בריחה ממשמורת חוקית

בריחה ממשמורת חוקית
1. בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בתיק, וזאת עפ"י הוראת סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996, (להלן: "חוק המעצרים" )

2. ביחד עם בקשה זו הגישה המבקשת לביהמ"ש כתב אישום המייחס למשיב עבירות של אלימות במשפחה הכוללות תקיפה של בת זוגו וילדיו הקטינים וכליאתם, כמו כן מייחסת המבקשת למשיב, עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובריחה ממשמורת חוקית.

3. המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו – למשיב, בכתב האישום לרבות:
א. עדות המתלוננת – בת זוגו של המשיב.
ב. עדות אמה של המתלוננת.
ג. חבלות שהשוטרים הבחינו וראו על המתלוננת ועל אחד הקטינים.
ד. דו"חות הפעולה של השוטרים.

4. המבקשת טוענת כי מעשיו של המשיב מצביעים על מסוכנות גבוהה למתלוננת ולקטינים כמו לציבור כולו.

5. כנגד המשיב קמה מסוכנות סטטוטורית המעבירה את הנטל לסתור אותה.
עוד טוענת המבקשת כי קיים חשש מובנה לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים באם ישוחרר המשיב ממעצרו.

6. למשיב עבר פלילי הכולל עבירות אלימות, אלימות במשפחה, סמים, תקיפת שוטר, בריחה ממשמורת חוקית, החזקת סכין ועוד.

7. בפני, חזרה באת כוח המבקשת על נימוקי הבקשה תוך הדגשת קיומן של ראיות להוכחת המיוחס לו – למשיב, בכתב האישום, בהודעותיה של המתלוננת כשבראשונה לאחר שהמתלוננת חזרה משהייה בעיר אילת, המשיב נעל אותה בביתו בקומה השנייה, ולמחרת הוא הרביץ וסטר לה על פניה.
בהודעתה השנייה מיום 9.5.11 ממשיכה המתלוננת ומפרטת את האלימות שנקט המשיב כלפיה כמפורט בכתב האישום;

סיוע להודעות המתלוננת נמצא בהודעת אמה של המתלוננת מיום 5.5.11 שם היא מספרת על נשיכות שהבחינה על המתלוננת, ושטפי דם על צווארה של המתלוננת.

הודעות נוספות התומכות בתלונת המתלוננת, הן הודעתה של כרימה מילחם מיום 7.5.11, ובהודעתה של מירה מסארווה מהרווחה.

באת כוח המבקשת מפנה עוד להודעתו של השוטר דורון מדר מיום 8.5.11, על השרשרת שסגרה את השער המוביל לקומה השנייה, על אחיו של המשיב שהביאו למקום לפתוח השער במפתח שהוציא מכיסו, כמו שהוא מוסר על האופן שבו תקף המשיב את השוטר שאדי באגרופים בבטנו.
גם השוטר שאדי מזאריב שהותקף בידי המשיב מסר הודעה מיום 8.5.11 ובה מספר על שיחה עם המתלוננת בה מתארת את מצב נעילתה וכליאתה בדירה, כמו שהוא מעיד על תפיסת הסמים בתוך ארון בקומה השנייה, ובריחתו של המשיב לאחר שהודע לו ע"י השוטר שהוא עצור.

על כן, ולאור חומר הראיות שבתיק, ובשל מסוכנותו של המשיב מבקשת באת כוח המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים;

8. מנגד טוען בא כוח המשיב, שהמתלוננת מגוללת בהודעתה סיפור של חיים באלימות ממושכת משך שנים, בהעדר תלונה למשטרה או הודעה לרשויות הרווחה, מעיד הדבר כאלף עדים על בדותה, ועל כי אין לסמוך על הודעתה של המתלוננת.

חודש ימים לפני מועד הגשת התלונה המתלוננת גנבה מהמשיב סך 5000 ₪, השאירה את שני ילדיהם הקטינים, נסעה לאילת, שם הכירה גבר זר איתו בילתה שבועיים ורק כשנגמר לה הכסף היא חזרה למשיב, הדבר עולה מהודעתה הראשונה של המתלוננת מיום 5.9.11.

משתי חברותיה של המתלוננת, נגבו הודעות והן שוללות קיומה של אלימות כנגד המתלוננת וכנגד הילדים הקטינים, גם עובדות הרווחה אינן מעידות על קיומה של אלימות כנגד המתלוננת וכנגד הילדים.

מדובר באישה מניפולטיבית, שמעברה ניתן להבין שהגיעה ארצה בהריון שהסתירה מהוריה, ובארץ היא ילדה את בנה הראשון שלא מהמשיב, היא השאירה אותו אצל הוריה, הכירה המשיב ועברה להתגורר ביחד אתו ביישוב ערערה.
באשר לסמים שנתפסו, מדובר בסמים שנתפסו בארון הבית ולא על המשיב, המתלוננת עצמה משתמשת בכדורי אקסטזי, ואין להוציא מכלל אפשרות שהסמים שייכים למתלוננת ולא למשיב.

גם באשר לעבירת תקיפת השוטר, טוען בא כוח המשיב שלא יעלה על הדעת שהמשיב תקף השוטר בנוכחות המתנדב. תיאור התקיפה ע"י השוטר מתאים יותר לשוטר המפעיל כוח ואלימות מעבר למותר; המשיב לא ברח ממשמורת חוקית אלא שהוא נס על נפשו, הכל על מנת למלט עצמו מהאלימות שהשוטרים הפעילו נגדו, ומשחש בטוח הוא התייצב במשטרה ביוזמתו.
בנסיבות אלו מבקש ב"כ המשיב לקבוע שלא התקיימו ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו -למשיב בכתב האישום, ולחילופין מבקש הוא שביהמ"ש יקבע שאין בראיות שבתיק להצדיק מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים;

ב"כ המשיב מסיים את טיעוניו בבקשה לבחון חלופת מעצר, חלופה שיש בה משום פגיעה פחותה בחירותו של המשיב, תוך איון מסוכנותו של המשיב. המתלוננת עצמה כתבה מכתב בשפת האם שלה – ברוסית, ובאמצעות עורך דין העבירה אותו לידי בא כוח המשיב, וממנו עולה כי היא מבקשת לבטל תלונתה כנגד המשיב.

ב"כ המשיב הציג לביהמ"ש אסופת החלטות לפיהן הורו בתי המשפט לשחרר נאשמים בעבירות יותר חמורות מן העבירות המיוחסות למשיב, ומכאן שהוא – ב"כ המשיב, מבקש כי ביהמ"ש יורה לשחרר המשיב בתנאים שייקבעו על ידו, ולחילופין לשחררו לחלופת מעצר במעצר בית בתנאים אשר יש בהם כדי להבטיח את שלומה של המתלוננת.

9. כבכל הליך למעצר עד תום ההליכים שלושה נושאים עומדים להכרעתו של ביהמ"ש:

האחד: באם חומר הראיות שנצבר בתיק החקירה מספק תשתית ראייתית,
ולו לכאורה למעשים המיוחסים לנאשם.

השני: אם קיימת עילה ראויה למעצרו של הנאשם.

השלישי: באם נכון הוא לעצור הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, או שמא ניתן להשיג את מטרת המעצר, על דרך של שחרור בערובה ובתנאים שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות מהמעצר.

"ראיות לכאורה" להוכחת אשמת הנאשם:
קיומן של "ראיות לכאורה", הינא תנאי בסיסי להקמת עילת המעצר, וזאת בהתאם לדרישות שהציב המחוקק בסעיף 21 (ב) לחוק המעצרים.

על מהות "הראיות לכאורה" הנדרשות בשלב זה של המעצר, עמד ביהמ"ש העליון בבש"פ 8087/96 שלמה זאדה נגד מדינת ישראל פ"ד נ' (2) בע"מ 133:

"ראיות לכאורה להוכחת האשמה הן איפוא
ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר
שעיבודן במהלך המשפט –תוך בחינתן בחקירות
בקביעת אמינות ומשקל – יובילו לראיות (רגילות)
אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק
סביר .. אכן, אין זה ראוי לעצור נאשם אלא אם כן
קיים סיכוי סביר שהראיות הקיימות נגדו, לאחר
שיעברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי, יש
בכוחן להוכיח את אשמתו".

בחינת חומר הראיות אין פירושה הכרעה בין העדויות תוך קביעת מהימנות העדים ומתן משקל לראיות המוצגות בפני ביהמ"ש, יש לבחון את הגיונם הפנימי של הדברים ואת השתלבותם של הדברים אלה באלה, על כך עמד ביהמ"ש בעניין זאדה הנ"ל וקבע:

" ביהמ"ש צריך לבחון עניינית אם מתוך מכלול
חומר הראיות, ובסיום ההליך השיפוטי, יהא
בכוחה של עדות זו, בהשתלבותה ביתר הראיות,
להעמיד סיכוי סביר להוכחת האשמה".


10. באשר לקיומן של ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס לו למשיב, בכתב האישום, ומעיון בחומר החקירה בתיק נמצא כי המתלוננת בשתי הודעותיה הן בהודעה הראשונה מיום 4.5.11 והן בהודעתה המאוחרת יותר מיום 9.5.11 מגוללת המתלוננת מסכת התעללויות בה ובשני הילדים הקטינים.
בהודעתה הראשונה מיום 4.5.11 מוסרת המתלוננת כי לאחר שחזרה מאילת "המשיב נעל אותה בתוך הבית ומזה שבועיים היא לא יצאה מהבית"
ובהמשך הודעתה מוסרת המתלוננת תיאור אופן תקיפתה ותקיפת הילד הקטן כך:

"אני התעצבנתי על זה שהוא הכה
את הילד הקטן, אני התעצבנתי ושאלתי
אותו למה הוא כל הזמן מרביץ. הוא
סטר לי סטירה על הפנים, ואני קיבלתי
מכה ממשקוף הדלת ועדיין יש לי
סימן מעל העין (אני מבחינה בסימן
דם מתחת לגבה שמאלית), בעבר הוא
גם נתן לי מכות על הראש".

בתשובה לשאלת החוקרת כיצד הוא – המשיב, מרביץ לילדים, מוסרת המתלוננת בהודעתה כך:

"הוא נותן להם סטירות על הפנים
עם הידיים שלהם, נתן לקטן
סטירות ויש לו חבלות על הפנים
(אני מבחינה בסימן אדום מעל
הגבה השמאלית, מנסה לצלם,
לא מצליחה, הילד בורח ובוכה).
גם לילד הגדול הוא הרביץ, היה
בבוקר סימן אדום מעל לעין
השמאלית ועכשיו בקושי רואים"

בהודעתה השנייה של המתלוננת מיום 9.5.11, מפרטת המתלוננת מסכת התעללויות בה ובילדים משך 5 שנים שהרי מוסרת המתלוננת בהודעתה זו כי הוא – המשיב, מרביץ לה כבר 5 שנים.

על אירוע "הנשיכה" מוסרת המתלוננת כי באותו מועד הלכה המתלוננת לישון עם הילדים, איאד לא היה בבית:
" הוא הגיע לפנות בוקר שיכור ונשכב איתנו כשהוא שותה חבל על הזמן, ואז בבוקר פיראס קם והדליק או בחדר, איאד קם ונתן לו סטירה מאד חזקה בפנים, הוא פרץ בבכי הילד, ואני בעטתי ברגלו של איאד ואמרתי לו, למה אתה מרביץ לילד? ואז קמתי והלכתי להתרחץ. פתאום איאד נכנס אחרי למקלחת והתחיל להרביץ לי עם הידיים שלו על כל הגוף שלי, אני הסתובבתי אליו וניסית לצאת, הוא לא נתן לי, ניסיתי לצאת בכל מחיר תוך שאני צועקת בתקווה שמישהו יזמין משטרה, ואז הוא תפס לי את היד השמאלית סובב אותה ונשך בחוזקה במרפק מצד פנימי, הוא נשך והחזיק, אחרי זה הוא עזב אותי ואני ברחתי לחדר, לא איפה שהילדים, המשכתי לצרוח, לא ברחתי, אני אף פעם לא בורחת ואז הוא בא הפיל אותי על הרצפה, תפס והשכיב אותי על המזרון תפס לי יד אחת ובשנייה חנק אותי בצוואר – בשלב זה כבר לא צעקתי הרגשתי חום בפנים ושאין לי אוויר חשבתי שאני אמות, ולא היה איכפת לי למות ידעתי שאף אחד לא יעזור לי, לא יכולתי לנשום ואז כשהוא ראה שאני ככה, הוא עזב אותי הסתובב קצת בבית והלך לישון. "

באותה הודעה שנייה מיום 9.5.11 מוסרת המתלוננת בתשובה לשאלת החוקרת רס"ר אינסה רביץ כך:

"ת. איפה שהוא נשך אותי ירד לי דם ואחרי זה היה לי שטף דם חודש אולי, הנה נשארה לי צלקת מזה, וגם על הצוואר נשאר לי סימן כחול"

המתלוננת מסרה עוד בהודעתה זו, כי: אחרי יומיים או שלושה היא פגשה את אמה בחדרה והיא ראתה את הסימנים והיא המתלוננת, סיפרה לה - לאימה, כי איאד הרביץ לה.
בהמשך הודעתה זו מספרת המתלוננת על מעשי אלימות והתעללות נוספים עת חבט בה על ראשה של המתלוננת במחבט יד, דבר שגרם לה – למתלוננת סחרחורת, מכות לילדים, ומעשי כוויה של המתלוננת על ידה בסיגריות דולקות, מעשים אשר הובילו להגשת התלונה.

הודעותיה של המתלוננת נמצאו נתמכות ומסתייעות בהודעת אמה של המתלוננת בהודעתה מיום 5.5.11 ובה מוסרת האם שבמפגש שהיה לה עם המתלוננת היא הבחינה בנשיכות על הידיים של המתלוננת, שטפי דם, ושטף דם על צווארה של המתלוננת, שהודיעה לאמה כי זה ממכות שקיבלה מהמשיב.

בהודעותיהם של השוטרים דורון מדר מיום 8.5.11 ושאדי מזאריב מאותו היום נמצאות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו – למשיב בכתב האישום, הן בדבר כליאת שווא והן בדבר תקיפת השוטר מזאריב, בריחה ממשמורת חוקית לאחר שהודע לו – למשיב כי הוא עצור, והחזקת הסם שלא לצריכה עצמית שנמצא בארון החשמל בבית שבבעלות ובחזקת המשיב.

11. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות יותר מאשר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס
לו - למשיב בכתב האישום.

12. באשר לעילת המעצר, אין ספק כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים הם, וכי מעשים אלו מקימים עילת מעצר במסוכנות, מסוכנות זו עולה הן מן המעשים המיוחסים לו ושיש עליהן ראיות לכאורה כפי שקבעתי זה עתה, והן מעברו המכביד של המשיב הכולל עבירות אלימות, אלימות במשפחה, סמים, תקיפת שוטר, בריחה ממשמורת חוקית, החזקת סכין ועוד.

13. חזקת מסוכנותו של המשיב סטטוטורית, חזקה המעבירה את הנטל לסתור אותה למשיב, מעשיו של המשיב כמתוארים בכתב האישום ובחומר הראיות מצביעים על מסוכנות גבוהה למתלוננת לקטינים ולציבור בכללותו.

בתיק זה קיים גם חשש סביר ומובנה לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים, המתלוננת ועדים נוספים שמסרו גירסותיהם בתיק החקירה, במידה וישוחרר ממעצרו.

14. סעיף 21 (ב) לחוק המעצרים, קובע את האיזון הראוי בין הזכות לחירות של נאשם שטרם הוכחה אשמתו, לבין הסכנה הנשקפת ממנו לכלל הציבור, סעיף חוק זה מורה כי גם התקיימו ראיות לכאורה ועילת מעצר, ביהמ"ש לא יורה על מעצרו עד תום ההליכים, אלא אם ראה כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. בדיקה זו, של קיום חלופת מעצר ראויה, נסמכת היא על אדניה היסודיים של חזקת החפות ועל הזכות לחירות ולהליך הוגן אשר מעוגנים הם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מנגד עומדות הן זכויותיו של כלל הציבור לביטחון אישי, והן הרצון למנוע שיבוש הליכי המשפט. בהתאם לכך, על בדיקת חלופת המעצר להיות קפדנית ומדוקדקת כדי להעריך בנסיבות המקרה את מסוכנותו של הנאשם, הן באשר לחשש לחזרה על מעשים דומים והן באשר לחשש לשיבוש הליכי משפט. לאחר מכן, יש לוודא, באם יכולה חלופת מעצר כלשהי לאיין מסוכנות זו. לבסוף יבדוק ביהמ"ש את החלופה הפרטנית המוצעת באם עומדת היא במטרתה לאור הנסיבות.

(ראה לעניין זה בשפ 2646/97 עודה נ' מ"י פד"י נ"א (1) 523 בש"פ 5222/97 פטשניק נ. מ"י פ"ד נ"א (4) 720, בש"פ 9198/04 אבדולייב נ. מ"י (לא פורסם)).

15. כאמור בענייננו מדובר במעשים קשים וממושכים של אלימות שהמשיב הפעיל כנגד המתלוננת וילדיהם הקטינים - חסרי הישע, למשך תקופה ממושכת של כ- 5 שנים, המשיב משתמש בסמים מסוכנים, ועל רקע גניבת כספים ממנו ע"י המתלוננת עזיבתה את הבית ובריחתה לעיר אילת תוך ששהתה שם עם גבר אחר, בוצעו מרבית העבירות המיוחסות לו למשיב.
עוד נמצא כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט ע"י השפעה על המתלוננת לחזור בה מתלונתה, שהרי סימנים לכך קיימים בפנייתה של המתלוננת לב"כ המשיב לבטל תלונתה ותלותה של המתלוננת במשיב עקב ניתוק קשריה עם הוריה ובני משפחתה ורצונה לשהות עם הילדים הקטינים, נסיבות שיש בהן כדי לבסס חשש זה.

מסוכנותו של המשיב לא נסתרה על ידו, עברו המכביד של המשיב בעבירות דומות, כל אלו מובילים לתוצאה אחת והיא מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

16. בהצטבר כל האמור לעיל, ובהעדר חלופת מעצר ראויה, אני מורה לעצור המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בתיק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישום פלילי של עד

  2. ביטול עבירה פלילית

  3. ספק סביר במשפט הפלילי

  4. עיוות דין בהליך הפלילי

  5. הימנעות מהרשעה פלילית

  6. נהיגה בקלות ראש פלילי

  7. פיצויים על זיכוי פלילי

  8. אשפוז כפוי פלילי

  9. הסתרת עבר פלילי של עובד

  10. תשלום הוצאות הליך פלילי

  11. שיהוי בשמיעת משפט פלילי

  12. סעיף 158 לחוק סדר הפלילי

  13. סירוב להעיד במשפט פלילי

  14. האשמת עובד בעבירה פלילית

  15. ביטול חוזה בגלל עבר פלילי

  16. קנס פלילי בבית משפט אזרחי

  17. בדיקת מסוכנות - עבר פלילי

  18. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  19. פסק דין פלילי במשפט אזרחי

  20. זיוף קילומטראז עבירה פלילית

  21. אחריות פלילית - ייצור מזון מקולקל

  22. הליך פלילי נגד רופא שיניים

  23. פיצוי על טעות ברישום פלילי

  24. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  25. עדות נגד הגרוש המשפט הפלילי

  26. הצגת עבר פלילי בהליך משמעתי

  27. ייפוי כוח מוגבל בהליך פלילי

  28. עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

  29. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  30. סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי

  31. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

  32. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי

  33. סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי

  34. פיטורים עקב חשד לעבירה פלילית

  35. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  36. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  37. שימוש ברישום פלילי במשפט אזרחי

  38. בקשה לקבלת רישום פלילי של עדים

  39. ביטול זיכוי בהליך פלילי בערעור

  40. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי

  41. הוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי

  42. רשלנות עורך דין שהורשע בפלילים

  43. הכרעות דין סותרות במשפט הפלילי

  44. כיסוי הוצאות הגנה בהליך פלילי

  45. ערעור על החלטה אחרת במשפט פלילי

  46. אך מגישים חוות דעת בתהליך פלילי

  47. אמון הציבור במערכת המשפט הפלילי

  48. סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

  49. מירוץ ההתיישנות של עבירה פלילית

  50. הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי

  51. ידיעת השופט על עבר פלילי של נאשם

  52. דחיית ערעור פלילי בהעדר התייצבות

  53. העברת תיק מהליך פלילי להליך מנהלי

  54. העברת הדיון לשופט אחר בהליך פלילי

  55. זכות העיון במרשם הפלילי של מתלונן

  56. עונש על מספר רב של עבירות פליליות

  57. ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

  58. התיישנות תביעת פיצוי על זיכוי פלילי

  59. פסק דין פלילי כראיה בבית הדין למשמעת

  60. בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי

  61. זיכוי במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  62. הרשעה בפלילים עקב אי קיום צו בית משפט

  63. סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

  64. החזר קנס אזרחי לנישום לאחר הליך פלילי

  65. טיפול גמילה מסמים לנאשם בעבירה פלילית

  66. השפעת עבר פלילי בערעור על חומרת העונש

  67. עתירה נגד החלטה לא לנקוט בהליכים פליליים

  68. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  69. שלילת קצבת ביטוח לאומי בגלל עבירה פלילית

  70. פסק דין מרשיע במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  71. בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

  72. דחיית דיונים במשפט פלילי עקב החלפת עורך דין

  73. האם אפשר לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי ?

  74. הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי

  75. עיכוב יציאה מהארץ של נאשם תושב חוץ בהליך פלילי

  76. חשש מהפללה עצמית בהליך אזרחי במקביל להליך פלילי

  77. האם הפרת תנאי שחרור בערובה יכול להוות עילה להעמדה לדין פלילי

  78. בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  79. פיצוי על נזק לרכב בתאונת דרכים על סמך פסק הדין פלילי המרשיע

  80. סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-199

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון