה לאפשר לתובע להביא את עניינו לדיון ולממש את זכותו המשפטית ככל שישנה. (ע"ע 1637/04 קרשון נ' קריכלי (לא פורסם, ניתן ביום 9.5.05), העתירה בענין לבג"ץ נדחתה -ר' בג"צ 5185/05 קריכלי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, ניתן ביום 16.6.05)). כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל נ' ליאונרד שור פד"ע ל 152). במקרה זה לא שוכנענו כי חל אחד המקרים החריגים בהם יש לסלק התביעה על הסף. כמתחייב מההלכה הפסוקה, על מנת שבית הדין יעשה שימוש בסמכותו למחיקת כתב תביעה על הסף, עליו להיות בטוח ומשוכנע, כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען לו - לא יועיל לו הדבר, מאחר ואין במסכת העובדות כדי ליצור עילת תביעה. פגם זה של היעדר עילת תביעה אמור להתגלות מקריאת כתב התביעה עצמו ללא חקירה ודרישה בעובדות. לא כך הדבר בענייננו, כפי שנפרט ביחס לכל אחת מהבקשות. העדר סמכות עניינית סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") קובע כך: "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין; וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד". אין ספק שתובענה זו שבפנינו הינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מכוח סעיף זה. לא ניתן להעבירה אפוא לבית המשפט לענייני משפחה. הנתבעת הינה צד נחוץ ורלוונטי, משהיא זו שנגדה מתבקש הסעד המבוקש. עם זאת, אין ספק שהנתבעים הפורמליים נדרשים ונחוצים להליך כנתבעים ממש, שכן לנתבעת אין כל עמדה ביחס לתוצאות ההליך. לפיכך, הורי המנוח יצורפו כנתבעים בפועל. הואיל ולא ניתן לתבוע עזבון, שאינו אישיות משפטית, תצורף בשלב זה כנתבעת אם המנוח לילי אלמסי, בהתאם לכתובת שמסרו התובעים. העדר סמכות מקומית תקנה 3(א)(4) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת ביחס למקום השיפוט כך: "בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע;" (ההדגשה שלי, א.א.) מקום מגוריו של המנוח ואלמנתו וכן חלק מהתובעים - בהתאם לכתב התביעה המקורי ולהודעתם, הינו ירושלים. אין מקום לסלק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, או להעביר לבית הדין בתל אביב, רק בשל כך שבכתב התביעה המתוקן נשמטה כתובת התובעים. מדובר בטענה שמוטב לה לולא נטענה, והיא נדחית אפוא. כימות תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי כתב תביעה צריך לכלול, בין היתר, את שוויה המשוער של התובענה. המטרה היא שהצד הנתבע ידע מראש את גבולות החיוב הכספי שהוא עשוי להתחייב בו. בית הדין הארצי, נזקק לאחרונה במספר פסקי דין לשאלה בדבר מתן סעד הצהרתי וחיוב תובעים לכמת תביעותיהם. בפסה"ד בעניין אסולין (ע"ע 74/06 רשות השידור - משה אסולין, ניתן ביום 20.9.06), נקבע, כי "ככלל, אין להיעתר לתובענה למתן סעד הצהרתי בלבד, אם התובע יכול להשיג את מבוקשו בתובענה, שבה יתבע את מלוא הסעד הממשי". בפסק הדין בעניין רפפורט עמד הנשיא אדלר על הטעמים התומכים בחיוב התובעים בכימות התביעה: שיקול יעילות הדיון, תשלום אגרות, והקושי שיש לנתבע לעמוד על מהות התביעה ולהכין את הגנתו בהעדר כימות (ע"ע 1193/04 מרים רפפורט ו-22 אח' נ' רשות שדות התעופה, (ניתן ביום 30.1.06)). בנסיבותיה המיוחדות של תביעה זו, לנוכח העובדה שהנתונים על היקף הסכומים מצויים כולם בידי הנתבעת, וכן לא נראה כי תצמח לנתבעת תועלת כלשהי מפירוט אופן חלוקת הכספים הנתבעים בין התובעים, כבקשתה, נראה כי התביעה נמנית על החריגים בהם לא יידרש כימות התביעה. הבקשה לכימות התביעה נדחית אף היא אפוא. סוף דבר הבקשה לסילוק התביעה על הסף או להעברתה לבית הדין האזורי בתל אביב נדחית בזאת. ההליכים יימשכו כסדרם. התיק יוחזר לכבוד הרשם אבו קאעוד לקביעת דיון מוקדם בתיק. הנתבעת תשלם הוצאות הבקשה בסך 1500 ₪ תוך 30 יום מהיום ובלי קשר לתוצאות ההליך. סילוק על הסףסמכות מקומית